באילו מקרים פרסום תמונות ברשת מהווה פגיעה בפרטיות

פרסום תמונות באינטרנט הפכה למכת מדינה

פרסום תמונות או סרטונים ברשת (לרבות ברשות החבריות) הפכה מכת-מדינה. רפרוף בפייסבוק או באינסטגרם הפרטי שלך מיד ילמד כי כך הוא. הרי לא ניתן לעבור על ה-FEED מבלי להיתקל בפוסט שיימינג שמכיל תצלום-פנים כזה או אחר. פרסום תמונות ברשת – ללא הסכמת המצולם – הוא עניין שנוגע ישירות לדיני הגנת הפרטיות, לדיני לשון הרע וגם לדיני ההטרדה המינית, ובעקיפין גם לדיני זכויות היוצרים.

קודם לכל, יש לסיים את העיסוק בזכויות היוצרים כדי להסירו מן הפרק: ככלל, זכות היוצרים בתצלום נתונה לצלם. זו נקודת המוצא. לפיכך, פרסום תצלום שצולם בידי אחר (ללא הסכמת הצלם), מקימה לצלם זכות לתביעה לפי דיני זכויות יוצרים. אך עיקר עיסוקנו בדיני לשון הרע, בדיני הגנת הפרטיות ובדיני ההטרדה המינית. ולפיכך ניגש ישר ולעניין.

משרד בן קרפל ושות’ מדורג בצמרת Dun’s100, ובין המובילים בתחום לפי BDI code. בין לקוחותינו מצויים בכירי המשק. עוה”ד בן ואדם קרפל ניהלו ומנהלים מאות תיקי לשון הרע ומשברים תקשורתיים מורכבים (ומוכרים). התוצאות, לא פחות ממעולות.
עוה”ד קרפל: “הדייקנות, הידע, הניסיון והדינאמיקה הייחודית בינינו מבטיחים ייצוג מעולה וייחודי. אנו מנהלים את ענייני לקוחותינו בדגש על שיקוף וניהול סיכונים, ניהול אסטרטגיה, וראיית צרכי הלקוח מעל הכל”.

מתי פרסום תמונות ברשת מהווה פגיעה בפרטיות לפי חוק הגנת הפרטיות?

חוק הגנת הפרטיות קובע – בסעיף 2 – שורה של 11 סיטואציות שמקיימות את הגדרת "פגיעה בפרטיות"; 3 מן הסיטואציות רלוונטיות לדיון בענייננו. להרחבה בנושא קראו – מה קובע חוק הגנת הפרטיות.

הסיטואציה הראשונה קבועה בסעיף 2(4): לפי סעיף זה, פרסום תצלום של אדם בנסיבות משפילות הוא פגיעה בפרטיות

הסיטואציה השנייה קבועה בסעיף 2(6): לפי סעיף זה, שימוש בתצלום של אדם למטרות רווח עולה כדי פגיעה בפרטיות.

הסיטואציה השלישית שילוב של סעיפים 2(3) ו-2(10): קרי פרסום תצלומו של אדם, שצולם ללא הסכמתו כאשר הוא ברשות היחיד.

פרסום תמונה בנסיבות משפילות היא הסיטואציה הנפוצה ביותר 

הסיטואציה הנפוצה ביותר – שכפי שיוסבר מתיישבת גם עם חוק איסור לשון הרע – היא פרסום תצלום של אדם בנסיבות משפילות. הרשתות החברתיות שורצות פוסטים מכפישים שלצידם תצלום של נושא ההכפשה. כל פרסום כזה – שמכיל גם טקסט מכפיש וגם תצלום של אדם – קולע בפירוש להגדרת סעיף 2(4) לחוק הגנת הפרטיות. 

פרסום תמונות ברשת למטרת רווח

הסיטואציה השנייה, עוסקת במקרים קצת פחות נפוצים בהם אדם או גוף עשו שימוש (ישירות למטרות רווח) בתצלומו של אדם אחר, מבלי לקבל את אישורו לעשות כן. הסיטואציה הנ"ל מורכבת ונדירה יותר, לא רק משום שהיא מתרחשת פחות (הרי לרוב משתמשים למרות רווח בתצלומים יעודיים של דוגמנים), אלא גם משום שהיא מורכבת יותר להוכחה; מעבר לשימוש בתצלום, על הטוען לפגיעה בנסיבות אלו להוכיח גם כי תכלית השימוש בתצלום הספציפי היא למטרות רווח.

