פגיעה בפרטיות – פרסום תמונות ברשת

פגיעה בזכויות על-דרך פרסום תמונות או תצלומים במרשתת (לרבות ברשות החבריות) הפכה מכת-מדינה. רפרוף בפייסבוק או באינסטגרם הפרטי שלך מיד ילמד כי כך הוא. הרי לא ניתן לעבור על ה-FEED מבלי להיתקל בפוסט שיימינג שמכיל תצלום-פנים כזה או אחר.

ופרסום תמונות ברשת – ללא הסכמת המצולם – הוא עניין שנוגע ישירות גם לדיני הגנת הפרטיות, גם לדיני לשון הרע, גם לדיני ההטרדה המינית; ובעקיפין גם לדיני זכויות היוצרים. קודם לכל, יש לסיים את העיסוק בזכויות היוצרים כדי להסירו מן הפרק: ככלל, זכות היוצרים בתצלום נתונה לצלם. זו נקודת המוצא. לפיכך, פרסום תצלום שצולם בידי אחר (ללא הסכמת הצלם), מקימה לצלם זכות לתביעה לפי דיני זכויות יוצרים. אך עיקר עיסוקנו בדיני לשון הרע, בדיני הגנת הפרטיות ובדיני ההטרדה המינית. ולפיכך ניגש ישר ולעניין:

    פנייה לייעוץ אישי


    פרסום תמונות ברשת; פגיעה בפרטיות:

    חוק הגנת הפרטיות קובע – בסעיף 2 – שורה של 11 סיטואציות שמקיימות את הגדרת "פגיעה בפרטיות"; 3 מן הסיטואציות רלוונטיות לדיון בענייננו.

    הסיטואציה הראשונה קבועה בסעיף 2(4), לפיו פרסום תצלום של אדם בנסיבות משפילות הוא פגיעה בפרטיות; הסיטואציה השנייה קבועה בסעיף 2(6), לפיו שימוש בתצלום של אדם למטרות רווח עולה כדי פגיעה בפרטיות; הסיטואציה השלישית, דורשת חיבור בין סעיפים 2(3) ו-2(10), קרי פרסום תצלומו של אדם, שצולם ללא הסכמתו כאשר הוא ברשות היחיד.

    הסיטואציה הנפוצה ביותר – שכפי שיוסבר מתיישבת גם עם חוק איסור לשון הרע – היא פרסום תצלום של אדם בנסיבות משפילות. הרשתות החברתיות שורצות פוסטים מכפישים שלצידם תצלום של נושא ההכפשה. כל פרסום כזה – שמכיל גם טקסט מכפיש וגם תצלום של אדם – קולע בפירוש להגדרת סעיף 2(4) לחוק הגנת הפרטיות.

    הסיטואציה השנייה, עוסקת במקרים קצת פחות נפוצים בהם אדם או גוף עשו שימוש (ישירות למטרות רווח) בתצלומו של אדם אחר, מבלי לקבל את אישורו לעשות כן. הסיטואציה הנ"ל מורכבת ונדירה יותר, לא רק משום שהיא מתרחשת פחות (הרי לרוב משתמשים למרות רווח בתצלומים יעודיים של דוגמנים), אלא גם משום שהיא מורכבת יותר להוכחה; מעבר לשימוש בתצלום, על הטוען לפגיעה בנסיבות אלו להוכיח גם כי תכלית השימוש בתצלום הספציפי היא למטרות רווח.

    והסיטואציה השלישית כבר מורכבת פי כמה. הרי סעיף 2(3) לחוק הגנת הפרטיות אוסר על צילום ברשות-היחיד (ולא על ההפצה); וסעיף 2(10) אוסר על הפצת דבר-מה שהוגש באמצעות פגיעה בפרטיות. ולפיכך, כדי להוכיח את הפגיעה בפרטיות במסגרת זו, יש להוכיח שגם הצילום בתוך ביתו וגם ההפצה נעשו ללא ידיעת המצולם. אלו הן "סיטואציות קצה" ששמורות למקרים חריגים ביותר, ועשויות להתיישב עם הטענה לפרסום תצלומים בראי החוק למניעת הטרדה מינית.

    המשותף לכל הסיטואציות הקשורות בפרסום תצלום לפי חוק הגנת הפרטיות, הוא התרופה; פיצוי ללא הוכחת נזק, לצד אפשרות צווי עשה (להסרת פרסומים מפרים, החרמת עותקים מפרים, העברת החומר הפרטי לנפגע, השמדת מידע פוגעני) וצווי מניעה (שיורו על איסור המשך ההפצה).

    ביחס לפיצוי ללא הוכחת נזק, לפי סעיף 29א' על תתי-סעיפיו, הנפגע זכאי לתבוע עד סך 50,000 ₪ ללא הוכחת נזק בעבור כל פגיעה; ועד סך 100,000 ₪ בהינתן כוונה לפגוע (הסכומים צמודים למדד, וסך 50,000 ₪ הם שווי-ערך לכ-60,000 ₪).

