תוכן עניינים
מהי הזכות לפרטיות בישראל?
הזכות לפרטיות היא אחת מזכויות היסוד המוכרות במדינת ישראל, והיא מעוגנת הן ברמה החוקתית והן ברמת החקיקה הרגילה. פגיעה בזכות לפרטיות אינה עניין של מה בכך — מדובר בפגיעה ישירה בכבודו של אדם, בזכותו לשלוט בפרטיים של אדם או במידע האישי שלו ובגבולות צנעת חייו.מסירת מידע אישי של אדם או מסירתה לאחר ללא הסכמה מהווה פגיעה בפרטיות.מטרת הזכות היא להגן על הפרטיות של כל אדם. מסירת מידע אישי של אדם או מסירתה לאחר שלא למטרה שלשמה נמסר המידע, או מסירתה לאחר שלא למטרה, מהווה פגיעה בפרטיות לפי החוק, והדין אוסר על מסירת מידע של אדם או מסירתה לאחר שלא למטרה שלשמה נמסר, תוך הדגשת ההגנה המשפטית על פרטיותו של כל אדם.
העיגון החוקתי — חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו
סעיף 7 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו קובע במפורש כי “כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו” וכי “אין נכנסים לרשות היחיד של אדם שלא בהסכמתו”. מעמדו החוקתי של סעיף זה מעניק לזכות לפרטיות הגנה מוגברת, כך שכל חקיקה או פעולה שלטונית הפוגעת בפרטיות חייבת לעמוד בתנאי פסקת ההגבלה — כלומר, להיות “בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש”. ההגנה חלה גם על מידע הנוגע להתנהגותו של אדם או להתנהגות ברשות היחיד, לרבות בריאותו או להתנהגותו ברשות, וכן למצב בריאותו או להתנהגותו, ובכך מדגישה את ההגנה המשפטית על מידע בריאותי והתנהגותי במרחב הפרטי
לייעוץ עם משרד עלית לפי BDI & DUNS100 השאירו פרטים
חוק הגנת הפרטיות, תשמ”א-1981 — רקע ומטרות
חוק הגנת הפרטיות, התשמ”א-1981, הוא החוק המרכזי המסדיר את ההגנה על הפרטיות בישראל. החוק נחקק עוד לפני חוק היסוד, ומטרתו להגדיר מהי פגיעה בפרטיות, לקבוע סנקציות אזרחיות ופליליות על הפוגע, ולהסדיר את נושא מאגרי המידע.
החוק מאזן בין הזכות לפרטיות לבין אינטרסים ציבוריים אחרים, כגון חופש הביטוי, חופש העיתונות, וחובות חוקיות המוטלות על גורמים שונים. הפיקוח על יישום החוק נעשה על ידי הרשות להגנת הפרטיות, אשר מופקדת על אכיפת הוראות החוק והגנה על זכויות הפרט איזון זה בא לידי ביטוי, בין השאר, בהגנות שהחוק מעניק לנתבע או לנאשם בעבירות פגיעה בפרטיות (ראו להלן).
בנוסף, החוק עוסק גם בהגנה על מידע של דבר שהושג באמצעים שונים
הגנה על פרטיות בישראל — עקרונות ומנגנונים
הגנת הפרטיות בישראל נשענת על עקרונות יסוד המעוגנים בחוק הגנת הפרטיות, התשמ”א-1981, אשר נועד להגן על הזכות לפרטיות של כל אדם ולמנוע פגיעה בפרטיותו או במידע האישי שלו. החוק קובע כי כל אדם זכאי להגנת הפרטיות, ומפרט את המצבים בהם פגיעה בפרטיות תיחשב לעוולה אזרחית ואף לעבירה פלילית.
הגנת הפרטיות כוללת איסור על פגיעה בצנעת חייו האישיים של אדם, עיבוד או מסירה של מידע אישי ללא הסכמה, ושימוש לא מורשה במידע מתוך מאגרי מידע. פעולות כגון בילוש או התחקות אחרי אדם, צילום אדם ברשות היחיד, פרסום תצלומו של אדם ברבים, העתקת תוכן של מכתב או כתב אחר, ושימוש בידיעה על ענייניו הפרטיים של אדם ללא הרשאה — כל אלו מהווים דוגמאות לפגיעה בפרטיות על פי חוק זה. גם הפרה של חובת סודיות לגבי ענייניו הפרטיים של אדם, פרסום מידע הנוגע לצנעת חייו האישיים, למצב בריאותו או להתנהגותו ברשות היחיד, נחשבים לפגיעה בזכות לפרטיות.
הרשות להגנת הפרטיות, הפועלת במסגרת משרד המשפטים, היא הגוף הממשלתי המרכזי לאכיפת חוק הגנת הפרטיות. הרשות מוסמכת לפקח על מאגרי מידע, לחקור חשדות לפגיעה בפרטיות, להטיל עיצומים כספיים, ולבקש מבית המשפט צווים להפסקת עיבוד מידע או מחיקתו. ניתן להגיש תלונה לרשות במקרים של חשש לפגיעה בפרטיות, אך פנייה זו אינה מחליפה את האפשרות להגיש תביעה אזרחית או קובלנה פלילית בגין פגיעה בפרטיות.
