הרשת החברתית פייסבוק – יחד עם רשתות נוספות, אינסטגרם, טוויטר וטיקטוק – תופסת מקום מרכזי בחיינו בעשור האחרון. היבט ראוי לציון הוא תופעת השיימינג בפייסבוק; בין באמצעות פוסט מכפיש בקבוצת פייסבוק סגורה, בין על דרך ביקורת בוטה בעמוד פייסבוק עסקי של חברה, ובין אם באמצעות שיתוף סרטון מביש או משפיל.
הגבול בין אמרה פוגענית שפרסומה מקים עילה וזכות לפיצוי לפי חוק איסור לשון הרע, לבין אמרה המוגנת מתביעה על שיימינג בפייסבוק, הוא גבול מטושטש ולא תמיד ברור. לכן, מומלץ לפנות למשרד עורכי דין שעיסוקו בדיני לשון הרע, ולהתייעץ בנוגע לדין החל על המקרה הקונקרטי.
להלן, סקירה קצרה של מספר פסקי דין שעסקו בטענות של פרסום שיימינג בפייסבוק:
הוגשה כנגדכם תביעה? נדרשת הגנה מקצועית וחדה! הכפישו אתכם? את העסק שלכם? אתם בעיצומו של משבר, מומלץ לפנות בהקדם האפשרי לעורך דין לשון הרע
ת"א (חיפה) 44827-10-21 אבישר נ' דואק (פורסם בנבו, 3.8.23)
תביעות הדדיות על רקע עשרות פרסומים בפייסבוק שנעשו במסגרת קמפיין מערכת הבחירות לראשות עיריית מוצקין. התובע עמד בראש תנועת "רוח חדשה בקריית מוצקין", שהוקמה בשנת 2016 כמתחרה על ההנהגה המוניציפאלית בקריית מוצקין. הנתבע הוא איש תקשורת ועיתונאי, אשר הפיץ 45 פרסומים בפייסבוק, לגביהם נטען כי מדובר בשיימינג ולשון הרע. הפרסומים ייחסו לתובע עבירות פליליות, והציגו אותו כמי שמנצל את מעמדו לרעה ומנצל כספי עמותה לטובתו. כמו כן, חלק מהפרסומים כללו האשמות אישיות נגד התובע ונגד משפחתו.
בית המשפט קיבלת את התביעה על שיימיג בפייסבוק וקבע כי 35 מהפרסומים מקימים אחריות לפי חוק איסור לשון הרע, ובהתאם פסק פיצוי ממוצע לפרסום בסך 30,000 ₪; ובסך הכל 1,050,000 ₪. בית-המשפט גם קיבל את התביעה שכנגד, בנוגע לשני פרסומים בהם התובע טען כי הנתבע מושחת וכי הוא מקבל דמי חסות מהעירייה; ובגין התביעה שכנגד קבע פיצוי בסך 30,000 ₪ לכל פרסום, ובסה"כ 60,000 ₪ שקוזזו מהסכום הכולל. להרחבה בנושא קרו על – הוצאת לשון הרע בפייסבוק.
ת"א (ראשון לציון) 29187-06-20 ניצן נ' חבאז (פורסם בנבו, 29.1.2024)
קוסמטיקאית שהגישה תביעה על שיימינג בפייסבוק כנגד לקוחה לשעבר. הנתבעת הפיצה ארבעה פרסומים בפייסבוק, לגביהם נטען כי מדובר בלשון הרע: שלושה פרסומים כמעט זהים בשלוש קבוצות פייסבוק שונות, ופרסום נוסף בעמוד הפייסבוק העסקי של התובעת.
בשלושת הפרסומים בקבוצות הפייסבוק, הנתבעת כינתה את התובעת, בין השאר, "רמאית" ו"שרלטנית", והציגה אותה כמי שהנתבעת ומכרות שלה נפגעו ממנה קשות כלכלית ונפשית. בית המשפט קבע כי חרף העובדה שתוכן שלושת הפרסומים הנ"ל עולה כדי לשון הרע, אין בפרסומים אזכור לשמה של התובעת או לכל פרט מזהה על אודותיה. כך שלא ניתן לזהותה אובייקטיבית עם הפרסומים. עם זאת, בית-המשפט קבע שהוכח במאזן ההסתברויות כי התייחסותו של הפרסום לתובעת אכן הובאה לידיעת חלק מנמענות הפרסום, אשר פנו אל הנתבעת בעקבותיו על מנת לברר את פרטי התובעת.
על כן, בית-המשפט קיבל את התביעה ביחס לפרסומים בקבוצות הפייסבוק. עם זאת, נדחו הטענות בנוגע לפרסום בעמוד הפייסבוק העסקי של התובעת; ונקבע כי מדובר בביקורת צרכנית אותנטית ולגיטימית – הגם שנוקבת ובוטה – החוסה תחת הגנות החוק.
