מהי הזכות לפרטיות?

חוק הגנת הפרטיות נועד להגן על זכותו של אדם לפרטיות, המוגדרת כזכות יסוד במשפט הישראלי. החוק קובע 11 סיטואציות המהוות פגיעה בפרטיות, כמו בילוש, האזנה, צילום ללא רשות, פרסום משפיל, שימוש במידע פרטי ללא הסכמה ועוד. פגיעה בפרטיות תיחשב ככזו רק אם היא נעשתה ללא הסכמת הנפגע, קולעת לאחת מהסיטואציות המוגדרות בחוק ואינה פגיעה שולית. החוק נועד לאזן בין הזכות לפרטיות לבין זכויות אחרות, כמו חופש הביטוי והעיתונות. לכן, ישנן הגנות מפני תביעה על פגיעה בפרטיות במקרים מסוימים, כמו פרסומים מותרים לפי חוק איסור לשון הרע, פגיעה בתום לב שנעשתה למען אינטרס ראוי להגנה ופגיעה שהעניין הציבורי מצדיק אותה. בעידן הדיגיטלי, החוק מקבל משנה תוקף ומגן על הפרטיות גם באינטרנט וברשתות החברתיות. במקרים של פגיעה בפרטיות, כמו הפצת סרטונים מיניים, פריצה לטלפון או חשבונות ברשתות חברתיות, החוק מספק כלים משפטיים להתמודדות עם הפגיעה. חשוב לזכור שהתמודדות עם פגיעה בפרטיות היא נושא מורכב הדורש ייעוץ מקצועי מעורך דין המתמחה בתחום. עורך דין כזה יוכל לסייע בבדיקת העילה לתביעה, הגשת תלונה במשטרה ונקיטת פעולות נוספות למזעור הנזק.
פגיעה בפרטיות

 

באלו סיטואציות נזדקק לחוק הגנת הפרטיות?

הזכות לפרטיות היא אחת הזכויות הבסיסיות ביותר בכל מדינה דמוקרטית. חרף העובדה שהזכות לפרטיות זכתה למעמד עצמאי בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, ברור שהיא נובעת מן הזכות העליונה לכבוד ומכאן גם הזכות להגנת הפרטיות.

חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 בכלל לא עוסק בשאלה "פרטיות מהי?"; ולא קשה להבין מדוע, הרי הגדרת הפרטיות – כזכות – היא הגדרה מורכבת במיוחד, כזו שקשה להעלות על הכתב. חלף זאת, סעיפים 1, 2 ו-6 לחוק, פותרים את הסוגייה המורכבת בדרך אלגנטית ופשוטה בהרבה. נסביר:

סעיף 1 לחוק קובע את העיקרון הבסיסי ביותר; ההסכמה: "לא יפגע אדם בפרטיות של זולתו ללא הסכמתו". כלומר, פגיעה בפרטיות – בהסכמת בעל הזכות, וגם אם ההסכמה היא מכללא – איננה מעשה אסור. סעיף 2 לחוק, שוטח שורה של 11 סיטואציות שכל אחת מהן בנפרד מקיימת את הגדרת "פגיעה בפרטיות". שוב, החוק לא קובע מהי פרטיות, אך קובע מהי "פגיעה בפרטיות". למידע נוסף קראו את מאמרנו בנושא – פגיעה בפרטיות.

הוגשה כנגדכם תביעה? נדרשת הגנה מקצועית וחדה! הכפישו אתכם? את העסק שלכם? אתם בעיצומו של משבר, פנו בהקדם האפשרי לעורך דין לשון הרע 

