לשון הרע בפייסבוק

נקודות מרכזיות בחוק:

לשון הרעה בפייסבוק היא חלק מהחוק כאשר מוגשת תביעת לשון הרע, פונים לחוק. לפיכך, חשוב מאוד להכירו היטב. להלן ההגדרות המרכזיות בחוק:

1. הגדרה: החוק איננו נוקט במונח הוצאת דיבה, אך המונח לשון הרע, אשר מוגדר בחוק, כולל בחובו גם דיבה. מבחינת החוק, אמירה שקרית היא לשון הרע כאשר היא פורסמה ודבר פרסומה, פגע או עלול היה לפגוע במושא הפרסום. למידע נוסף קראו את המאמר על – חוק איסור לשון הרע.
   
   
2. סוג הפגיעה: המונח לשון הרע, מוגדר בצורה רחבה מאוד בחוק וזאת כדי שייכנסו בגדרו מקרים רבים. הפגיעה מן הפרסום יכולה להיות קשורה לאופיו של הנפגע: תכונותיו האישיות, מעשיו. היא יכולה להיות גם קשורה אל עיסוקו המקצועי, משרתו וכדומה.
   
   
3. הפרסום: למותר לציין כי החוק מתייחס אך ורק לאמירות שפורסמו. אמירה, פוגענית ושקרית, כל שתהיה, אינה מהווה דיבה אם היא לא פורסמה.
   
   
4. אופן הפרסום: החוק מכיר בכל אופן פרסום ודרכי פרסום, לרבות הפייסבוק, רשתות חברתיות אחרות והאינטרנט בכלל. זאת למרות כי החוק אינו כולל מונחים אלו, משנחקק שנים רבות, טרם עידן האינטרנט.
   
   
5. זהות הנפגע: לשון הרע יכולה להיות כלפי אדם יחיד או תאגיד. אין ספק כי הפייסבוק, שימש ומשמש פלטפורמה למשתמשים רבים להוציא דיבה על אנשים פרטיים, כמו גם על תאגידים שונים.
   
   

הוגשה כנגדכם תביעה? נדרשת הגנה מקצועית וחדה! הכפישו אתכם? את העסק שלכם?
אתם בעיצומו של משבר, פנו בהקדם האפשרי לעורך דין לשון הרע

שם

טלפון

אימייל

שליחה

לאור המורכבות של תביעות מסוג זה ועל אחת כמה וכמה במקרה ומדובר בהוצאת לשון הרע בפייסבוק או בפרסום דיבתי באינטרנט, הרי שמומלץ ואף הכרחי לפנות לעו”ד מנוסה בעל ידע בדיני אינטרנט המייצג תובעים ונתבעים. למידע נוסף קראו על – לשון הרע באינטרנט.

לשון הרע – בכל מקרה?

הזירה האינטרנטית פתחה במה ללשון הרע ולפרסומים דיבתים, באופן ייחודי ויוצא דופן. הפסיקה מתמודדת עם תופעות אלו ומפצה בהתאם לקביעות הדין. לצד לשון הרע בפייסבוק, אשר איננה מתקבלת על הדעת גם מן הפן המשפטי וגם מן הפן החברתי, ישנם מקרים אחרים של פרסומים, אשר הנם בגדר פרסומים מותרים, כפי שקבוע ב – סעיף 13 לחוק.

דוגמא מרכזית למצב שכזה, הוא במהלך דיון משפטי, אשר בו שני הצדדים מצויים בסערת רוחות ובמסגרת נוכחותם של בעלי הדין באולם בית המשפט, נזרקות לחלל האוויר, אמירות אשר ללא ספק מהוות באופן עקרוני, פגיעה בשם הטוב.

אולם, אלו לא ישמשו למי מהצדדים, כעילה להגשת תביעה. זאת משום שמצב זה כלול בין הפרסומים המותרים שבחוק. הסיבה לכך ברורה שהרי, לולא מנע המחוקק את האפשרות להגשת תביעה במקרים שכאלו, היו בתי המשפט עמוסים עד אפס מקום בתביעות של בעלי דין אחד כלפי השני. 

לכן במידה ונפגעתם מפרסום דיבתי או שהינכם נתבעים, מומלץ ואף הכרחי לפנות לעורך דין. למידע נוסף בנושא קראו את המאמר על התפקיד של – עורך דין לשון הרע.

אחריות של משתף פרסום בפיסבוק

האם שיתוף ולייק של פוסט בפייסבוק עשויים להקים עילת תביעה בלשון הרע

שיתוף של פוסט בפייסבוק, כאשר מדובר בפרסום מכפיש, עלול להקים עילה לתביעת לשון הרע. גם כאשר השיתוף נעשה על־ידי מי שאינו קשור ישירות לתוכן הפוסט, עצם הפעולה מובילה להרחבת תפוצתו של הפרסום, מנציחה אותו ומגבירה את חשיפתו בפני קהל רחב יותר. הלכה למעשה, משתף הפוסט עלול להעצים את הנזק שנגרם לנפגע, ולפיכך להיות חשוף לתביעה.

