מהי עוולת חוק איסור לשון הרע?
חוק איסור לשון הרע (להלן: "החוק") מגדיר הוצאת לשון הרע כהתבטאות פומבית הפוגעת בשמו הטוב של אדם, ומאפשר לתבוע פיצויים בגינה.
תנאים לתביעה מוצלחת הם:
פרסום: ההתבטאות חייבת להיות פומבית, ולא רק בין שני אנשים.
פגיעה בשם טוב: ההתבטאות עלולה לבזות, ללעוג, להשפיל או לפגוע במשרה, בעסק או במקצוע של אדם. גם אם לא נגרם נזק, מספיקה הכוונה או הסבירות לפגוע. לעיון בחוק – לחצו כאן.
הגנות מפני תביעה:
אמת בפרסום: אם ההתבטאות היא אמת והיה בה עניין ציבורי. תום לב: במקרים מסוימים, כמו הבעת דעה על התנהגות אדם כבעל דין או ביקורת על יצירה שפורסמה בפומבי.
מסקנה:
החוק מגדיר במפורש את עילת התביעה ומציע הגנות לנתבעים. בתי המשפט דוחים תביעות רבות, בין אם בשל טענות הגנה ובין אם כדי לשמור על חופש הביטוי. רק במקרים בהם התובע נפגע באופן ממשי או שהיה פוטנציאל ממשי לפגיעה, ובמקביל לא עומדת לנתבע כל טענת הגנה, סביר שהתביעה תתקבל. לעיון בחוק –סיכויי תביעת לשון הרע.
פרסום לשון הרע
הוצאת לשון הרע (הוצאת דיבה) היא התבטאות פומבית כלפי אחר, אשר פגעה או עלולה הייתה לפגוע, בשמו הטוב ובכבודו ומהווה עילה תביעת לפי החוק. בתי המשפט רואים בחומרה פגיעה אמיתית בשמו הטוב של האדם, אך אינם ממהרים לפסוק פיצויים בכל מקרה בו מוגשת תביעת בגין פרסום לשון הרע. מדוע?
הקביעה כי התבטאות מסוימת מהווה לשון הרע, פירושה בהכרח, הגבלת חופש הביטוי. לאור חשיבותו של עקרון חופש הביטוי בשיטת המשפט הישראלית, סבורים בתי המשפט כי אין להגבילו, אלא במקרים שבהם התובע נפגע באופן ממשי מההתבטאות, או כי פוטנציאל הפגיעה היה ממשי. אלמנט הפומביות בהוצאת לשון הרע, הוא בעל תפקיד מרכזי, היות שהנחת המוצא היא כי רק אמירה שנשמעה ברבים, פוגעת בשמו הטוב של האדם, אין מקום להגן על התבטאויות שנאמרו בין שני אנשים בלבד.
לצד דרישת הפרסום, אשר ייתכן ומקשיחה את היכולת לקבל פיצוי, קובע החוק כי, קבלת פיצוי איננה מותנית בגרימת נזק בפועל, אלא די בכך כי התובע יוכיח כי ההתבטאות הייתה עלולה לפגוע בו.
הוגשה כנגדכם תביעה? נדרשת הגנה מקצועית וחדה! הכפישו אתכם? את העסק שלכם? אתם בעיצומו של משבר, מומלץ לפנות בהקדם האפשרי לעורך דין
התקשרו אלינו
התייעצו איתנו
פיצוי על הפרת חוק איסור לשון הרע
כאשר בית המשפט פוסק פיצויים לפי החוק, הוא למעשה שם גבולות לחופש הביטוי. אחד מן העקרונות הבסיסיים והחשובים ביותר בכל מדינה דמוקרטית, לרבות בישראל, תביעה בעילה זו, איננה תרחיש שכיח. למידע נוסף על פסיקת פיצויים קראו על – תבעית לשון הרע ללא הוכחת נזק.
אם תקראו את החוק תוכלו יבחין מיד כי סעיפי החוק מוקדשים להגנה מפני אחריות. בין אם מדובר בטענות הגנה ובין אם בפרסומים מותרים, שהחוק אינו רואה בהם הוצאת לשון הרע.