אלו הן 11 הסיטואציות של פגיעה בפרטיות, הקבועות בסעיף 2 לחוק הגנת הפרטיות

• בילוש והתחקות שעלולים להטריד, או כל "הטרדה אחרת";
• האזנה שאסורה לפי הדין;
• צילום אדם כאשר הוא נמצא ברשות היחיד, במקום בו הוא מצפה לפרטיות;
• פרסום תצלום של אדם, כאשר עצם הפרסום (ולא התצלום) עלול לבזות את האדם;
• העתקת תוכן כתוב שלא נועד להפצה (או כל שימוש בתוכן שכזה) בלי רשום או מהכותב או מהנמען (בכפוף לסייג "ערך היסטורי");
• שימוש בשמו של אדם, בתמונה שלו, בקול או בכינוי שלו "לשם ריווח";
• הפרה של חובת סודיות (מסוג חובות הסודיות שקבועות בדין) הקשורה בענייניו הפרטיים של אדם;
• הפרת חובת סודיות (שנקבעה בהסכם; גם אם משתמע) הקשורה בעניינים פרטיים כאמור;
• שימוש (ולאו דווקא פרסום) במידע פרטי של אדם אחר, בעבור מטרה שונה מן המטרה שלשמה המידע נמסר מלכתחילה;
• פרסום (לרבות מסירה) של עניין שהושג בנסיבות של פגיעה בפרטיות (למעט אם הפגיעה בפרטיות קשורה בהפרת חובת סודיות שנקבעה בהסכם);
• פרסום של עניין הנוגע ישירות לצנעת חייו של אדם, לרבות פרטים על העבר המיני או הרפואי, ולרבות מידע שקשור להתנהלותו של אדם ברשות היחיד.
וסעיף 6 לחוק משלים את התמונה וקובע: "לא תהיה זכות לתביעה אזרחית או פלילית לפי חוק זה בשל פגיעה שאין בה ממש".

מהם התנאים הנדרשים לפי החוק כדי שתתקיים פגיעה בפרטיות 

נסכם בקצרה: 3 מרכיבים (בסיסיים ביותר) כדי שתתקיים פגיעה בפרטיות:

(1) הפגיעה איננה בהסכמת הנפגע;

(2) הפגיעה קולעת לאחת מן הסיטואציות שבסעיף 2;

(3) והפגיעה איננה פגיעה שולית "שאין בה ממש".

ברור לגמרי: כדי לקרוא נכון ובצורה מפוקחת את כלל הסיטואציות הללו – וכדי להבין אם התרחשה פגיעה בפרטיות – יש צורך להבין ולהכיר לעומק מספר רב של עקרונות. אך אם נידרש להצביע על החשובים ביותר (לעמדתנו), מעבר להסכמה, העיקרון החשוב ביותר הוא ציפייה; וכמובן, הפרת הציפייה. על קצה המזלג. אם נביט בסיטואציות המפורטות לעיל, נמצא מכנה משותף אחד בולט במיוחד: בכל הסיטואציות הללו, סביר ביותר להניח שישנו אדם שמצפה לפרטיות בצדק גמור; מצפה להתנהג בצורה חופשית, ולא מסוגל להאמין שהתנהגותו החופשית תפגע בו בעתיד.

כך, כאשר אדם מנהל שיחה עם חברו, הוא צריך לצפות שייתכן שהמידע יעבור הלאה בנסיבות מסוימות. אך אותו אדם לא מעלה על דעתו שישנו אדם שלישי – שאינו מוכר לו ולחברו – אשר מאזין לדברים בלי שום סיבה נראית לעין. באותה דרך, כאשר אדם נמצא בביתו הפרטי, הוא לא נדרש להעלות על דעתו שהוא מצולם; אחרת, מעולם לא היה מתנהג בחופשיות (באמת) בביתו. וכך גם אדם שניגש לספר על תחלואיו לרופא או לעו"ד, מצפה לפרטיות מוחלטת על המידע.

ניתן עוד להמשיך ולהדגים על כל סיטואציה וסיטואציה; אך נשלים את ההדגמה בדוגמה על דרך ההיפוך. ניקח לדוגמה אדם שבחר (בימים נורמליים) לרכוש כרטיס למשחק כדורגל באצטדיון בו 30,000 מקומות (ולא פחות מצלמות). הרי ברור לגמרי שאותו אדם לוקח בחשבון את האפשרות שמא הוא יצולם במהלך משחק הכדורגל; ומתנהג בהתאם.

