הוצאת דיבה ולשון הרע - מידע מקצועי

לשון הרע בוואטסאפ

לשון הרע בוואטסאפ

אפליקציית המסרונים הפופולרית "וואטסאפ" הפכה לזירה נפוצה לפרסום לשון הרע, בעיקר בקבוצות וואטסאפ. פסקי דין אחרונים מדגימים את ההשלכות המשפטיות של פרסומים פוגעניים בוואטסאפ:

כך למשל, בת"א 6688-05-19 קליין נ' הלפרין: תביעת לשון הרע עקב פרסומים בוואטסאפ על רקע יריבות פוליטית. בית המשפט קיבל את התביעה באופן חלקי וחייב את הנתבע בפיצוי של 30,000 ש"ח.

במקרה אחר שנדון בת"א 55171-09-20 כהן נ' נדיב: תביעת לשון הרע עקב פרסום בקבוצת ווטסאפ של דיירים. בית המשפט דחה את התביעה וקבע שהפרסום מוגן על ידי הגנות "אמת הפרסום" ו"תום לב".

פרסום לשון הרע בוואטסאפ יכול להוביל לתביעות משפטיות ולפיצויים משמעותיים. גם בקבוצות ווטסאפ פרטיות, יש להיזהר מפרסום מידע פוגעני או מטעה על אחרים. אמנם הגנות כמו "אמת הפרסום" ו"תום לב" עשויות להגן על הנתבע בתביעת לשון הרע, אך יש להוכיח את התקיימותן.

במקרה של פרסום פוגעני בוואטסאפ, מומלץ לפנות לייעוץ משפטי כדי להבין את זכויותיכם והאפשרויות העומדות בפניכם.

קראו עוד »
תביעה על שיימינג בפייסבוק

שיימינג בפייסבוק: תביעת דיבה

שיימינג בפייסבוק היא תופעה המעלה שאלות משפטיות מורכבות, והגבול בין חופש הביטוי ללשון הרע אינו תמיד ברור. מאמר זה סוקר מספר פסקי דין המדגימים את המורכבות הזו. כך למשל, בת"א (חיפה) 44827-10-21 אבישר נ' דואק

בתביעות הדדיות על רקע פרסומים בפייסבוק במסגרת קמפיין בחירות, בית המשפט פסק פיצוי משמעותי לתובע בגין פרסומים שהוציאו את דיבתו, אך גם קיבל את התביעה שכנגד בגין פרסומים פוגעניים מצד התובע.

במקרה אחר שנדון בת"א (ראשון לציון) 29187-06-20 ניצן נ' חבאז: קוסמטיקאית תבעה לקוחה לשעבר על פרסומים פוגעניים בפייסבוק.

בית המשפט קיבל את התביעה ביחס לפרסומים בקבוצות אך דחה את הטענות בנוגע לפרסום בעמוד העסקי, שנחשב לביקורת לגיטימית.

מקרה נוסף הוא ת"א (ירושלים) 47044-06-21 חופש נ' קוואסמי במסגרתו רופא שיניים תבע עיתונאית שפרסמה כתבה שקשרה אותו לשחיתות.

בית המשפט דחה את התביעה וקבע כי הפרסום מוגן מכוח הגנת תום הלב.

פסקי הדין הללו ממחישים כי תביעות על שיימינג בפייסבוק יכולות לנבוע ממגוון רחב של נסיבות. במקרים מסוימים, בית המשפט מכיר בפגיעה בשם הטוב ופוסק פיצויים משמעותיים, בעוד שבמקרים אחרים, הפרסום עשוי להיות מוגן על ידי הגנות שונות, כמו הגנת תום הלב או חופש הביטוי.

מדובר בנושא מורכב הדורש בחינה מדוקדקת של נסיבות המקרה הספציפי. חשוב לפנות לייעוץ משפטי מקצועי כדי להבין את האפשרויות המשפטיות העומדות בפניך, בין אם אתה הקורבן ובין אם אתה הנתבע.

קראו עוד »
לשון הרע באינסטגרם

לשון הרע באינסטגרם – כל המידע שחשוב לדעת!