פרסום תמונות באינטרנט שצולמו ברשות היחיד

הסיטואציה השלישית כבר מורכבת פי כמה. הרי סעיף 2(3) לחוק הגנת הפרטיות אוסר על צילום ברשות-היחיד (ולא על ההפצה); וסעיף 2(10) אוסר על הפצת דבר מה שהוגש באמצעות פגיעה בפרטיות. ולפיכך, כדי להוכיח את הפגיעה בפרטיות במסגרת זו, יש להוכיח שגם הצילום בתוך ביתו וגם ההפצה נעשו ללא ידיעת המצולם. אלו הן "סיטואציות קצה" ששמורות למקרים חריגים ביותר, ועשויות להתיישב עם הטענה לפרסום תצלומים בראי החוק למניעת הטרדה מינית. להרחבה בנושא קראו – מהי הזכות לפרטיות.

המשותף לכל הסיטואציות הקשורות בפרסום תצלום לפי חוק הגנת הפרטיות, הוא התרופה; פיצוי ללא הוכחת נזק, לצד אפשרות צווי עשה (להסרת פרסומים מפרים, החרמת עותקים מפרים, העברת החומר הפרטי לנפגע, השמדת מידע פוגעני) וצווי מניעה (שיורו על איסור המשך ההפצה).

איסור פרסום תמונות ברשת

תביעה על פגיעה בפרטיות בגין פרסום תמונה 

לפי חוק הגנת הפרטיות ניתן להגיש תביעה ולתבוע פיצוי כספי. בין היתר, החוק מאפשר לתבוע פיצויי ללא הוכחת נזק. לפי סעיף 29א' על תתי-סעיפיו, הנפגע זכאי לתבוע פיצוי עד סך 50,000 ₪ ללא הוכחת נזק בעבור כל פגיעה; ועד סך 100,000 ₪ בהינתן כוונה לפגוע (הסכומים צמודים למדד, וסך 50,000 ₪ הם שווי-ערך לכ-60,000 ₪).

מתי פרסום תמונות ברשת מהוות לשון הרע והוצאת דיבה

חוק איסור לשון הרע קובע הגדרה רחבה יחסית לגבולות העוולה האזרחית הקבועה בסעיף 7. הנטל המוטל על תובע המבקש להיכנס בשערי בית-המשפט מסתכם בשני תנאים פשוטים יחסית: (א) הוכחה כי פורסם ביטוי, כמשמעו בסעיף 2 לחוק איסור לשון הרע); (ב) שכנוע כי תוכן הביטוי עלול לפגוע בתובע הטוען שפרסום הביטוי פגע בשמו הטוב.

היכן משתלבת הטענה להפצת תמונות עם הוצאת דיבה? 2 סוגים של סיטואציות עיקריות:

הסיטואציה הראשונה מתכתבת עם הטענה לפגיעה בפרטיות בנסיבות סעיף 2(4); פרסום תצלום של אדם בנסיבות משפילות. על דרך הכלל, מעשה עובדתי שקולע להגדרת סעיף 2(4), אמור לקלוע גם להגדרת העוולה האזרחית לפי חוק איסור לשון הרע. הרי כאשר לצד טקסט משפיל מצורפת תמונה של אדם – בה הוא מזוהה באופן אובייקטיבי – התמונה היא אמצעי הקישור בין הטקסט לבין נושאו, ודי בזה כדי לקיים את יסודות העוולה לפי חוק איסור לשון הרע.

הסיטואציה השנייה מורכבת במעט להבנה: פרסום לשון הרע באמצעות תמונה; במובחן מפרסום לשון הרע באמצעות טקסט, כאשר התמונה היא אמצעי הזיהוי לנושא הטקסט.
במה דברים אמורים? סעיף 2 לחוק, שמגדיר "פרסום מהו", קובע כי ניתן לבצע מעשה פרסום לשון הרע: "בין בעל פה ובין בכתב או בדפוס, לרבות ציור, דמות, תנועה, צליל וכל אמצעי אחר". כלומר, מלכתחילה המחוקק קבע כי ניתן לפגוע בשמו הטוב של אדם גם באמצעות תמונה; ללא טקסט כלל.

