מהי הגנת אמת דיברתי?
ההגנה הידועה והמוכרת בתור הגנת אמת דיברתי, קבועה בסעיף 14 לחוק איסור לשון הרע, התשכ”ה-1965 ונקראת למעשה “אמת הפרסום”. סעיף 14 הנ”ל קובע כי פרסום שתוכנו אמת ושיש עניין לציבור בהפצתו, יזכה להגנה מפני תביעת דיבה ולשון הרע.
ההגנה כאמור נשענת על שני יסודות מצטברים: (1) אמת אובייקטיבית; (2) עניין ציבורי. על פניו, נשמע כי מדובר בעניין פשוט יחסית, אך למען האמת מדובר בהגנה מורכבת ביותר, וייתכן כי מדובר בהגנה הקשה ביותר להוכחה מבין הגנות חוק איסור לשון הרע.
מדוע? בראש ובראשונה, חובה לציין כי הנתבע הוא שצריך להוכיח את הגנת האמת בפרסום, והתובע, שטוען לפגיעה בשמו הטוב, לא צריך להוכיח כי מדובר בשקרים.
במשרד עורכי הדין בן קרפל ושות’ נמצא צוות מיומן של עורכי דין ללשון הרע שעוסקים בדיני לשון הרע בכל יום בשנה, מבוקר עד ליל. צוות עורכי הדין במשרד ניהלו – ומנהלים – מאות תיקי לשון הרע בכל מחוזות השיפוט במדינת ישראל. ייצגנו – ואנחנו מייצגים – מאות תובעים ונתבעים לפי חוק איסור לשון הרע. והתוצאות, לא פחות ממעולות. יחד, טיפלנו במאות משברים תקשורתיים מורכבים (ומוכרים מאוד בציבוריות הישראלית) בהצלחה מרובה ולשביעות רצונם של לקוחותינו. משרד עורכי-דין בן קרפל ושות, עורכי דין ללשון הרע ולהגנת הפרטיות, מבטיח ייצוג מעולה וייחודי בנוף עורכי-הדין; טיפול פרטני וייחודי בכל עניין ועניין, כאילו היה זה העניין היחיד המצוי על שולחננו. המשרד נמנה על-פי הדירוגים היוקרתיים Duns100 ו – BDI, כאחד המשרדים המובילים בישראל בתחום לשון הרע
הגנת אמת דיברתי (אמת בפרסום) – יסודות ההגנה
היסוד הראשון: בית-המשפט העליון קבע כי האמת שצריך להוכיח כדי לקיים את היסוד הראשון של הגנת אמת בפרסום (אמת דיברתי), היא “אמת משפטית אובייקטיבית”, כלומר: לא אמת “לפי דעתי”, ולא האמת שהייתה נראית נכונה באותו הרגע, אלא אמת אחת ויחידה שניתן להוכיח באמצעות ראיות קבילות בבית-המשפט, אמת שנכונה לכל זמן ולכל שעה.
מעל לקושי המובנה בהוכחה עובדתית של טענות מורכבות, הכלל אומר כי ככל שתוכן הפרסום חמור ומבזה יותר, כך בית-המשפט ידרוש מהנתבע להוכיח את אמיתות הפרסומים בצורה מהימנה יותר. כלומר, אם פלוני פרסם בפייסבוק כי אלמונית גנבה תכשיטים מחנות בקניון (ייחוס עבירה פלילית, עניין חמור לכל הדעות), לא יעזור לפלוני להוכיח כי אלמונית היא גנבת שישבה בכלא לפני 10 שנים, אלא הוא יצטרך להוכיח את האירוע הספציפי שהוא תאר. כלומר, לעניין הגנת “אמת הפרסום”, ככל שהפרסום מייחס התנהגות חמורה יותר וככל שהפרסום מתיימר לתאר התרחשות עובדתית ספציפית יותר, כך עבודתו של עורך-הדין שייצג את הנתבע בתביעת לשון הרע תהיה קשה ומורכבת יותר.
למידע בנושא הוצאת דיבה בפייסבוק קראו את המאמר על – הוצאת לשון הרע בפייסבוק.
היסוד השני: בתי-המשפט פרשו את היסוד השני – “עניין הציבורי” בפרסום, כשאלה ערכית-חברתית-מוסרית המבקשת לבחון האם הפצת הפרסום משרתת מטרות ציבוריות או ערכים ראויים להגנה ולקידום. והמסקנה ברורה: ישנם פרסומים שתוכנם אמת לאמיתה, אך ככלל הם לא יזכו להגנת האמת בפרסום רק משום שאין כל עניין לציבור בהפצתם.
