lawdesk

פורטל תוכן לדיני לשון הרע

ייעוץ משפטי של תובעים ונתבעים בתביעות דיבה ולשון הרע

נפגעת מהוצאת לשון הרע? עורכי דין מומחים זמינים לסיוע. נשמע לך כמו הפתרון הנכון? צור קשר כעת והחזר את הכבוד האישי שלך.

עורך-דין בן קרפל הוא יו”ר ועדת לשון הרע במחוז חיפה וחבר ועדת לשון הרע הארצית בלשכת עורכי-הדין. הישגיו המרשימים בניהול מאות משברים ותיקי לשון הרע בפני כלל הערכאות המשפטיות – הולכים לפניו. מעל לכל עו”ד קרפל הוא ליטיגטור שחי באולמות בתי-המשפט ונושם את הייצוג המשפטי בשדה האזרחי; כמו כן ערך עו”ד קרפל את המחקר האמפירי המקיף והמשמעותי ביותר ביחס לגידול בשיעורי הפיצוי הנפסקים בתביעות דיבה ולשון הרע בכלל הערכאות השיפוטיות לצד פרסום אין ספור מאמרים בתחום.

עורך-הדין אדם קרפל, מעורכי הדין הבולטים בדיני לשון הרע והגנת הפרטיות בישראל. אדם מייצג בכל הערכאות, מנהל משאים-ומתנים, מלווה את לקוחות המשרד ומצוי בקשרים ייחודיים עם משפיעני רשת ואנשי מפתח בשוק התקשורת המודרני. כמו כן ערך יחד עם אחיו עו”ד בן קרפל את המחקר האמפירי ביחס לגידול בשיעורי הפיצוי הנפסקים בתביעות דיבה ולשון הרע.

משרד עורכי דין בן קרפל ושות’ נמנה על-פי הדירוגים היוקרתיים 100 duns ו – BDI כאחד המשרדים המובילים בישראל בתחום לשון הרע

קצת עלינו

חדשות מעולם לשון הרע

מידע שחשוב לדעת

עורך דין לשון הרע
עורך דין לשון הרע
קרא עוד
תביעת לשון הרע מה הסיכויים שלה
הגשת תביעת לשון הרע
קרא עוד
מה קובע חוק איסור לשון הרע
מה קובע חוק איסור לשון הרע
קרא עוד
לשון הרע במשפחה
לשון הרע במשפחה
קרא עוד
לשון הרע בוואטסאפ
לשון הרע בוואטסאפ
קרא עוד
תלונת שווא במשטרה
תלונת שווא במשטרה
קרא עוד
הוצאת לשון הרע באינטרנט
הוצאת לשון הרע באינטרנט
קרא עוד
לשון הרע בפייסבוק אחריות של משתף פוסט
לשון הרע בפייסבוק
קרא עוד
כל מה שעורך דין גירושין צריך לדעת
הגנות מפני תביעת לשון הרע
קרא עוד

הוצאת דיבה

שמו הטוב של האדם הוא אחד מן הנכסים היקרים מכל, ופגיעה זו, היא שוות ערך לאובדן כספי אדיר. קל וחומר, כאשר מדובר על פגיעה במוניטין עסקי, במשלח ידו של אדם או תאגיד.

הוצאת דיבה, היא הפרה של זכותו החוקתית של אדם לכבוד ולשמו הטוב, כמו גם עוולה נזיקית, על פי חוק איסור לשון הרע. פרסומה של כתבה, מאמר או כל התבטאות אחרת, שאיננה אמת, היא לשון הרע. פגיעה מפרסום שכזה, או פוטנציאל הפגיעה של הפרסום, מקנים לנפגע זכות להגשת תביעה.

למרבה הצער, תופעה זו הפכה לשכיחה יותר בשנים האחרונות, במסגרת האינטרנט בכלל והרשתות החברתיות בפרט, כמו הפייסבוק והטוויטר.

עמדת בתי המשפט בנושא הוצאת דיבה

בעבר, בתי המשפט לא הביעו בפסיקותיהם, את החומרה שבעוולת לשון הרע. אולם, בשנים האחרונות, ניתן לראות שינוי במגמת הפסיקה, במיוחד לאור שכיחותה של התופעה בעת הזאת.

