תביעת לשון הרע – מה הסיכויים שלה?

עוולת לשון הרע – מה היא כוללת?

חופש הביטוי מאפשר לכל אחד מאיתנו לומר את אשר על ליבו, בכל דרך בה הוא רואה לנכון. לאור העובדה כי התבטאות של פלוני יכולה לפגוע באלמוני, אוסר חוק איסור לשון הרע, על פגיעה בשמו ובכבודו של אדם. זאת בכפוף לסייגים שבחוק, קרי, מקרים של הגנת תום הלב ואמת הפרסום. להרחבה בנושא קראו על – הגנות לנתבעים בתביעות לשון הרע.

הצלחתה של תביעת לשון הרע, תלוי בראש ובראשונה בקטלוג האמרה, קרי, מי אמר אותה ומהי תפיסת הציבור לגביה, בקונטקסט שבו היא נאמרה. התבטאות זהה, בנסיבות שונות, אשר נאמרה על ידי אנשים שונים, יכולה להיות במקרה ראשון לשון הרע ובמקרה השני, לא תהיה זו לשון הרע. הכיצד?

אופן הצגת הדברים הוא שקובע וכאשר התבטאות מפורסמת כדעה ולא כעובדה מוגמרת, יכול והיא אינה תיחשב כלשון הרע. מאין בא הבדל זה? התבטאות תהיה לשון הרע, אם הציבור ראה אותה כך, באותן הנסיבות ומטבע הדברים, כאשר אמרה מוצגת כעובדה אובייקטיבית, נוטה הציבור להאמין לה יותר מאשר מדובר בדעה סובייקטיבית.

אף כאשר מדובר בדעה, יש להבחין בין דעה של בעל מקצוע, אשר מביע דעתו, כעניין שבשגרה, חלק מעבודתו, לבין דעה אשר הושמעה בפרסיה, בכדי לבזות ולהשפיל אדם אחר.

חוק איסור לשון הרע – סוגיית הנזק

לעיתים, נפגעי לשון הרע, נמנעים מהגשת תביעה על לשון הרע, היות והם יודעים כי יתקשו להוכיח את הנזק שגרם להם הפוגע. אין ספק כי סיכוייה של תביעת לשון הרע, טובים יותר, כאשר ניתן להוכיח את הנזק אך גם במקרים בהם, לא ניתן להוכיח את הנזק, כדאי להתייעץ עם עורך דין המתמחה בתביעות לשון הרע. מדוע?

סעיף 7 א’ לחוק איסור לשון הרע, הסמיך את בית המשפט, לפסוק פיצויים עד לסך של 70,000 ₪, לתובעים בלשון הרע, גם כאשר לא הוכח הנזק. יודגש כי אין פירושו של דבר כי אפשר להגיש תביעת לשון הרע, ללא שנגרם נזק, היות שבתי המשפט בוחנים את טיב האמירה ונסיבותיה, כך שללא פגיעה בתובע או ללא פוטנציאל לפגיעה, תידחה תביעה בגין לשון הרע והתובע עלול למצוא עצמו, משלם הוצאות משפט לנתבע.

אולם, סמכות זו של בית המשפט, העניקה לו אפשרות לעשות צדק אמיתי היכן שתובעים באמת נפגעו מן ההתבטאות של הנתבע. על כן, גם כאשר ישנו קושי להוכיח את הנזק, כדאי לשקול הגשת תביעה על לשון הרע. זאת בהנחה שהפרסום אכן פגע או היה בעל פוטנציאל לפגוע. להרחבה בנושא קראו על – תביעת לשון הרע ללא הוכחת נזק.

בעבר, לא זכו נפגעי לשון הרע לפיצוי הולם, אך בשנים האחרונות ניתן לראות התקדמות משהחלו בתי המשפט לפסוק סכומי פיצויים גבוהים יותר לתובעים. אולם, בתי המשפט לא מקבלים כל תביעת לשון הרע ועל כן, ישנה חשיבות גדולה לקבלת ייעוץ משפטי מקצועי, טרם הגשת תביעה.

הגשת תביעה בגין לשון הרע – מכלול הנסיבות

חוק איסור לשון הרע מבקש להגן על אלו אשר נפגעו בעקבות התבטאויות מבזות, אך עצם קיומה של לשון הרע, אין בה בכדי להבטיח את סיומה האופטימאלי של התביעה, מבחינת התובע. בית המשפט שוקל את מכלול הנסיבות של המקרה, כך שלעיתים, גם אשר מוצא בית המשפט את הנתבע כאחראי, גובה הפיצוי יהיה סמלי מאוד ולא יהיה בהכרח לשביעות רצון התובע:

1. סוג הפרסום: דינה של לשון הרע במקומון, לא יהיה, ככל הנראה, כדינה של לשון הרע באינטרנט. בית המשפט מתחשב מאוד בנסיבות הפרסום, המעידות על היקף הפגיעה וחומרתה.

ככל שאספקט הפומביות משמעותי יותר, כך סיכוייה של תביעה בגין לשון הרע, גדלים.

2. מהו הנזק: בית המשפט בוחן מהו הנזק שנגרם לתובע, כאשר הוא רשאי לפסוק פיצוי כספי, גם אם התובע לא הוכיח את הנזק שנגרם לו.

3. הקטנת הנזק: התנהגות הצדדים משפיעה מאוד על סיכויי תביעת לשון הרע. היכן שהמפרסם הביע חרטה ופרסם התנצלות, בית המשפט נוטה להקל בפיצוי או בעונש. אולם, כאשר התעלם המפרסם, מבקשותיו של הנפגע, לפרסם התנצלות או סירב לעשות כן, ניתן להניח כי בית המשפט יפסוק פיצוי גבוה יותר לתובע.

זכייה בתביעת לשון הרע, אינה מובנית מאליה וטרם הגשת תביעה, יש לבחון היטב את כדאיותה. כאמור לעיל, ישנם מספר גורמים מרכזיים המשפיעים על סיכוייה של תביעת לשון הרע: סוג האמרה, קיומו או העדרו של נזק מן הפרסום ומכלול הנסיבות של המקרה.

אולי יעניין אתכם לקרוא גם על:

• לשון הרע באינטרנט.

• הוצאת דיבה – שאלות ותשובות.