במקרה של פגיעה בפרטיות, החוק מאפשר לתבוע פיצוי כספי בגין פגיעה בפרטיות גם ללא הוכחת נזק, עד לסכום של 120,000 ש”ח (הסכום מתעדכן מעת לעת). מטרת הפיצוי היא להרתיע מפני הפרת הזכות לפרטיות ולהעניק לנפגע תחושת צדק ותיקון, גם כאשר לא ניתן להוכיח נזק כלכלי או נפשי. כאשר נגרם נזק ממשי, ניתן לתבוע פיצוי גבוה יותר, בכפוף להוכחת הנזק בפני בית המשפט.
בית המשפט בוחן את חומרת הפגיעה, היקפה, נסיבות המקרה, התנהלות הצדדים, אופי הפגיעה, והאם הפוגע פעל בזדון או ברשלנות. הפיצוי ללא הוכחת נזק אינו שולל אפשרות לתביעות נוספות בגין נזקים ממשיים, ככל שנגרמו.
בנוסף, החוק קובע הגנות לנתבעים, כגון פטורים לפי סעיף 13 לחוק איסור לשון הרע, הגנות תום לב, והגנות דומות להגנת אמת בפרסום. הזכות לפרטיות היא זכות יסוד בחברה דמוקרטית, ומטרתה להגן על ענייניו הפרטיים של אדם, לרבות מידע אישי, תכתובות, וצנעת חייו האישיים.
בכל מקרה של חשש לפגיעה בפרטיות, מומלץ להיוועץ בעורך דין המתמחה בדיני הגנת הפרטיות, על מנת למצות את הזכויות ולהבטיח קבלת פיצוי הולם בגין פגיעה בפרטיות.
הקשר בין פרטיות לכבוד האדם
בניגוד ללשון הרע, שבה הפגיעה נובעת מפרסום פרטים שקריים על אדם, פגיעה בפרטיות עוסקת בחשיפת פרטים אמיתיים — אך כאלו שהאדם לא רצה שייחשפו. למי שרוצה להעמיק, מומלץ להכיר את הוצאת דיבה ולשון הרע והאופן שבו דינים אלו משתלבים זה בזה. הרציונל המשפטי הוא שלכל אדם הזכות לשלוט במידע האישי שלו, ואף מידע אמיתי אינו הפקר לפרסום ללא הסכמה. כאשר נחשפים פרטים אינטימיים על חייו של אדם — בין אם מדובר במצב בריאותו או להתנהגותו , במערכות היחסים שלו, או בעניינים כלכליים — על ידי אדם אחר או גוף כלשהו, נפגע כבודו בעיני עצמו ובעיני הבריות. החוק מגן במיוחד על מידע הנוגע למצב על בריאותו או התנהגותו ברשות היחדי של אדם ומבטיח כי מידע זה לא ייחשף ללא הצדקה,מתוך הכרה ברגישות הרבה של פרטים אלה והחשיבות בשמירה על סודיותם. דוגמא לפגיעה בפרטיות היא כאשר אדם עוקב,מצלם,או מפרסם מידע אישי ללא רשות , ובכך עלול להטרידו או לגרום להטרדה אחרת , מעבר לעצם חשיפה המידע
13 סוגי פגיעה בפרטיות לפי סעיף 2 לחוק
סעיף 2 לחוק הגנת הפרטיות מגדיר באופן מפורט 13 סוגי פעולות המהוות פגיעה בפרטיות. רשימה זו היא רשימה סגורה — כלומר, רק פעולה הנכנסת לאחת מההגדרות שלהלן תיחשב לפגיעה בפרטיות על פי החוק.
# | סוג הפגיעה | תיאור | דוגמה |
1 | צילום ברשות היחיד | צילום אדם כשהוא נמצא ברשות היחיד | צילום שכן דרך חלון ביתו |
2 | האזנה | האזנה האסורה על פי חוק האזנת סתר | הקלטת שיחת טלפון ללא ידיעת המשתתפים |
3 | בילוש והתחקות | בילוש או התחקות אחרי אדם העלולים להטרידו או הטרדה | בילוש אחרי אדם העלולים להטרידו או הטרדה,מעקב פיזי ממושך אחרי אדם |
4 | קריאת מכתבים | קריאת מכתב או כתב אחר שלא נועד לפוגע | פתיחת דואר של אדם אחר |
5 | שימוש בשם או כינוי | שימוש בשמו, כינויו, תמונתו או קולו של אדם למטרת רווח | שימוש בתמונת אדם בפרסומת ללא רשותו, שימוש בתמונתו או בקולו של אדם ללא רשותו |
6 | שימוש בתכתובת | שימוש בתוכן מכתב שלא נועד לפרסום | פרסום מיילים פרטיים ללא הסכמה |
7 | הפרת סודיות | הפרת חובת סודיות שנקבעה בדין | רופא המגלה מידע רפואי על מטופל |
8 | הפרת סודיות מוסכמת | הפרת חובת סודיות שנקבעה בהסכם מפורש או משתמע. | עובד המדליף סודות מסחריים, הפרת סודיות של אדם שנקבעה בהסכם מפורש |
9 | שימוש במידע ממאגר | שימוש בידיעה על ענייניו הפרטיים של אדם שמקורה במאגר מידע, שלא למטרה שלשמה נמסרה | שימוש במאגר לקוחות לצרכים שלא הוסכמו |
