פסיקת פיצויים בתביעות לשון הרע

ת"א (חיפה) 44827-10-21 צבי אבישר נ' יוסי דואק (3.8.2023)

התיק עוסק בתביעות הדדיות הנוגעות לטענות בדבר פרסומי לשון הרע בפייסבוק. בתביעה העיקרית, התובע הוא חבר מועצה ויו"ר האופוזיציה בקריית מוצקין שתובע עיתונאי ואיש תקשורת בטענה שעמד מאחורי 45 פרסומים מכפישים נגדו באמצעות פרופילים מזויפים, לאורך שנתיים וכחלק מקמפיין הבחירות של ראש המועצה המכהן. בתביעה שכנגד, העיתונאי טוען לשישה פרסומים מכפישים נגדו מאחוריהם עומד חבר המועצה.

בית המשפט קיבל את טענת התובע על 35 פרסומים הכוללים ייחס עבירות פליליות לתובע תוך ניצול מעמדו בעירייה, בנוסף לפרסומים משפילים בעניינים אינטימיים ורגישים בחייהם הפרטיים של התובע ומשפחתו. כמו כן, בית המשפט קיבל את טענת התובע שכנגד על 2 פרסומים בהם הוא מכונה "העיתונאי המושחת" ומיוחסת לו קבלת "דמי פרוטקשן" (דמי חסות) מעיריית קריית מוצקין.
בית המשפט פסק סכום פיצוי של 30,000 ₪ על כל פרסום. על כן, הנתבע חויב בסכום של 1,000,050 ₪, והנתבע שכנגד חויב בסכום של 60,000 ₪. למידע נוסף על הוצאת לשון ברשתות החברתיות קראו על – לשון הרע בפייסבוק.

ת"א (פתח תקוה) 24664-07-20 נחמיה טיילור נ' ירון אהרון בן זכאי (9.3.2023)

התובע הוא רב ופוסק הלכה מוכר בענייני המעמד האישי המייעץ לנשים רבות הפונות אליו בעניינים אלה. אשת הנתבע פנתה אל התובע על מנת לקבל פסק הלכה והמלצה על עו"ד לצורך ייצוג. מרגע שהדבר נודע לנתבע הוא החל במסע "שיימינג" קיצוני כלפי התובע שכלל 17 פרסומים מכפישים לנמענים רבים, בהם מכריו של התובע. הפרסומים מכילים אמרות לפיהן התובע התנהג באופן רשלני, לא מוסרי ולא אנושי כאשר התעסק עם אישה נשואה, התובע משקר במצח נחושה ומתנהג כאחרון העבריינים, כי התובע הוציא לאשת הנתבע פסק הלכה רשלני ולא אנושי ושידך לה את עורך דינו כאשר ביניהם יש קשר משחית ומושחת, טובות הנאה כולל ניסיון להגיש כנגד הנתבע תלונת השתקה, ועוד.

בית המשפט קבע כי מדובר בתביעה חריגה בחומרתה כאשר הנתבע שם לעצמו מטרה לצאת למסע הכפשות וביזוי כנגד התובע, לפני הגשת התביעה, לכל אורך ההליך השיפוטי וגם בסיכומים.

על כן, הנתבע חויב בסכום הפיצויים הסטטוטורי המקסימלי ללא הוכחת נזק בסך 1,000,000 ₪. להרחבה בנושא פיצויים בתביעות לשון הרע קראו על – תביעת לשון הרע ללא הוכחת נזק.

תלה"מ 58392-12-19‏ פלוני נ' פלונית (3.6.2022)

דובר בתביעת לשון הרע מצד איש (אמן מפורסם) כנגד אשתו (לשעבר), אגב סכסוך גירושין. הנתבעת פרסמה שורה ארוכה של פרסומים שהציגו את התובע כאדם אלים ואכזר שהתעלל במשפחתו. הנתבעת הגישה כתב הגנה, אך לא תמכה אותו בראיות וסרבה להתייצב לחקירה. בית-המשפט לענייני משפחה בירושלים החליט להידרש לעובי הקורה, ובחן את חומר הראיות שכן הונח בפניו. לאחר מכן, בפסק-דין מנומק, קיבל את התביעה בחלקה, וחייב את הנתבעת לשלם לתובע 500,000 ₪.