הגנת הפרטיות

תכלית ההגנה והתכליות שמנגד

בכירים משופטי ישראל, כתבו רבות על הזכות לפרטיות. כבוד שופט בית-המשפט העליון אהרון ברק, תיאר את הזכות לפרטיות כך:

"[…] זכות הפרטיות מותחת את הקו בין הפרט לבין הכלל, בין ה'אני' לבין החברה. היא משרטטת מתחם אשר בו מניחים את הפרט לנפשו, לפיתוח ה'אני' שלו, בלי מעורבות של הזולת." (בג"ץ 248/93 דיין נ' מפקד מחוז ירושלים, פ"ד מח(2) 456 (1994).

ויחד עמו, שופטי בית-המשפט העליון – כל אחד בדרכו – נגעו בעצבים החשופים של הזכות לפרטיות. למשל, כב' השופטת עדנה ארבל, ראתה את הזכות לפרטיות כמרכיב החשוב ביותר ביסוד החירות: "הזכות לפרטיות מצויה בליבתו של מושג החירות, ניתן אף לומר כי היא תמציתו […]"

[עע"מ 9341/05 התנועה לחופש המידע נ' רשות החברות (לא פורסם, 2009)]; ואילו כב' השופט אליקים רובינשטיין, ראה לחדד את הקשר בין "שלוות נפשו של אדם" לבין פרטיותו [רע"פ 10462/03 הראר נ' מ"י].

אם כן, במשפט הישראלי פרטיותו של אדם היא כבודו; חירותו ושלוות-נפשו; אין ספק – בין כך ובין אחרת – שמדובר בזכות רמת דרג.
וחוק הגנת הפרטיות – במובנו האזרחי – נועד להעניק לציבור כלי כדי לשמור על הזכות לפרטיות מפני פגיעה. אך באותה נשימה, חשוב לזכור כי הזכות לפרטיות – כמו כל זכות – איננה זכות מוחלטת; חשוב להבין כי החוק נועד גם כדי לאזן בין הזכות לפרטיות לבין הזכות לחופש ביטוי, חופש העיתונות, חופש ההפגנה, וחירויות נוספות אחרות.

הזכות לפרטיות – האיזון הרצוי

כדי לעגן את האיזון הרצוי, המחוקק קבע שורה של סיטואציות במסגרת הפגיעה בפרטיות מוגנת מפני תביעה; כלומר סיטואציות בהן הפגיעה בפרטיות – מלכתחילה – תהא מוגנת מפני תביעה. חשוב לציין שאין מדובר בדיון ממצה, אך ההגנות העיקריות בהן בחרנו לעסוק קבועות בסעיף 18; ובאותו הסעיף ניתן לאתר 3 סוגים של "הגנות" (או סייגים): (א) פרסומים מותרים, בנסיבות סעיף 13 לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965, לעניין זה ראו מאמר על סייגים לאחריות לפי סעיף 13; (ב) פגיעה בפרטיות בתום-לב, שנעשתה בעבור אינטרס – גם אם פרטי – ראוי להגנה; (ג) פגיעה שהעניין הציבורי מצדיק אותה, ואם הפגיעה היא על דרך של פרסום – הפרסום איננו כזב.

כיצד מגן החוק על פרטיותנו באינטרנט וברשתות החברתיות?

החוק קיבל משנה תוקף בעידן האינטרנט, הטלפונים החכמים והרשתות החברתיות בו אנו חיים; גם ברובד הפלילי, ובעיקר – כמובן – ברובד האזרחי. כיום, כמעט כל סיטואציה שיש בה פגיעה של ממש בפרטיות (כזו שמגלמת בתוכה הפרה בוטה של ציפייה לפרטיות), ניתנת לטיפול בעזרת החוק.

קם לו אדם והתיימר לתאר לאחרים מה מתרחש בתוך ביתך הפרטי? פורסמו על אודותיך פרטים מביכים שקשורים בעברך הרפואי או המיני (או בכלל)? הותקנו מצלמות בביתך ללא ידיעתך? עוקבים אחריך? מטרידים אותך בשיחות או הודעות בלתי-פוסקות? הופצו סרטונים מיניים ברשת? פורסמה תמונה שלך בנסיבות משפילות? פרצו לך לנייד? פרצו לך לפייסבוק? חיטטו לך בטלפון הנייד? חיטטו בווטס-אפ שלך? נפתחו חשבונות פייסבוק/טוויטר/אינסטגרם על שמך? העתיקו את ההודעות הפרטיות שלך? שלחו אלייך לגן הילדים ילד עם מכשיר הקלטה בתיק? הועבר מידע רפואי על שמך ללא הסכמתך? החוק מטפל במרבית המקרים הללו, ועוד. הפרשנות שבתי-המשפט מעניקים לחוק  – בעידן המודרני – היא פרשנות נדיבה; כזו שמייחסת לפרטיותו של כל אדם חשיבות עליונה.

