lawdesk

פורטל תוכן מקיף בנושא הוצאת דיבה ולשון הרע

נפגעת מהוצאת דיבה – ייצוג ויעוץ משפטי של תובעים ונתבעים בתביעות לשון הרע

מהי הוצאת דיבה

הוצאת דיבה היא פרסום ביטוי שעלול לפגוע בשמו הטוב של אדם, עסק או תאגיד. ההגדרה זהה להגדרת פרסום לשון הרע (למעשה החוק הישראלי אינו משתמש בביטוי "הוצאת דיבה").

"שם טוב" זו לא רק זכות יסוד, זה גם נכס. ולא סתם, אלא מהנכסים היקרים ביותר שיש ("טוב שם משמן טוב"; קהלת ז' א'). בשונה מנכסים אחרים, לשם טוב אין ביטוח ואין אחריות. הפגיעה בו עלולה להיות הרסנית. הרי הוצאת דיבה יכולה לחסל חיים עסקיים וכלכליים, וגם (חמור לא פחות) לחרב חיים אישיים.

מאז שנכנסו לחיינו הרשתות החברתיות, הפך פשוט להוציא דיבה. כל אחד יכול לפתוח את הסמארט פון, להיכנס לפייסבוק, אינסטגרם, טיקטוק, טוויטר או לאחת מקבוצות הווטסאפ, ולפרסם לכמות אדירה של בני אדם מה שהוא רוצה. אין על כך מגבלה מעשית. והתוצאות, קשות מאוד. אך יש פתרונות.

עמדת בתי המשפט בנושא הוצאת דיבה

מאז ומתמיד בתי המשפט קבעו כי הוצאת דיבה היא חמורה. עד כדי שיש פסקי דין שהשוו בין הוצאת לשון הרע לבין אונס. כך קבע כב' שופט בית המשפט העליון, חשין (ז"ל): "פגיעה בשמו הטוב של האדם מדמה עצמה לאונס או למעשה מגונה הנעשים בגופו של אדם. ההבדל בין שני סוגי הפגיעה אינו אלא זה, שאונס ומעשה מגונה פוצעים תחילה בגוף ולאחר מכן בנפש, ואולם פגיעה בכבודו ובשמו הטוב של האדם פוצעים בנפש ופציעת הנפש יכולה אף שתביא לפציעת הגוף".

עם זאת, יש פער בין המילים הנחרצות, לבין סכומי הפיצוי שנפסקים בפועל. החוק מאפשר לפסוק פיצויים ללא הוכחת נזק, בסכומים שכיום חוצים את סך 160,000 ₪ בעבור כל פרסום. בפועל, מרבית פסקי הדין בגין הוצאת דיבה מסתכמים בסכומים נמוכים יותר.

הסיבות לפערים רבות ומורכבות. אך טוב לדעת שבשנים האחרונות ישנה מגמה חיובית בבתי המשפט: הבחנה בין תביעות דיבה סתמיות שלא צריך להגיש מלכתחילה, לבין תביעות רציניות וחשובות שעוסקות בדיני נפשות. כאשר מדובר בתביעת דיבה סתמית, נפסקים סכומים זעומים. לעומת זאת בתביעת דיבה רצינית נפסקים מאות אלפי ₪ ואף יותר.

ולאחר כל מה שנאמר, אסור לשכוח: אחת מהמטרות החשובות בהגשת תביעה דיבה, היא תיקון הפגיעה בשם הטוב (למשל באמצעות צווים). ישנם נפגעים רבים שמוכנים לשלם מאות אלפי ₪ (במקום לקבל) כדי שתתוקן הפגיעה בשמם הטוב. וגם זו, נקודה למחשבה. למידע נוסף קראו על – פגיעה בשם הטוב.

למדו על הוצאת דיבה ולשון הרע!

הרשת היא לא רק במה לפרסומי לשון הרע, היא גם פלטפורמה מעולה כדי ללמוד על הנושא; מהי הוצאת דיבה? היכן עובר הגבול? מתי מותר לפרסם לשון הרע? מה צריך לעשות אם הוגשה כנגדך תביעת דיבה? ומה צריך לעשות אם פורסמה הוצאת דיבה כנגדך? המון מידע נמצא ברשת. אך נמצא גם המון מידע שגוי ומטעה. לכן חשוב לזכור: ידע הוא כוח. אך בורות במסווה של ידע, היא כוח אדיר בעבור היריב שלך. למידע נוסף קראו על – לשון הרע בפייסבוק.

