לייעוץ ראשוני ללא התחייבות:
072-2221780

לשון הרע – פיצוי ללא הוכחת נזק

סיפרו עליך בפייסבוק משהו שקרי? תוכל לתבוע את המפרסם בגין לשון הרע ולזכות בפיצויים גם ללא הוכחת נזק. מהן הגדרות לשון הרע? אלו הליכים ניתן לנקוט כנגד המפרסם? ומה הדין כאשר הפרסום אמיתי? על תביעת לשון הרע במאמר שלפניכם.

בעידן של ימינו, קל מאד להוציא את דיבתו של אדם רעה. פלטפורמות חברתיות כמו פייסבוק הן כר פורה ונוח לפרסום לשון הרע כנגד הזולת. הוצאת הכביסה המלוכלכת החוצה זכתה לכינוי המוכר: "שיימינג".

תופעת השיימינג צברה תאוצה בשנים האחרונות, והיחס אליה חצוי. ישנם המצדדים בה בשם חופש הביטוי ורואים בה כלי חשוב ויעיל עבור החברה. מנגד, ישנם המזהירים מפני הקלות שבה ניתן להרוס את שמו של אדם במחי פוסט אחד. מי שעוקב קצת אחרי החדשות בטח שמע על אנשי ציבור שהפסידו את מעמדם ופרנסתם, עליהם עמלו במשך שנים רבות, במחי שיימינג אחד.

פנייה לייעוץ אישי


כדי למנוע ספאם, אנא בחר מהתמונות:עץ.

הכלי המרכזי להילחם בפרסום שלילי כנגדך הוא תביעת פיצויים בגין הוצאת דיבה. תביעת דיבה הינה תביעה נזיקית בגין עבירת לשון הרע, ומטרתה לתבוע פיצויים מהאדם שסיפר את הלשון הרע.

איסור לשון הרע – הגדרות

על פי החוק, לשון הרע היא "דבר שפרסומו עלול – (1) להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם; (2) לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו; (3) לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצוע; (4) לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו"

כנגד מספר לשון הרע ניתן לפתוח הן בהליך פלילי והן בהליך אזרחי. מבחינת ההליך הפלילי, החוק קובע כי "המפרסם לשון הרע, בכוונה לפגוע, לשני בני-אדם או יותר זולת הנפגע, דינו – מאסר שנה אחת". מבחינת הדין האזרחי, ניתן לתבוע את מספר הלשון הרע בתביעת פיצויים נזיקית.

פיצוים בגין לשון הרע ללא הוכחת נזק

המאפיין הבולט ואולי החשוב ביותר בתביעת לשון הרע הוא העובדה כי התובע אינו צריך להוכיח שנגרם לו נזק. בשונה מתביעה נזיקית רגילה, בה התובע אינו יכול לזכות בפיצויים אם אינו מוכיח את הנזק שנגרם לו, בתביעת לשון הרע – אם הוכח כי הנתבע פרסם את הלשון הרע, די בכך כדי לחייבו בפיצויים.

על פי החוק, בית המשפט רשאי לפסוק פיצויים ללא הוכחת נזק בגין לשון הרע עד לסכום של 50,000 ₪ – במקרה רגיל, ועד לסכום של 100,000 ₪ – במקרה בו הייתה למפרסם כוונה לפגוע. מעבר לסכום זה, חל הדין הנזיקי הרגיל לפיו על התובע להוכיח את נזקו.

הגנת 'אמת דיברתי'

עד כאן הדברים אמורים לגבי פרסום שקרי. אולם מה הדין כאשר הפרסום הוא אמיתי? במקרה כזה, קובע החוק, אמיתות הפרסום תיחשב 'הגנה' למפרסם – בתנאי שיש בפרסומם ענין לציבור.

מטבע הדברים, נקודה זו תהיה סלע המחלוקת בין בעלי הדין. המפרסם יטען כי מדובר בפרסום אמיתי שיש בו ענין לציבור, בעוד התובע יטען כי הפרסום הינו שקרי וכי אין בו עניין לציבור. על מי, אפוא, נופל נטל ההוכחה?

התשובה היא: אחרי שהתובע הוכיח כי הנתבע פרסם נגדו לשון הרע, על הנתבע להוכיח כי הפרסום אמיתי. אמנם פרסום אמיתי שיש בו ענין לציבור מהווה הגנה, אך חובה על הנתבע להוכיח כי אכן כך הדבר.

במילים אחרות, אם אתם חושבים לפרסם לשון הרע על מישהו, כדאי לכם להצטייד מראש בהוכחות לכך שהפרסום אמיתי וכי יש בו ענין לציבור. כך תבטחו את עצמכם מפני תביעת לשון הרע.

עורך דין בן קרפל: ״אני רואה בדיני לשון הרע תחום שדרכו המשפט מתפתח ועוקב אחר הטכנולוגיה. ייצוג תובעים ונתבעים בלשון הרע והגנת הפרטיות בעידן המודרני – עידן האינטרנט והרשתות החברתיות – מייצר אתגרים יום-יומיים; עבורי זו שליחות".

עורך-הדין בן קרפל, הוא יו"ר ועדת לשון הרע במחוז חיפה וחבר ועדת לשון הרע הארצית בלשכת עורכי-הדין. וכמו כן ערך את המחקר האמפירי המקיף והמשמעותי ביותר ביחס לגידול בשיעורי הפיצוי הנפסקים בעת האחרונה בכלל הערכאות השיפוטיות.

המשרד נמנה על-פי הדירוג היוקרתי – DUNS 100 כאחד המשרדים המובילים בישראל בתחום לשון הרע.

ליצירת קשר חייג – 072-2221780

פנייה לייעוץ אישי



כדי למנוע ספאם, אנא בחר מהתמונות:משאית.



אין באמור לעיל ובאתר הוצאת דיבה משום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי או תחליף לכך; כמו כן התוכן באתר הוצאת דיבה לא מתיימר להיות מדויק ו/או מקיף ו/או עדכני, ויש לקחת בחשבון שמידע משפטי מטבעו מתיישן. כל המסתמך על המידע באתר הוצאת דיבה עושה זאת באחריותו המלאה ועל דעת עצמו בלבד!