תפריט
lawdesk
הוצאת דיבה היא פרסום ביטוי שעלול לפגוע בשמו הטוב של אדם, עסק או תאגיד. ההגדרה זהה להגדרת פרסום לשון הרע (למעשה החוק הישראלי אינו משתמש בביטוי "הוצאת דיבה").
"שם טוב" זו לא רק זכות יסוד, זה גם נכס. ולא סתם, אלא מהנכסים היקרים ביותר שיש ("טוב שם משמן טוב"; קהלת ז' א'). בשונה מנכסים אחרים, לשם טוב אין ביטוח ואין אחריות. הפגיעה בו עלולה להיות הרסנית. הרי הוצאת דיבה יכולה לחסל חיים עסקיים וכלכליים, וגם (חמור לא פחות) לחרב חיים אישיים.
מאז שנכנסו לחיינו הרשתות החברתיות, הפך פשוט להוציא דיבה. כל אחד יכול לפתוח את הסמארט פון, להיכנס לפייסבוק, אינסטגרם, טיקטוק, טוויטר או לאחת מקבוצות הווטסאפ, ולפרסם לכמות אדירה של בני אדם מה שהוא רוצה. אין על כך מגבלה מעשית. והתוצאות, קשות מאוד. אך יש פתרונות.
מאז ומתמיד בתי המשפט קבעו כי הוצאת דיבה היא חמורה. עד כדי שיש פסקי דין שהשוו בין הוצאת לשון הרע לבין אונס. כך קבע כב' שופט בית המשפט העליון, חשין (ז"ל): "פגיעה בשמו הטוב של האדם מדמה עצמה לאונס או למעשה מגונה הנעשים בגופו של אדם. ההבדל בין שני סוגי הפגיעה אינו אלא זה, שאונס ומעשה מגונה פוצעים תחילה בגוף ולאחר מכן בנפש, ואולם פגיעה בכבודו ובשמו הטוב של האדם פוצעים בנפש ופציעת הנפש יכולה אף שתביא לפציעת הגוף".
עם זאת, יש פער בין המילים הנחרצות, לבין סכומי הפיצוי שנפסקים בפועל. החוק מאפשר לפסוק פיצויים ללא הוכחת נזק, בסכומים שכיום חוצים את סך 160,000 ₪ בעבור כל פרסום. בפועל, מרבית פסקי הדין בגין הוצאת דיבה מסתכמים בסכומים נמוכים יותר.
הסיבות לפערים רבות ומורכבות. אך טוב לדעת שבשנים האחרונות ישנה מגמה חיובית בבתי המשפט: הבחנה בין תביעות דיבה סתמיות שלא צריך להגיש מלכתחילה, לבין תביעות רציניות וחשובות שעוסקות בדיני נפשות. כאשר מדובר בתביעת דיבה סתמית, נפסקים סכומים זעומים. לעומת זאת בתביעת דיבה רצינית נפסקים מאות אלפי ₪ ואף יותר.
ולאחר כל מה שנאמר, אסור לשכוח: אחת מהמטרות החשובות בהגשת תביעה דיבה, היא תיקון הפגיעה בשם הטוב (למשל באמצעות צווים). ישנם נפגעים רבים שמוכנים לשלם מאות אלפי ₪ (במקום לקבל) כדי שתתוקן הפגיעה בשמם הטוב. וגם זו, נקודה למחשבה. למידע נוסף קראו על – פגיעה בשם הטוב.
הרשת היא לא רק במה לפרסומי לשון הרע, היא גם פלטפורמה מעולה כדי ללמוד על הנושא; מהי הוצאת דיבה? היכן עובר הגבול? מתי מותר לפרסם לשון הרע? מה צריך לעשות אם הוגשה כנגדך תביעת דיבה? ומה צריך לעשות אם פורסמה הוצאת דיבה כנגדך? המון מידע נמצא ברשת. אך נמצא גם המון מידע שגוי ומטעה. לכן חשוב לזכור: ידע הוא כוח. אך בורות במסווה של ידע, היא כוח אדיר בעבור היריב שלך. למידע נוסף קראו על – לשון הרע בפייסבוק.