הגנת הפרטיות – סיכום

על כן, אם מלווה אותך תחושה שחלק מזכותך לפרטיות נפגע, ככל הנראה יש מה לעשות (!) אך חשוב ביותר לא להתמודד עם פגיעה בפרטיות לבדך; מדובר בנושא סבוך ופתלתל, וכל פעולה – ללא יעוץ מקצועי – עלולה להסב יותר נזק מתועלת.

על כך, מומלץ לפנות ולהתייעץ עם עורך דין הגנת הפרטיות. רק כך ניתן לבדוק האם נתונה לך עילה לתביעה נזיקית? האם כדאי לגשת למשטרה ולהגיש תלונה? מה ניתן לעשות על מנת למזער את הנזק? העידן המודרני מציב בפני עורכי-הדין אתגרים משמעותיים ביותר. אך מה שנראה בלתי-אפשרי וחסר סיכוי לעורכי-הדין שלא מתמצאים בעולם החדש, נראה אפשרי ובר-השגה עבור מי שהקדיש את שנותיו האחריות כדי לחקור ולהבין כיצד העידן המודרני משפיע על זכויות, וכיצד אדם יכול לעמוד ולשמור על זכויותיו גם בעידן זה.

אולי יעניין אתכם לקרוא גם על: 

פגיעה בפרטיות פרסום תמונה ברשת.

חוק הגנת הפרטיות פיצויי ללא הוכחת נזק

מהי הוצאת לשון הרע

משרד בן קרפל ושות’ מדורג בצמרת Dun’s100, ובין המובילים בתחום לפי BDI code. בין לקוחותינו מצויים בכירי המשק. עוה”ד בן ואדם קרפל ניהלו ומנהלים מאות תיקי לשון הרע ומשברים תקשורתיים מורכבים (ומוכרים). התוצאות, לא פחות ממעולות.
עוה”ד קרפל: “הדייקנות, הידע, הניסיון והדינאמיקה הייחודית בינינו מבטיחים ייצוג מעולה וייחודי. אנו מנהלים את ענייני לקוחותינו בדגש על שיקוף וניהול סיכונים, ניהול אסטרטגיה, וראיית צרכי הלקוח מעל הכל”.

תמונה של בן קרפל - עורך דין לשון הרע והגנת הפרטיות

בן קרפל - עורך דין לשון הרע והגנת הפרטיות

עורך דין בן קרפל הוא יו"ר ועדת לשון הרע במחוז חיפה וחבר הועדה הארצית בלשכת עורכי הדין. הישגיו המרשימים בניהול מאות משברים ותביעות דיבה בפני כלל הערכאות המשפטיות, הולכים לפניו. מעל לכל עו"ד קרפל הוא ליטיגטור שחי באולמות בתי המשפט ונושם את הייצוג המשפטי בשדה האזרחי. כמו כן ערך עו"ד קרפל את המחקר האמפירי המקיף והמשמעותי ביותר ביחס לגידול בשיעורי הפיצוי הנפסקים בתביעות דיבה בכלל הערכאות השיפוטיות לצד פרסום אין ספור מאמרים בתחום.

שתפו את המאמר

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Telegram
צרו קשר

הוגשה כנגדכם תביעה? נדרשת הגנה מקצועית וחדה?
הכפישו אתכם? את העסק שלכם? אתם בעיצומו של משבר

פגיעה בפרטיות בין בני זוג
תביעה על פגיעה בפרטיות
חוק הגנת הפרטיות מאפשר...
פגיעה בפרטיות בין בני זוג
פגיעה בפרטיות - דעו יותר על הזכות לפרטיות
הזכות לפרטיות היא זכות...

לייעוץ משפטי השאירו פרטים

×
דילוג לתוכן