נפגעת מלשון הרע או מפרסום דיבתי? עלתה טענה לפרסום הוצאת דיבה כנגדך? ניתן לפנות אלינו. ככל הנראה תהיה לנו תשובה איכותית ורצינית. אנו עוסקים מבוקר ועד לילה, שנים ארוכות, בדיני לשון הרע כתחום עיסוק מרכזי. נשמור על דיסקרטיות, ונייעץ לך בצורה מדויקת וכנה.

 

תביעת דיבה שיקולי בית המשפט בפסיקת פיצויים

הוצאת דיבה היא חלק מדיני הנזיקין. המטרה של פיצויים בנזיקין, ברמה הבסיסית ביותר, היא להשיב את המצב לקדמותו, להחזיר את הגלגל אחורנית ולהביא את הנפגע למצב בו הוא היה לפני הפגיעה.

כמו במרבית העוולות בנזיקין, המטרה הזו אמנם חשובה, אך היא קשה להשגה בפועל. מי שנקטעה רגלו, שום פסק דין לא ישיב לו אותה. לכן השאיפה היא לפצות בסכומים שיאפשרו להתנהל כראוי בהתחשב בנזק.

כשמדובר בנזק לשם הטוב, קשה עוד יותר להשיב את המצב לקדמותו. וגם קשה מאוד להעריך שווי של "שם טוב". בהתאם, קשה מאוד לתקן פגיעה בשם טוב. אך ניתן.
מהם השיקולים המנחים את בית המשפט בפסיקת פיצוי במסגרת תביעת דיבה? בגין הוצאת דיבה, ניתן לפסוק עד כ-160,000 ₪ בעבור כל פרסום, אך ניתן גם לפסוק פחות כמובן. איך בתי המשפט מחליטים כמה לפסוק בכל מקרה? אלו הקווים המנחים, לפי בית המשפט העליון (הנשיא ברק בפס"ד אמר נ' יוסף):
אין תעריפים. כל מקרה לגופו, לפי פוטנציאל הפגיעה האמיתי והאובייקטיבי. איך בוחנים זאת?

היקף הפגיעה: פרסום בתגובית שולית לפוסט, לא דומה לפרסום בכתבת שער, שלא דומה לפרסום בטלוויזיה, או לפרסום במסגרת שיח חברי. לכל פלטפורמה תפוצה שונה, מעמד שונה, ומהימנות שונה. כולם משפיעים על פוטנציאל הנזק.

מעמד הנפגע בקהילה: מצד אחד, יש מקרים בהם דמויות בעלות מעמד מיוחד צריכות לגלות יותר סבילות לפגיעה בשמם הטוב. אך מצד שני, כאשר הפגיעה כתוצאה מהוצאת דיבה בלתי נסבלת וחוצה את משוכות ההגנה, פוטנציאל הנזק עשוי להיות גדול יותר.

תוכן הפרסום ואמינותו: את חומרת הפרסום יש לדמיין על סקאלה בעלת טווח רחב. הרי גם ייחוס גניבת מסטיק וגם ייחוס אונס סדרתי, שניהם נכנסים בגדר לשון הרע; אך במקומות שונים על הסקאלה. וגם דרך ההתנסחות חשובה. פרסום שנכתב בלשון מסתייגת, אינו דומה לפרסום שנכתב בנחרצות.

כוונת המפרסם: האם המפרסם התנהג בתום לב? או התכוון לפגוע? אלו שאלות מורכבות. אך יש להן משמעות בניהול ההליך (גם בשאלת ההגנות, וגם בשאלת הפיצויים).

שיקולים חיצוניים: בית המשפט העליון (בעניין שרנסקי) קבע במפורש כי הפיצוי בלשון הרע חייב לקחת בחשבון גם את חינוך הציבור וענישת המפרסם. למידע נוסף על סכום הפיצוי קראו – תביעת לשון הרע ללא הוכחת נזק.

התוצאות האפשריות של תביעת דיבה

חוק איסור לשון הרע (למרות שמו) לא רק אוסר על פרסום הוצאת דיבה, הוא גם מתיר במקרים מסויימים לפרסם לשון הרע. הכל תלוי בנסיבות. החוק נועד לאזן בין חופש הביטוי לבין הזכות לשם טוב, לאפשר לשתי הזכויות לחיות יחד, כאשר ברור שאף אחת מהן לא תזכה להגנה מוחלטת, אך הלב של שתיהן ימשיך לפעום.