הרקע למקרה הוא סכסוך מתמשך הקשור לפירוק הזוגיות בין התובע לבין הנתבעת. התביעה היא על 27 פרסומים שהתובעת פרסמה ברשתות חברתיות, מהם עולה, בין השאר, כי התובע הוא אדם אכזר המתעלל באשתו ובילדיו.

בית המשפט – בפסק דין שניתן במעמד צד אחד משהתובעת לא התייצבה לדיון – קיבל את התביעה על 26 פרסומים וחייב את הנתבעת בתשלום פיצויים לתובע בסך 500,000 ₪

ת"א (טבריה) 25472-06-18 חיים חליוה נ' רון אהרון קובי (9.3.2023)

התובע הוא בעלים ועורך של מקומון, והנתבע הוא ראש עיריית טבריה לשעבר. התביעה נסובה על 26 פרסומים המכפישים את התובע  באמצעות פוסטים וסרטונים בפייסבוק מטעם הנתבע. בפרסומים הנתבע מציג את התובע, בין היתר, כמושחת, כעבריין מורשע וכמי שמזייף תוצאות של סקרים.

בית המשפט פסק כי על הנתבע לשלם לתובע סכום של 16,000 ₪ עבור כל פרסום, קרי 416,000 ₪ עבור כל הפרסומים יחדיו.

תמ"ש (תל אביב-יפו) 47795-09-20 אלמוני נ' פלוני (31.1.2023)

בן תובע את אביו על לשון הרע. הנתבע פנה ליועצת בית הספר בו למד אחיו הצעיר של התובע וסיפר לה שהתובע פגע מינית באחיו הצעיר. בנוסף, התלונן למשטרה פעמיים שהתובע פגע מינית באחיו הצעיר. 

בית המשפט הביא בחשבון את נסיבותיו החמורות של המקרה, במסגרתן הנתבע פרסם את לשון הרע מספר פעמים, בידיעה שטענותיו אינן אמת ומתוך כוונה להכפישו ולפגוע בו על לא עוול בכפו, כאשר הפגיעה המכוונת נעשית על ידי אב נגד בנו. 
הנתבע חויב לשלם לתובע פיצוי כולל של 350,000 ₪. למידע נוסף על פיצוי בגין תלונת שווא קראו על – תלונת שווא במשטרה. 

ת"א (חיפה) 45131-06-18 מוהנד דאהר נ' ד"ר פח'רי חסן (7.11.2022)

התובעים הם רופא שיניים וחברה בבעלותו והנתבע הוא רופא שיניים אחר שמילא מספר תפקידים בכירים במערכת הבריאות. התביעה מתייחסת, בין היתר, לתכתובות דוא"ל אשר נשלחו למספר רב של רופאי שיניים במסגרתם התייחס הנתבע למוצרים שמוכרת החברה כאל "חומרים באיכות ירודה" אשר מחיריהם "אסטרונומים" ו-"בדיוניים", והכל, כאשר העסק של החברה מכונה "חנות" ו-"סופרמרקט".

הנתבע כתב כי התובעים הינם "סוחרים", "מזלזלים במקצוע", כי הם "מטעים", "מרמים", "חמדנים", "תאבי בצע", "מושחתים", "זייפנים" וכי התובעים ניצלו את העמותה והפעילויות שלה רק כדי להשיא לעצמם רווחים, ולקחת כסף מהכיסים של חברי העמותה.

בית המשפט חייב את הנתבע לשלם לתובעים, ביחד ולחוד, סכום פיצויים בגובה 350,000 ₪.

ת"א (ירושלים) 18379-08-16 עירית ירושלים נ' לורי שם טוב (11.9.2022)

התובעים הם עיריית ירושלים ועובדים סוציאליים העובדים בה, המגישים תביעה כנגד שני פעילים חברתיים שפרסמו באינטרנט 9 פרסומים פוגעניים תוך השפלה וביזוי של התובעים על רק תפקידם. בפרסומים נכללו ביטויי גנאי כמו "רוצה לחטוף תינוקת", "לצרכי מילוי המוסדות והסחר בילדים", "חוטף סוציאלי", "חוטפת סוציאלית", "נכנס לנשים הביתה ללא ידיעתן ומתחבא בביתן למטרת הצצה", "חולה בפאראפיליה, מציצנות", "חטפו תינוקת מיולדת", "התנהגות…לצורכי סחר בילדים", "חטפה 4 בנות מאמא", "עבריינית שהחליטה על חטיפת תינוקת", "אין לה כל בעיה להתגייס לתעשיית חטיפת הילדים ולקחת חלק בחטיפת ילד", "תעשיית האומנה וסחר בילדים המגלגלת מליארדי שקלים".

