מעמדה של הזכות לשם טוב
הזכות לשם טוב קיבלה מעמד חוקתי בישראל, באמצעות חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. לצד חוק זה, ישנם שני חוקים נוספים המבקשים להגן על זכות זו: חוק איסור לשון הרע וחוק הגנת הפרטיות.
ההגנה על זכות זו, דורשת במקרים רבים, לפגוע בזכויות אחרות ובראשן, בחופש הביטוי. חוק איסור לשון הרע, פוגע בחופש הביטוי כאשר הוא אוסר על פרסום אשר עלול לפגוע בכבודו של אדם ובשמו הטוב. בתי המשפט נדרשים לאזן, בכל מקרה ומקרה, המובא לפניהם, בין הזכות לשם טוב לבין זכויות אחרות, המתנגשות עמה.
הוגשה כנגדכם תביעה? נדרשת הגנה מקצועית וחדה! הכפישו אתכם? את העסק שלכם? אתם בעיצומו של משבר, מומלץ לפנות בהקדם האפשרי לעורך דין לשון הרע
על חשיבותה של הזכות לשם טוב
שמו הטוב של אדם הוא נכס יקר ערך, הן בפן האישי והן בפן הכלכלי. פגיעה בשמו הטוב של אדם, גורמת לעוגמת נפש גדולה ובד בבד, יכולה לגרום לנזק כספי משמעותי מאוד.
אין זה פלא אפוא, כי הזכות לשם הטוב, קיבלה בחוק ובפסיקה, מעמד של זכות יסוד, שאין לפגוע בה, אלא במקרים המצדיקים זאת והפגיעה, תהיה מינימאלית, ככל האפשר.
נוסף לחוק היסוד: כבוד האדם וחירותו, ישנם שני חוקים מרכזיים נוספים, העוסקים בהגנה על זכות זו.
- חוק איסור לשון הרע, נועד למנוע את פרסומם של התבטאויות פוגעניות או בעלות פוטנציאל לפגוע בשמו הטוב של אדם.
- חוק הגנת הפרטיות שנועד למנוע פגיעה בפרטיותו של אדם, שיכולה בהחלט לפגוע בשמו הטוב ועל כן, גם לחוק זה, חלק חשוב בהגנה על הזכות לשם טוב. להרחבה קראו – מה קובע חוק הגנת הפרטיות.
חוק איסור לשון הרע מגן על הזכות לשם טוב האמנם?
חלק ניכר מן התביעות המוגשות בשל פגיעה בשם הטוב, מוגשות מכוחו של חוק איסור לשון הרע. האם חוק זה מגן בצורה ראויה על הזכות לשם טוב?
מחד, מגן חוק זה בצורה מקיפה למדי על הזכות לשם טוב, שכן הגדרת המונח "לשון הרע" היא כללית ורחבה. מצב זה, מאפשר לפרסומים רבים להיכנס בגדרי החוק וכך, יכול הנפגע לקבל פיצוי כספי על הנזקים שנגרמו לו.
מאידך, כולל חוק איסור לשון הרע, הגנות למפרסמים, אשר בהתקיימן, לא תוטל אחריות על המפרסם.
ההגנות שבחוק איסור לשון הרע, כמו אלו הקיימות בחוק הגנת הפרטיות, נועדו לשמור על אינטרסים אחרים, למשל, על חופש הביטוי או על האינטרס הציבורי לדעת. להרחבה בנושא קראו – הגנות מפני תביעת לשון הרע.
מכאן, אנו למדים כי החוקים הללו, אינם מגנים באופן מוחלט על הזכות לשם טוב, אלא מאזנים בינה לבין זכויות אחרות.
לדוגמא, חוק איסור לשון הרע כולל הגנה הנקראת הגנת אמת הפרסום. זו חלה, בהתקיים שני תנאים: הפרסום הוא אמת ויש בו עניין ציבורי. במצבים אלו, ראה המחוקק כי נכון יהיה להעדיף את חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת, על פני הזכות לשם טוב. כך, אף אם פגע הפרסום, לא תוטל אחריות על המפרסם.
הגשת תביעת לפיצוי כספי בגין פגיעה בשם טוב
פגיעה בשם הטוב, על פי חוק איסור לשון הרע ו/או על פי חוק הגנת הפרטיות, מקימה לנפגע, זכות להגיש תביעה כספית לפיצוי נגד המפרסם.
בבואו להכריע בתביעה, יבחן בית המשפט, את נסיבות המקרה וישקול, בין השאר, את השיקולים הבאים:
1. אופי הפגיעה: סוג הפגיעה וחומרתה, משפיעים הן על עצם קבלת התביעה והן על גובה הפיצוי.
2. היקף הפרסום: במרבית המקרים, ככל שהיקף הפרסום רחב יותר (למשל, פרסום באינטרנט), כך, גדול יותר הנזק הכספי שנגרם לתובע.
3. התנהגות המפרסם: בתי המשפט מתחשבים בהתנהגות המפרסם בזמן הפרסום ולאחריו.
לעניין הגשת תביעה בגין הוצאת דיבה, נדגיש כי ניתן לקבל פיצוי כספי, גם ללא הוכחת נזק. להרחבה בנושא קראו – מהם הפיצויים הנפסקים בתביעות לשון הרע.
סיכום:
הזכות לשם טוב, מוגנת בדין הישראלי באמצעות שלושה חוקים מרכזיים: חוק – יסוד: כבוד האדם וחירותו, חוק איסור לשון הרע וחוק הגנת הפרטיות. ההגנה על זכות זו, איננה מוחלטת, כאשר החוק והפסיקה, גם יחד, מאזנים בינה לבין זכויות אחרות, כדוגמת חופש הביטוי. על כן, במקרה שפגעו בשמך הטוב, מומלץ לפנות לעורך דין ללשון הרע ולהתייעץ האם יש עילה להגשת תביעת דיבה.
למידע נוסף קראו את המאמר – איך בוחרים עורך דין להוצאת דיבה.
משרד בן קרפל ושות’ מדורג בצמרת Dun’s100, ובין המובילים בתחום לפי BDI code. בין לקוחותינו מצויים בכירי המשק. עוה”ד בן ואדם קרפל ניהלו ומנהלים מאות תיקי לשון הרע ומשברים תקשורתיים מורכבים (ומוכרים). התוצאות, לא פחות ממעולות.
עוה”ד קרפל: “הדייקנות, הידע, הניסיון והדינאמיקה הייחודית בינינו מבטיחים ייצוג מעולה וייחודי. אנו מנהלים את ענייני לקוחותינו בדגש על שיקוף וניהול סיכונים, ניהול אסטרטגיה, וראיית צרכי הלקוח מעל הכל”.
