שיימינג בוואטסאפ

עוולת לשון הרע לפי החוק

סעיף 7 לחוק איסור לשון הרע, הוא נקודת המוצא; שם, קבועה ההגדרה לעוולה האזרחית “פרסום לשון הרע”. זו לשון סעיף 7: “פרסום לשון הרע לאדם או יותר זולת הנפגע תהא עוולה אזרחית […]” לעיון בחוק – לחצו כאן.

מן ההגדרה החקוקה, קל לחלץ את יסודות העוולה: (1) ברמה העובדתית, חייב להתבצע מעשה פרסום; (2) מבחינת תוכן הפרסום, הוא חייב לקלוע להגדרת “לשון הרע”.

הבחינה העובדתית; פרסום: סעיף 2 לחוק קובע כי הפצת ביטוי לאדם אחד נוסף (חוץ מהאדם שהביטוי עוסק בו) מקיים את הגדרת “פרסום”. וכשמדובר בהפצת ביטוי כתוב, אף אין צורך להוכיח כי הביטוי הגיע בפועל לאדם נוסף; די בכך שהטוען יצביע על כי הכתב “עשוי היה” להגיע לאדם נוסף.

הבחינה התוכנית; ‘לשון הרע’: סעיף 1 לחוק קובע “לשון הרע מהי” ומפרט 4 סוגים שונים של ביטויים שקולעים להגדרת “לשון הרע”. בסופו של דבר, ביטוי שתוכנו מכיל פוטנציאל פגיעה בשמו הטוב של אחר, יקיים את ההגדרה הרחבה.

זהו מבנה העוולה על קצה המזלג. יודגש כי מדובר בסיכום לא ממצה בעליל, שכן יש צורך גם להסביר על אודות פרשנות הפרסום וכמובן על אודות שורה ארוכה של הגנות; סיטואציות במסגרתן מותר (ולעיתים גם רצוי) לפרסם לשון הרע; גם במחיר פגיעה בשם הטוב. להרחבה בנושא קראו את המאמר על – לשון הרע. 

עניין אחרון שחשוב לעסוק בו בקצרה קודם לעיסוק הספציפי בהוצאת לשון הרע בוואטסאפ, הוא פוטנציאל הפיצוי בפועל: לפי ההלכה הפסוקה, ישנה משמעות של ממש לתפוצה של הפרסום (פרסום בתפוצה רחבה, מלמד על פוטנציאל פגיעה משמעותי) ולנזקים שעלולים להיגרם בעתיד לנושא הפרסום.

וואטסאפ, פלטפורמה לפרסומי לשון הרע?

בראשית נסביר כי פרסום בוואטסאפ הוא פרסום בכתב. לכן, קל להוכיח פרסום לשון הרע בוואטסאפ, וכל שנדרש הוא לצלם את המסך הספציפי במסגרתו הופץ הפרסום. אם פורסם בגנותך לשון הרע באוואטסאפ, צעד ראשון בהתמודדות הוא לצלם את המסך ולתעד את כל הנעשה. המשמעות האמיתית של סוג הפלטפורמה, ובעיקר בנוגע לוואטסאפ, היא בבחינת פוטנציאל הנזק, המשליך ישירות על פוטנציאל הפיצוי. לעמדתנו, ווטס-אפ היא פלטפורמה שפרסומי לשון הרע/ הוצאת דיבה במסגרתה מכילים פוטנציאל נזק גדול במיוחד; אולי הגדול ביותר נכון לעת הזו. כל זאת, מכמה סיבות שונות ומדאיגות. נגע בחלקן:

חוסר יכולת לעקוב אחר תפוצת הפרסום: בווטס-אפ, בשונה מפייסבוק למשל, אין אפשרות לבצע שיתוף כפונקציה קבועה מטעם האפליקציה, אלא רק לבצע העברה של התוכן למשתמשים או לקבוצות אחרות. כך, כאשר מופץ פוסט בפייסבוק ניתן לעקוב אחר כמות השיתופים, זהות המשתפים, כמות התגובות וכמות הלייקים; בווטס-אפ? לא ניתן. כל העברה של התוכן, היא פרסום עצמאי שחי בזכות עצמו ואינו מקושר לפרסום המקורי.