אינסטגרם, למרות הפופולריות שלה, מהווה פלטפורמה נפוצה ללשון הרע. חשוב להיות ערניים לפרסומים פוגעניים, שכן הם עלולים להוביל לפיצויים משמעותיים.

לשון הרע מוגדרת בחוק ככל דבר שעלול להשפיל, לבזות או לפגוע באדם. פרסום כולל כל אמצעי הפצה, כולל פוסטים, סטוריז, רילס ולייב באינסטגרם.

פרסומים זמניים כמו סטוריז מצריכים תשומת לב מיוחדת. הם עשויים להשפיע על הערכת החשיפה וגובה הפיצויים, ולכן תיעוד מהיר שלהם חיוני.

חשוב לתעד כל פרסום פוגעני, גם אם אינכם בטוחים בתביעה עתידית. התייעצות עם עורך דין לשון הרע מומלצת לאחר התיעוד.

זכרו, פרסומי לשון הרע באינסטגרם הם נושא רציני. ערנות ותיעוד מהיר יכולים לסייע לכם לקבל פיצויים משמעותיים במקרה הצורך. התייעצות עם עורך דין מומחה היא המפתח להגנה על זכויותיכם.

קראו עוד »
צילום קטין ללא רשות

צילום קטין ללא רשות

חוק הגנת הפרטיות אוסר על פגיעה בפרטיות ללא הסכמה, כולל צילום קטינים. בעוד צילום ברשות הרבים אינו אסור באופן מוחלט, נסיבות מסוימות, כמו התחקות אחר קטין, עלולות להוות פגיעה בפרטיות. פרסום תמונות של קטין ללא רשות אסור במצבים בהם הפרסום משפיל או מבזה, או כאשר נעשה למטרת רווח. זאת ועוד, פגיעה בפרטיות קטין מקנה עילת תביעה אזרחית, עם פיצויים אפשריים עד 67,309 ש"ח, ואף כפול מכך במקרה של פגיעה מכוונת. מומלץ לפנות לעורך דין הגנת פרטיות במקרה של פגיעה בפרטיות קטין. עורך הדין יוכל להעריך את זכאותכם לתביעה, לנסות להגיע להסדר פשרה, ולנהל את התביעה בבית המשפט במידת הצורך.

קראו עוד »
פיצוי ללא הוכחת נזק בתביעות לשון הרע

רע"א 2855/20 פלונית נ' פלונית

סעיף 7א(ד) לחוק איסור לשון הרע מאפשר לפסוק פיצוי ללא הוכחת נזק עד 79,042 ש"ח, וכפול מכך במקרה של כוונת זדון, אך קובע שלא ניתן לקבל פיצוי ללא הוכחת נזק יותר מפעם אחת בגין "אותה לשון הרע". ברע"א 2855/20 פלונית נ' פלונית, בית המשפט העליון דן בפרשנות המונח "אותה לשון הרע" והאם ניתן לפסוק פיצוי נפרד בגין מספר פרסומים. בית המשפט קבע כי הפרשנות צריכה לאזן בין הזכות לשם טוב לחופש הביטוי. לשם כך, נקבעו שלושה מבחני עזר:
תוכן הפרסומים: ככל שההבדל בין הפרסומים גדול יותר והפגיעה מחריפה, כך גדל הסיכוי שייחשבו כפרסומים נפרדים.
הזמן שחלף: ככל שהזמן בין הפרסומים ארוך יותר, כך גדל הסיכוי שייחשבו כפרסומים נפרדים.
זהות הנמענים: ככל שהשונות בין הנמענים גדולה יותר, כך גדל הסיכוי שייחשבו כפרסומים נפרדים.
בית המשפט ישתמש בשלושת המבחנים הללו כדי להכריע האם מדובר ב"אותה לשון הרע" או בפרסומים נפרדים המצדיקים פיצוי נפרד. חשוב להתייעץ עם עורך דין המתמחה בלשון הרע כדי להעריך את הסיכויים לקבל פיצוי במקרה של פרסומים מרובים.