10 | פרסום או מסירה של מידע ממאגר | פרסום או מסירה של מידע ממאגר מידע בניגוד למטרתו, לרבות מסירת מידע אישי או מסירתה לאחר | מכירת רשימת לקוחות לצד שלישי, מסירת מידע אישי של אדם או מסירתו של מידע שלא למטרה שלשמו הוא נמסר |
11 | פרסום צנעת הפרט | פרסום עניין הנוגע לצנעת חייו האישיים של אדם, לרבות עברו המיני, מצב בריאותו, או התנהגותו ברשות היחיד | פרסום מידע על מצב רפואי ברשתות חברתיות |
12 | הפרת חובת סודיות של נבחר/עובד ציבור | הפרת חובת סודיות לגבי ענייניו הפרטיים של אדם, שנקבעה בהוראה של רשות מוסמכת | פקיד ממשלתי המדליף מידע אישי |
13 | צילום ופרסום ברבים | צילום אדם ברשות היחיד ופרסום הצילום ברבים, כשהצילום פוגע בצנעת הפרט לרבות פרסום צילום של אדם ברבים בנסיבות שבהן עלול הפרסום להשפילו או לבזותו , של אדם ברבים | צילום אינטימי ופרסומו באינטרנט , פרסום צילום של אדם ברבים בנסיבות שבהן עלול הפרסום לבזותו או להשפילו |
חשוב לדעת
הרשימה שלעיל היא סגורה, אך הפסיקה הרחיבה את הפרשנות של כל סעיף וסעיף לאורך השנים. כך, למשל, צילום ברשות היחיד פורש ככולל גם צילום באמצעות טלפון נייד או מצלמות אבטחה שמופנות לרשות היחיד של הזולת. בנוסף, “מכתב” פורש ככולל גם הודעות דוא”ל, הודעות ווטסאפ, ומסרונים (SMS).
מסירת מידע של אדם או מסירתה לאחר שלא למטרה שלשמה נמסרה מהווה פגיעה בפרטיות לפי החוק, במיוחד כאשר מדובר במידע אישי או מידע ממאגרי מידע. יש להבחין בין מסירת מידע מותרת, שנעשית למטרה שלשמה נמסר המידע ובהסכמת האדם, לבין מסירתה לאחר שלא למטרה – פעולה זו אסורה ועלולה להיחשב כפגיעה בפרטיות. סוגי המידע המוגנים כוללים מידע אישי של אדם או מסירתה, לרבות נתונים ממאגרי מידע, תכתובות פרטיות, ותצלומים.
לייעוץ עם משרד עלית לפי BDI & DUNS100 השאירו פרטים
דוגמאות נפוצות לפגיעה בפרטיות
להלן מספר דוגמאות שכיחות לפגיעה בפרטיות בחיי היום-יום בישראל:
- צילום ללא רשות על ידי שכן: שכן המתקין מצלמת אבטחה שמכוונת לחצר או לחלון של שכנו, ומצלמת את חייו הפרטיים
- הקלטת שיחה על ידי אדם שאינו צד לשיחה : הקלטת שיחת טלפון פרטית ללא ידיעת הצד השני (חשוב: הקלטת שיחה שאתם צד לה — מותרת; הקלטת שיחה בין אחרים — אסורה)
- פרסום ברשתות חברתיות על ידי אדם אחר: פרסום תמונות או מידע אישי על אדם בפייסבוק, אינסטגרם, או טיקטוק ללא הסכמתו
- הפצה בקבוצות ווטסאפ על ידי חבר או מכר: העברת מידע פרטי, תמונות, או צילומי מסך של שיחות פרטיות בקבוצות ווטסאפ
- פרסום מידע רפואי על ידי גורם שאינו מוסמך: חשיפת מצב בריאותו או היסטוריה רפואית של אדם ללא הסכמתו
- מעקב אחר בן/בת זוג על ידי בן הזוג: התקנת אפליקציות מעקב, בדיקת טלפון נייד, או מעקב פיזי אחרי בן זוג העלול להטרידו או כל הטרדה אחרת, ובמקרים רבים להיחשב פגיעה בפרטיות בין בני זוג
- חשיפת מידע כלכלי על ידי מעסיק ,בנק, או אדם אחר: פרסום פרטים על הכנסותיו, חובותיו, או מצבו הכלכלי של אדם
פגיעה בפרטיות בעידן הדיגיטלי
העידן הדיגיטלי יצר אתגרים חדשים ומורכבים בתחום הגנת הפרטיות. הטכנולוגיה הפכה את היכולת לפגוע בפרטיות לנגישה, קלה ומהירה יותר מאי פעם, וההשלכות של פגיעה דיגיטלית על ידי פרסום באינטרנט עלולות להיות הרסניות — מידע שפורסם באינטרנט עלול להישאר שם לצמיתות. יחד עם זאת, במקרים מסוימים תעמוד לנתבע הגנה טובה , אם יוכח שפעל בתום לב או בהתאם לחוק.
פרסום תמונות ברשתות חברתיות ללא רשות
פרסום תמונות של אדם על ידי אחר ברשתות חברתיות ללא הסכמתו מהווה פגיעה בפרטיות לפי סעיף 2(1) ו-2(11) לחוק. הדבר נכון במיוחד כאשר מדובר בתמונות אינטימיות, מביכות, או כאלו שצולמו ברשות היחיד. יש לציין כי גם תמונות שצולמו בהסכמה, אך פורסמו ללא הסכמת הנצלם — עלולות להוות פגיעה בפרטיות.