נפגעת מלשון הרע או מפרסום דיבתי? עלתה טענה לפרסום הוצאת דיבה כנגדך? ניתן לפנות אלינו. ככל הנראה תהיה לנו תשובה איכותית ורצינית. אנו עוסקים מבוקר ועד לילה, שנים ארוכות, בדיני לשון הרע כתחום עיסוק מרכזי. נשמור על דיסקרטיות, ונייעץ לך בצורה מדויקת וכנה.
הוצאת דיבה היא חלק מדיני הנזיקין. המטרה של פיצויים בנזיקין, ברמה הבסיסית ביותר, היא להשיב את המצב לקדמותו, להחזיר את הגלגל אחורנית ולהביא את הנפגע למצב בו הוא היה לפני הפגיעה.
כמו במרבית העוולות בנזיקין, המטרה הזו אמנם חשובה, אך היא קשה להשגה בפועל. מי שנקטעה רגלו, שום פסק דין לא ישיב לו אותה. לכן השאיפה היא לפצות בסכומים שיאפשרו להתנהל כראוי בהתחשב בנזק.
כשמדובר בנזק לשם הטוב, קשה עוד יותר להשיב את המצב לקדמותו. וגם קשה מאוד להעריך שווי של "שם טוב". בהתאם, קשה מאוד לתקן פגיעה בשם טוב. אך ניתן.
מהם השיקולים המנחים את בית המשפט בפסיקת פיצוי במסגרת תביעת דיבה? בגין הוצאת דיבה, ניתן לפסוק עד כ-160,000 ₪ בעבור כל פרסום, אך ניתן גם לפסוק פחות כמובן. איך בתי המשפט מחליטים כמה לפסוק בכל מקרה? אלו הקווים המנחים, לפי בית המשפט העליון (הנשיא ברק בפס"ד אמר נ' יוסף):
אין תעריפים. כל מקרה לגופו, לפי פוטנציאל הפגיעה האמיתי והאובייקטיבי. איך בוחנים זאת?
היקף הפגיעה: פרסום בתגובית שולית לפוסט, לא דומה לפרסום בכתבת שער, שלא דומה לפרסום בטלוויזיה, או לפרסום במסגרת שיח חברי. לכל פלטפורמה תפוצה שונה, מעמד שונה, ומהימנות שונה. כולם משפיעים על פוטנציאל הנזק.
מעמד הנפגע בקהילה: מצד אחד, יש מקרים בהם דמויות בעלות מעמד מיוחד צריכות לגלות יותר סבילות לפגיעה בשמם הטוב. אך מצד שני, כאשר הפגיעה כתוצאה מהוצאת דיבה בלתי נסבלת וחוצה את משוכות ההגנה, פוטנציאל הנזק עשוי להיות גדול יותר.
תוכן הפרסום ואמינותו: את חומרת הפרסום יש לדמיין על סקאלה בעלת טווח רחב. הרי גם ייחוס גניבת מסטיק וגם ייחוס אונס סדרתי, שניהם נכנסים בגדר לשון הרע; אך במקומות שונים על הסקאלה. וגם דרך ההתנסחות חשובה. פרסום שנכתב בלשון מסתייגת, אינו דומה לפרסום שנכתב בנחרצות.
כוונת המפרסם: האם המפרסם התנהג בתום לב? או התכוון לפגוע? אלו שאלות מורכבות. אך יש להן משמעות בניהול ההליך (גם בשאלת ההגנות, וגם בשאלת הפיצויים).
שיקולים חיצוניים: בית המשפט העליון (בעניין שרנסקי) קבע במפורש כי הפיצוי בלשון הרע חייב לקחת בחשבון גם את חינוך הציבור וענישת המפרסם. למידע נוסף על סכום הפיצוי קראו – תביעת לשון הרע ללא הוכחת נזק.
חוק איסור לשון הרע (למרות שמו) לא רק אוסר על פרסום הוצאת דיבה, הוא גם מתיר במקרים מסויימים לפרסם לשון הרע. הכל תלוי בנסיבות. החוק נועד לאזן בין חופש הביטוי לבין הזכות לשם טוב, לאפשר לשתי הזכויות לחיות יחד, כאשר ברור שאף אחת מהן לא תזכה להגנה מוחלטת, אך הלב של שתיהן ימשיך לפעום.