יש הטוענים כי הפסיקה עברה כברת דרך, אך לא סיימה את מסלולה, משאפקט ההרתעה נעדר מפסקי הדין העוסקים בלשון הרע.

קשה להתווכח עם טענה זו, מן הטעם כי אם היו נפסקים סכומי פיצויים גבוהים לתובעים, היה הדבר מהווה גורם הרתעה מפני התופעה. אולם, לאור שכיחות התופעה, אין ספק כי הפסיקה איננה מרתיעה כלל וכלל את הציבור מפגיעה בשם הטוב.

עורכי הדין ללשון הרע, פועלים נמרצות לקידומו של נושא זה ומנסים, להסביר לבתי המשפט, עד כמה חמורה הפגיעה במקרים אלו.

התסכול שחשים הנפגעים, גדול ורב, במיוחד כאשר מדובר על הוצאת דיבה באינטרנט. במקרים שכאלו, החשיפה הציבורית היא אסטרונומית ולפיכך, הנזק עצום, אך באותה העת, קשה להוכחה.

למדו על הוצאת דיבה ולשון הרע!

הרשת אמנם משמשת במה לפרסומים פוגעניים של לשון הרע, אך בד בבד, יכולה ללמד אותנו רבות על התופעה, מהי, איך מטפלים בה ומתי כדאי להגיש תביעה דיבה.

כיום, עומדים לרשות הגולשים אתרים רבים המספקים מידע משפטי מעניין וחיוני על הוצאת דיבה. ידע הוא ללא ספק כח ולכן, חשוב לדעת ולהכיר את התופעה המשפטית והחברתית הזו. רק כאשר נהיה מודעים לה, נוכל לעצור אותה.

חושבים שנפגעתם מפרסום דיבתי? הנכם יכולים לפנות למשרדנו העוסק בדיני לשון הרע ופגיעה בפרטיות ולקבל ייעוץ משפטי מהיר, דיסקרטי ובלתי מתפשר. במסגרת הייעוץ המשפטי, תוכלו לבדוק האם יש עילה להגשת תביעה וכיצד ניתן יהיה להציג בפני בית המשפט את מהות הפגיעה שנגרמה לכם, המזכה אתכם בפיצוי כספי ובסעדים אחרים, על פי דין.

תביעת דיבה שיקולי בית המשפט בפסיקת פיצויים

הוצאת דיבה היא עוולה נזיקית וככזו, הפיצוי בגינה, אמור להשיב את המצב לקדמותו, מבחינת הנפגע. למרבה הצער, במקרים רבים של פגיעה מסוג זה, שינוי דעת הקהל ושיקום שמו הטוב של אדם או עסק, הוא בגדר הבלתי אפשרי. פירושו של דבר הוא כי החזרת המצב לקדמותו, תדרוש פיצוי כספי גבוה מאוד.

מהם השיקולים המנחים את בית המשפט בבואו לפסוק פיצוי בגין פגיעה בשם טוב:

1. סוג הפרסום: פרסום בעיתון, אינו דומה לפרסום באינטרנט, מבחינת היקף החשיפה ועל כן, יש משקל רב לסוג הפרסום, אשר לו השלכה ישירה על היקף החשיפה לה זכה הפרסום.

2. הנזקים: חומרתם של הנזקים, יש להם השפעה גדולה על סכום הפיצוי שיקבל התובע. כמובן כי ככל שהתפוצה גדולה יותר, סביר להניח שהנזק גדול יותר.

3. כוונת המפרסם: ישנם מקרים בהם המפרסם לא התכוון להוציא דיבה ובית המשפט כמובן שוקל זאת בפסיקת הפיצוי.

חומרתה של הפגיעה היא במישור המשפטי והחברתי גם יחד. בתי המשפט אמורים לפצות את התובע, בגין נזקיו ולהשיב את המצב לקדמותו, אך לעיתים קרובות, נדרש לשם כך פיצוי גבוה ביותר.

סכומי הפיצויים הנפסקים בתביעות בגין הוצאת דיבה, אינם תמיד מכסים את נזקי התובע וחמור מכך, אינם מרתיעים אנשים מפני ביצוע עוולות לפי חוק איסור לשון הרע. כמובן שאחד הדברים החשובים על כן לפני הגשת תביעה הוא להיוועץ עם עורך דין לשון הרע.