בהקשר זה חשוב לציין את תיקון 10 לחוק הגנת הפרטיות שעוסק ב”פורנוגרפיית נקמה” — פרסום תמונות אינטימיות ללא הסכמה. תיקון זה מחמיר את העונשים ומקל על הנפגעים להגיש תביעות.
קבוצות ווטסאפ והפצת מידע פרטי
קבוצות ווטסאפ הפכו לזירה מרכזית לפגיעה בפרטיות. העברת צילומי מסך של שיחות פרטיות, הפצת תמונות, או שיתוף מידע אישי כל ידי חבר בקבוצה או בקבוצות — כל אלו עלולים להוות פגיעה בפרטיות. הפסיקה הישראלית הכירה בכך שהודעות ווטסאפ הן בגדר “מכתב” לעניין חוק הגנת הפרטיות, ולכן פרסומן ללא רשות הוא הפרה של החוק.
מצלמות אבטחה ו-CCTV
התקנת מצלמות אבטחה היא עניין לגיטימי, אולם כאשר מצלמה מכוונת אל רשות היחיד של הזולת — חצרו, חלונותיו, או שטח פרטי אחר — הדבר עלול להוות פגיעה בפרטיות. בתי המשפט בישראל דנו רבות בסוגיה זו, וקבעו כי יש לאזן בין הצורך הלגיטימי באבטחה לבין זכותו של השכן לפרטיות. ככלל, מצלמה שמכוונת לשטח הציבורי בלבד — מותרת; מצלמה שקולטת שטח פרטי של אחרים — עלולה להוות פגיעה.
חוק צילום במרחב הציבורי
שאלה שעולה לעיתים קרובות היא האם מותר לצלם אדם במרחב הציבורי. התשובה היא מורכבת: ככלל, צילום רדם במרחב הציבורי על ידי עובר אורח רו כל גורם אחר אינו אסור כשלעצמו, אולם פרסום הצילום עלול להוות פגיעה בפרטיות אם הוא חושף פרטים אינטימיים או מביכים. כמו כן, צילום ממוקד ומתמשך של אדם ספציפי במרחב הציבורי עלול להיחשב כבילוש או התחקות לפי סעיף 2(3) לחוק.
לגבי צילום קטינים — החוק מחמיר במיוחד. פרסום תמונות של קטינים ללא הסכמת הוריהם עלול להוות לא רק פגיעה בפרטיות אלא גם עבירה לפי חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול).
פגיעה בפרטיות במקום העבודה
יחסי עבודה מעלים סוגיות מורכבות במישור הפרטיות. מחד, למעסיק יש אינטרס לגיטימי לפקח על עבודת עובדיו על ידי ניטור של דואר אלקטרוני , בדיקת פעילות מחשב או פיקוח על מצלמות אבטחה ; מאידך, לעובד יש זכות לפרטיות גם במסגרת העבודה.
ניטור דואר אלקטרוני של עובדים
הפסיקה הישראלית קבעה כי למעסיק אין זכות אוטומטית לקרוא את הדוא”ל הפרטי של עובדיו, גם כאשר הוא נשלח ממחשב העבודה. בפסק דין עניין איסקוב נ’ הממונה על חוק עבודת נשים (ע”ע 90/08), קבע בית הדין הארצי לעבודה כי ניטור דוא”ל על ידי מעסיקו של עובד ללא ידיעתו מהווה פגיעה בפרטיות. עם זאת, מעסיק רשאי לקבוע מדיניות ברורה בנושא שימוש במחשבים, ובלבד שהעובד יודע על כך מראש.
מצלמות מעקב במקום העבודה
התקנת מצלמות על ידי המעסיק במקום העבודה מותרת לצרכי אבטחה ובטיחות, אולם חל איסור על התקנת מצלמות בחדרי שירותים, חדרי הלבשה, או בכל מקום שבו לעובד ציפייה סבירה לפרטיות. גם במקומות שבהם מותרת ההתקנה, חובה ליידע את העובדים על קיום המצלמות. הרשות להגנת הפרטיות פרסמה הנחיות מפורטות בנושא.
מעקב GPS ואיתור מיקום
שימוש בטכנולוגיית GPS למעקב אחר עובדים למשל, מעקב אחר מיקום רכב החברה על ידי המעסיק הוא נושא רגיש. ככלל, מעסיק רשאי לעקוב אחר כלי רכב שבבעלותו לצרכי ניהול עסקיים, אך חייב ליידע את העובד על כך. מעקב אחר הטלפון האישי של העובד ללא הסכמתו מהווה פגיעה בפרטיות.
פגיעה בפרטיות כעבירה פלילית
פגיעה בפרטיות על ידי אדם אינה רק עוולה אזרחית שניתן לתבוע בגינה פיצויים במקרים מסויימים היא גם עבירה פלילית. ההיבט הפלילי מדגיש את החומרה שהמחוקק מייחס לפגיעה בזכות לפרטיות.
העונשים הקבועים בחוק
סעיף 5 לחוק הגנת הפרטיות קובע כי הפוגע במזיד בפרטיותו של אדם דינו מאסר חמש שנים. זהו עונש חמור, המשקף את התפיסה שפגיעה בפרטיות היא מעשה פלילי חמור הפוגע בכבוד האדם.
בנוסף, סעיף 31א לחוק, שנוסף בתיקון 10, קובע עונש מאסר חמש שנים למי שמפרסם ברבים תצלום או הקלטה של אדם שנוצרו בנסיבות אינטימיות, ללא הסכמתו. אם הפרסום נעשה כלפי קטין — העונש עולה ל-שבע שנים.
