מה קובע חוק איסור לשון הרע

מה ייחשב כ”פרסום” לפי החוק

ההתבטאות חייבת להיות פומבית, ולא רק בין שני אנשים:

סעיף 2 לחוק איסור לשון הרע קובע כי רכיב הפרסום מתגבש כאשר ביטוי כלשהו הגיע לאדם אחד נוסף לפחות זולת האדם שאליו הוא מתייחס. כאשר מדובר בפרסום בכתב — אין הכרח שהביטוי יגיע בפועל לאדם נוסף; די בכך שלפי הנסיבות ניתן לצפות שהפרסום עלול להגיע לאחרים. המשמעות המעשית של הגדרה זו היא שכל טקסט שפורסם באינטרנט, לרבות בפלטפורמות סגורות או פרטיות, כמו קבוצות סגורות בפייסבוק או בהודעות וואטסאפ, ייחשב כ”פרסום”.

לשון הרע – יסוד הפרסום

כאמור כל הפצה של ביטוי בכל דרך שהיא. בין אם בעל פה, בכתב, בדפוס, בתמונה, בצליל או בכל אמצעי אחר, נחשבת לפרסום. החוק מבחין בין פרסום בעל פה לפרסום בכתב:

1. פרסום בעל פה: כדי שייחשב לפרסום, הביטוי צריך להגיע בפועל לאדם אחד לפחות, בנוסף לאדם עליו פורסמה לשון הרע.
2. פרסום בכתב: במקרה זה, די בכך שהביטוי עשוי היה להגיע לאדם נוסף, גם אם לא הוכח שהגיע בפועל.

חשוב לציין שלפי סעיף 3 לחוק איסור לשון הרע, גם ביטוי עקיף או משתמע יכול להיחשב ללשון הרע. כלומר, גם אם לא מוזכר שמו של האדם במפורש, די בכך שניתן יהיה להוכיח שאדם סביר יכל להבין למי הכוונה. בנוסף, גם העלאת חשדות או שימוש בניסוחים מתחכמים אינם בהכרח חוסכים מאחריות ללשון הרע.

פגיעה בשם טוב: ההתבטאות עלולה לבזות, ללעוג, להשפיל או לפגוע במשרה, בעסק או במקצוע של אדם. גם אם לא נגרם נזק, מספיקה הכוונה או הסבירות לפגוע.

במקרה כזה, ניתן לתבוע פיצויים גם ללא הוכחת נזק, על סמך סעיף 7א, וההגדרה הרלוונטית היא “פיצוי סטטוטורי”. במקרים שבהם התובע מוכיח כי הנתבע התכוון לפגוע בו, הערכאה השיפוטית עשויה לפסוק על כפל פיצויים לכל אחד מהפרסומים הפוגעים. כלומר, הכוונה לפגוע הינה רכיב הכרחי בהליך הפלילי, ואילו במסלול של תביעה אזרחית גובה הפיצויים מושפע מרכיב זה.

לפירוט לשון חוק איסור לשון הרע — לחצו כאן

ההגנות הקבועות בחוק איסור לשון הרע:

על מנת לזכות בסעד מבית המשפט לא די בכך שבוצעה עוולה של לשון הרע. חוק איסור לשון הרע מונה שורה של מקרים החסינים מתביעה או העמדה לדין הקבועים בסעיף 13 לחוק, וכמו כן שורה של הגנות. בין יתר ההגנות ניתן למצוא את הגנת אמת הפרסום הקבועה בסעיף 14 לחוק איסור לשון הרע. הגנה זו תעמוד למי שיוכיח שהדברים שפרסם הם דברי אמת וכמו כן שהיה בדברים שפורסמו ענין ציבורי. עוד מוסיף וקובע סעיף זה כי הגנה זו לא תישלל בשל כך בלבד שלא הוכחה אמיתותו של פרט לוואי שאין בו פגיעה של ממש. להרחבה בנושא קראו את המאמר על — כתב הגנה לשון הרע.