קראו עוד »
צילום ללא רשות

מתי צילום ללא רשות מהווה פגיעה בפרטיות

צילום ברשות היחיד מתקיים כאשר אדם מצולם ללא הסכמתו במקום בו יש לו ציפייה סבירה לפרטיות, כמו ביתו או מקום עבודתו. גם במרחב הציבורי, צילום מתמשך והתמקדות באדם באופן מטריד עשויים להיחשב כפגיעה בפרטיות. זאת ועוד, כאשר תמונה של אדם מפורסמת ברבים ללא הסכמתו, בנסיבות שעלולות לבזות או להשפיל אותו, או כאשר השימוש בתמונה נעשה למטרות רווח גם אז יתכן ומדובר בפגיעה בפרטיות.
חשוב לזכור כי הגדרת "רשות היחיד" ו"נסיבות של ביזוי או השפלה" אינה תמיד חד משמעית, ולכן מומלץ להתייעץ עם עורך דין להגנת הפרטיות במקרה של ספק. במידה ופרטיותכם נפגעה, חשוב לתעד את הפגיעה ולפנות לייעוץ משפטי כדי לבחון את האפשרויות העומדות בפניכם, כולל הגשת תביעה או ניסיון להגיע להסדר פיצויים מחוץ לכותלי בית המשפט.

קראו עוד »
מכתב התראה לשון הרע

לשון הרע בוואטסאפ – אחריותו של מנהל קבוצה

אחריות מנהל קבוצת וואטסאפ ללשון הרע מורכבת ואינה חד משמעית. החוק מאפשר הטלת אחריות על מספר גורמים שכן הוא מתייחס לא רק למי שפרסם את לשון הרע, אלא גם למי שסייע, עודד או אישר את הפרסום. בעוד שמנהלי קבוצות פייסבוק יכולים להיות אחראים לתוכן שמתפרסם בקבוצה, המצב בקבוצות וואטסאפ שונה. מדובר בהבדלים טכניים משמעותיים שכן מנהלי קבוצות וואטסאפ מוגבלים ביכולתם להסיר תוכן פוגעני, וזהו גורם מרכזי בהערכת אחריותם. יחד עם זאת, הכלי שעומד לרשותם הוא הסרת משתמשים. כך, למנהל קבוצת וואטסאפ יש את היכולת להסיר משתמש שוב ושוב מפרסם לשון הרע, ובכך למנוע נזק עתידי. במקרה כזה, ניתן יהיה להטיל עליו אחריות. לסיכום, חשוב לציין כי הנושא עדיין לא הוכרע באופן סופי בבתי המשפט, ולכן חשוב להתייעץ עם עורך דין המתמחה בלשון הרע במקרה של תביעה או פגיעה.

קראו עוד »
לשון הרע בכתבי טענות

לשון הרע בכתבי טענות של תביעות בדיני משפחה

לשון הרע בהליך גירושין הוא נושא מורכב, אך החוק מספק הגנות מסוימות לצדדים המעורבים. כך למשל, כל טענה המופיעה בכתבי בית דין או בית משפט, כולל תביעות, כתבי הגנה, עתירות לסעד זמני וכתבי תשובה, מוגנת מפני תביעת לשון הרע. מטרת החוק במקרים אלו היא למנוע מצב בו כל התבטאות בהליך משפטי גוררת תביעה נוספת, ובכך להבטיח חופש ביטוי במסגרת ההליך.
מתי כן ניתן לתבוע על לשון הרע בהקשר של גירושין? אם אחד הצדדים מפיץ לשון הרע על בן/בת הזוג לשעבר מחוץ להליך המשפטי, למשל ברשתות חברתיות או בפני מכרים, שאז ניתן לתבוע אותו/אותה על כך.
גירושין הוא הליך רגשי ומורכב, ולכן חשוב להיוועץ עם עורך דין המתמחה בדיני משפחה ולשון הרע כדי להבין את הגבולות המותרים ולהימנע מפגיעה בזכויות של הצד השני. החוק מאפשר חופש ביטוי במסגרת הליכי גירושין, אך חשוב לזכור כי ישנם גבולות ברורים להתבטאויות מותרות. במקרה של ספק, מומלץ לפנות לייעוץ משפטי.