דוגמה טובה היא למשל אם אלמונית תולה בכיכר העיר כרזות שעליהן מודפסת תמונתו של פלוני (אשר סובל ממשקל עודף), ומתחת לתמונה נכתב “פלוני השמן”. מבחינת שאלת האמת, לכאורה אין כל בעיה, הרי ניתן לראות כי פלוני אכן סובל מעודף משקל. אך השאלה היא מה הטעם לפרסם פרט שכזה, אם לא בעבור השפלה שאין לה כל תכלית נוספת? האם בית-המשפט צריך להגן על פרסום שכזה מפני תביעה?
לעמדתנו התשובה ברורה – לא. אין כל טעם להעליב אדם על בסיס משקלו העודף, כמו שאין כל מטרה חברתית בפרסום פרטים הקשורים בצנעת הפרט של היחיד (למשל עניינים הקשורים בחדר-המיטות). לכן, חשוב ביותר לדעת כי הגנה זו היא לא היתר לפרסם כל דבר שיש בו אמת, אלא היא היתר לפרסם אמת שניתן להוכיח בראיות ויש עניין ציבורי לפרסם אותה.
איך משפיע הניסיון להוכיח את הגנת אמת בפרסום על התובע?
אם כן, מצדו של הנתבע הגנת אמת דיברתי היא משימה מורכבת, אך מעניין להביט בהגנה מצדו של התובע. נהוג לחשוב כי החשש הגדול ביותר של תובעים בלשון הרע, הוא החשש מעצם הניסיונות להוכיח את הגנת האמת בפרסום. שכן, גם אם ההגנה לא תוכח, כל עוד מדובר בהליך פומבי ופתוח לציבור, ניתן להמשיך ולהכפיש את הנפגע ולהשפיל אותו.
לבעיה החמורה הזו ישנם כמה פתרונות, בדמות סעיף 22 לחוק איסור לשון הרע (למידע נוסף קראו את המאמר על – חוק איסור לשון הרע) וההלכות המאפשרות לפצל את הדיון בין שאלת האחריות לבין שאלת הנזק. בנוסף, במקרים חריגים ניתן גם לנהל הליכי לשון הרע בדלתיים סגורות או תוך הטלת צו האוסר לפרסם את הליכי בית-המשפט. כך או אחרת, כאשר פרסום לשון הרע עוסק בהפצת תכנים עובדתיים – כלומר מתיימר לתאר מציאות עובדתית שהתרחשה באמת – תמיד הגנת אמת בפרסום תרחף ברקע, והמשמעותיות מורכבות במיוחד.
לסיכום:
העיסוק בחוק איסור לשון הרע וניהול תביעות לפיו הינו סבוך ודורש התמחות והתמקצעות מיוחדת על כן, מומלץ ביותר להיוועץ עם עורך דין הוצאת דיבה מנוסה אשר מכיר את התחום ויודע להתמודד עם הדקויות של הדין; במקרים רבים, בטח כשמדובר בהגנת אמת בפרסום; איכות הייצוג יכולה להכריע את גורל התיק, לכאן או לכאן.
מאמרים נוספים שיכולים לעניין אתכם:
• מהי הגנת תום הלב.
• הוצאת דיבה – שאלות ותשובות מרכזיות.
עורך דין בן קרפל: ״אני רואה בדיני לשון הרע תחום שדרכו המשפט מתפתח ועוקב אחר הטכנולוגיה. ייצוג תובעים ונתבעים בלשון הרע והגנת הפרטיות בעידן המודרני – עידן האינטרנט והרשתות החברתיות – מייצר אתגרים יום-יומיים; עבורי זו שליחות”.
עורך-הדין בן קרפל, הוא יו”ר ועדת לשון הרע במחוז חיפה וחבר ועדת לשון הרע הארצית בלשכת עורכי-הדין. וכמו כן ערך את המחקר האמפירי המקיף והמשמעותי ביותר ביחס לגידול בשיעורי הפיצוי הנפסקים בעת האחרונה בתביעות דיבה ולשון הרע בכלל הערכאות השיפוטיות.
המשרד נמנה על-פי הדירוגים היוקרתיים – DUNS 100 ו – BDI כאחד המשרדים המובילים בישראל בתחום לשון הרע.