ההבדל בין עוולה אזרחית לעבירה פלילית
פרמטר | תביעה אזרחית | הליך פלילי |
מי תובע | הנפגע עצמו | המדינה (או הנפגע בקובלנה) |
נטל ההוכחה | מאזן הסתברויות (51%) | מעבר לספק סביר |
תוצאה אפשרית | פיצויים כספיים | מאסר + קנס |
הגשה | בית משפט שלום/מחוזי | משטרה / קובלנה פרטית |
התיישנות | 7 שנים (2 שנים לקובלנה אזרחית) | 5 שנים |
קובלנה פלילית פרטית
חשוב לדעת כי ניתן להגיש קובלנה פלילית פרטית על פגיעה בפרטיות. בקובלנה פרטית, הנפגע עצמו (ולא המדינה) יוזם את ההליך הפלילי. היתרון בהליך זה הוא שהנפגע אינו תלוי בהחלטת המשטרה או הפרקליטות לפתוח בחקירה. החיסרון הוא שהנפגע נושא בנטל ההוכחה ובעלויות ההליך. מומלץ להתייעץ עם עורך דין לפני הגשת קובלנה פרטית.
הגנות מפני תביעה על פגיעה בפרטיות
פרק ג’ לחוק הגנת הפרטיות קובע מספר הגנות (סייגים) שבהתקיימן לא תוטל אחריות על הפוגע. הגנות אלו משקפות את האיזון שהמחוקק ביקש ליצור בין הזכות לפרטיות לבין אינטרסים אחרים.
טבלת הגנות מרכזיות
הגנה | תנאים | דוגמה |
תום לב (סעיף 18(1)) | הפוגע לא ידע ולא היה צריך לדעת שהפעולה מהווה פגיעה בפרטיות | עיתונאי שפרסם מידע בתום לב, מבלי לדעת שמדובר בפרט אישי |
חובה חוקית (סעיף 18(2)) | הפגיעה נעשתה במילוי חובה חוקית | שוטר הנכנס לבית במסגרת צו חיפוש |
עניין אישי כשר (סעיף 18(3)) | הפגיעה נעשתה לשמירה על עניין אישי כשר של הפוגע | אדם המצלם פורץ שנכנס לביתו |
עניין ציבורי (סעיף 18(3)) | הפגיעה נעשתה להגנה על עניין ציבורי | חשיפת שחיתות של נבחר ציבור |
הסכמה (סעיף 1) | הנפגע הסכים לפגיעה מראש | צילום בהסכמה למגזין |
פגיעה באקראי | הפגיעה נעשתה באקראי ולא בכוונה | צילום רחוב שבו מופיע אדם באקראי |
דיווח שיפוטי | פרסום דיווח אמת על הליך שיפוטי פומבי | סיקור עיתונאי של משפט פומבי |
הגנת תום הלב
הגנת תום הלב היא אחת ההגנות המשמעותיות ביותר. כדי שתחול, על הנתבע להוכיח שלא ידע ולא היה צריך לדעת שפעולתו מהווה פגיעה בפרטיות. מבחן תום הלב הוא אובייקטיבי — לא מספיק שהפוגע האמין בתום ליבו; יש לבחון האם אדם סביר במקומו היה מבין שמדובר בפגיעה. דומה לכך הגנת תום הלב בתביעת לשון הרע, הממחישה כיצד בתי המשפט מאזנים בין חופש הביטוי לבין ההגנה על שמו הטוב של הנפגע.
חובה חוקית
כאשר אדם פועל מכוח חובה שהחוק מטיל עליו, לא ייתכן שתוטל עליו אחריות בשל כך. דוגמאות: רופא המדווח על חשד להתעללות, מעסיק המדווח לרשויות המס, או גורם ביטחוני הפועל מכוח צו בית משפט.
עניין ציבורי לגיטימי
הגנה חשובה במיוחד לעיתונאים ולגורמי תקשורת. כאשר הפגיעה בפרטיות נעשתה לשם חשיפת עניין בעל חשיבות ציבורית — כגון שחיתות, התנהלות בלתי חוקית של נבחרי ציבור, או סכנה לציבור — בית המשפט עשוי לקבל את ההגנה. עם זאת, ההגנה אינה אוטומטית, ובית המשפט יבחן את מידתיות הפגיעה ביחס לעניין הציבורי.
הקשר לחוק איסור לשון הרע
ישנו דמיון רב בין הסייגים לאחריות שבחוק הגנת הפרטיות לבין ההגנות שבחוק איסור לשון הרע. במקרים רבים, פגיעה בפרטיות כוללת גם לשון הרע, ולהיפך. עם זאת, חשוב לזכור כי מדובר בשני מסלולי תביעה נפרדים, וניתן לתבוע על פי שני החוקים בו-זמנית.
לייעוץ עם משרד עלית לפי BDI & DUNS100 השאירו פרטים
פיצויים בגין פגיעה בפרטיות
חוק הגנת הפרטיות מקנה לנפגע שני מסלולי פיצוי: פיצוי ללא הוכחת נזק ופיצוי עם הוכחת נזק.
