השאלה מה ההבדל בין הוצאת דיבה ללשון הרע נובעת מכך שרוב האנשים נתקלים בבלבול מושגי בקשר ליחס שבין לשון הרע להוצאת דיבה. עם זאת, הבנה מדויקת של היקפו של כל מושג, כמו גם היחס בינו למושג השני, חיונית לניתוח האנליטי במסגרת הנורמטיבית של דיני לשון הרע. בעוד המונח לשון הרע מתייחס לפרסום פוגעני בצורה כללית, המונח הוצאת דיבה מתייחס לפרסום פוגעני שהוא גם שקרי. ההבדל נראה קטן, אך הבנה שלו חשובה כדי למפות את הטענות האפשריות של שני הצדדים בתביעת לשון הרע ואת סכום הפיצויים שצפוי להיפסק.
הוגשה כנגדכם תביעה? נדרשת הגנה מקצועית וחדה! הכפישו אתכם? את העסק שלכם? אתם בעיצומו של משבר, מומלץ לפנות בהקדם האפשרי לעורך דין לשון הרע
הוצאת דיבה ולשון הרע – הגדרות
ניתן להבין את הבלבול בין המונחים לשון הרע והוצאת דיבה, שכן בין השניים ישנה חפיפה, אך לא זהות. המונח לשון הרע, בפשטות, מתייחס לאמרה שלילית על אדם. לפי סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 (להלן: "חוק איסור לשון הרע" או "החוק"), לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול "להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם; לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו; לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו; לבזות אדם בשל גזעו, מוצאות, דתו, מקום מגוריו, גילוי, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו". למידע נוסף קראו – מה קובע חווק איסור לשון הרע.
אז למה מתכוונים כשמשתמשים בביטוי הוצאת דיבה?
המונח הוצאת דיבה כמעט זהה ללשון הרע למעט הבדל קטן, אך חשוב, בעוד המושג לשון הרע כולל בקרבו כל אמרה פוגענית על אדם, המושג הוצאת דיבה יותר צר ומתייחס לאמרה פוגענית שהיא גם שקר מוחלט. הבחנה אנליטית זו אינה מתבטאת בחוק לשון הרע, מה שמהווה הסבר נוסף לבלבול המושגי שלעיל.
השלכה מושגית נוספת כתוצאה מהבחנה זו, נוגעת להבדל שבין דעה לבין עובדה. בעוד שהמונח לשון הרע מתייחס לכל פרסום מכפיש, המונח הוצאת דיבה חייב מבחינה אנליטית להתייחס למצג עובדתי ולא להבעת דעה, שכן הבעת דעה איננה יכולה להיות שקרית מתוקף הגדרתה. כמובן שבפועל, ייתכנו פרסומים שחלקם ייכנסו להגדרת לשון הרע וחלקם להגדרת הוצאת דיבה.
תביעת הוצאת דיבה ולשון הרע
למרות ההבדל המושגי התיאורטי בין שני המושגים, מבחינה מעשית אין הפרדה בין תביעת לשון הרע לתביעת דיבה, ובפועל מדובר באותם רכיבים. כדי שתקום עילת תביעה להגדרת לשון הרע, חוק איסור לשון הרע מציין שני יסודות שעל התובע להוכיח. על יסוד אחד כבר עמדנו, אמרה שהיא "לשון הרע" לפי סעיף 1 לחוק (לעיון בחוק – לחצו כאן).
המרכיב השני הוא "פרסום", שמוגדר בסעיף 2 בצורה רחבה שמכסה כל ביטוי אפשרי. יחד עם זאת, הסעיף מסייג ואומר שכדי להיחשב לפרסום על האמרה המהווה לשון הרע להגיע לאדם אחד זולת הנפגע כאשר הפרסום הוא בעל פה, ואילו כאשר הפרסום בכתב מספיק שהאמרה עלולה להגיע לאדם אחד זולת הנפגע. כדי להוכיח שהפרסום נעשה בכוונה לפגוע ולקבל את כפל הפיצוי הסטטוטורי, כפי שיוסבר להלן, על האמרה להגיע לשני אנשים זולת הנפגע או עם הפוטנציאל להגיע לשני אנשים זולת הנפגע, בעל פה או בכתב, בהתאמה.
