הגנת תום הלב בתביעות לשון הרע

חשיבות האיסור על הוצאת לשון הרע

האיסור על לשון הרע הוא בעל חשיבות מוסרית חברתית אדירה. חברה דמוקרטית ותקינה, אינה יכולה להתקיים ללא שמירה על ערכי המוסר. אולם, חשוב גם להבין כי לצד הפן המוסרי, חוק איסור לשון הרע אוחז גם בחשיבות כלכלית גדולה. פגיעה בשמו הטוב של האדם, יש לה השפעה כלכלית מרחיקת לכת. קל וחומר במקרים בהם האמירה מכוונת למקצועו של הנפגע או לעסקו.

לשון הרע, הלכה למעשה, יכולה לגרום לנזקים כלכליים עצומים:

1.מוניטין עסקי: בניית מוניטין עסקי טוב, אורכת שנים, אך לשון הרע יכולה בקלות לפגוע באופן משמעותי במוניטין. כל חברה ועסק, צריכים מוניטין טוב בכדי להצליח ועל כן, פגיעה במוניטין, פירושה הרס כלכלי.

2.אובדן לקוחות: הוצאת לשון הרע עלולה ליצור רושם מוטעה ולגרום לאובדן לקוחות. מדובר בהפסד כלכלי אשר נגרם ישירות מן הפרסום.

3.השקעה כספית: מטבע הדברים, כאשר לשון הרע פוגעת במוניטין וגורמת לאובדן לקוחות, ההשקעה הכספית יורדת לטמיון.

מדוע קיימות הגנות בחוק איסור לשון הרע?

חשיבותו של חוק איסור לשון הרע היא כפולה: החוק מגן הן על ערכי המוסר של החברה והן מגן מפני הפסדים כלכליים שעלולים להיגרם לנפגעים עקב פרסום לשון הרע. אם כן, נשאלת השאלה מדוע קיימות הגנות בחוק לשון הרע והאם יש בהן צורך?

כל קביעה של בית המשפט כי התבטאות מסוימת שפורסמה, היא בגדר לשון הרע, מגבילה את חופש הביטוי. לצד ערכי מוסר ההכרחיים לקיומה של חברה מתוקנת, גם שמירה על חופש הביטוי, הכרחית בכדי לקיים חברה דמוקרטית. לאור זאת, כולל חוק לשון הרע, שתי הגנות: אמת הפרסום ותום הלב.

סעיף 14 לחוק קובע את הגנת אמת הפרסום (הגנת אמת דיברתי) אשר מונעת הטלת אחריות בגין לשון הרע, היכן שהפרסום הוא אמת או שבעת הפרסום, סבר המפרסם כי הוא אמת וכן כאשר היה בפרסום עניין ציבורי.

סעיף 15 לחוק קובע את הגנת תום הלב החלה במספר רב של נסיבות שונות. יש להדגיש כי שתי ההגנות חלות גם במשפט אזרחי וגם במשפט פלילי.

הגנות אלו, יכולות במקרים מסוימים כפי שיפורט בהמשך להדוף תביעה. למידע נוסף קראו – מה הסיכויים של תביעת לשון הרע.

הגנת תום הלב

כפי שציינו קודם, חוק לשון הרע מונה שתי הגנות, האחת היא אמת הפרסום והשנייה היא הגנת תום הלב. הגנה זו רחבה מאוד וכוללת מגוון רחב של סיטואציות שונות, אשר בהן, אם היה המפרסם, תם לב, לא תוטל עליו אחריות אזרחית או פלילית. להלן מספר דוגמאות:

1. אי ידיעה: עיקרון חשוב בעולם המשפט הוא כי אי ידיעת החוק אינה פוטרת. כאן מתייחס חוק לשון הרע למצב שבו המפרסם לא ידע ולא היה חייב לדעת על הנסיבות של הפגיעה או על קיומו של הנפגע.

2. הנפגע מכהן בתפקיד: בנסיבות בהן הנפגע מכהן בתפקיד שיפוטי או ציבורי, תעמוד למפרסם הגנת תום הלב, אם הביע דעה על התנהגות הנפגע בהקשר לתפקידו.

3. הבעת דעה: על פי החוק, לא תוטל אחריות על המפרסם ביקורת על יצירה כלשהי אשר הוצגה על ידי הנפגע בפומבי.

למידע על הגנה נוספת קראו – הגנת אמת דיברתי.

לשון הרע – ייעוץ משפטי

חוק לשון הרע אוסר על לשון הרע, אך מן האמור מעלה, אנו למדים כי ישנן הגנות, אשר בהתקיימן, לא תוטל אחריות על המפרסם, אף אם נשוא הפרסום, נפגע. אם נפגענו ואנחנו שוקלים להגיש תביעה בגין לשון הרע, עלינו לפנות לייעוץ משפטי אצל עורך דין הוצאת דיבה בעל ניסיון רב, על מנת שעורך הדין יבחן את נסיבות המקרה וייתן חוות דעת, באשר להגשת תביעה.

מטבע הדברים, ככל שנסיבות הפרסום, דומות למקרי עבר, אשר בהם פסק בית המשפט לטובת התובע, כך, גדל הסיכוי לזכות בתביעת לשון הרע. עורך דין בעל ניסיון יידע להעריך את סיכויי התביעה, כך שניתן יהיה לקבל החלטה שקולה, האם להגיש תביעה או אם לאו.

חוק לשון הרע קובע כי בנסיבות מסוימות, לא תוטל אחריות בגין לשון הרע. אחד מן המקרים הללו הוא כאשר חלה הגנת תום הלב. מקרה נוסף הוא כאשר חלה הגנת אמת הפרסום. נוסיף ונאמר כי חוק לשון הרע כולל גם רשימת פרסומים מותרים, אשר אינם בגדר לשון הרע.

אולי יעניין אתכם לקראו גם על –  פגיעה בפרטיות