לכן יש בחוק שורה של הגנות, במסגרת שלוש מערכות הגנה פנימיות, ועוד שורת הגנות מפקודת הנזיקין. לעיון בחוק – לחץ כאן

בסעיף 13 קבועים הפרסומים המותרים [הסייג המוכר ביותר הוא פרסום במסגרת הליך משפטי, לא חשוב מה תוכנו או מה כוונת המפרסם, אם הוא נעשה בנסיבות סעיף 13(5), התביעה תידחה].

בסעיף 14 נמצאת הגנת "אמת דיברתי" (בלשון החוק "אמת הפרסום"), שמגנה על זכות הציבור לדעת ולהיחשף לפרסומים אמיתיים וחשובים, גם אם הם הורסים חיים של אחרים. 

בסעיף 15 נמצאת מערכת ההגנות המורכבת והחשובה – הגנות תום הלב (במקרים המתאימים יכולה להגן כמעט על כל פרסום. שוב – הכל תלוי בנסיבות).

אם כן: כמו שישנם מקרים בהם תביעת דיבה יכולה להתקבל ולהוביל לפיצויים בסכומים משמעותיים ולמתן צווים להסרת פרסומים ולפרסום הודעות תיקון, תביעה על הוצאת דיבה יכולה גם להידחות. מלאכתם של נתבעים, ככלל, מורכבת יותר (הנתבע צריך להוכיח שנתונה לו הגנה). אך במקרים רבים אין לכך משמעות דרמטית, שכן תובעים רשאים, וצריכים להגיש ראיות הזמה (לפי סעיף 18).

מעבר ל"דחיית התביעה" או "קבלתה", יש לזכור שהליכים משפטיים מתנהלים בפומבי. ולמה שכתוב בפסק הדין ובטענות הצדדים, עשויה להיות משמעות של ממש לכל המעורבים. לכן, דבר אחד בטוח: המידע רב והנושא מורכב. לפני שמקבלים החלטה גורלית, בנושא בו כל מקרה מוכרע לגופו, חשוב לקבל מידע מדויק ויעוץ משפטי רציני ואישי מעורכי דין שזה באמת המקצוע שלהם, וזו באמת המומחיות שלהם.

קצת עלינו

עורך דין בן קרפל הוא יו"ר ועדת לשון הרע במחוז חיפה וחבר ועדת לשון הרע הארצית בלשכת עורכי הדין. הישגיו המרשימים בניהול מאות משברים ותיקי לשון הרע בפני כלל הערכאות המשפטיות, הולכים לפניו. מעל לכל עו"ד קרפל הוא ליטיגטור שחי באולמות בתי-המשפט ונושם את הייצוג המשפטי בשדה האזרחי; כמו כן ערך עו"ד קרפל את המחקר האמפירי המקיף והמשמעותי ביותר ביחס לגידול בשיעורי הפיצוי הנפסקים בתביעות דיבה ולשון הרע בכלל הערכאות השיפוטיות לצד פרסום אין ספור מאמרים בתחום.

עורך-הדין אדם קרפל, מעורכי הדין הבולטים בדיני לשון הרע והגנת הפרטיות בישראל. אדם מייצג בכל הערכאות, מנהל משאים-ומתנים, מלווה את לקוחות המשרד ומצוי בקשרים ייחודיים עם משפיעני רשת ואנשי מפתח בשוק התקשורת המודרני. כמו כן ערך יחד עם אחיו עו"ד בן קרפל את המחקר האמפירי ביחס לגידול בשיעורי הפיצוי הנפסקים בתביעות דיבה ולשון הרע.

משרד עורכי דין בן קרפל ושות' נמנה על-פי הדירוגים היוקרתיים 100 duns ו – BDI כאחד המשרדים המובילים בישראל בתחום לשון הרע