בנוסף מערכת הגנות תום הלב יכולה להיות הגנה טובה לנתבעים, כאמור מערכת תום הלב מקפלת בתוכה שורה של תתי הגנות או הגנות “קטנות” ביניהן:

• הגנה אשר קובעת שפרסום נעשה בתום לב ובנסיבות שהמפרסם לא יכל לדעת על קיום הנפגע או על הנסיבות שמהן משתמעת לשון הרע;  
• הגנה אשר קובעת שלמפרסם הייתה חובה חוקית, מוסרית או חברתית לפרסם את הפרסום שפרסם, הגנה. הגנה זו גם נקראת “הגנת העיתונאות האחראית”;
• הגנה אשר קובעת שלמפרסם היה עניין אישי כשר של האדם שאליו הופנה הפרסום או של מי שאותו אדם מעונין בו ענין אישי כשר;
• הגנה אשר קובעת שהמפרסם בסך הכל הביע את דעתו על התנהגות הנפגע בתפקיד שיפוטי, רשמי או ציבורי, בשירות ציבורי או בקשר לענין ציבורי, או על אפיו, עברו, מעשיו או דעותיו של הנפגע במידה שהם נתגלו באותה התנהגות;
• הגנת אשר קובעת שהפרסום היה בהגשת תלונה לממונה מכוח דין או חוזה, (לדוגמא הגשת תלונה למשטרה). בהקשר זה יוער כי אין בהגשת התלונה להקנות הגנה על פרסום אחר של התלונה, של דבר הגשתה או של תכנה.

הוגשה כנגדכם תביעה? נדרשת הגנה מקצועית וחדה! הכפישו אתכם? את העסק שלכם?
אתם בעיצומו של משבר, פנו בהקדם האפשרי לעורך דין לשון הרע

שם

טלפון

אימייל

שליחה

הגנות אלו לא מוחלטות וגם אם באים בגדר אחד מהמצבים הקבועים בה ישנה חשיבות לתום לבו של המפרסם וסבירות הפרסום, כמפורט בסעיף 16 לחוק ותנאיו. בעבר האופן העיקרי בו פורסמו דברי לשון הרע היה באמצעות עיתונים מודפסים, שידורי טלויזיה ורדיו. עם הגעת הקידמה הטכנולוגית נוצרו אופנים חדשים בהם דברי לשון הרע עלולים להתפרסם.

מקרים נפוצים של לשון הרע כיום הם של פרסומים באמצעות קבוצות וואטסאפ, רשתות חברתיות כמו פייסבוק, טוויטר ואינסטגרם, אתרי אינטרנט ובכלל זה אתרי חדשות או פורומים. כיום לפרסומי לשון הרע הנעשים בעידנא דריתחא וללא בקרת עורך יש פוטנציאל רב יותר להגיע לכמות רבה יותר של אנשים ובקצב מהיר יותר. בהתאם גם גדל פוטנציאל הנזק. למידע נוסף קראו על — הוצאת לשון הרע בפייסבוק.

פיצוי כספי משמעותי — גם ללא הוכחת נזק:

בשנת 1998 תיקנו את חוק איסור לשון הרע והוסיפו את האפשרות לתבוע פיצוי כספי גם מבלי להוכיח נזק ממוני. סעיף 7א (ג) לחוק מאפשר לבית המשפט לפסוק עד 168,000 ש”ח לכל פרסום דיבתי (הסכום הנ”ל משקף את הסכום הקבוע בסעיף 7א(ג) לאחר הצמדתו למדד לפי סעיף 7א(ה) לחוק איסור לשון הרע) וזאת גם אם לא הוכח נזק ממוני בפועל. כל שנדרש להוכיח זה את הכוונה לפגוע ובמידה ולא ניתן להוכיח כוונה לפגוע ניתן לתבוע את הפיצוי הסטטוטורי לפי סעיף 7א(ב) לחוק איסור לשון הרע שעומד כיום על 84,000 ₪ (לאחר הצמדה למדד). המשמעות היא שכאשר מדובר במספר פרסומים נפרדים – למשל סדרת פוסטים דיבתיים ואובססיביים שמכילים מלל שונה ופורסמו בפלטפורמות שונות ובתאריכים שונים, ניתן יהיה לבקש פיצוי מצטבר שמגיע למאות אלפי שקלים. כמו כן, במקרים חמורים בהם ניתן יהיה להוכיח נזק ממוני ניתן יהיה להגיש את התביעה על סכום הנזק שנגרם בפועל.

דוגמאות לתביעות לפי חוק איסור לשון הרע

להלן סקירה של מספר דוגמאות עדכניות על קצה המזל למקרים שנדונו לאחרונה בבתי המשפט בישראל.