בית המשפט קבע פיצוי כולל של 220,000 ₪.

ת"א (קריית גת) 50364-11-18 איובי נ' לוי (11.5.22)

התובע הוא איש ציבור אשר אדם (בן היישוב שלו) ייחס לו מעשי הטרדה מינית במסגרת פרסומים בעל-פה כמו גם פרסום שהתבצע בקבוצת וואטסאפ יישובית.

בית המשפט ניתח את הפרסומים וקבע כי מדובר בפרסומים דיבתיים וכי גרסתו של הנתבע הינה "גרסת בדים" וכפועל יוצא הגנות החוק לא עומדות לרשותו. עוד קבע בית המשפט כי הנתבע התכוון לפגוע בתובע ובקשריו בקהילה.

בית המשפט קבע סכום פיצוי כולל של 165,000 ₪ למידע נוסף קראו על – שיימינג בוואטסאפ.

ת"א (באר שבע) 53676-09-19 מתכת באר שבע עדין בע"מ נ' טרזי עמר (6.8.2023)

התובעים הם חברת בנייה ובעל השליטה בה אשר תובעים את אלמנתו של אח התובע והיורשת שלו – אשר היה בטרם פטירתו בעל מניות בתובעת. הנתבעת שלחה, באמצעות עורך דינה, מכתבים לרשות המיסים ולשני בנקים בהם מתנהל חשבונה של התובעת; ואשר מייחסים לנתבעת ביצוע פעולות פליליות של הלבנת הון והפרת דיני התכנון והבנייה.

בית המשפט חייב את הנתבעת בפיצוי של 150,000 לטובת התובעים, ביחד ולחוד.

ת"א (באר שבע) 57842-03-19 ראעד אלבאז נ' מדינת ישראל – משטרת ישראל ומשמר הגבול (24.5.2023)

הנתבע הוא רופא שיניים שתובע את המדינה על פרסומים שבוצעו על ידי דוברות המשטרה. במסגרת מבצע משטרתי של חיפושים ביישוב, שוטרים ביצעו חיפוש בביתו של התובע מבלי למצוא דבר. לאחר סיום המבצע פרסמה הנתבעת, באמצעות הדוברות שלה, סרטון, שמטרתו להציג את המבצע ותוצאותיו לציבור, במסגרת שלושה דפי חשבונות שונים בפייסבוק (שניים של המשטרה (בעברית/בערבית), ומשמר הגבול). הסרטון מתעד בין היתר את החיפוש בביתו של התובע, ונערך באופן שהציג את התובע כמי שנתפסו אצלו אמל"ח וסמים.

בית המשפט חייב את הנתבעת בסכום פיצויים בגובה של 150,000 ₪ לטובת התובע.

ת"א (בת ים) 55289-01-22 שרון אלרעי פרייס נ' יוספה ברק טמיר (6.7.2023)

התובעת מכהנת כראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות ומוסמכת מתוף תפקידה לפעול לשמירת בריאות הציבור בישראל. הנתבעת היא יועצת תקשורת, בלוגרית פוליטית ובעלת חשבונות בפייסבוק ובטוויטר. התביעה נסובה סביב 12 פרסומים של הנתבעת שחלקם הציגו את התובעת כמי שלא פעלה לחסן את ילדיה שלה וזאת במקביל לפניותיה לציבור להתחסן וחלקם כללו כינויי גנאי שונים לתובעת ולמשפחתה, לרבות "משפחת פשע", "היפוקריטית", "סייקו" ו"מאדר פייקרס".

בית המשפט קיבל את התביעה על 11 פרסומים וחייב את הנתבעת בפיצויים של 143,566 ₪ לטובת התובעת.

ת"א (כפר סבא) 52748-08-20 דנה כשדי נ' יאיר נתניהו (30.8.2023)

התובעת היא פעילה במפלגת "כחול לבן" שעבדה בשכר בתפקיד של יועצת הדיגיטל ומנהלת מערך המיתוג של המפלגה. הנתבע הוא בנו של ראש ממשלת ישראל, שבתקופה הרלוונטית היה פעיל מאוד ברשתות החברתיות. התביעה הוגשה על שני פרסומים בטוויטר שהנתבע פרסם ושרומזים לקשר אינטימי ומיני בינה ובין בני גנץ.

