lawdesk

פורטל תוכן לדיני לשון הרע

הוצאת דיבה ייעוץ משפטי של תובעים ונתבעים בתביעות לשון הרע

נפגעת מהוצאות דיבה ולשון הרע? עורכי דין מומחים זמינים לסיוע. נשמע לך כמו הפתרון הנכון? צור קשר כעת והחזר את הכבוד האישי שלך.

עורך-דין בן קרפל הוא יו”ר ועדת לשון הרע במחוז חיפה וחבר ועדת לשון הרע הארצית בלשכת עורכי-הדין. הישגיו המרשימים בניהול מאות משברים ותיקי לשון הרע בפני כלל הערכאות המשפטיות – הולכים לפניו. מעל לכל עו”ד קרפל הוא ליטיגטור שחי באולמות בתי-המשפט ונושם את הייצוג המשפטי בשדה האזרחי; כמו כן ערך עו”ד קרפל את המחקר האמפירי המקיף והמשמעותי ביותר ביחס לגידול בשיעורי הפיצוי הנפסקים בתביעות דיבה ולשון הרע בכלל הערכאות השיפוטיות לצד פרסום אין ספור מאמרים בתחום.
עורך-הדין אדם קרפל, מעורכי הדין הבולטים בדיני לשון הרע והגנת הפרטיות בישראל. אדם מייצג בכל הערכאות, מנהל משאים-וומתנים, מלווה את לקוחות המשרד ומצוי בקשרים ייחודיים עם משפיעני רשת ואנשי מפתח בשוק התקשורת המודרני. כמו כן ערך יחד עם אחיו עו”ד בן קרפל את המחקר האמפירי ביחס לגידול בשיעורי הפיצוי הנפסים בתביעות דיבה ולשון הרע.

משרד עורכי דין בן קרפל ושות’ נמנה על-פי הדירוגים היוקרתיים 100 duns ו – BDI כאחד המשרדים המובילים בישראל בתחום לשון הרע

קצת עלינו

חדשות מעולם לשון הרע

הוצאת דיבה - מידע שחשוב לדעת

עורך דין לשון הרע

עורך דין לשון הרע

קרא עוד
תביעת לשון הרע מה הסיכויים שלה

הגשת תביעת לשון הרע

קרא עוד
מה קובע חוק איסור לשון הרע

מה קובע חוק איסור לשון הרע

קרא עוד
לשון הרע במשפחה

לשון הרע במשפחה

קרא עוד
לשון הרע בוואטסאפ

לשון הרע בוואטסאפ

קרא עוד
תלונת שווא במשטרה

תלונת שווא במשטרה

קרא עוד
הוצאת לשון הרע באינטרנט

הוצאת לשון הרע באינטרנט

קרא עוד
לשון הרע בפייסבוק אחריות של משתף פוסט

לשון הרע בפייסבוק

קרא עוד
כל מה שעורך דין גירושין צריך לדעת

הגנות מפני תביעת לשון הרע

קרא עוד

הוצאת דיבה - לשון הרע

שמו הטוב של האדם הוא אחד מן הנכסים היקרים מכל, ופגיעה זו, היא שוות ערך לאובדן כספי אדיר. קל וחומר, כאשר מדובר על פגיעה במוניטין עסקי, במשלח ידו של אדם או תאגיד.

הוצאת דיבה, היא הפרה של זכותו החוקתית של אדם לכבוד ולשמו הטוב, כמו גם עוולה נזיקית, על פי חוק איסור לשון הרע. פרסומה של כתבה, מאמר או כל התבטאות אחרת, שאיננה אמת, היא לשון הרע. פגיעה מפרסום שכזה, או פוטנציאל הפגיעה של הפרסום, מקנים לנפגע זכות להגשת תביעת דיבה .

למרבה הצער, הוצאת דיבה (לשון הרע), הפכה לשכיחה יותר בשנים האחרונות, במסגרת האינטרנט בכלל והרשתות החברתיות בפרט, כמו הפייסבוק והטוויטר.

עמדת בתי המשפט בנושא הוצאת דיבה

בעבר, בתי המשפט לא הביעו בפסיקותיהם, את החומרה שבעוולת לשון הרע. אולם, בשנים האחרונות, ניתן לראות שינוי במגמת הפסיקה, במיוחד לאור שכיחותה של התופעה בעת הזאת.