קראו עוד »
פגיעה בפרטיות - איסור פרסום תמונות ברשת

באילו מקרים פרסום תמונות ברשת מהווה פגיעה בפרטיות

פרסום תמונות ברשת מהווה פגיעה בפרטיות במספר מקרים: כך למשל, כאשר מדובר בפרסום תמונה בנסיבות משפילות, כלומר כאשר התמונה מפורסמת באופן שעלול להשפיל או לבזות את המצולם. זהו המקרה הנפוץ ביותר ומתיישב גם עם חוק איסור לשון הרע. מקרה נוסף הוא כאשר משתמשים בתמונה של אדם ללא הסכמתו כדי להרוויח כסף או טובות הנאה אחרות. מקרה זה פחות נפוץ ומורכב יותר להוכחה. בנוסף לכך, כאשר מישהו מצלם אדם ללא הסכמתו במקום פרטי (צילום ברשות היחיד), כמו ביתו, ואז מפרסם את התמונה. זהו מקרה חריג יותר המתיישב גם עם חוק למניעת הטרדה מינית. עוד יש לציין כי, פרסום תמונות ברשת יכול להוות גם לשון הרע או הוצאת דיבה, במיוחד כאשר התמונה מלווה בטקסט פוגעני או כאשר התמונה עצמה מעוותת או מציגה את המצולם באור שלילי. במקרים מסוימים, פרסום תמונה יכול להיחשב גם כהטרדה מינית, למשל כאשר התמונה מתמקדת במיניות של המצולם או מלווה בטקסט הכולל התייחסות מבזה למיניותו.
חשוב לציין כי החוקים בנושא מורכבים וקיימות הגנות מסוימות לפרסום תמונות, במיוחד במסגרת חופש הביטוי. לכן, אם נפגעת מפרסום תמונה ברשת, מומלץ להתייעץ עם עורך דין לפגיעה בפרטיות ולשון הרע כדי להבין את זכויותיך ולבחון את האפשרויות העומדות בפניך.

קראו עוד »
תביעת לשון הרע ללא הוכחת נזק

תביעת לשון הרע ללא הוכחת נזק

חוק איסור לשון הרע תוקן בשנת 1998 ונוסף לו סעיף אשר מאפשר לנפגע מלשון הרע לבחור במסלול פיצוי של תביעה ללא הוכחת נזק. עד לאותו תיקון דרך המלך בתביעות לשון הרע הייתה להוכיח את הנזק שנגרם לנפגע בעקבות הפרסום הדיבתי. כעת, לאחר שבוצע התיקון בחוק ניתן לתבוע פיצויים גם מבלי שהנפגע יצטרך להוכיח שנגרם לו נזק ממוני. הכל ועוד במאמר הבא

קראו עוד »
לשון הרע על איש ציבור

לשון הרע על אנשי ציבור

חוק איסור לשון הרע נועד לאזן בין חופש הביטוי לבין הזכות לשם טוב. אנשי ציבור, בשל תפקידם ותשומת הלב הציבורית שהם מקבלים, נתונים לביקורת ולפרסומים שעשויים לפגוע בשמם הטוב. החוק מכיר במעמדם המיוחד של אנשי ציבור וקובע כי יש להעניק משקל רב יותר לחופש הביטוי כאשר מדובר בפרסומים הקשורים לתפקידם הציבורי. עם זאת, כאשר הפרסומים נוגעים לעניינים הפרטיים שלהם, יש להגן על שמם הטוב ביתר שאת.
הגשת תביעת לשון הרע על ידי איש ציבור היא סוגיה מורכבת הדורשת בחינה מדוקדקת של נסיבות המקרה. תביעות כאלה, אם לא מנוהלות נכון, עלולות להיתפס כ"תביעות השתקה" ולגרום נזק לאיש הציבור.

קראו עוד »
התיישנות בתביעת לשון הרע

מהי תקופת התיישנות בתביעת לשון הרע

תקופת ההתיישנות בתביעת לשון הרע היא 7 שנים מיום הפרסום הפוגעני. עם זאת, כאשר מדובר בפרסומים מקוונים שנותרים זמינים, קיימת מחלוקת משפטית האם ההתיישנות מתחילה בפרסום הראשוני או מתחדשת בכל צפייה. לפי גישה אחת, הפרסום המקוון נחשב כעוולה מתמשכת, ולכן ההתיישנות מתחילה רק כאשר הפרסום מוסר מהרשת. גישה זו, למרות שאינה חפה מקשיים, מעניקה הגנה טובה יותר לנפגעי לשון הרע. חשוב לזכור שהתיישנות היא נושא מורכב ויש להתייעץ עם עורך דין המתמחה בלשון הרע כדי להבין את ההשלכות המשפטיות המדויקות בכל מקרה.