סיטואציה אפשרית לפרסום באמצעות תמונה (או ציור) היא קריקטורה, או קולאז' תמונות ערוך. למשל, הדבקת פנים של אדם על גוף של חיה או על גוף של אדם אחר, כאשר התמונה הכוללת מייצרת פוטנציאל פגיעה בשמו הטוב של המצולם; או עריכת תמונתו של אדם, תוך הקצנת מאפיינים מסוימים שמציגים את האדם כמגוחך, במפורש או במשתמע. אפשרות נוספת היא למשל תצלום שלבדו מלמד שהאדם ביצע מעשה שלילי (למשל תצלום של פרט מכה את חברו, גונב, או אפילו עוקף בתור).

בדומה לחוק הגנת הפרטיות, גם פרסום לשון הרע יכול לזכות את הנפגע מן הפרסום בפיצויים ללא הוכחת נזק (גם כן, כנקודת מוצא, בסך 50,000 ₪ ו-100,000 ₪ בהינתן כוונה לפגוע; אלא שהסכומים לפי חוק איסור לשון הרע צמודים למדד משנת 1998, וכיום סך 50,000 ₪ הם כ-72,000 ₪). למידע נוסף קראו – פרסום לשון הרע.

מתי פרסום תמונות ברשת האינטרנט יכול להוות הטרדה מינית?

סעיף 3 לחוק למניעת הטרדה מינית קובע מהי הטרדה מינית; ומייחד את סעיף 3(א)(5א) לעיסוק בפרסום תצלום (לרבות סרט והקלטה) המתמקד במיניותו של המצולם. מעבר לזה, סעיף 3(א)(5) לחוק למניעת הטרדה מינית קובע כי כל התייחסות מבזה שעוסקת במינו, מיניותו או נטייתו המינית של אדם, מקיים את הגדרת ההטרדה המינית. לפיכך, גם לעניין הטרדה מינית עסקינן ב-2 סוגים של סיטואציות עיקריות:

הסיטואציה הראשונה היא הברור מאליו: הפצת תצלום אינטימי – שמעצם טיבו מתמקד במיניות המצולם – הוא מעשה הטרדה מינית. זה ברור לחלוטין.

הסיטואציה השנייה נתפסת כ"הטרדה מינית" בצורה פחות ברורה ומובנת מאליה: למשל, פרסום תצלום של אדם (כשהתצלום לא עוסק במיניות בשום צורה או דרך), ולצידו טקסט שלועג לנטייתו המינית של המצולם. כן, לפי החוק למניעת הטרדה מינית, מדובר בסיטואציה שמקיימת את הגדרת "הטרדה מינית".

לעניין הפיצוי הכספי: בשונה מחוק איסור לשון הרע וחוק הגנת הפרטיות – לפיהם גובה הפיצוי הכספי עשוי להשתנות בהתאם לכוונת הזדון של הפוגע – החוק למניעת הטרדה מינית "מדבר" בשפה אחרת. לפי דיני ההטרדה המינית כלל לא משנה למה התכוון הפוגע; כל הטרדה מינית מזכה את הנפגע ביכולת לתבוע עד סך 120,000 ₪.

אם כן, ישנם מקרים רבים בהם פרסום תמונה או תצלום ברשת יכול לקלוע להגדרתה של עוולה אזרחית פרטיקולרית (ובנסיבות מסוימות גם עבירה פלילית); מעשה שכזה יכול לקיים את יסודות העוולות לפי חוק איסור לשון הרע, חוק הגנת הפרטיות והחוק למניעת הטרדה מינית (ולעיתים גם כולם יחד).

האם יש מקרים של פרסום תמונה באינטרנט שיזכו להגנה על פי החוק?

ההגנות לפי חוק איסור לשון הרע

כדי להשלים את התמונה, מילה אודות ההגנות מפני הטלת חבות במקרה שפרסום התמונה מהווה הוצאת דיבה. בחוק איסור לשון הרע – המאזן בין 2 זכויות חוקתיות, חופש הביטוי והזכות לשם טוב – המחוקק קבע 3 מערכות הגנה משמעותיות; סיטואציות בהן המחוקק העדיף מראש את הזכות לחופש ביטוי על פני הזכות לשם טוב. מערכות ההגנה הללו חלות – בשינויים המתחייבים – גם על חוק הגנת הפרטיות.