בתיק ת”א 67001-07-20 שנדון בבית המשפט השלום בתל אביב יפו היה מדובר בסכסוך שהתנהל בין הורים בקבוצת וואטסאפ של הורי תלמידי כיתה בבית ספר בקרית מלאכי, על רקע סכסוך בין ילדי הצדדים. בתיק הוגשה גם תביעה שכנגד. הנתבעת היא שפרסמה ראשונה לשון הרע נגד התובעת, אך התובעת השיבה לה בפרסום שגם הוא נקבע על ידי בית המשפט כעולה לכדי לשון הרע. על רקע הגידופים שהוחלפו באותה קבוצה העיר בית המשפט: “בעניין זה ראוי להדגיש, כי דברי גידופים בלבד אינם בהכרח בגדר לשון הרע, שכן צד שלישי אשר שומע אדם מגדף, בדרך כלל יראה כבזוי דווקא את המגדף ולא את מי שקיללו אותו. בעניין אחר קבע בית המשפט כי קריאות גנאי במהלך ויכוח, קשה לראות בהן הוצאת לשון הרע, שכן מבלי להכשיר פניני לשון מסוג זה, קללות והכפשות נעשו דבר שבשגרה בשיח הציבורי”.

לבסוף בית המשפט קבע כי הנתבעת צריכה לשלם לתובעת 8,000 ₪ בגין פרסומיה ואילו התובעת צריכה לשלם לנתבעת 4,000 ₪, ובקיזוז של האמור סך הכל על הנתבעת לשלם לתובעת 4,000 ₪. בנוסף חויבה הנתבעת לשלם הוצאות משפט ושכר טרחת עו”ד בסך 10,000 ₪.

בין שיקוליו של בית המשפט בדבר גובה הפיצוי עמד השיקול שלא מדובר בפרסום בכלי תקשורת בתפוצה רחבה אלא בפרסומים בקבוצת ווטסאפ של הורי כיתה, שבוודאי חברים בה עשרות בודדות של משתתפים. “נראה שהאדם הסביר מתייחס לביטויים בוטים בקבוצת ווטסאפ בייתר סלחנות מאשר לביטויים דומים בכלי תקשורת או במקומות ציבוריים אחרים. מחד גיסא, יש הכרח להיאבק בשיח לא ראוי שכזה. מאידך גיסא, דווקא השכיחות של ביטויים קשים ברשתות החברתיות, מביא לכך שההתייחסות אל האמור בהן מצד קהל הקוראים, היא התייחסות רצינית פחות מאשר פרסומים בכלי תקשורת, ולכן הנזק הנגרם מן הפרסומים הללו הוא מינורי יחסית”.

בתיק תאד”מ 5697-03-22 שנדון בבית משפט השלום בעפולה נדונה ביקורת צרכנית שפורסמה בדף פייסבוק עסקי של עסק. מבלי להיכנס לפרטי המקרה, כדאי להתמקד בהגנות שעל בסיסן דחה בית המשפט את התביעה. נימוק אחד לדחיית התביעה התבסס על סעיף 14 לחוק, הגנת אמת הפרסום. בית המשפט קבע כי תוכן הביקורת הצרכנית הוא אמת. בנוסף קבע כי קיים עניין ציבורי בפרסום ובו הבעת דעה ותיאור חוויית שירות שלילית אותה חוו הנתבעים בהתקשרותה עם עסקה של התובעת. בית המשפט מצא כי בפרסום קיים עניין ציבורי, שעה שהוא נועד להציג את עניינם של הנתבעים בפני לקוחותיה של התובעת, הקיימים והפוטנציאליים, העוקבים אחרי הדף העסקי שלה ומגלים עניין במוצריה. למידע נוסף קראו את המאמר בנושא — אמת דיברתי.

נימוק נוסף לדחיית התביעה התבסס על הגנת תום הלב שלפי סעיף 15 לחוק בשל הבעת דעה על הנפגע בקשר לתפקיד או עניין ציבורי. בית המשפט קבע כי ביקורת צרכנית מסוג זה מטרתה ליידע את ציבור הצרכנים על תקלות וליקויים שנפלו בשירות שניתן לצרכן, על מנת שיוכלו לקבל החלטה מושכלת בהתקשרותם עם בית העסק, וכן ליצור תמריץ לבעל העסק, לשפר את טיב השירות אותו הוא מעניק לצרכנים ולהימנע ממתן שירות לקוי בעתיד, ומכאן חשיבותה הציבורית.

לבסוף התובעת חויבה בהוצאות הנתבעים בסך 15,000 ₪.

חשוב להבהיר כי על-פי פסיקות עדכניות, גם שיתוף של פוסט המהווה דיבה נחשב פרסום בפני עצמו. כלומר, ניתן להטיל אחריות על האדם ששיתף את הפוסט. לייק, לעומת זאת, לא נחשב כפרסום במרבית המקרים, אבל ישנה חשיבות גם לנסיבות הספציפיות.