קראו עוד »
תביעת לשון הרע בסדר דין מהיר

תביעת לשון הרע בסדר דין מהיר – ככה תעשו את זה נכון!

תביעת לשון הרע מאפשרת לנפגע מפרסום פוגעני לתבוע את המפרסם בבית משפט אזרחי או פלילי. תביעה בסדר דין מהיר מתאימה לתביעות שסכומן עד 75,000 ש"ח, והיא מתאפיינת בהליך קצר ויעיל.
מתי ניתן להגיש תביעה במסלול המהיר?
כאשר הפרסום עונה על הגדרת "לשון הרע" בחוק, כלומר, עלול להשפיל, לבזות או לפגוע במוניטין של אדם, ונעשה ב"פרסום", כלומר, הגיע לאדם נוסף מלבד הנפגע. ניתן לתבוע גם על פרסומים בפייסבוק וברשתות חברתיות, כאשר שיתוף של פרסום פוגעני נחשב כפרסום בפני עצמו.
הפיצוי אותו ניתן לתבוע במקרים אלו הינו של עד 50,000 ש"ח ללא הוכחת נזק, ועד 100,000 ש"ח אם הפרסום נעשה בזדון. גובה הפיצוי הסופי תלוי בחומרת הפגיעה, זהות התובע והנתבע, היקף הפרסום ועוד.

חשוב לזכור, לא כל פרסום פוגעני הוא בהכרח לשון הרע. ישנם מקרים בהם הפרסום מותר על פי חוק או שהנתבע יכול לטעון להגנות כמו "אמת בפרסום" או "תום לב". לכן, מומלץ להיעזר בעורך דין המתמחה בלשון הרע כדי להעריך את סיכויי התביעה ולייצג אתכם בצורה הטובה ביותר.

קראו עוד »
לשון הרע בין שכנים

לשון הרע בין שכנים

לשון הרע בין שכנים מתקיימת כאשר מתקיימים התנאים הבאים: התבטאות פוגענית (אמירה או פרסום שעלולים להשפיל, לבזות או לפגוע באדם).
ופרסום (ההתבטאות הגיעה לאדם נוסף מלבד הנפגע). בנוסף לכך צריך להתקיים נזק פוטנציאלי, כלומר שההתבטאות עלולה לגרום נזק תדמיתי, כלכלי או חברתי לנפגע.
חוק איסור לשון הרע נועד להגן על הזכות לשם טוב, אך גם לאזן אותה עם חופש הביטוי. לכן, לא כל התבטאות פוגענית נחשבת ללשון הרע.
במקרה של סכסוך שכנים, ניתן להגיש תביעת לשון הרע אם:
ההתבטאות הפוגענית פורסמה בפני אחרים, למשל, במכתב לכל השכנים או ברשתות חברתיות.
היקף החשיפה להתבטאות הוא רחב.
נגרם נזק לנפגע כתוצאה מהפרסום.
גם במקרה זה, מומלץ להתייעץ עם עורך דין המתמחה בלשון הרע כדי להעריך את סיכויי התביעה.

קראו עוד »
פגיעה בפרטיות בין בני זוג

פגיעה בפרטיות בין בני זוג

פגיעה בפרטיות בין בני זוג היא עוולה אזרחית ופלילית, המתרחשת לעיתים קרובות במהלך גירושין. בני זוג עשויים לנסות לאסוף מידע זה על זה כדי לנצלו במשא ומתן על הסכם הגירושין, ולעיתים אף עוברים על חוק איסור לשון הרע. חוק הגנת הפרטיות מגדיר מהי פגיעה בפרטיות, למשל צילום אדם ברשות היחיד או האזנה לשיחות ללא היתר.
הנפגע מפגיעה בפרטיות רשאי לתבוע פיצוי, ובמקרים מסוימים אף ללא הוכחת נזק. עם זאת, בתי המשפט אינם ממהרים לפסוק פיצוי ללא הוכחת נזק, וסכום הפיצוי במקרים אלו מוגבל. בנוסף לפגיעה בפרטיות, בני זוג עלולים לנקוט בהוצאת לשון הרע במהלך הגירושין. גם במקרה זה, הנפגע רשאי לתבוע פיצוי, ואף ללא הוכחת נזק. חשוב לזכור שבני זוג בתהליך גירושין, לעיתים אינם מודעים לכך שמעשיהם עלולים להיות מנוגדים לחוק. לכן, חשוב לפנות לייעוץ משפטי במקרה של פגיעה בפרטיות או הוצאת לשון הרע, כדי להבין את הזכויות והחובות המשפטיות.