פיצוי ללא הוכחת נזק — עד 100,000 ש”ח
סעיף 29א לחוק הגנת הפרטיות קובע כי בית המשפט רשאי לפסוק פיצויים ללא הוכחת נזק בסכום שלא יעלה על 100,000 ש”ח (הסכום מתעדכן מעת לעת). משמעות הדבר: התובע אינו חייב להוכיח שנגרם לו נזק ממשי או לכמת אותו — די בכך שיוכיח שאכן הייתה פגיעה בפרטיותו.
מסלול זה מקל מאוד על הנפגע, שכן הוכחת נזק בגין פגיעה בפרטיות היא לעיתים קרובות משימה מורכבת. כיצד מוכיחים “כאב נפשי” או “פגיעה בכבוד”? המחוקק הכיר בקושי הזה ולכן קבע את מסלול הפיצוי ללא הוכחת נזק.
חשוב: בתי המשפט אינם פוסקים את מלוא הסכום (100,000 ש”ח) באופן אוטומטי. הסכום שייפסק תלוי בחומרת הפגיעה, בנסיבות המקרה, ובהתנהגות הצדדים. בפועל, סכומי הפיצוי נעים בטווח רחב.
פיצוי עם הוכחת נזק — ללא תקרה
אם הנפגע מצליח להוכיח נזק ממשי — כלכלי, נפשי, או אחר — הוא רשאי לתבוע פיצוי ללא הגבלת סכום. לצד זאת, במקרים רבים ייבחן גם מסלול פיצוי ללא הוכחת נזק על פגיעה בפרטיות, המתמקד בעצם ההפרה של הזכות ולא רק בשיעור הנזק המוכח. מסלול זה רלוונטי במיוחד כאשר הפגיעה גרמה לנזק כלכלי ממשי (למשל, פיטורים בעקבות חשיפת מידע פרטי) או לנזק נפשי חמור המתועד בחוות דעת רפואית.
הוגשה כנגדכם תביעה? נדרשת הגנה מקצועית וחדה! הכפישו אתכם? את העסק שלכם? אתם בעיצומו של משבר, מומלץ לפנות בהקדם האפשרי לעורך דין לשון הרע
גורמים המשפיעים על גובה הפיצוי
בתי המשפט שוקלים מספר גורמים בקביעת גובה הפיצוי:
- חומרת הפגיעה — פגיעה בצנעת הפרט חמורה יותר מצילום באקראי
- כוונת הפוגע — פגיעה במזיד תגרור פיצוי גבוה יותר
- היקף הפרסום — פרסום ברשתות חברתיות (חשיפה נרחבת) לעומת מסירה לאדם בודד
- מעמד הנפגע — אדם פרטי לעומת דמות ציבורית
- השלכות הפגיעה — נזק ממשי (פיטורים, גירושין, דיכאון) מול אי-נוחות
- התנהגות הפוגע לאחר הפגיעה — האם הסיר את הפרסום, התנצל, או המשיך בפגיעה
כיצד מגישים תביעה על פגיעה בפרטיות?
אם פרטיותכם נפגעה ואתם שוקלים לנקוט בצעדים משפטיים, מומלץ להכיר גם את האפשרויות של תביעה על פגיעה בפרטיות וקבלת פיצוי כספי. להלן מדריך מעשי לתהליך:
שלב 1: תיעוד הפגיעה
התיעוד הוא השלב החשוב ביותר. יש לשמור כל ראיה הקשורה לפגיעה:
- צילומי מסך של פרסומים פוגעניים (כולל תאריך, שעה, ושם הפרסום)
- הקלטות (ככל שהן בידיכם)
- עדויות של אנשים שנחשפו לפגיעה
- תכתובות עם הפוגע
- חוות דעת מומחה (במקרה של נזק נפשי או כלכלי)
שלב 2: פנייה לעורך דין
מומלץ מאוד להתייעץ עם עורך דין לשון הרע המתמחה בדיני הגנת הפרטיות ולשון הרע. עורך הדין יבחן:האם הפעולה אכן מהווה פגיעה בפרטיות לפי החוק
- האם עומדות לפוגע הגנות
- מהו המסלול המשפטי המומלץ (אזרחי, פלילי, או שניהם)
- מהם סיכויי ההצלחה ומהו הפיצוי הצפוי
שלב 3: משלוח מכתב התראה
בשלב ראשון, נהוג לשלוח מכתב התראה לפוגע, שבו דורשים:
- הפסקה מיידית של הפגיעה (למשל, הסרת פרסום)
- פיצוי כספי
- התחייבות שלא לחזור על הפגיעה
במקרים רבים, מכתב התראה מקצועי מעורך דין מספיק כדי להביא להסרת הפרסום ולפתרון הסכסוך מבלי להגיע לבית המשפט.
שלב 4: הגשת תביעה
אם מכתב ההתראה לא הניב תוצאות, ניתן להגיש תביעה בבית המשפט. התביעה תוגש בבית משפט שלום (עד 2.5 מיליון ש”ח) או בבית המשפט המחוזי (מעל 2.5 מיליון ש”ח), בהתאם לסכום הנתבע.
תקופת ההתיישנות
תקופת ההתיישנות להגשת תביעה אזרחית בגין פגיעה בפרטיות היא שבע שנים מיום שנודע לנפגע על הפגיעה (ולא בהכרח מיום הפגיעה עצמה). לגבי קובלנה פלילית פרטית, תקופת ההתיישנות קצרה יותר ויש לבחון את הנסיבות הספציפיות.
חשוב: אל תשהו. גם אם טרם חלפה תקופת ההתיישנות, ככל שמוגשת התביעה מוקדם יותר — כך קל יותר לאסוף ראיות ולמנוע נזק נוסף.