בית המשפט חייב את הנתבע בפיצויים בסך של 130,000 ₪.

ת"א (הרצליה) 21557-11-20 אבישי גרינצייג נ' אלי ציפורי (4.6.2023)

תביעה ותביעה שכנגד בין שני עיתונאים בעיתון "גלובס". טענת התובע בתביעה העיקרית היא כי הנתבע פרסם למעלה מ-200 פרסומים נגדו אשר מבזים אותו ומייחסים לו מעורבות וקשר למעשים פליליים. טענת התובע שכנגד (הנתבע בתביעה העיקרית) היא כי הנתבע שכנגד הוציא את דיבתו רעה כאשר הציגו כחולה נפש במספר פרסומים.

התביעה שכנגד נדחתה, ואילו התביעה העיקרית התקבלה על אמרות המציגות את התובע כ"שופר" או "עבד נרצע", כמי שהוא בעל מאפיינים גזעניים, כמי שמפרסם דברי שקר וכמי ששותף לביצוע עבירות פליליות, כביטויים העולים לכדי לשון הרע.

בית המשפט קבע כי הנתבע ישלם סכום פיצויים בגובה 135,000 ₪ לטובת התובע.

ת"א (פתח תקוה) 31817-05-21 עו"ד רועי רון נ' תום ורסנו (24.5.2023)

התובע, עו"ד במקצועו, פרסם בדף הפרטי שלו בפייסבוק פוסט בו הסביר מדוע לשיטתו ראוי להפעיל את סעיף החוק הקיים בפקודת הבריאות המחייב בחיסונים למניעת התפשטות נגיף הקורונה בישראל. התביעה הוגשה כנגד 13 אנשים אשר הגיבו לפוסט של התובע. התגובות כללו אמרות כמו "ד"ר מנגלה היה גאה בך", "תתגייס לאס.אס ותזריק לאנשים בכוח", "תבנה מחנות עבודה כמו הנאצים ותתחיל לחסן" וכיוצא באלו.

בית המשפט קיבל את התביעה ביחס ל10 מהנתבעים, וחייב כל אחד בפיצוי המשקף את חומרת פרסומו. סך הפיצויים לטובת התובע הסתכם ל- 106,000 ₪.

ת"א (פתח תקוה) 24381-07-19 גיא ניר נ' איתן פאר (18.1.2023)

התובעים הם קצין משטרה בדימוס וקצינת משטרה שבעבר הייתה העוזרת האישית שלו. התביעה שהגישו היא כנגד גמלאי משטרה על מספר פרסומים שפירסם בדף הפייסבוק שלו. התביעה התקבלה על שני פרסומים: אחד בו התובעת מכונה "פילגש מופקרת" והתובע מוצג בו כמי שקיים עם התובעת קשר זוגי לא לגיטימי ושאחראי להתפרצות מחלה שהרגה קצינה אחרת, ושני בו התובעת כונתה "צ'רמוטה" ונאמר שהיא "התקדמה באמצעות חיכוך בין הסדינים" וכי היא "גנבה שעות עבודה" יחד עם התובע "בכל מיני מקומות דיסקרטיים שלא קשורים לעבודתם".

בית המשפט חייב את הנתבע בתשלום סכום פיצויים של 100,000 ₪ (50,000 ₪ לכל אחד מהתובעים).

ת"א (הרצליה) 11088-02-19 יוסף רחמים נ' רשת מדיה בע"מ (6.9.2022)

במרכז התביעה עומדת פרשה שבה שודרו מספר כתבות בדבר מערכת יחסים בין התובע לבין אישה המבוגרת ממנו בכ-40 שנים. התביעה מוגשת כנגד איילה חסון וחברת רשת תביעה על שידור הכתבות, וכנגד שאר הנתבעים בגין דברים שאמרו במסגרת אותן כתבות ופרסומים נוספים. הטענה להוצאת לשון הרע בכתבות מתייחסת לפרסום כי התובע השתלט על חיי אותה גברת, הפרסום כי התובע העביר על שמו את כלל רכושה של הגברת, והפרסום כי התובע התעלל באותה גברת.

בית המשפט קבע פיצוי כולל של 160,000 ₪.

אולי יעניין אתכם לקרוא גם על:

• הוצאת דיבה – שאלות ותשובות שיעשו לכם סדר.

• תביעת דיבה – המדריך המלא.

• עורך דין לשון הרע בחיפה.