קראו עוד »
תביעת לשון הרע נגד רשות שלטונית

תביעת לשון הרע נגד רשויות שלטוניות

פרסום לשון הרע על ידי רשות שלטונית, כמו כל פרסום לשון הרע אחר, הוא מעשה בלתי חוקי ובלתי מוסרי שעלול לגרום לנזק משמעותי לנפגע. חוק איסור לשון הרע מאפשר לניזוק לתבוע את הרשות השלטונית ולדרוש פיצוי כספי על הנזקים שנגרמו לו.
מתי כדאי להגיש תביעה?
הפרסום צריך להיות פוגעני באופן אובייקטיבי, כלומר שכל אדם סביר היה נפגע ממנו.
הפרסום צריך להיות מיועד ולהגיע ליותר מאדם אחד, מלבד הנפגע.
הנזק שנגרם לתובע צריך להיות משמעותי כדי להצדיק את העלויות הכרוכות בהגשת תביעה.
דוגמא לתביעה שהתנהלה בבית המשפט הינה שבמקרה אחד, עיריית ירושלים שלחה מכתב התראה בגין אי תשלום קנסות חניה, אך רשמה על המעטפה "התראה אחרונה לפני נקיטת צעדי אכיפה". בית המשפט קבע כי הדברים מהווים לשון הרע ופסק פיצוי כספי לתובע.
בכל הנוגע לפיצוי הכספי יש לציין, שתביעת לשון הרע היא תביעה נזיקית, בה בית המשפט יכול לפסוק פיצוי כספי לתובע על הנזקים שנגרמו לו. במקרים בהם לא ניתן להוכיח נזק, הפיצוי מוגבל על פי חוק. גובה הפיצוי נקבע בהתאם לנסיבות המקרה, חומרת הפגיעה והתנהגות הצדדים.
לסיכום, ניתן לתבוע רשויות שלטוניות בגין לשון הרע, אך יש לוודא שהפרסום עומד בתנאי החוק ושהנזק שנגרם הוא משמעותי. כדאיות הגשת התביעה צריכה להיבחן בקפידה, ומומלץ להיעזר בעורך דין המתמחה בתחום.

קראו עוד »
תביעת לשון הרע באינטרנט ניתן להגיש בכל בית משפט בישראל

היכן מגישים תביעה על הוצאת לשון הרע

פרסום לשון הרע על ידי רשות שלטונית, כמו כל פרסום לשון הרע אחר, הוא מעשה בלתי חוקי ובלתי מוסרי שעלול לגרום לנזק משמעותי לנפגע. חוק איסור לשון הרע מאפשר לניזוק לתבוע את הרשות השלטונית ולדרוש פיצוי כספי על הנזקים שנגרמו לו.
מתי כדאי להגיש תביעה?
הפרסום צריך להיות פוגעני באופן אובייקטיבי, כלומר שכל אדם סביר היה נפגע ממנו.
הפרסום צריך להיות מיועד ולהגיע ליותר מאדם אחד, מלבד הנפגע.
הנזק שנגרם לתובע צריך להיות משמעותי כדי להצדיק את העלויות הכרוכות בהגשת תביעה.
דוגמא לתביעה שהתנהלה בבית המשפט הינה שבמקרה אחד, עיריית ירושלים שלחה מכתב התראה בגין אי תשלום קנסות חניה, אך רשמה על המעטפה "התראה אחרונה לפני נקיטת צעדי אכיפה". בית המשפט קבע כי הדברים מהווים לשון הרע ופסק פיצוי כספי לתובע.
בכל הנוגע לפיצוי הכספי יש לציין, שתביעת לשון הרע היא תביעה נזיקית, בה בית המשפט יכול לפסוק פיצוי כספי לתובע על הנזקים שנגרמו לו. במקרים בהם לא ניתן להוכיח נזק, הפיצוי מוגבל על פי חוק. גובה הפיצוי נקבע בהתאם לנסיבות המקרה, חומרת הפגיעה והתנהגות הצדדים.
לסיכום, ניתן לתבוע רשויות שלטוניות בגין לשון הרע, אך יש לוודא שהפרסום עומד בתנאי החוק ושהנזק שנגרם הוא משמעותי. כדאיות הגשת התביעה צריכה להיבחן בקפידה, ומומלץ להיעזר בעורך דין המתמחה בתחום.