    פרסום תמונות ברשת; לשון הרע והוצאת דיבה:

    חוק איסור לשון הרע קובע הגדרה רחבה יחסית לגבולות העוולה האזרחית הקבועה בסעיף 7. הנטל המוטל על תובע המבקש להיכנס בשערי בית-המשפט מסתכם בשני תנאים פשוטים יחסית:

    (א) הוכחה כי פורסם ביטוי, כמשמעו בסעיף 2 לחוק איסור לשון הרע); (ב) שכנוע כי תוכן הביטוי עלול לפגוע בתובע הטוען שפרסום הביטוי פגע בשמו הטוב.

    והיכן משתלבת הטענה להפצת תמונות? 2 סוגים של סיטואציות עיקריות:
    הסיטואציה הראשונה מתכתבת עם הטענה לפגיעה בפרטיות בנסיבות סעיף 2(4); פרסום תצלום של אדם בנסיבות משפילות. על דרך הכלל, מעשה עובדתי שקולע להגדרת סעיף 2(4), אמור לקלוע גם להגדרת העוולה האזרחית לפי חוק איסור לשון הרע. הרי כאשר לצד טקסט משפיל מצורפת תמונה של אדם – בה הוא מזוהה באופן אובייקטיבי – התמונה היא אמצעי הקישור בין הטקסט לבין נושאו, ודי בזה כדי לקיים את יסודות העוולה לפי חוק איסור לשון הרע.

    הסיטואציה השנייה מורכבת במעט להבנה: פרסום לשון הרע באמצעות תמונה; במובחן מפרסום לשון הרע באמצעות טקסט, כאשר התמונה היא אמצעי הזיהוי לנושא הטקסט.
    במה דברים אמורים? סעיף 2 לחוק – אשר מגדיר "פרסום מהו" – קובע כי ניתן לבצע מעשה פרסום לשון הרע: "בין בעל פה ובין בכתב או בדפוס, לרבות ציור, דמות, תנועה, צליל וכל אמצעי אחר". כלומר, מלכתחילה המחוקק קבע כי ניתן לפגוע בשמו הטוב של אדם גם באמצעות תמונה; ללא טקסט כלל.

    סיטואציה אפשרית לפרסום באמצעות תמונה (או ציור) היא קריקטורה, או קולאז' תמונות ערוך. למשל, הדבקת פנים של אדם על גוף של חיה או על גוף של אדם אחר, כאשר התמונה הכוללת מייצרת פוטנציאל פגיעה בשמו הטוב של המצולם; או עריכת תמונתו של אדם, תוך הקצנת מאפיינים מסוימים שמציגים את האדם כמגוחך, במפורש או במשתמע. אפשרות נוספת היא למשל תצלום שלבדו מלמד שהאדם ביצע מעשה שלילי (למשל תצלום של פרט מכה את חברו, גונב, או אפילו עוקף בתור).

    בדומה לחוק הגנת הפרטיות, גם פרסום לשון הרע יכול לזכות את הנפגע מן הפרסום בפיצויים ללא הוכחת נזק (גם כן, כנקודת מוצא, בסך 50,000 ₪ ו-100,000 ₪ בהינתן כוונה לפגוע; אלא שהסכומים לפי חוק איסור לשון הרע צמודים למדד משנת 1998, וכיום סך 50,000 ₪ הם כ-72,000 ₪).

    פרסום תמונות ברשת; הטרדה מינית:

    סעיף 3 לחוק למניעת הטרדה מינית קובע מהי הטרדה מינית; ומייחד את סעיף 3(א)(5א) לעיסוק בפרסום תצלום (לרבות סרט והקלטה) המתמקד במיניותו של המצולם. מעבר לזה, סעיף 3(א)(5) לחוק למניעת הטרדה מינית קובע כי כל התייחסות מבזה שעוסקת במינו, מיניותו או נטייתו המינית של אדם, מקיים את הגדרת ההטרדה המינית. לפיכך, גם לעניין הטרדה מינית עסקינן ב-2 סוגים של סיטואציות עיקריות:

    הסיטואציה הראשונה היא הברור מאליו: הפצת תצלום אינטימי – שמעצם טיבו מתמקד במיניות המצולם – הוא מעשה הטרדה מינית. זה ברור לחלוטין.

    הסיטואציה השנייה נתפסת כ"הטרדה מינית" בצורה פחות ברורה ומובנת מאליה: למשל, פרסום תצלום של אדם (כשהתצלום לא עוסק במיניות בשום צורה או דרך), ולצידו טקסט שלועג לנטייתו המינית של המצולם. כן, לפי החוק למניעת הטרדה מינית, מדובר בסיטואציה שמקיימת את הגדרת "הטרדה מינית".