הפרה של חוק הגנת הפרטיות
הפרה של חוק הגנת הפרטיות, התשמ”א-1981, מהווה עוולה אזרחית ונזיקית, ומאפשרת לכל אדם שנפגע בזכותו לפרטיות להגיש תביעה לבית המשפט ולדרוש פיצוי כספי, גם ללא הוכחת נזק ממשי. החוק מגדיר מהי פגיעה בפרטיות ומונה שורה של מצבים בהם פעולה מסוימת תיחשב להפרה של הזכות לפרטיות – למשל, צילום אדם ברשות היחיד ללא הסכמתו, האזנה אסורה, פרסום מידע אישי או שימוש בידיעה על ענייניו הפרטיים של אדם שלא למטרה שלשמה נמסרה, התחקות אחרי אדם העלולים להטרידו, או הפרת חובת סודיות לגבי ענייניו הפרטיים של אדם.
פגיעה בפרטיות יכולה להתרחש במגוון רחב של נסיבות: פרסום תמונה של אדם בנסיבות שעלולות להשפילו או לבזותו, העתקת תוכן מכתב או מסמך שלא נועד לפרסום, שימוש בשמו, בתמונתו או בקולו של אדם למטרות רווח ללא הסכמתו, או מסירת מידע אישי לצד שלישי ללא הרשאה. כל אחת מהפעולות הללו, כאשר נעשית ללא הסכמה, עשויה להיחשב להפרה של חוק הגנת הפרטיות.
החוק מעניק לבית המשפט סמכות לפסוק פיצוי בגין פגיעה בפרטיות, גם ללא הוכחת נזק בפועל. המשמעות היא, כי די בכך שיוכח כי הייתה פגיעה בזכות לפרטיות – למשל, שימוש בידיעה על ענייניו הפרטיים של אדם או התחקות אחרי אדם העלולים להטרידו – כדי שבית המשפט יוכל לפסוק פיצוי סטטוטורי, אשר נכון להיום עשוי להגיע עד 120,000 ש”ח (הסכום מתעדכן מעת לעת). בקביעת גובה הפיצוי, בית המשפט בוחן את חומרת הפגיעה, היקפה, האם מדובר בפגיעה חד-פעמית או מתמשכת, האם הפוגע פעל בזדון או ברשלנות, ואת התנהלות הצדדים לפני ואחרי האירוע.
הפרה של חוק הגנת הפרטיות אינה דורשת הוכחת נזק כלכלי או נפשי – עצם הפגיעה בזכות לפרטיות, בענייניו הפרטיים של אדם, או בצנעת חייו האישיים, מספיקה כדי לזכות בפיצוי. יחד עם זאת, כאשר ניתן להוכיח נזק ממשי, ניתן לתבוע פיצוי גבוה אף יותר, בהתאם לנסיבות.
בכל מקרה של חשש לפגיעה בפרטיות, מומלץ לפנות לייעוץ משפטי מקצועי, על מנת לבחון את נסיבות המקרה, את האפשרויות המשפטיות, ואת הדרך הנכונה להגן על הזכות לפרטיות ולממש את הזכויות המוקנות לפי חוק הגנת הפרטיות.
הרשות להגנת הפרטיות — תפקיד וסמכויות
הרשות להגנת הפרטיות (לשעבר “הרשם של מאגרי מידע”) היא הגוף הממשלתי האמון על אכיפת חוק הגנת הפרטיות בישראל. הרשות פועלת במשרד המשפטים ותפקידיה כוללים:
- פיקוח על מאגרי מידע: הרשות אחראית על רישום ופיקוח על מאגרי מידע בישראל
- אכיפה: הרשות רשאית לחקור חשדות לפגיעה בפרטיות ולנקוט בצעדי אכיפה
- הנחיות ופרסומים: הרשות מפרסמת הנחיות והמלצות בנושא הגנת פרטיות
- חינוך והסברה: העלאת מודעות הציבור לזכות לפרטיות
ניתן להגיש תלונות לרשות להגנת הפרטיות באמצעות אתר האינטרנט שלה. הרשות תבחן את התלונה ותחליט אם לפתוח בחקירה. חשוב לציין כי פנייה לרשות אינה מחליפה הגשת תביעה אזרחית או קובלנה פלילית, אלא מהווה מסלול נוסף ומשלים.
הוגשה כנגדכם תביעה? נדרשת הגנה מקצועית וחדה! הכפישו אתכם? את העסק שלכם?
אתם בעיצומו של משבר, פנו בהקדם האפשרי לעורך דין לשון הרע
לסיכום
הזכות לפרטיות היא זכות יסוד במדינת ישראל, המוגנת הן בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו והן בחוק הגנת הפרטיות, תשמ”א-1981. פגיעה בפרטיות היא עוללה אזרחית על פי החוק, ולעיתים אף מהווה עבריה פלילית , המהווה הפרה של זכויות הפרט ומזכה את הנפגע בהגנה משפטית החוק מגדיר 13 סוגי פגיעה בפרטיות, קובע הגנות לנתבעים, ומאפשר לנפגעים לתבוע פיצויים של עד 100,000 ש”ח ללא הוכחת נזק.