הסעיפים המרכזיים בחוק איסור לשון הרע
1. הגדרת המונח: סעיף 1 לחוק, מגדיר את המונח וקובע בין השאר כי העילה כוללת התבטאות שפרסומה עלול לבזות, ללעוג ולהשפיל אדם, בשל מוצא, גיל, דת וכולי. כמו כן, אוסר החוק, להתבטא בפומבי באופן שיפגע במשרתו של אדם, בעסק שלו או במקצועו.
2. צורת ההתבטאות שנדרשת על פי החוק: סעיף 2 לחוק מגדיר את דרישת הפרסום. בהתאם לסעיף זה, החוק חל אך ורק על אמירות פומביות. האמירה אינה חייבת להיות בעל פה, אלא יכולה להיות בכתב, לרבות בצליל, ציור וכדומה. אך צריך שיהיה פרסום לשון הרע.
3. סנקציה פלילית: הוצאת לשון הרע היא עבירה פלילית ועוולה אזרחית. משכך, קובע החוק בסעיף 6 כי דינו של מפרסם דיבה, הינו מאסר של שנה.
4. סנקציה אזרחית: הנפגע, רשאי להגיש תביעה אזרחית ולקבל פיצוי כספי. כמו כן, מעניק החוק, אפשרות לתובע, לקבל פיצוי ללא הוכחת נזק שגרם לו הנתבע, והדבר מופיע בסעיף 7 א' לחוק.
ההגנות לנתבעים
ראשית, ישנו סעיף 13 הדן בפרסומים מותרים, אשר פרסומם לא יהווה כמובן הוצאת לשון הרע. מעבר לזאת, קובע החוק, שתי טענות הגנה אפשריות: הגנת אמת בפרסום, המופיעה בסעיף 14 לחוק והגנת תום הלב, הקבועה בסעיף 15.
הגנת אמת בפרסום חלה כאשר פלוני פרסם דבר אשר הוא אמת והיה לו עניין ציבורי. יש לציין כי המפרסם אינו חייב להוכיח את אמיתות האמירה, אלא די בכך שישכנע את בית המשפט, כי הוא סבר שהאמירה היא אמת. למידע נוסף קראו את המאמר על הגנת – אמת בפרסום.
הגנת תום הלב מונה מספר נסיבות ספציפיות, אשר בהן, לא תיחשב התבטאות כפגיעה בשם הטוב, למשל, כאשר הפרסום היה בגדר הבעת דעה על התנהגות הנפגע כבעל דין. דוגמא נוספת, כאשר האמירה הייתה ביקורת על יצירה שהנפגע פרסם בפומבי ושהייתה כרוכה בה ביקורת שכזו. להרחבה על הגנה זו קראו את המאמר – הגנת תום לב.
אז מתי ניתן להגיש תביעה לפי החוק?
פרסומו של דבר מה פוגעני, אין בו די כדי להיחשב לעילה לפי החוק, כאשר חוק לשון הרע מגדיר בצורה מפורשת את התנאים לקיומה של עילת תביעה. על-מנת להגיש תביעת דיבה, צריך להתקיים מרכיב הפרסום. בלעדיו לא קיימת כלל עילת תביעה.
התביעה עשויה להידחות אם לנתבע עומדת הגנת אמת בפרסום. הנתבע יצטרך להוכיח כי הפרסום הוא אמת. אם יצליח להוכיח כי היה בפרסום עניין ציבורי, כוונתו לא תהיה רלוונטית. אולם, אם לנתבע לא עומדת כל טענת הגנה ואמירתו פורסמה ברבים והיא פגעה או שהיה בה פוטנציאל לפגיעה בתובע, סביר להניח כי התביעה תתקבל.
עו”ד בן קרפל ואדם קרפל
עו”ד בן קרפל מכהן כיו”ר ועדת לשון הרע במחוז חיפה, וחבר הועדה הארצית בלשכת עורכי-הדין. והמשרד מדורג בקבוצת העילית לפי Duns’100, ומהמובילים בתחום לפי BDI code.
״ייצוג בדיני לשון הרע, הגנת הפרטיות וניהול משברים בעידן האינטרנט והרשתות החברתיות, מייצר אתגרים אדירים.
זו שליחות אמיתית בעבורנו לנהל את ענייני לקוחותינו במקצועיות, בשקיפות, ותוך חתירה בלתי-מתפשרת למטרות לקוחותינו”.
התקשרו אלינו
התייעצו איתנו