לקריאת פסק הדין שהוביל לקביעה הנ”ל: לפסק הדין

למידע נוסף ולעיון בפסקי דין מרכזיים נוספים, ראו רשימת פסקי-דין בנושא לשון הרע.

מסקנה

החוק מגדיר במפורש את עילת התביעה ומציע שורת הגנות לנתבעים. בתי המשפט דוחים תביעות רבות, בין אם בשל טענות הגנה ובין אם כדי לשמור על חופש הביטוי. רק במקרים בהם התובע נפגע באופן ממשי או שהיה פוטנציאל ממשי לפגיעה, ובמקביל לא עומדת לנתבע כל טענת הגנה, סביר שהתביעה תתקבל. לעיון בחוק — סיכויי תביעת לשון הרע.

החוק מגדיר במפורש את עילת התביעה ומציע שורת הגנות לנתבעים. בתי המשפט דוחים תביעות רבות, בין אם בשל טענות הגנה ובין אם כדי לשמור על חופש הביטוי. רק במקרים בהם התובע נפגע באופן ממשי או שהיה פוטנציאל ממשי לפגיעה, ובמקביל לא עומדת לנתבע כל טענת הגנה, סביר שהתביעה תתקבל. לעיון בחוק — סיכויי תביעת לשון הרע.

פרסום לשון הרע

הוצאת לשון הרע (הוצאת דיבה) היא התבטאות פומבית כלפי אחר, אשר פגעה או עלולה הייתה לפגוע, בשמו הטוב ובכבודו ומהווה עילה תביעת לפי החוק. בתי המשפט רואים בחומרה פגיעה אמיתית בשמו הטוב של האדם, אך אינם ממהרים לפסוק פיצויים בכל מקרה בו מוגשת תביעת בגין פרסום לשון הרע. מדוע?

הקביעה כי התבטאות מסוימת מהווה לשון הרע, פירושה בהכרח, הגבלת חופש הביטוי. לאור חשיבותו של עקרון חופש הביטוי בשיטת המשפט הישראלית, סבורים בתי המשפט כי אין להגבילו, אלא במקרים שבהם התובע נפגע באופן ממשי מההתבטאות, או כי פוטנציאל הפגיעה היה ממשי. אלמנט הפומביות בהוצאת לשון הרע, הוא בעל תפקיד מרכזי, היות שהנחת המוצא היא כי רק אמירה שנשמעה ברבים, פוגעת בשמו הטוב של האדם, אין מקום להגן על התבטאויות שנאמרו בין שני אנשים בלבד.

לצד דרישת הפרסום, אשר ייתכן ומקשיחה את היכולת לקבל פיצוי, קובע החוק כי, קבלת פיצוי איננה מותנית בגרימת נזק בפועל, אלא די בכך כי התובע יוכיח כי ההתבטאות הייתה עלולה לפגוע בו.

הוגשה כנגדכם תביעה? נדרשת הגנה מקצועית וחדה! הכפישו אתכם? את העסק שלכם? אתם בעיצומו של משבר, מומלץ לפנות בהקדם האפשרי לעורך דין

העולם הדיגיטלי — כר פורה ללשון הרע:

אם בעבר מרבית פרסומי הדיבה פורסמו בעיתונות הכתובה או ברדיו ובטלוויזיה, הרי שהיום המרחב המרכזי שבו מתבצעת הוצאת לשון הרע הוא האינטרנט. רשתות חברתיות, קבוצות מסרים מיידיים, אתרי תוכן, פורומים מקצועיים, פלטפורמות וידאו, בלוגים ואפילו תגובות אנונימיות — כל אלו הפכו לכלי להפצת מידע ולעיתים גם להשמצות, שיימינג ופגיעה קשה בשם הטוב.

בשל קלות הפרסום, היכולת להגיע לקהל עצום, והתפשטות ויראלית מיידית, הנזק הפוטנציאלי מפרסום לשון הרע באינטרנט חמור לאין ערוך לעומת העבר. לא מדובר רק בפגיעה רגעית, אלא בנזק תדמיתי שעלול ללוות אדם שנים ארוכות. משרדנו מתמודד תדיר עם מקרים שבהם פוסט אחד שהועלה ללא מחשבה — הוביל להתמוטטות עסקית, לפיטורים, ואף להליכים פליליים או משמעתיים.

אתגר נוסף הוא האנונימיות: רבים מהמפרסמים מסתתרים מאחורי פרופילים מזויפים, חשבונות בדויים או כתובות IP אנונימיות. כאן נכנסת לתמונה מומחיותו של משרדנו בזיהוי מעוולים אנונימיים — תוך שימוש בשילוב של כלים טכנולוגיים, צווים שיפוטיים וניסיון רב שנים בהליכים מורכבים מול גופי תוכן, ספקי אינטרנט ופלטפורמות ענק בינלאומיות.