מהו הפיצוי שניתן לתבוע על לשון הרע והוצאת דיבה
החוק מאפשר למי שנפגע מפרסום לשון הרע לקבל פיצויים בסכום המגיע היום ל-79,446 ₪ ללא הוכחת הנזק עבור פרסום בודד, ו-158,893 ₪ ללא הוכחת נזק כאשר הפרסום נעשה בכוונה לפגוע. כמובן שבשני המקרים מדובר בגובה הסכום המקסימלי שניתן לפסוק ללא הוכחת נזק, וסכום הפיצויים בפועל ייקבע לפי שיקולים כגון חומרת האמרה המכפישה, כמות החשיפה שקיבלה, ונסיבות אחרות שבית המשפט ייקח בחשבון. בין היתר, ההבדל בין הוצאת דיבה ללשון הרע משחק תפקיד, שכן הוצאת דיבה נתפסת כחמורה יותר ועל כן תביא לסכום פיצויים גבוה יותר. להרחבה בנושא קראו על – פיצוי ללא הוכחת נזק בתביעות דיבה.
ההגנות בחוק איסור לשון הרע
על אף האמור לעיל, חשוב לציין כי שני יסודות אלו בלבד אינם מספיקים בעצמם כדי לנצח בתביעה, שכן החוק מקנה שורה של הגנות העומדות לנתבע שיכולות לגרום לדחיית התביעה. דוגמה להגנה כזו היא הגנת "אמת הפרסום" או "אמת דיברתי" לפי סעיף 14. כדי לזכות בהגנה זו, על הנתבע להוכיח שני תנאים: הראשון הוא כי מה שפרסם הוא אמת מוחלטת, והשני כי יש בפרסום עניין לציבור. אם כן, ההבדל המושגי בין "לשון הרע" ל"הוצאת דיבה" מקבל ביטוי גם כאן; שכן הגנה זו שימושית כאשר האמרה מהווה עובדה, אך לא דעה. כאמור, הוצאת דיבה היא שקר מוחלט, ועל כן בהגנת "אמת הפרסום" ייעשה שימוש כנגד טענת הוצאת דיבה. למידע נוסף קראו – מהי הגנת אמת בפרסום.
להבדיל מהגנת "אמת הפרסום", ההגנות לפי סעיפים 15(4) ו-15(7) מדברות על הבעת דעה, ועל כן אינן עומדות בפני טענה של "הוצאת דיבה", שהרי היא תכוון להצגת מצג עובדתי ולא להבעת דעה.
יש לציין, הבחנה זו היא אנליטית בלבד. בהרבה תביעות, אם לא ברובם, יהיו שזורות זו בזו גם טענה להוצאת דיבה וגם טענה ללשון הרע. הבידוד וההפרדה בין השניים עוזרות לניתוח המושגי של עוולת לשון הרע, תוך בחינת הסיכויים לקבלת התביעה או לדחייתה.
לסיכום
התשובה לשאלה מה ההבדל בין הוצאת דיבה ללשון הרע היא כאמור לעיל לכאורה פשוטה אך משמעותית להליך המשפטי – בעוד שהמונח הוצאת דיבה עוסק באמרה מכפישה ושקרית, המונח לשון הרע מתייחס לאמרה מכפישה שאיננה בהכרח שקרית. בעוד נהוג לבלבל בין שני המונחים לאור הדמיון ביניהם, מודעות להבדל האנליטי ביניהם תסייע לכם לדייק את הניתוח המשפטי שקשור לתביעה שמוגשת על ידכם או נגדכם. אם אתם חושבים שבוצעה כלפיכם עוולת לשון הרע, חשוב לפנות לעורך דין לשון הרע שיידע אותך בדבר זכויותיכם ויסייע במימושן.
במידה והוגשה כנגדכם תביעת לשון הרע או שפגעו בשמכם הטוב ואתם רוצים להתייעץ עם עורך דין לשון הרע בחיפה או באזור הצפון, ניתן ליצור קשר בכל עת. למידע נוסף על החשיבות של בחירת עורך דין מקומי קראו את המאמר – עורך דין לשון הרע חיפה.
עוה”ד בן קרפל מכהן כיו”ר ועדת לשון הרע במחוז חיפה, וחבר הועדה הארצית בלשכת עורכי-הדין. והמשרד מדורג בקבוצת העילית לפי Duns’100, ומהמובילים בתחום לפי BDI code.
עוה”ד בן קרפל ואדם קרפל: ״ייצוג בדיני לשון הרע, הגנת הפרטיות וניהול משברים בעידן האינטרנט והרשתות החברתיות, מייצר אתגרים אדירים. מעבר לזה, שליחות אמיתית בעבורנו – בוודאי בימנו – לנהל את ענייני לקוחותינו במקצועיות, בשקיפות, בדגש על ניהול אסטרטגיה מדוקדקת ותוך חתירה בלתי-מתפשרת למטרות לקוחותינו”.