    לעניין הפיצוי הכספי: בשונה מחוק איסור לשון הרע וחוק הגנת הפרטיות – לפיהם גובה הפיצוי הכספי עשוי להשתנות בהתאם לכוונת הזדון של הפוגע – החוק למניעת הטרדה מינית "מדבר" בשפה אחרת. לפי דיני ההטרדה המינית כלל לא משנה למה התכוון הפוגע; כל הטרדה מינית מזכה את הנפגע ביכולת לתבוע עד סך 120,000 ₪.

    אם כן, ישנם מקרים רבים בהם פרסום תמונה או תצלום ברשת יכול לקלוע להגדרתה של עוולה אזרחית פרטיקולרית (ובנסיבות מסוימות גם עבירה פלילית); מעשה שכזה יכול לקיים את יסודות העוולות לפי חוק איסור לשון הרע, חוק הגנת הפרטיות והחוק למניעת הטרדה מינית (ולעיתים גם כולם יחד).

    כדי להשלים את התמונה, מילה על אודות ההגנות מפני הטלת חבות. בחוק איסור לשון הרע – המאזן בין 2 זכויות חוקתיות, חופש הביטוי והזכות לשם טוב – המחוקק קבע 3 מערכות הגנה משמעותיות; סיטואציות בהן המחוקק העדיף מראש את הזכות לחופש ביטוי על פני הזכות לשם טוב. מערכות ההגנה הללו חלות – בשינויים המתחייבים – גם על חוק הגנת הפרטיות.

    ככלל, בנוגע להטרדה מינית, אין הגנות ספציפיות מפני הטלת החבות הנובעת מהטרדה מינית (פשוט משום שאין מנגד, ככלל, זכות שראויה להגנה). אולם בנוגע לסיטואציה הספציפית של הטרדה מינית לפי סעיף 3(א)(5א) – פרסום תצלום או סרטון שמתמקד במיניות – המחוקק קבע (בסעיפים-קטנים א'-ג') שורת הגנות אופציונליות שדומות במהותן להגנות לפי חוק איסור לשון הרע. כל זאת, על-סמך ההנחה שפרסום תצלום – ככלל – הוא ביטוי.

    לא נרחיב על ההגנות מעבר לאמור עד-כה, אך רק נרגיע ונספר כי אף לא אחת מן ההגנות הקבועות בחוק למניעת הטרדה מינית מגנה באופן הדוק על הפצת תצלומים אינטימיים ללא הסכמת המצולם (סיטואציה שהפכה מכת-מדינה ממש).

    לסיכום, כפי שלא ניתן לפספס, מהלך של הפצת תמונות ותצלומים ברשת נראה אולי כמהלך סתמי ופשוט, אך הוא עלול להכיל פוטנציאל פגיעה הרסני בזכויותיו של המצולם; ובתוך-כך, מערכת מורכבת של חוקים מגנה על הנפגע מהפצת תמונותיו או תצלומיו. בהתאמה, לו נפגעת מפרסום תצלום ברבים, מומלץ לפנות בהקדם לעורכי-דין; ואך ורק לכאלו שבקיאים במערכות הדינים הללו ומסוגלים ליתן מענה לכל שאלה.

    עורך דין בן קרפל: ״אני רואה בדיני לשון הרע תחום שדרכו המשפט מתפתח ועוקב אחר הטכנולוגיה. ייצוג תובעים ונתבעים בלשון הרע והגנת הפרטיות בעידן המודרני – עידן האינטרנט והרשתות החברתיות – מייצר אתגרים יום-יומיים; עבורי זו שליחות".

    עורך-הדין בן קרפל, הוא יו"ר ועדת לשון הרע במחוז חיפה וחבר ועדת לשון הרע הארצית בלשכת עורכי-הדין. וכמו כן ערך את המחקר האמפירי המקיף והמשמעותי ביותר ביחס לגידול בשיעורי הפיצוי הנפסקים בעת האחרונה בכלל הערכאות השיפוטיות.

    המשרד נמנה על-פי הדירוגים היוקרתיים – DUNS 100 ו – BDI כאחד המשרדים המובילים בישראל בתחום לשון הרע.

    ליצירת קשר חייג – 072-2221780

      פנייה לייעוץ אישי





      אין באמור לעיל ובאתר הוצאת דיבה משום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי או תחליף לכך; כמו כן התוכן באתר הוצאת דיבה לא מתיימר להיות מדויק ו/או מקיף ו/או עדכני, ויש לקחת בחשבון שמידע משפטי מטבעו מתיישן. כל המסתמך על המידע באתר הוצאת דיבה עושה זאת באחריותו המלאה ועל דעת עצמו בלבד!

      פנייה לייעוץ אישי

        שם ושם משפחה *

        מספר טלפון *

        נושא הפנייה




        פרטי יצירת קשר:

        רחוב האשל 5.

        טלפון: 072-2221780


        לקבלת ייעוץ משפטי ראשוני:
        072-2221780


        מידע חשוב נוסף