שאלה זו הגיע לבחינת בתי המשפט ובע”א 35757-10-16 כב’ השופט שנלר מבית-המשפט המחוזי קיבלת את דעתו של מי שהיה היועץ המשפטי לממשלה דאז ד”ר מנדלבליט וקבע כי שיתוף בפייסבוק של תוכן דיבתי מהווה פרסום לשון הרע עצמאי, אך לחיצה על כפתור “לייק” לא מהווה פרסום ולא תשמש עילה לתביעה דיבה. על פסק-הדין של השופט שנלר הוגשה בקשת רשות ערעור לבית-המשפט העליון אשר דן בהרחבה בנושא במסגרת רע”א 1239/19, פסק-הדין עסק במקרים שבהם הפרסום המקורי מהווה לשון הרע, ונשאל האם פעולות של “הדהוד” – שיתוף או סימון “לייק” – עשויות לשמש בסיס לתביעת נזיקין. במילים אחרות: האם שיתוף או לייק מהווים “פרסום” כמשמעותו בסעיף 2 לחוק איסור לשון הרע, התשכ”ה–1965 ?

השופטת ברק ארז קבעה כי כאשר משתמש בפייסבוק מבצע אחת מהפעולות האמורות ביחס לפרסום מסוים – שיתוף או לייק – יש בכך כדי לחשוף את הפרסום לחבריו, לעוקביו ואף למשתמשים נוספים, בהתאם לאופן פעולתו של האלגוריתם ברשת החברתית.

עוד צוין, כי בכפוף להגדרות הפרטיות של הפוסט המקורי, משתמשים אלו עשויים גם להגיב לפוסט, לשתף אותו או לסמן “לייק” – ובכך לחשוף אותו גם בפני חבריהם.

לייעוץ עם משרד עלית לפי BDI & DUNS100 השאירו פרטים

שם

טלפון

אימייל

שליחה

השופטת י’ וילנר הוסיפה כי לעיתים, דווקא פעולת השיתוף היא שמעניקה לפוסט את עיקר החשיפה – למשל כאשר השיתוף נעשה על־ידי גורם מוכר או במועד בעל משמעות. לולא אפשרות השיתוף, פרסומים עוולתיים עלולים היו להיבלע בתוך “ים המידע” האינסופי ברשתות החברתיות, מבלי שיזכו לתשומת לב. אך השיתוף מדגיש את הפוסט, מגביר את חשיפתו ולעיתים אף מקנה לו מראית עין של אמינות ומשקל.

קביעות אלה ממחישות מדוע שיתוף פוסט פוגעני עשוי להיחשב לפרסום לשון הרע. כמובן, לא כל פוסט הוא בהכרח לשון הרע, אך קיימים מקרים שבהם עשוי בית המשפט לחייב בפיצוי לא רק את יוצר הפוסט, אלא גם את מי ששיתף אותו.

עם זאת, הפסיקה מבחינה בין שיתוף לבין סימון “לייק”. בעוד ששיתוף מרחיב את תפוצת התוכן, סימון “לייק” מבטא לכל היותר הזדהות או אהדה, אך אינו מביא לחשיפה מחודשת בפני קהל נוסף. למידע נוסף על התגלגלות ההלכה  – לחצו כאן.

התקשרו אלינו

אז האם כל שיתוף יכול להיות עילה להגשת תביעה על הוצאת לשון הרע בפיסבוק?

חשוב לחדד ולהסביר כי פסק-הדין לא קבע כי כל שיתוף הוא פרסום לשון הרע בפייסבוק, שכן גם בעניין שיתוף צריך לבחון כל מקרה בנפרד לפי יסודות עוולת לשון הרע הקבועה בסעיף 7 לחוק איסור לשון הרע. לכן, אם הוגשה כנגדך תביעת דיבה (תביעת לשון הרע) בטענה ששיתפת פוסט מכפיש, ייתכן שניתן להדוף את התביעה בעזרת טענות טובות. למידע נוסף קראו את המדריך המלא להגשת – תביעת דיבה.

אם כן, למעשה אין בפסק-הדין קביעה פורצת דרך. אך לעמדתנו העובדה שבתי-המשפט נדרשים לעיסוק בדיני לשון הרע באינטרנט בכלל וברשתות החברתיות בפרט היא כשלעצמה חשובה וראויה לציון. להרחבה בנושא קראו על – לשון הרע באינטרנט.

