מתי צילום ללא רשות מהווה פגיעה בפרטיות

הגנה על הזכות לפרטיות 

חוק הגנת הפרטיות, התשמ”א-1981 (להלן: "חוק הפרטיות" או "החוק") קובע בסעיף 1 את העיקרון המנחה כי "לא יפגע אדם בפרטיותו של זולתו ללא הסכמתו". סעיף 2 לחוק מפרט רשימה ארוכה של סיטואציות, שכל אחת תחשב כ"פגיעה בפרטיות". למידע נוסף קראו – מהי הזכות לפרטיות לפי החוק.

הזכות לפרטיות ולצנעת הפרט אינה רק מעוגנת בחוק רגיל, אלא גם בעלת מעמד חוקתי מכוח סעיף 7 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. בגלל מעמדה החשוב והחוקתי של הזכות לפרטיות, ולאור הסכנה הנשקפת לה בעידן המודרני-הדיגיטלי, חוק הפרטיות מאפשר למי שנפגעה פרטיותו לקבל פיצויים ללא הוכחת נזק בסכום שיכול להגיע עד ל-67,000 ₪ לאחר הצמדה למדד, ואף עד 134,000 ₪ לאחר הצמדה למדד כאשר הוכח כי הפגיעה נעשתה במטרה לפגוע. למידע נוסף קראו – פיצוי ללא הוכחת נזק על פגיעה בפרטיות. 

צילום ללא רשות – מתי תתרחש פגיעה בפרטיות?

סעיף 2 לחוק, שכאמור מגדיר מהי פגיעה בפרטיות, מכסה שני תרחישים עיקריים הרלוונטיים לצילומו של אדם ללא ידיעתו. 

התרחיש הראשון עוסק במעשה הצילום, להבדיל ממעשה הפרסום. סעיף 2(3) מגדיר צילום של אדם ברשות היחיד כפגיעה בפרטיות. הכוונה ב"רשות היחיד" למקום בו לאדם המצולם יש זכות מובנית לפרטיות כמו לדוגמא: ביתו הפרטי, מקום עבודתו וכו'. לכאורה עולה כי אם צולמתם בחטף גם אם ללא רשותכם במרחב הציבורי יחד עם אנשים נוספים כאשר דמותכם 'נבלעת' בצילום הדבר לא יעלה כדי פגיעה בפרטיות.

אולם, סעיף 2(1) מרחיב ומוסיף להגדרה בילוש או התחקות שעלולים להטריד. משמע, יתכן שצילום חד פעמי שלכם במועדון לא ייחשב לפגיעה בפרטיות לפי החוק, אלא אם הצילום פורסם ברבים, כפי שיוסבר להלן, אך מי שהוא "סטוקר" שממשיך לצלם אתכם תוך התמקדות דווקנית בכם, גם במרחב הציבורי, עלול להיחשב כמי שמטריד אתכם וכפועל יוצא פוגע בפרטיותכם.

אולם, חשוב לזכור כי רוב הצילומים אינם נכללים בגדר הגדרות אלה, ועל כן במקרה של ספק, בפרט לגבי מה נכלל בתחומי ההגדרה החמקמקה של "רשות היחיד", מומלץ לפנות לעורך דין פגיעה בפרטיות שייתן לכם ייעוץ משפטי בדבר הדרכים הפתוחות בפניכם. להרחבה בנושא קראו את המאמר על – פגיעה בפרטיות. 

פרסום תמונה ללא רשות

התרחיש השני, והיותר חשוב, עוסק במעשה הפרסום. סעיף 2(4) לחוק מגדיר כי פרסום תצלומו של אדם ברבים, בנסיבות בהן הפרסום עלול לבזות או להשפיל, מהווה פגיעה בפרטיות. אולם, גם מכאן עולה כי ההגדרה צרה יותר מאשר האקט עצמו, שכן רק אם מדובר בנסיבות של ביזוי או השפלה, פרסום תמונה ללא רשות מהווה פגיעה בפרטיות. אך בדומה לתרחיש הקודם, סעיף 2(6) מרחיב את ההגדרה ומוסיף לה שימוש בתמונה לשם ריווח. אם כן, במידה ומי שצילם אתכם עשה זאת למטרות רווח, תוכלו לתבוע אותו גם אם אין בצילום ביזוי או השפלה.
גם כאן, יש לשים לב כי ההגדרה לנסיבות של ביזוי או השפלה היא חמקמקה, ולכן יש לפנות לעורך דין שמתעסק עם תביעות של פגיעה בפרטיות כדי לקבל ייעוץ משפטי מקצועי ולדעת כיצד לפעול. למידע נוסף קראו על – פרסום תמונה ללא רשות. 

הגשת תביעה על צילום ללא רשות

יש לזכור תמיד כי גם אם בוודאות צילמו אתכם ללא רשותכם, אין הבטחה לניצחון אוטומטי במשפט. כדי שתביעתכם תתקבל, לא מספיק שנפגעה פרטיותכם אלא גם יש להוכיח זאת. לכן, יש לוודא כי יש ברשותכם ראיות באמצעותן תוכלו להעלות את הסיכוי לקבלת התביעה.
כדוגמה בלבד, אם אתם רואים תמונה שלכם שצולמה ללא רשותכם ברשת חברתית, הדבר הראשון שתעשו הוא לצלם את התמונה ולשמור אותה למקרה שהיא תימחק.

בנוסף, תתעדו את גודל החשיפה של הפוסט, מספר העוקבים של העמוד, מספר החברים בקבוצה, או כל מדד אחר – כדי להעלות את גובה הפיצוי שתקבלו לאחר קבלת התביעה. מומלץ גם לפנות למי שפרסם את תמונתכם ולבקש ממנו למחוק את פרסומה, שכן אם יסרב, הדבר ישמש לחובתו ויוכל להעלות אף יותר את גובה הפיצוי.

חשוב לזכור, לתביעה יש מחיר. על כן, יש להתייעץ עם עורך דין הגנת הפרטיות שיגיד לכם האם כדאי להגיש את התביעה ישירות, או לפנות לצד שפגע בכם ולהגיע מולו בה תקבלו סכום פיצויים מופחת מאשר אם תביעתכם הייתה מתקבלת, אך ללא העלות הכרוכה בניהול הליך בבית משפט. למידע נוסף קרא על – הגשת תביעה על פגיעה בפרטיות.

לסיכום

צילום אדם ללא הסכמתו או ידיעתו עלול להקים עילת תביעה של פגיעה בפרטיות. אם אתם מגלים שצולמתם ללא הסכמתכם ואתם חושבים שפרטיותכם נפגעה, חשוב מאוד שתפנו לייעוץ משפטי מעורך דין המכיר את החוק ואת הפסיקה בנושא סבוך זה. חשוב לדעת מה הן זכויותיכם, אבל באותה מידה חשוב להיעזר במי שיש להם את הכלים לסייע בלממש אותן. הדבר נכון ביתר שאת בעידן הרשתות החברתיות, כאשר המון מקרים נמצאים ב"אזור האפור" והגדרתם המשפטית יכולה להשתמע לכאן או לכאן.