בעידן הדיגיטלי, הפגיעה בפרטיות הפכה לנפוצה ולחמורה יותר — מידע שמפורסם באינטרנט עלול להישאר שם לצמיתות. אם פרטיותכם נפגעה, חשוב לפעול במהירות: לתעד את הפגיעה, לפנות לעורך דין מומחה, ולבחון את כלל האפשרויות המשפטיות העומדות לרשותכם.
המחוקק קבע הגנות מסוימות אשר בהתקיימן, לא יטיל בית המשפט, אחריות. ניתן למצוא דמיון רב בין ההגנות שבחוק הגנת הפרטיות זה לבין אלו המופיעות בחוק איסור לשון הרע, המוסבר בהרחבה בעמוד כל העובדות שחשוב לדעת על חוק איסור לשון הרע. על כן במידה ואתם רוצים ניתן להתייעץ עם עורך דין הוצאת דיבה ולשון הרע כדי לבדוק האם יש עילה להגשת תביעה. למידע נוסף קראו על – חוק איסור לשון הרע
משרד בן קרפל ושות’ מדורג בצמרת Dun’s100, ובין המובילים בתחום לפי BDI code. בין לקוחותינו מצויים בכירי המשק.
עוה”ד בן ואדם קרפל ניהלו ומנהלים מאות תיקי לשון הרע ומשברים תקשורתיים מורכבים (ומוכרים). התוצאות, לא פחות ממעולות.
עוה”ד קרפל: “הדייקנות, הידע, הניסיון והדינאמיקה הייחודית בינינו מבטיחים ייצוג מעולה וייחודי. אנו מנהלים את ענייני לקוחותינו בדגש על שיקוף וניהול סיכונים, ניהול אסטרטגיה, וראיית צרכי הלקוח מעל הכל”.
שאלות נפוצות בנושא לשון הרע
מה נחשב פגיעה בפרטיות?
פגיעה בפרטיות היא כל אחת מ-13 הפעולות המפורטות בסעיף 2 לחוק הגנת הפרטיות, תשמ”א-1981. בין היתר: צילום אדם ברשות היחיד ללא הסכמתו, ובמקרים מסוימים גם במרחב הציבורי בהתאם לכללים שנדונים בהרחבה בעמוד האם צילום ללא רשות הוא פגיעה בפרטיות ?; האזנה אסורה, בילוש והתחקות, קריאת מכתבים, פרסום מידע הנוגע לצנעת חייו של אדם, הפרת חובת סודיות, ושימוש במידע ממאגרי מידע שלא למטרה המקורית. הפגיעה מהווה הן עוולה אזרחית (ניתן לתבוע פיצויים) והן עבירה פלילית (עד 5 שנות מאסר).
האם צילום במקום ציבורי הוא פגיעה בפרטיות?
צילום סתמי במקום ציבורי אינו מהווה בהכרח פגיעה בפרטיות. עם זאת, פרסום הצילום עלול להוות פגיעה אם הוא חושף מידע אינטימי או מביך. כמו כן, צילום ממוקד ומתמשך של אדם ספציפי יכול להיחשב כבילוש לפי סעיף 2(3) לחוק. לגבי קטינים, הדין מחמיר יותר ומומלץ להימנע מצילום ופרסום ללא הסכמת ההורים.
כמה פיצוי אפשר לקבל על פגיעה בפרטיות?
ישנם שני מסלולי פיצוי: (1) ללא הוכחת נזק — עד 100,000 ש”ח, כמפורט במדריך על פיצוי ללא הוכחת נזק על פגיעה בפרטיות, כאשר בית המשפט קובע את הסכום לפי חומרת הפגיעה; (2) עם הוכחת נזק — ללא הגבלת סכום, בתנאי שהתובע מוכיח את הנזק שנגרם. בפועל, רוב התביעות מנוהלות במסלול ללא הוכחת נזק, והפיצויים שנפסקים נעים בדרך כלל בין 10,000 ל-75,000 ש”ח.
האם פגיעה בפרטיות היא עבירה פלילית?
כן. סעיף 5 לחוק הגנת הפרטיות קובע כי הפוגע במזיד בפרטיותו של אדם דינו מאסר חמש שנים. במקרה של פרסום תמונות אינטימיות ללא הסכמה (“פורנוגרפיית נקמה”), העונש עולה עד שבע שנים כאשר הנפגע קטין. מעבר להיבט הפלילי, נפגעים רבים בוחרים להגיש תביעה על פגיעה בפרטיות וקבלת פיצוי כספי במקביל או במקום פנייה למשטרה. ניתן להגיש קובלנה פלילית פרטית או תלונה במשטרה, במקביל לתביעה אזרחית.
מה ההבדל בין פגיעה בפרטיות ללשון הרע?
ההבדל המרכזי: לשון הרע עוסקת בפרסום מידע שקרי הפוגע בשמו הטוב של אדם, בעוד פגיעה בפרטיות עוסקת בחשיפת מידע אמיתי שהאדם לא רצה שייחשף. להסבר מקיף על יסודות העוולה ראו מהי הוצאת לשון הרע והכללים המרכזיים שבחוק. בפועל, מקרים רבים כוללים הן לשון הרע והן פגיעה בפרטיות, וניתן לתבוע לפי שני החוקים במקביל. שני החוקים מאפשרים פיצוי ללא הוכחת נזק לפי חוק איסור לשון הרע לצד פיצוי ללא הוכחת נזק עד 100,000 ש”ח בפגיעה בפרטיות, ועד 100,000 ש”ח נוספים בלשון הרע.
