פגיעה בפרטיות – דעו יותר על הזכות לפרטיות

מהי פגיעה בפרטיות?

הפסיקה דנה רבות בזכות לפרטיות ובשל חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ברור לכל כי פגיעה בפרטיות איננה רק הפרה של חוק הגנת הפרטיות, אלא פגיעה עמוקה בנפשו של האדם ובכבודו.

חוק הגנת הפרטיות מבקש להגן על זכותנו לפרטיות, כאשר פגיעה בפרטיות מוגדרת בסעיף 2 לחוק. בין השאר נקבע כי:

1. צילום: כאשר מצלמים אדם כשהוא לבדו, זוהי פגיעה בפרטיות. למותר לציין כי הסעיף מבקש להגן על צילומים העלולים להביך אדם או לחשוף פרט אינטימי מחייו האישיים.

2. בילוש: אין להתחקות אחר אדם, באופן אשר עלול להטרידו.

3. פגיעה בצנעת הפרט: פרסומו של דבר הנוגע לעניינו הפרטי של אדם, למשל, עברו המיני או מצב בריאותו, מהווה פגיעה בפרטיות.

4. העתקת מכתב: צורה שכיחה של פגיעה בפרטיות, היא פרסומם של כתבים שונים, ללא רשותו של הכותב.

מה הן הגנות לנתבע ולנאשם בשל פגיעה בפרטיות?

פרק ג' לחוק הגנת הפרטיות, עוסק בסייגים להטלת אחריות. פירושו של דבר כי כאשר חלים אחד מאלו, ידחה בית המשפט את התביעה ולא יטיל אחריות.

למותר לציין, כי בחינה מעמיקה של נסיבות המקרה על ידי עורך דין המתמחה בענף משפטי זה, תאפשר לדעת האם ישנן טענות הגנה אשר עלולות לפטור את הנתבע או הנאשם מאחריות.

במקרים בהם קיימת טענה הגנה ממשית או מספר טענות, שהסיכוי שיתקבלו, הוא גבוה, יש לחשוב היטב על כדאיות הגשת התביעה.

ישנו דמיון רב בין הסייגים לאחריות שבחוק הגנת הפרטיות לבין אלו המופיעים בחוק איסור לשון הרע. מטרת ההגנות איננה להפחית בחשיבותה של הזכות לפרטיות, אלא להגן על אלו שפעלו בנסיבות אשר אינן מצדיקות הטלת אחריות.

אחת הדוגמאות הבולטות היא מצב שבו הייתה פגיעה בשל חובה חוקית המוטלת על הפוגע. כאשר אדם ממלא את חובתו על פי דין, לא ייתכן כי תוטל עליו אחריות אזרחית או פלילית.

דוגמא נוספת היא מצב שבו הייתה פגיעה באקראי. למשל, כאשר פורסם צילום שבו הנפגע, איננו מושא הצילום, אלא מופיע בו באקראי ולא הייתה כל כוונה לצלמו.

מהו פיצוי על פגיעה בפרטיות לפי החוק?

חוק הגנת הפרטיות, מכיר בכך כי הוכחת הפגיעה שנגרמה, אינה תמיד קלה, היות שהיא יכולה לדרוש מן הנפגע, טרחה גדולה מאוד, הוצאות כספיות רבות וכולי.

במקרים שונים, אף אין אפשרות ממשית להוכחת הנזק.

האם הנפגע אינו זכאי לפיצוי בנסיבות מעין אלו? חוק הגנת הפרטיות מציע פתרון וקובע בסעיף 29 א' את סמכותם של בתי המשפט, במשפט פלילי או אזרחי, לפסוק לנפגע פיצויים כספיים, עד לסכום של 100,000 ₪, ללא שהוכיח בבית המשפט, את הנזק שנגרם לו.

על פניו, ניתן היה לומר כי מדובר בחוסר צדק כלפי הנתבעים או הנאשמים, אך יש להבהיר כי בתי המשפט אינם משתמשים בסמכות זו ביד רחבה, אלא במקרים מיוחדים, בהם אין כל צל של ספק, בפגיעה אשר נגרמה לתובע.

הזכות לפרטיות היא זכות חוקתית במדינת ישראל. היא מוגנת על ידי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וכן על ידי חוק הגנת הפרטיות. החוק מגדיר מהי פגיעה בפרטיות, כאשר מדובר בעוולה נזיקית ובעבירה פלילית.

המחוקק קבע הגנות מסוימות אשר בהתקיימן, לא יטיל בית המשפט, אחריות. ניתן למצוא דמיון רב בין ההגנות שבחוק הגנת הפרטיות זה לבין אלו המופיעות בחוק איסור לשון הרע. על כן במידה ואתם רוצים ניתן להתייעץ עם עורך דין הוצאת דיבה ולשון הרע כדי לבדוק האם יש עילה להגשת תביעה. למידע נוסף קראו על – חוק איסור לשון הרע