חדשות מעולם הוצאת דיבה

לשון הרע בוואטסאפ
אפליקציית המסרונים הפופולרית "וואטסאפ" הפכה לזירה נפוצה לפרסום לשון הרע, בעיקר בקבוצות וואטסאפ. פסקי...
שיימינג בפייסבוק: תביעת דיבה
שיימינג בפייסבוק היא תופעה המעלה שאלות משפטיות מורכבות, והגבול בין חופש הביטוי ללשון הרע אינו תמיד ברור....
לשון הרע באינסטגרם - כל המידע שחשוב לדעת!
אינסטגרם, למרות הפופולריות שלה, מהווה פלטפורמה נפוצה ללשון הרע. חשוב להיות ערניים לפרסומים פוגעניים,...
צילום קטין ללא רשות
חוק הגנת הפרטיות אוסר על פגיעה בפרטיות ללא הסכמה, כולל צילום קטינים. בעוד צילום ברשות הרבים אינו אסור...
רע"א 2855/20 פלונית נ' פלונית
סעיף 7א(ד) לחוק איסור לשון הרע מאפשר לפסוק פיצוי ללא הוכחת נזק עד 79,042 ש"ח, וכפול מכך במקרה של כוונת...
מתי צילום ללא רשות מהווה פגיעה בפרטיות
צילום ברשות היחיד מתקיים כאשר אדם מצולם ללא הסכמתו במקום בו יש לו ציפייה סבירה לפרטיות, כמו ביתו או מקום...
מה ההבדל בין הוצאת דיבה ללשון הרע?
השאלה מה ההבדל בין הוצאת דיבה ללשון הרע נובעת מכך שרוב האנשים נתקלים בבלבול מושגי בקשר ליחס שבין המושגים....
לשון הרע בוואטסאפ - אחריותו של מנהל קבוצה
אחריות מנהל קבוצת וואטסאפ ללשון הרע מורכבת ואינה חד משמעית. החוק מאפשר הטלת אחריות על מספר גורמים שכן...
מכתב התראה לפני תביעת לשון הרע
האם צריך לשלוח מכתב התראה לפני תביעת לשון הרע?  נתחיל מהסוף: אין שום חובה בדין לשלוח מכתב התראה לפני...
לשון הרע בכתבי טענות של תביעות בדיני משפחה
לשון הרע בהליך גירושין הוא נושא מורכב, אך החוק מספק הגנות מסוימות לצדדים המעורבים. כך למשל, כל טענה המופיעה...

הוצאת דיבה שאלות ותשובות

למעשה, המילה "דיבה" מופיעה בחקיקה הישראלית רק פעמיים; פעם אחת בתקנות גלי צהל, ופעם נוספת בחוק איסור לשון הרע, תחת הקביעה לפיה "דיבת אחר" תימחק מפקודת העיתונות. בקיצור, לביטוי "דיבה" או "הוצאת דיבה" אין משמעות בחוק הישראלי. המינוח הנכון הוא "פרסום לשון הרע". יש לציין כי במשפט העברי – בהלכה היהודית – ישנו הבדל בין מונחים אלה, אך בחוק הישראלי מדובר בדרך אחרת לכנות פרסום לשון הרע.

לפי החוק הישראלי (במובחן מהמשפט העברי), השאלה האם תוכנו של פרסום הוא אמת או לא, לא משפיעה על השאלה האם פרסום ייחשב כלשון הרע. שאלת אמיתות הפרסום היא שאלה מסדר-שני, שמשפיעה על תחולת ההגנות. עם זאת, חשוב לחדד: למרות הגנת "אמת הפרסום" (אמת דיברתי), ישנם פרסומים שגם אם הם אמת מוחלטת, לא תקום למפרסם הגנה; אלו הם פרסומים שאין בהם עניין ציבורי (לדוגמה, עניינים הקשורים בנטייה מינית, עניינים רפואיים וכיו"ב).

לפי סעיף 7 לחוק איסור לשון הרע, עילת תביעה (שהיא למעשה פרסום לשון הרע) מתגבשת בהינתן שני תנאים מצטברים: (1) פרסום (כלומר הפצת ביטוי לאדם או יותר מלבד האדם הנפגע); ו-(2) "לשון הרע" (כלומר שתוכן הביטוי שפורסם יכיל פוטנציאל פגיעה בשמך הטוב, במשרתך, בעסקך או במשלח-ידך). למרות שאלו התנאים, ברור לחלוטין שלא בכל מקום בו מתקיימים התנאים מומלץ להגיש תביעה ומומלץ לפנות לעורך דין אשר עוסק בתחום ולבחון כדאיות – סיכונים וסיכויים – ביחס לכל מקרה לגופו.

סעיף 4 לחוק איסור לשון הרע קובע כי לא ניתן להגיש תביעה אזרחית (או קובלנה פלילית פרטית) בגין לשון הרע על ציבור שלם. עם זאת, היועץ המשפטי לממשלה רשאי (וניתן גם בהסכמתו) להגיש כתב אישום כנגד מי שהוציא דיבתו של ציבור שלם.

 

לייעוץ משפטי השאירו פרטים

×
דילוג לתוכן