מידע אודות הוצאת דיבה בפייסבוק ניתן למצוא במאמר – לשון הרע בפייסבוק.

אז מה הקושי הגדול במקרה של שיימינג בוואטסאפ?

קשה לחתוך את שרשרת ההפצה: משום שלא ניתן לעקוב אחר תפוצת הפרסום (ולעיתים גם לא ניתן להתחקות אחר מקור ההפצה הראשון), קשה מאוד (בלשון המעטה) לקטוע את שרשרת ההפצה. כשמדובר בפרסום באמצעות ספר או עיתון למשל, ניתן לעצור את ההפצה ולהשמיד את העותקים שמכילים לשון הרע; גם כשמדובר בתוכנית תחקירים, ניתן לצוות על עורכי התוכנית להסיר מתוכה חלקים מכפישים או להסירה לחלוטין. ואף כשמדובר בפרסום בפייסבוק, גם אם הפרסום שותף אלפי פעמים, ברגע שכותב הפוסט מוחק את הפרסום, נמחקים – באחת – גם כל השיתופים. בווטס-אפ? ממש לא. וזה מחבר אותנו לנקודה הבאה:

לאחר פרק זמן קצרצר, לא ניתן למחוק את הפרסום: המאפיינים הייחודיים של האפליקציה, מאפשרים למחוק הודעה שנשלחה בווטס-אפ (כך שתימחק אצל כל המשתמשים) למשך זמן קצר מאוד. בחלוף דקות ספורות, לא ניתן עוד למחוק הודעה שנשלחה (וגם כוחו של מנהל קבוצה בווטס-אפ מוגבל בהחלט). וזהו פרט חשוב.

ישנם עוד פרטים חשובים ומעניינים בנוגע לפוטנציאל הנזק כתוצאה מפרסום לשון הרע בוואטסאפ, אך די במפורט עד כה כדי להמחיש את הבעייתיות: כאשר פרסום מופץ בוואטסאפ, לא ניתן לפעול בצורה יעילה כדי להסיר אותו; וכפועל יוצא, קשה ביותר, עד כדי בלתי אפשרי לפעול להקטנת הנזקים הנובעים מהפצת הפרסום.

לטעמנו, המאפיינים המיוחדים של אפליקציית וואטסאפ, מביאים לכך שכאשר מופץ באמצעותה פרסום לשון הרע, הפרסום מכיל פוטנציאל פגיעה גדול ביחס לאפשרויות המקבילות (דוגמת הפצה בפייסבוק); ממש לפי ההלכה הפסוקה: מידת התפוצה יכולה להיות אדירה, והנזקים שעלולים להיגרם בעתיד (בהתחשב במאפיינים היחודים כמפורט לעיל) משמעותיים ולעיתים גם בלתי-נמנעים. לכן, אנו סבורים כי פרסום לשון הרע שהופך וויראלי בוואטסאפ ולמעשה מהווה שיימינג בוואטסאפ, עשוי לזכות את הנפגע מן הפרסום בסכומי פיצוי משמעותיים ביותר; אך בעבור זה, יש צורך בהיכרות מעמיקה עם רזי הרשתות החברתיות, כמו גם עם מהלכי זרימת המידע בעידן הטלפונים הסלולריים והרשתות החברתיות. להרחבה בנושא ניתן לקרוא את המדריך המקיף שהכנו במאמר על – תביעת דיבה.

לסיכום

על כן, אם נודע לך שפורסם בגנותך לשון הרע ברשתות החברתיות – ובייחוד שיימינג בוואטסאפ, חשוב לדעת כי הזמן משחק תפקיד חשוב; שכן מעבר ליכולתך להגיש תביעה בדרישה לפיצויים ללא הוכחת נזק (עד סך 140,000 ₪ בעבור כל פרסום), חשוב לא פחות לפעול להקטנת הנזקים כמה שיותר מהר; וכשמדובר בפרסום של שיימינג בוואטסאפ, ברגע שבו מופץ הפרסום מתהפך שעון החול. מידע בנושא הגשת תביעה ללא הוכחת נזק ניתן למצוא במאמר – לשון הרע ללא הוכחת נזק.