צילום קטין ללא רשות

צילום קטין ללא רשות במרחב הציבורי

סעיף 2 לחוק הגנת הפרטיות מונה רשימה של 11 מצבים שונים אשר כל אחד מהם מוגדר כפגיעה בפרטיותו של אדם (כאמור, אם נעשים ללא הסכמתו). אחד מאותם מצבים, הקבוע בהוראת סעיף 2(3), הוא "צילום אדם כשהוא ברשות היחיד". אם כן, לא ניתן לצלם קטין ברשות היחיד, למשל, בבית משפחתו ללא הסכמת הוריו.

אולם, מה לגבי צילום קטין ברשות הרבים, היינו במרחב הציבורי? קטגוריה זו לא נאסרת בצורה מוחלטת בחוק הגנת הפרטיות. עם זאת, יתכן שבנסיבות מסוימות צילום קטן ברשות הרבים, ללא קבלת הסכמה מהוריו או ממי שאחראי עליו באופן חוקי, עלול להוות פגיעה בפרטיות. הוראת סעיף 2(1) לחוק אוסרת על "בילוש או התחקות אחרי אדם, העלולים להטרידו, או הטרדה אחרת". למשל, אם בני הזוג כהן וילדם בן ה-9 מבלים בחוף הים, ואדם זר מנסה להתגנב ולצלם דווקא את הילד האחד של משפחת כהן, הדבר עלול להוות פגיעה בפרטיות ולהוליד עילה לתביעה אזרחית. למידע נוסף קראו – האם צילום ללא רשות מהווה פגיעה בפרטיות.

חשוב לציין, עד עכשיו דיברנו רק על האקט של צילום קטין ללא רשות ושמירת תמונתו, אך עדיין לא מדובר על האקט של פרסום התמונה לצדדים שלישיים. חשוב לעשות את ההבחנה האנליטית בין שני סוגי הפעולות, שכן יש לכך משמעות פרקטית בחוק הגנת הפרטיות.

פרסום תמונות של קטין ללא רשות

לאקט של פרסום הצילום של הקטין, להבדיל מצילום קטין ללא רשות, חוק הגנת הפרטיות מתייחס באמצעות שני מצבים שונים המוגדרים כפגיעה בפרטיות, אם הם נעשים ללא הסכמת האפוטרופוס החוקי של הקטין. גם כאן, החוק לא אוסר על פעולה זו לחלוטין, אלא קובע נסיבות ספציפיות שבמסגרתן פעולה זו תיחשב אסורה.

סעיף 2(4) אוסר על "פרסום תצלומו של אדם ברבים בנסיבות שבהן עלול הפרסום להשפילו או לבזותו". משמעות הדבר היא שכאשר מופץ תצלום של ילדכם שעלול להשפיל או לבזות אותו, בעיניים אובייקטיביו, אזי תוכלו לתבוע את מפרסם התצלום.

בנוסף, סעיף 2(6) אוסר על "שימוש בשם אדם, בכינויו, בתמונתו או בקולו, לשם ריווח". כלומר, אסור להשתמש בצילום של קטין למטרת רווח, ללא הסכמת האחראי עליו. הוראה זו יכולה להיות רלוונטית אם אתם נתקלים בתמונה של ילדכם, למשל, במודעת פרסומת.

תביעה על צילום ללא רשות

פגיעה בפרטיות בניגוד להוראות חוק הגנת הפרטיות מוגדרת בסעיף 4 כעוולה אזרחית. המשמעות היא שאם נפגעה פרטיותו של קטין הנמצא תחת אחריותכם החוקית, אתם זכאים להגיש תביעה אזרחית כנגד מי שביצע את העוולה. למעשה, אתם לא חייבים להראות נזק כדי לזכות בפיצויים על פגיעה בפרטיות.

סעיף 29 לחוק קובע כי במקרה שבוצעה עוולה כנגדכם או, במקרה זה כנגד ילדכם, בית המשפט רשאי לפסוק לטובתכם סכום פיצויים עד גובה של 50,000 ₪. לא רק זאת, אלא קובע הסעיף שאם הוכח שהפגיעה בפרטיות נעשתה בכוונה לפגוע, אתם זכאים לכפל הסכום. היינו, פיצוי עד גובה של 100,000 ₪. סכומים אלו מוצמדים למדד, ועל כן כיום סכומים אלה שווים ל-67,309 ₪ ו-134,618 ₪, בהתאמה.

עם זאת, חשוב להדגיש שמדובר בתקרת הסכום המקסימלי, ואין הבטחה שזה הסכום שייפסק לכם בפועל. בית המשפט יקבע את סכום הפיצויים בהתחשב בשיקולים כמו חומרת הפגיעה בפרטיות, מניעי האדם שפגע בפרטיות, התנצלותו או אי התנצלותו, ועוד.

פנייה לעורך דין הגנה לפרטיות

במקרה שפגעו בפרטיותכם או בפרטיות ילדכם למשל על ידי צילום ילדכם שהינו קטין ללא רשות, מומלץ בחום לפנות לעורך דין הגנת הפרטיות ולהתייעץ אתו בדבר האפשרויות הפתוחות בפניכם. עורך דין כזה, המחזיק באמתחתו שנים רבות של ניסיון בתחום, ידע להגיד לכם האם אתם זכאים להגיש תביעה על פגיעה בפרטיות, ינסח ויגיש מכתב התראה לצד השני כדי לנסות ולהגיע להסדר כספי ללא הליך משפטי; יכתוב עבורכם את כתב התביעה אם ניסיון הפשרה לא צלח; וייצג אתכם בבית המשפט בצורה עניינית ומקצועית.

אולי יעניין אתכם לקרוא גם על:

• מהי הזכות לפרטיות

• מהם הפיצויים על פגיעה בפרטיות.

•