על רקע האמור, בית המשפט קיבל את התביעה על שיימינג בפייסבוק וחייב את הנתבעת לשלם לתובעת פיצוי בסך 18,000 ₪ והוצאות ושכר טרחה בסך 7,500 ₪.
ת"א (ירושלים) 47044-06-21 חופש נ' קוואסמי (פורסם בנבו, 3.1.2024)
התובע, רופא שיניים שהגיש תביעה על שיימינג בפייסבוק ודרש 220,000 ₪ מכוח חוק איסור לשון הרע, כנגד מי שעבדה כעורכת באתר "מתראס". לטענת התובע, הנתבעת פרסמה בגנותו כתבה שקרית שקשרה אותו ואת מרפאתו לשחיתות בחלוקת וקבלת חיסון הקורונה ברשות הפלסטינית.
בית המשפט קבע כי אומנם תוכן הכתבה עולה כדי שיימינג, אך הוא מוגן מכוח הגנת תום הלב לפי סעיף 15(2) המגנה על פרסום שהופץ בנסיבות של חובה מוסרית או חברתית לעשותו. שכן הכתבה פורסמה לאחר ביצוע עבודה עיתונאית זהירה ואחראית. כלשון בית המשפט: "ההגנה בסעיף 15(2) לחוק עומדת לעיתונאי שראה עצמו חייב, ממהות תפקידו, להביא מידע לידיעת הציבור, אף אם בפרסום נכרכה פגיעה בשם הטוב של אדם. החובה המקצועית של עיתונאי לפרסם מידע, מצדיקה לדחות טענה נגד המפרסם מכוח דיני לשון הרע ושקולה, בנסיבות המתאימות, להגנה על שמו הטוב של אדם".
על כן, בית המשפט דחה את התביעה וחייב את התובע לשלם לנתבעת הוצאות אישיות והוצאות שכר טרחה בסך כולל של 18,000 ₪. להרחבה בנושא פסיקת פיצויים קראו – פיצוי ללא הוכחת נזק.
ת"א (תל אביב-יפו) 8519-12-19 גניש נ' ענן (פורסם בנבו, 4.9.2023)
התובעת, עובדת במחלקת הארנונה של עיריית בת ים, הגישה תביעה על שיימינג בפייסבוק נגד מי שפרסמה בגנותה פוסט, לאחר ריב שאירע לגבי מקום חנייה בסמוך לבניין העירייה.
בפרסום, התובעת הוצגה כמי שאמרה לנתבע, שצבע עורו כהה, "בגלל ההתנהגות שלכם המשטרה מתנהגת אליכם ככה", תוך ייחוס גזענות לתובעת. הוצגה התובעת כמי שאמרה כי "להרוג אנשים בגלל צבע עורם זה בסדר". בית המשפט קיבל את הטענה כי מדובר בפרסום לשון הרע, שכן הצגת אדם כגזען או ככשזה שמצדיק אלימות גזענית, בהחלט עלולה להשפיל ולבזות.
בקביעת שיעור הפיצוי, בית המשפט התחשב מצד אחד בחומרה הכרוכה בתיוגו של אדם כגזען, ומצד שני בעובדה שהנתבעת הסירה את הפוסט תוך זמן קצר לאחר פרסומו. בנוסף, צוין כי לא הוכח שהפרסום נעשה בכוונה לפגוע. בהתאם, בית המשפט קיבל את התביעה וחייב את הנתבעת לשלם לתובעת פיצוי בסך 22,000 ₪ והוצאות ושכר טרחה בסך 11,700 ₪.
כפי שניתן להבחין, תביעות על שיימינג בפייסבוק נוגעות בקשת רחבה של מקרים. ופסקי הדין הנ"ל הם רק דוגמה. האפשרויות המשפטיות בניהול הליכים לפי חוק איסור לשון הרע, כמעט בלתי מוגבלות; אין תוצאה שהיא בבחינת גזירת גורל, אין מקרה זהה לקודמו, וכמעט אין תוצאה בלתי אפשרית. כדי לבחון האם נתונה לך עילה להגשת תביעה על שיימינג בפייסבוק, או כיצד להתגונן מפני תביעה כזו, ניתן לצור קשר. להרחבה בנושא מומלץ לקרוא על התפקיד של עורך דין לשון הרע.
עוה”ד בן קרפל מכהן כיו”ר ועדת לשון הרע במחוז חיפה, וחבר הועדה הארצית בלשכת עורכי-הדין. והמשרד מדורג בקבוצת העילית לפי Duns’100, ומהמובילים בתחום לפי BDI code.
עוה”ד בן קרפל ואדם קרפל: ״ייצוג בדיני לשון הרע, הגנת הפרטיות וניהול משברים בעידן האינטרנט והרשתות החברתיות, מייצר אתגרים אדירים. מעבר לזה, שליחות אמיתית בעבורנו – בוודאי בימנו – לנהל את ענייני לקוחותינו במקצועיות, בשקיפות, בדגש על ניהול אסטרטגיה מדוקדקת ותוך חתירה בלתי-מתפשרת למטרות לקוחותינו”.