קראו עוד »
הזכות לשם טוב בעבודה

הזכות לשם טוב בעבודה

הזכות לשם טוב היא חלק מכבוד האדם ומוגנת בחוק איסור לשון הרע. גם במקום העבודה, עובד זכאי להגנה על שמו הטוב, כבודו ומוניטין שלו. חוק איסור לשון הרע מגדיר מהי לשון הרע וקובע כי אסור לפגוע באדם במשרתו. עם זאת, החוק מאפשר הגנות למפרסם, כמו הגנת אמת בפרסום והגנת תום הלב. במקום העבודה, הוצאת דיבה יכולה להיות אישית או מקצועית. אמירות פוגעניות ומעליבות שאינן קשורות לעבודה עלולות להיחשב כלשון הרע. לעומת זאת, ביקורת מקצועית שלילית לא תיחשב כלשון הרע אם היא מבוססת על עובדות אמיתיות. כך למשל, מעסיק יכול למסור חוות דעת שלילית על עובד לשעבר, כל עוד היא אמיתית ורלוונטית למעסיק הפוטנציאלי.
עובד שנפגע מלשון הרע במקום העבודה יכול לתבוע פיצוי של עד 70,000 ש"ח ללא הוכחת נזק, אם יוכיח שהמעביד פגע בזכותו לשם טוב ללא בסיס ולא התקיימו לו ההגנות שבחוק. חשוב לזכור שהחוק מאזן בין הזכות לשם טוב לבין חופש הביטוי, ולכן כל מקרה ייבחן לגופו.

קראו עוד »
הליך גירוין שתמיד בליווי עורך דין משפחה

יעוץ גירושין אמיתי – מהו?

מתי מומלץ לפנות לייעוץ גירושין? זוגות רבים המחליטים להתגרש נמצאים במשבר בשל השינוי בחייהם. בשנים האחרונות יעוץ גירושין צובר תאוצה ועוזר לזוגות לעבור את התקופה

קראו עוד »
כל מה שעורך דין גירושין צריך לדעת

כל מה שעו"ד גירושין חייב לדעת

עורכי דין העוסקים בתחום דיני המשפחה והגירושין, מטפלים בבעיות משפטיות, המלוות ברגשות טעונים מאוד של הלקוחות. במקרה של הליכי גירושין, בני זוג המחליטים להתגרש, חווים

קראו עוד »
החובות האתיות של נוטריון

החובות האתיות של נוטריון

המאמר יעסוק בחובות האתיות החלות על נוטריון. לאורך השנים קשת סמכויותיהם הלכה וגדלה ובעקבותיו גם חובותיהם. המאמר ינסה למצוא את נקודת התפר שבין סמכות רחבה

קראו עוד »
פרשת נתן שרנסקי

פרשת נתן שרנסקי

ע"א 89/04 ד"ר יולי נולדמן נ' נתן שרנסקי מר נולדמן (להלן: "המערער") פרסם ספר אודות דמותו של מר שרנסקי (להלן: "המשיב"). מר שרנסקי חבר ממשלה

קראו עוד »
הוצאת דיבה בעיתונות

רע"א 4740/00 אמר נ' יוסף

המשיבים פרסמו בעיתון שתי כתבות על בתם של המערערים, אשר הושארה על-ידם לאחר לידתה בבית-החולים כיוון שסבלה מתסמונת נדירה. באחת הכתובת נאמר כי אמה של

קראו עוד »
×
דילוג לתוכן