יש הטוענים כי הפסיקה עברה כברת דרך, אך לא סיימה את מסלולה, משאפקט ההרתעה נעדר מפסקי הדין העוסקים בלשון הרע.

קשה להתווכח עם טענה זו, מן הטעם כי אם היו נפסקים סכומי פיצויים גבוהים לתובעים, היה הדבר מהווה גורם הרתעה מפני הוצאת דיבה ולשון הרע. אולם, לאור שכיחות התופעה, אין ספק כי הפסיקה איננה מרתיעה כלל וכלל את הציבור מהתופעה של פגיעה בשם הטוב.

עורכי הדין ללשון הרע, פועלים נמרצות לקידומו של נושא זה ומנסים, להסביר לבתי המשפט, עד כמה חמורה הפגיעה במקרים אלו.

התסכול שחשים הנפגעים, גדול ורב, במיוחד כאשר מדובר על הוצאת דיבה באינטרנט. במקרים שכאלו, החשיפה הציבורית היא אסטרונומית ולפיכך, הנזק עצום, אך באותה העת, קשה להוכחה.

למדו על הוצאת דיבה ולשון הרע!

הרשת אמנם משמשת במה לפרסומים פוגעניים של לשון הרע, אך בד בבד, יכולה ללמד אותנו רבות על התופעה, מהי, איך מטפלים בה ומתי כדאי להגיש תביעה על הוצאת דיבה.

כיום, עומדים לרשות הגולשים אתרים רבים המספקים מידע משפטי מעניין וחיוני על הוצאת דיבה ולשון הרע. ידע הוא ללא ספק כח ולכן, חשוב לדעת ולהכיר את התופעה המשפטית והחברתית הזו. רק כאשר נהיה מודעים לה, נוכל לעצור אותה.

חושבים שנפגעתם מפרסום דיבתי? הנכם יכולים לפנות למשרדנו העוסק בלשון הרע הוצאת דיבה ופגיעה בפרטיות ולקבל ייעוץ משפטי מהיר, דיסקרטי ובלתי מתפשר. במסגרת הייעוץ המשפטי, תוכלו לבדוק האם יש עילה להגשת תביעת לשון הרע וכיצד ניתן יהיה להציג בפני בית המשפט את מהות הפגיעה שנגרמה לכם, המזכה אתכם בפיצוי כספי ובסעדים אחרים, על פי דין.

שיקולי בית המשפט במתן פיצוי בתביעת דיבה

הוצאת דיבה היא עוולה נזיקית וככזו, הפיצוי בגינה, אמור להשיב את המצב לקדמותו, מבחינת הנפגע. למרבה הצער, במקרים רבים של פגיעה מסוג זה, שינוי דעת הקהל ושיקום שמו הטוב של אדם או עסק, הוא בגדר הבלתי אפשרי.

פירושו של דבר הוא כי החזרת המצב לקדמותו, תדרוש פיצוי כספי גבוה מאוד.

מהם השיקולים המנחים את בית המשפט בבואו לפסוק פיצוי בגין פגיעה בשם טוב:

1. סוג הפרסום: פרסום בעיתון, אינו דומה לפרסום באינטרנט, מבחינת היקף החשיפה ועל כן, יש משקל רב לסוג הפרסום, אשר לו השלכה ישירה על היקף החשיפה לה זכה הפרסום.

2. הנזקים: חומרתם של הנזקים, יש להם השפעה גדולה על סכום הפיצוי שיקבל התובע. כמובן כי ככל שהתפוצה גדולה יותר, סביר להניח שהנזק גדול יותר.

3. כוונת המפרסם: ישנם מקרים בהם המפרסם לא התכוון להוציא דיבה ובית המשפט כמובן שוקל זאת בפסיקת הפיצוי.

חומרתה של הוצאת הדיבה היא במישור המשפטי והחברתי גם יחד. בתי המשפט אמורים לפצות את התובע, בגין נזקיו ולהשיב את המצב לקדמותו, אך לעיתים קרובות, נדרש לשם כך פיצוי גבוה ביותר.

סכומי הפיצויים הנפסקים בתביעות לשון הרע והוצאת דיבה, אינם תמיד מכסים את נזקי התובע וחמור מכך, אינם מרתיעים אנשים מפני ביצוע עוולות לפי חוק איסור לשון הרע. כמובן שאחד הדברים החשובים לפני הגשת תביעת לשון הרע הוא להיוועץ עם עורך דין לשון הרע.