הפיצוי שניתן לקבל בתביעות דיבה

חוק איסור לשון הרע אוסר על פגיעה בשמו הטוב של אדם, אך גם מכיל הגנות שונות למפרסמים. רק כאשר לא עומדת לנתבע כל טענת הגנה, ובית המשפט סבר כי אכן מדובר במקרה של לשון הרע, הוא יעבור לדון בסוגיית הפיצוי. למידע נוסף קראו – מה קובע חוק איסור הרע.

אם בעת הגשת תביעת דיבה, יודע התובע כי הוא אינו יכול להוכיח את הנזק שנגרם לו עקב העוולה, עליו לבקש מבית המשפט, במסגרת כתב התביעה, שיפסוק לו פיצוי ללא הוכחת נזק. סמכות זו נתונה לבית המשפט, מכח סעיף 7 א’ לחוק.

בית המשפט אינו נוהג להשתמש בסמכותו זו, אלא במקרים המצדיקים זאת, שהרי מדובר בפיצוי ללא הוכחת נזק. הסכום המקסימאלי אותו יכול בית המשפט לפסוק הוא 70,000 ₪ או עד 140,000 ₪ אם הוכחה כוונת פגיעה.

בנוסף לפיצוי כספי בגין לשון הרע, זכאי התובע לקבל סעדים אחרים כאמור בסעיף 9 לחוק. בין השאר, יוכל התובע לקבל צו על איסור הפצה של עותקי הפרסום, בית המשפט יכול להורות לנתבע לפרסם תיקון או הכחשה של הפרסום ועוד.

שאלות ותשובות נפוצות

למעשה, המילה “דיבה” מופיעה בחקיקה הישראלית רק פעמיים; פעם אחת בתקנות גלי צהל, ופעם נוספת בחוק איסור לשון הרע, תחת הקביעה לפיה “דיבת אחר” תימחק מפקודת העיתונות. בקיצור, לביטוי “דיבה” או “הוצאת דיבה” אין משמעות בחוק הישראלי. המינוח הנכון הוא “פרסום לשון הרע”. יש לציין כי במשפט העברי – בהלכה היהודית – ישנו הבדל בין מונחים אלה, אך בחוק הישראלי מדובר בדרך אחרת לכנות פרסום לשון הרע.

לפי החוק הישראלי (במובחן מהמשפט העברי), השאלה האם תוכנו של פרסום הוא אמת או לא, לא משפיעה על השאלה האם פרסום ייחשב כלשון הרע. שאלת אמיתות הפרסום היא שאלה מסדר-שני, שמשפיעה על תחולת ההגנות. עם זאת, חשוב לחדד: למרות הגנת “אמת הפרסום” (אמת דיברתי), ישנם פרסומים שגם אם הם אמת מוחלטת, לא תקום למפרסם הגנה; אלו הם פרסומים שאין בהם עניין ציבורי (לדוגמה, עניינים הקשורים בנטייה מינית, עניינים רפואיים וכיו”ב).

לפי סעיף 7 לחוק איסור לשון הרע, עילת תביעה (שהיא למעשה פרסום לשון הרע) מתגבשת בהינתן שני תנאים מצטברים: (1) פרסום (כלומר הפצת ביטוי לאדם או יותר מלבד האדם הנפגע); ו-(2) “לשון הרע” (כלומר שתוכן הביטוי שפורסם יכיל פוטנציאל פגיעה בשמך הטוב, במשרתך, בעסקך או במשלח-ידך). למרות שאלו התנאים, ברור לחלוטין שלא בכל מקום בו מתקיימים התנאים מומלץ להגיש תביעה ומומלץ לפנות לעורך דין אשר עוסק בתחום ולבחון כדאיות – סיכונים וסיכויים – ביחס לכל מקרה לגופו.

סעיף 4 לחוק איסור לשון הרע קובע כי לא ניתן להגיש תביעה אזרחית (או קובלנה פלילית פרטית) בגין לשון הרע על ציבור שלם. עם זאת, היועץ המשפטי לממשלה רשאי (וניתן גם בהסכמתו) להגיש כתב אישום כנגד מי שהוציא דיבתו של ציבור שלם.

 

מאמרים אחרונים

לייעוץ משפטי השאירו פרטים

דילוג לתוכן