חשוב גם לציין כי בית-המשפט המחוזי שפסק את הדין ובית-המשפט העליון שהרחיב את השיח ואישרר את פסיקת בית-המשפט המחוזי, נתנו את דעתם והסבירו כי ברור מאליו שהטכנולוגיה מתקדמת בצעדים אדירים מידי יום, ועולם המשפט לא מסוגל להדביק את הפער ולעמוד בקצב. אך מפסק-הדין ברור כי בתי-המשפט בחרו לנקוט עמדה אקטיבית ולא לטמון את ראשם בחול אל מול המהפכה הטכנולוגית-דיגיטלית שמתרחשת ממש לנגד עינינו.

כיצד ניתן להימנע מחשיפה לתביעת לשון הרע בפייסבוק?

יש לזכור כי כל פרסום פוגעני בפייסבוק עלול להקים עילה לתביעת לשון הרע. לא רק מחבר הפוסט המקורי עשוי לשאת באחריות, אלא גם כאמור כל מי שבוחר לשתף את הפרסום וכמובן להוסיף לשיתוף מלל דיבתי בנפרד

מכאן עולה השאלה: כיצד ניתן לנהל חשבון פייסבוק פעיל מבלי להיחשף לתביעה? התשובה נעוצה בזהירות מקדימה: בטרם פרסום, תגובה, תמונה או שיתוף של תוכן כלשהו – יש לעצור ולבחון האם התוכן עלול לפגוע, לבזות או להשפיל אדם אחר. ואם עולה ספק – ההמלצה הברורה היא לא לפרסם ולא לשתף.

היכן עובר הגבול בין ביקורת לגיטימית לבין לשון הרע בפייסבוק?

עוולת לשון הרע לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ”ה–1965, מורכבת משני יסודות:

הראשון הוא יסוד הפרסום, אשר מתקיים כאשר הדברים פורסמו לאדם אחד לפחות זולת הנפגע. בעידן הדיגיטלי, כמעט כל פוסט שנכתב בפייסבוק נחשף לעשרות ולעיתים מאות גולשים, ולפיכך יסוד זה מתקיים כמעט תמיד.

היסוד השני הוא תוכן הפוסט – כלומר, האם מדובר בפרסום העלול להשפיל, לבזות או לפגוע בשמו הטוב של אדם, או לפגוע בעיסוקו, מקצועו או משלח ידו. הבחינה של יסוד זה היא אובייקטיבית: השאלה אינה מה הבין הנפגע הספציפי, אלא כיצד היה הקורא הסביר תופס את הפרסום.

הגנות אפשריות: אמת בפרסום ותום לב

גם כאשר שני יסודות העוולה מתקיימים, אין בכך סוף פסוק. החוק קובע מספר הגנות שעשויות לפטור את הנתבע מאחריות – ובראשן הגנת “אמת בפרסום” והגנת “תום הלב”. כך, למשל, כאשר תוכן הפוסט אינו כולל לשון בוטה או פוגענית אלא ביקורת לגיטימית, ופורסם בתום לב – ייתכן שהפרסום יוגן.

בין ביקורת צרכנית לגיטימית לבין פרסום לשון הרע על בתי עסק

במקרים של תביעות בגין פרסומים צרכניים, על בתי המשפט לאזן בין הזכות לחופש ביטוי של הכותב לבין הזכות לשם טוב של בעל העסק. כאשר מדובר בביקורת אותנטית שנכתבה על־ידי צרכן מתוך כוונה כנה ובתום לב – בתי המשפט נוטים להכיר בפרסום כלגיטימי במסגרת השיח הצרכני.

לעומת זאת, כאשר מדובר בפרסום כוזב – המכונה לעיתים “פייק ניוז” – או כזה שנועד מלכתחילה לפגוע בעסק, ייתכן שבית המשפט יכיר בו כלשון הרע. ואולם, גם במקרים כאלה, בתי המשפט לא אחת פוסקים פיצויים נמוכים יחסית – שלא בהכרח משקפים את הנזק הממשי שנגרם לבית העסק. בסופו של יום, כל מקרה נבחן לגופו, בהתאם לנסיבותיו הספציפיות ולשיקול דעתו של בית המשפט.

עורך דין בן קרפל: ״אני רואה בדיני לשון הרע תחום שדרכו המשפט מתפתח ועוקב אחר הטכנולוגיה. ייצוג תובעים ונתבעים בלשון הרע והגנת הפרטיות בעידן המודרני – עידן האינטרנט והרשתות החברתיות – מייצר אתגרים יום-יומיים; עבורי זו שליחות”.

עורך-הדין בן קרפל, הוא יו”ר ועדת לשון הרע במחוז חיפה וחבר ועדת לשון הרע הארצית בלשכת עורכי-הדין. וכמו כן ערך את המחקר האמפירי המקיף והמשמעותי ביותר ביחס לגידול בשיעורי הפיצוי הנפסקים בעת האחרונה בתביעות דיבה ולשון הרע בכלל הערכאות השיפוטיות.

המשרד נמנה על-פי הדירוגים היוקרתיים – DUNS 100 ו – BDI כאחד המשרדים המובילים בישראל בתחום לשון הרע.