הפיצוי שניתן לקבל בתביעות דיבה

חוק איסור לשון הרע אוסר על הוצאת לשון הרע, אך גם מכיל הגנות שונות למפרסמים. רק כאשר לא עומדת לנתבע כל טענת הגנה, ובית המשפט סבר כי אכן מדובר במקרה של לשון הרע, הוא יעבור לדון בסוגיית הפיצוי. למידע נוסף קראו על  – חוק איסור הרע.

אם בעת הגשת תביעת דיבה, יודע התובע כי הוא אינו יכול להוכיח את הנזק שנגרם לו עקב העוולה, עליו לבקש מבית המשפט, במסגרת כתב התביעה, שיפסוק לו פיצוי ללא הוכחת נזק. סמכות זו נתונה לבית המשפט, מכח סעיף 7 א’ לחוק איסור לשון הרע.

בית המשפט אינו נוהג להשתמש בסמכותו זו, אלא במקרים המצדיקים זאת, שהרי מדובר בפיצוי ללא הוכחת נזק.

בית המשפט יכול לפסוק סכום מקסימאלי של 70,000 ₪ או עד 140,000 ₪ אם הוכחה כוונת פגיעה.

בנוסף לפיצוי כספי בגין לשון הרע, זכאי התובע לקבל סעדים אחרים כאמור בסעיף 9 לחוק איסור לשון הרע. בין השאר, יוכל התובע לקבל צו על איסור הפצה של עותקי הפרסום, בית המשפט יכול להורות לנתבע לפרסם תיקון או הכחשה של הפרסום אשר היווה הוצאת דיבה ועוד.

שאלות ותשובות

למעשה, המילה “דיבה” מופיעה בחקיקה הישראלית רק פעמיים; פעם אחת בתקנות גלי צהל, ופעם נוספת בחוק איסור לשון הרע, תחת הקביעה לפיה “דיבת אחר” תימחק מפקודת העיתונות. בקיצור, לביטוי “דיבה” או “הוצאת דיבה” אין משמעות בחוק הישראלי. המינוח הנכון הוא “פרסום לשון הרע”. במשפט העברי – בהלכה היהודית – ישנו הבדל בין הוצאת דיבה לבין לשון הרע, אך בחוק הישראלי מדובר בדרך אחרת לכנות פרסום לשון הרע.

לפי החוק הישראלי (במובחן מהמשפט העברי), השאלה האם תוכנו של פרסום הוא אמת או לא, לא משפיעה על השאלה האם פרסום ייחשב כלשון הרע והוצאת דיבה. שאלת אמיתות הפרסום היא שאלה מסדר-שני, שמשפיעה על תחולת ההגנות. עם זאת, חשוב לחדד: למרות הגנת “אמת הפרסום” (אמת דיברתי), ישנם פרסומים שגם אם הם אמת מוחלטת, לא תקום למפרסם הגנה; אלו הם פרסומים שאין בהם עניין ציבורי (לדוגמה, עניינים הקשורים בנטייה מינית, עניינים רפואיים וכיוצ”ב).

לפי סעיף 7 לחוק איסור לשון הרע, עילה בגין הוצאת דיבה (שהיא למעשה פרסום לשון הרע) מתגבשת בהינתן שני תנאים מצטברים: (1) פרסום (כלומר הפצת ביטוי לאדם או יותר מלבד האדם הנפגע); ו-(2) “לשון הרע” (כלומר שתוכן הביטוי שפורסם יכיל פוטנציאל פגיעה בשמך הטוב, במשרתך, בעסקך או במשלח-ידך). למרות שאלו התנאים, ברור לחלוטין שלא בכל מקום בו מתקיימים התנאים מומלץ להגיש תביעת דיבה. מומלץ לפנות לעורך דין אשר עוסק בהוצאת לשון הרע ולבחון כדאיות – סיכונים וסיכויים – ביחס לכל מקרה לגופו.

סעיף 4 לחוק איסור לשון הרע קובע כי לא ניתן להגיש תביעה אזרחית (או קובלנה פלילית פרטית) בגין לשון הרע על ציבור שלם. עם זאת, היועץ המשפטי לממשלה רשאי (וניתן גם בהסכמתו) להגיש כתב אישום כנגד מי שהוציא דיבתו של ציבור שלם.

 

מאמרים אחרונים

לייעוץ משפטי השאירו פרטים

דילוג לתוכן