לכן יש בחוק שורה של הגנות, במסגרת שלוש מערכות הגנה פנימיות, ועוד שורת הגנות מפקודת הנזיקין. לעיון בחוק – לחץ כאן.
בסעיף 13 קבועים הפרסומים המותרים [הסייג המוכר ביותר הוא פרסום במסגרת הליך משפטי, לא חשוב מה תוכנו או מה כוונת המפרסם, אם הוא נעשה בנסיבות סעיף 13(5), התביעה תידחה].
בסעיף 14 נמצאת הגנת "אמת דיברתי" (בלשון החוק "אמת הפרסום"), שמגנה על זכות הציבור לדעת ולהיחשף לפרסומים אמיתיים וחשובים, גם אם הם הורסים חיים של אחרים.
בסעיף 15 נמצאת מערכת ההגנות המורכבת והחשובה – הגנות תום הלב (במקרים המתאימים יכולה להגן כמעט על כל פרסום. שוב – הכל תלוי בנסיבות).
אם כן: כמו שישנם מקרים בהם תביעת דיבה יכולה להתקבל ולהוביל לפיצויים בסכומים משמעותיים ולמתן צווים להסרת פרסומים ולפרסום הודעות תיקון, תביעה על הוצאת דיבה יכולה גם להידחות. מלאכתם של נתבעים, ככלל, מורכבת יותר (הנתבע צריך להוכיח שנתונה לו הגנה). אך במקרים רבים אין לכך משמעות דרמטית, שכן תובעים רשאים, וצריכים להגיש ראיות הזמה (לפי סעיף 18).
מעבר ל"דחיית התביעה" או "קבלתה", יש לזכור שהליכים משפטיים מתנהלים בפומבי. ולמה שכתוב בפסק הדין ובטענות הצדדים, עשויה להיות משמעות של ממש לכל המעורבים. לכן, דבר אחד בטוח: המידע רב והנושא מורכב. לפני שמקבלים החלטה גורלית, בנושא בו כל מקרה מוכרע לגופו, חשוב לקבל מידע מדויק ויעוץ משפטי רציני ואישי מעורכי דין שזה באמת המקצוע שלהם, וזו באמת המומחיות שלהם.
קצת עלינו
עורך דין בן קרפל הוא יו"ר ועדת לשון הרע במחוז חיפה וחבר ועדת לשון הרע הארצית בלשכת עורכי הדין. הישגיו המרשימים בניהול מאות משברים ותיקי לשון הרע בפני כלל הערכאות המשפטיות, הולכים לפניו. מעל לכל עו"ד קרפל הוא ליטיגטור שחי באולמות בתי-המשפט ונושם את הייצוג המשפטי בשדה האזרחי; כמו כן ערך עו"ד קרפל את המחקר האמפירי המקיף והמשמעותי ביותר ביחס לגידול בשיעורי הפיצוי הנפסקים בתביעות דיבה ולשון הרע בכלל הערכאות השיפוטיות לצד פרסום אין ספור מאמרים בתחום.
עורך-הדין אדם קרפל, מעורכי הדין הבולטים בדיני לשון הרע והגנת הפרטיות בישראל. אדם מייצג בכל הערכאות, מנהל משאים-ומתנים, מלווה את לקוחות המשרד ומצוי בקשרים ייחודיים עם משפיעני רשת ואנשי מפתח בשוק התקשורת המודרני. כמו כן ערך יחד עם אחיו עו"ד בן קרפל את המחקר האמפירי ביחס לגידול בשיעורי הפיצוי הנפסקים בתביעות דיבה ולשון הרע.
משרד עורכי דין בן קרפל ושות' נמנה על-פי הדירוגים היוקרתיים 100 duns ו – BDI כאחד המשרדים המובילים בישראל בתחום לשון הרע
אין באמור לעיל ובאתר lawdesk משום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי או תחליף לכך; כמו כן התוכן באתר lawdesk לא מתיימר להיות מדויק ו/או מקיף ו/או עדכני, ויש לקחת בחשבון שמידע משפטי מטבעו מתיישן. כל המסתמך על המידע באתר lawdesk עושה זאת באחריותו המלאה ועל דעת עצמו בלבד!
