רע"א 530/12 שמחה יעקובוביץ' ואח' נ' יוסף אדוארד זיאס
בשנת 2012 נתן בית המשפט העליון פסק דין עקרוני בעניין הוצאת דיבה ולשון הרע באינטרנט. פסק-הדין דן בשאלת הסמכות המקומית לדון בתביעה שעילתה לשון הרע- כאשר לשון הרע פורסם ברשת האינטרנט.
העובדות הרלוונטיות
בפסק דין רע"א 530/12 שמחה יעקובוביץ' ואח' נ' יוסף אדוארד זיאס דן בית המשפט העליון בשאלת הסמכות המקומית להגשת תביעת לשון הרע. התובעים הגישו תביעת דיבה כנגד הנתבע לבית המשפט המחוזי במחוז מרכז (הנמצא בפתח-תקווה), זאת לאחר שהנתבע פרסם פרסומים שקריים ופוגעניים, לטענתם, באמצעות רשת האינטרנט. בית המשפט העליון נדרש לשאלה- לאיזה בית משפט נתונה הסמכות המקומית לדון בתביעת לשון הרע בגין לשון הרע שהוצא באינטרנט.
הוגשה כנגדכם תביעה? נדרשת הגנה מקצועית וחדה! הכפישו אתכם? את העסק שלכם? אתם בעיצומו של משבר, מומלץ לפנות בהקדם האפשרי לעורך דין לשון הרע
התקשרו אלינו
התייעצו איתנו
פירוט המקרה
בחודש נובמבר 2011, הגיש הנתבע בקשה לבית המשפט להורות על העברת הדיון בתביעת לשון הרע לבית המשפט המחוזי בירושלים, מחמת העדר סמכות מקומית. הנתבע טען, כי הסמכות המקומית נתונה לביהמ"ש בירושלים, בשל העובדה כי הוא תושב ירושלים. עוד טען הנתבע, כי מאחר ופרסום ברשת האינטרנט אינו פרסום שנעשה במקום ספציפי, הסמכות היא שיורית לבית המשפט בירושלים, זאת לפי תקנה 6 לתקנות סדר הדין האזרחי.
התובעים טענו בתגובה, כי מקום המעשה נשוא כתוב התביעה, הוא "כל מקום". מאחר והאינטרנט נצפה בכל מקום בישראל, ועל כן ניתן היה להגיש את התביעה במקום קרות הנזק, קרי בכל מקום, לרבות באזור מרכז. בית המשפט המחוזי במחוז מרכז דן בשאלת הסמכות המקומית, ונעתר לבקשת הנתבע להעברת הדיון בתביעה לירושלים. ביה"מ גם התייחס לתקנה המאפשרת להגיש תביעה בבית משפט שבאזור מגורי הנתבע, ובמקרה זה- מדובר בירושלים. בית המשפט של מחוז מרכז כתב בהחלטתו כי מקום הפצת לשון הרע הינו ירושלים.
תביעת הוצאת דיבה
התובעים חוזרים וטוענים כי מקום המעשה, קרי מקום פרסום לשון הרע, מאפשר לכל בית משפט בישראל לדון בתביעה, שכן מקום המעשה הוא "כל מקום", מעצם היותו של האינטרנט נפוץ בכל הארץ. התובעים טוענים כי כל מקום בו נצפו התכנים המהווים הוצאת דיבה (להרחבה קראו על – מהי הוצאת דיבה) , ניתן להגיש באותו מקום את תביעת הוצאת דיבה. התובעת הסתמכו על פסק דין בעניין הוצאת דיבה באמצעות עיתון, שקבע כי הסמכות המקומית לדון בתביעת הוצאת דיבה נתונה לכל מקום בו הופץ העיתון אשר ביצע הוצאת דיבה.
הנתבע טען כי בעקבות הפרסום באינטרנט, נתונה סמכות לדון בתביעת לשון הרע לכל בית משפט. טענה זו מביאה לכך שקיימת אף סמכות בין לאומית לדון בתביעה וכי מדובר בפריצת גבולות. לטענת הנתבע, לא ניתן לנתק את הקשר בין מקום ביצוע המעשה לבין מקום הנזק.
לפיכך, המבחן לקביעת הסמכות המקומית במקרה של פרסום לשון הרע באינטרנט, הוא מבחן מטרת הפרסום. במקרה זה, מדובר בהשמצות בשפה האנגלית. קהל היעד הוא אקדמאיים וחברות מסחריות, והנזק הנטען, נגרם לחברה קנדית. לכן הקשר לישראל רופף לטענתו, ויכול היה להעלות טענת היעדר סמכות לבית משפט ישראלי. אך לא העלה טענה זו בשל שיקולים פרקטיים.
הסמכות לדון בתביעה על הוצאת לשון הרע באינטרנט – החלטת בית המשפט העליון
כב' השופט מרים נאור קבלה את טענת התובעים והערעור התקבל. התובעים הגישו את התביעה לפי החלופות הקבועות בתקנות סדר הדין האזרחי לסמכות מקומית לדון בתביעה. במקרה זה, בחרו התובעים להגיש את תביעת לשון הרע באזור בו נגרם הנזק כתוצאה מהפרסום השלילי. מאחר והפרסום היה באינטרנט, ניתן להגיש את התביעה בכל מקום אליו "האינטרנט מגיע". קרי, לבית המשפט במחוז מרכז. על הנתבע הוטלו הוצאות שכר טרחה בגובה 30,000. להרחבה בנושא קראו – איך להתמודד עם הוצאת לשון הרע באינטרנט.
לסיכום:
הוצאת דיבה באינטרנט עלולה לגרום נזק. במקרה של תביעת דיבה בה טוענים התובעים לנזק, ניתן להגיש את התביעה לכל בית-משפט בישראל. שכן היחשפות ללשון הרע באמצעות האינטרנט מתבצעת בכל מקום אליו "מגיע" האינטרנט (כלומר בכל הארץ). בית המשפט העליון בחר שלא לדון בסוגיית הסמכות הבינלאומית לדון בתביעה, על אף העובדה שבמאמרים הכוללים לשון הרע אותם הפיץ הנתבע, ניתן לצפות גם מחוץ לישראל. למידע נוסף על הגשת תביעה קראו – תביעת לשון הרע המדריך המלא.
עו”ד בן קרפל ואדם קרפל
עו”ד בן קרפל מכהן כיו”ר ועדת לשון הרע במחוז חיפה, וחבר הועדה הארצית בלשכת עורכי-הדין. והמשרד מדורג בקבוצת העילית לפי Duns’100, ומהמובילים בתחום לפי BDI code.
״ייצוג בדיני לשון הרע, הגנת הפרטיות וניהול משברים בעידן האינטרנט והרשתות החברתיות, מייצר אתגרים אדירים.
זו שליחות אמיתית בעבורנו לנהל את ענייני לקוחותינו במקצועיות, בשקיפות, ותוך חתירה בלתי-מתפשרת למטרות לקוחותינו”.
התקשרו אלינו
התייעצו איתנו
לאיזה חלק במאמר תרצו לחזור?