החוק למניעת הטרדה מינית

ככלל, בנוגע להטרדה מינית, אין הגנות ספציפיות מפני הטלת החבות הנובעת מהטרדה מינית (פשוט משום שאין מנגד, ככלל, זכות שראויה להגנה). אולם בנוגע לסיטואציה הספציפית של הטרדה מינית לפי סעיף 3(א)(5א) – פרסום תצלום או סרטון שמתמקד במיניות – המחוקק קבע (בסעיפים-קטנים א'-ג') שורת הגנות אופציונליות שדומות במהותן להגנות לפי חוק איסור לשון הרע. כל זאת, על-סמך ההנחה שפרסום תצלום – ככלל – הוא ביטוי.

לא נרחיב על ההגנות מעבר לאמור עד-כה, אך רק נרגיע ונספר כי אף לא אחת מן ההגנות הקבועות בחוק למניעת הטרדה מינית מגנה באופן הדוק על הפצת תצלומים אינטימיים ללא הסכמת המצולם (סיטואציה שהפכה מכת-מדינה ממש). לעיון בחוק – לחצו כאן.

לסיכום, כפי שלא ניתן לפספס, מהלך של הפצת תמונות ותצלומים ברשת נראה אולי כמהלך סתמי ופשוט, אך הוא עלול להכיל פוטנציאל פגיעה הרסני בזכויותיו של המצולם; ובתוך-כך, מערכת מורכבת של חוקים מגנה על הנפגע מהפצת תמונותיו או תצלומיו. בהתאמה, לו נפגעת מפרסום תצלום ברבים, מומלץ לפנות בהקדם ולהתייעץ עם עורך דין הגנת הפרטיות ; ואך ורק לכאלו שבקיאים במערכות הדינים הללו ומסוגלים ליתן מענה לכל שאלה.

למידע מוסף על עו"ד לשון הרע קראו את המאמר על תפקידו של עורך דין לשון הרע.

עוה”ד בן קרפל מכהן כיו”ר ועדת לשון הרע במחוז חיפה, וחבר הועדה הארצית בלשכת עורכי-הדין. והמשרד מדורג בקבוצת העילית לפי Duns’100, ומהמובילים בתחום לפי BDI code.
עוה”ד בן קרפל ואדם קרפל: ״ייצוג בדיני לשון הרע, הגנת הפרטיות וניהול משברים בעידן האינטרנט והרשתות החברתיות, מייצר אתגרים אדירים. מעבר לזה, שליחות אמיתית בעבורנו – בוודאי בימנו – לנהל את ענייני לקוחותינו במקצועיות, בשקיפות, בדגש על ניהול אסטרטגיה מדוקדקת ותוך חתירה בלתי-מתפשרת למטרות לקוחותינו”.

לאיזה חלק במאמר תרצו לחזור?

צרו קשר

הוגשה כנגדכם תביעה? נדרשת הגנה מקצועית וחדה?
הכפישו אתכם? את העסק שלכם? אתם בעיצומו של משבר

עורך דין אדם קרפל ועורך דין בן קרפל| בן קרפל ושות' משרד עורכי דין
לשון הרע בוואטסאפ

לשון הרע בוואטסאפ

אפליקציית המסרונים "וואטסאפ" (WhatsApp) הפכה זה מכבר לזירה שגרתית ומרכזית בחייהם של אנשים לצורכי אינטראקציות יומיומיות. אולם, כתוצר לוואי, הפלטפורמה גם הפכה להיות כר פורה

קרא עוד »
תביעה על שיימינג בפייסבוק

תביעה על שיימינג בפייסבוק

הרשת החברתית פייסבוק – יחד עם רשתות נוספות, אינסטגרם, טוויטר וטיקטוק – תופסת מקום מרכזי בחיינו בעשור האחרון. היבט ראוי לציון הוא תופעת השיימינג בפייסבוק;

קרא עוד »

לייעוץ משפטי השאירו פרטים

דילוג לתוכן