סיטואציות נפוצות בלשון הרע מקוון:

• ביקורת שלילית שקרית שפורסמה באתרי דירוג (כגון Google Reviews).
• פוסטים שכוללים האשמות חמורות בקבוצות פייסבוק ציבוריות או מקומיות.
• תכנים מבזים או מיניים שפורסמו בטיקטוק, אינסטגרם או יוטיוב.
• הפצת הקלטות, צילומים או תמלולים שנעשו תוך פגיעה בפרטיות.
• שיימינג ממוקד לעסקים קטנים או נותני שירותים.

המסקנה המתבקשת היא שנדרשת אחריות רבה. בפרט חשוב לתעד באופן מיידי כל פרסום שעלול לגרום לפגיעה כלשהי, ולקבל חוות דעת משפטית אמינה.

היבטים מוסריים וחברתיים של לשון הרע

לשון הרע אינה רק סוגיה משפטית, אלא בראש ובראשונה אתגר מוסרי וחברתי. המילים שאנו בוחרים להשתמש בהן – בין אם בשיחה פרטית, ברשתות החברתיות או בכל פלטפורמה אחרת – מעצבות את תרבות השיח ואת האקלים החברתי בישראל. פגיעה בשמו הטוב של אדם אינה מסתיימת בפגיעה האישית; היא מחלישה את האמון ההדדי, יוצרת אווירה של חשדנות, ולעיתים אף מובילה להדרה חברתית ולפגיעה בתחושת הביטחון בקהילה.

בעידן שבו כל אחד יכול להפיץ מסר לאלפים בלחיצת כפתור, האחריות האישית והחברתית רק מתעצמת. חשוב לזכור שלמילים יש כוח – הן מסוגלות לבנות, להעצים ולחבר, אך גם להרוס ולפגוע. האחריות לשמור על שיח מכבד מוטלת על כל אחד ואחת מאיתנו, לא פחות מאשר על המחוקק או בית המשפט.

שינוי אמיתי מתחיל מהפרטים הקטנים: הימנעות מרכילות, שיימינג או לעג, גם כאשר הדבר מותר חוקית, ובחירה במילים שמקדמות ערכים של כבוד, סובלנות ואחריות. כל אחד מאיתנו יכול להיות שגריר של שיח מכבד, לעצור רגע לפני שיתוף או הפצה של תוכן פוגעני, ולבחור לנהוג באחריות – גם ברגע של סערת רגשות.

פיצוי על הפרת חוק איסור לשון הרע

כאשר בית המשפט פוסק פיצויים לפי החוק, הוא למעשה שם גבולות לחופש הביטוי. אחד מן העקרונות הבסיסיים והחשובים ביותר בכל מדינה דמוקרטית, לרבות בישראל, תביעה בעילה זו, איננה תרחיש שכיח. למידע נוסף על פסיקת פיצויים קראו על — תביעת לשון הרע ללא הוכחת נזק.

אם תקראו את החוק תוכלו להבחין מיד כי רוב סעיפי החוק מוקדשים להגנה מפני אחריות. בין אם מדובר בטענות הגנה ובין אם בפרסומים מותרים, שהחוק אינו רואה בהם הוצאת לשון הרע.

במקביל לפיצוי כספי, ניתן לבקש מבית המשפט גם להורות לנתבע לפרסם תיקון או הכחשה. סעד אפשרי נוסף הוא פרסום של פסק הדין עצמו על-ידי הנתבע (סעיפים 9 ו-10 בחוק איסור לשון הרע).

הסעיפים המרכזיים בחוק איסור לשון הרע

1. הגדרת המונח: סעיף 1 לחוק, מגדיר את המונח וקובע בין השאר כי העילה כוללת התבטאות שפרסומה עלול לבזות, ללעוג ולהשפיל אדם, בשל מוצא, גיל, דת וכולי. כמו כן, אוסר החוק, להתבטא בפומבי באופן שיפגע במשרתו של אדם, בעסק שלו או במקצועו.
2. צורת ההתבטאות שנדרשת על פי החוק: סעיף 2 לחוק מגדיר את דרישת הפרסום. בהתאם לסעיף זה, החוק חל אך ורק על אמירות פומביות. האמירה אינה חייבת להיות בעל פה, אלא יכולה להיות בכתב, לרבות בצליל, ציור וכדומה. אך צריך שיהיה פרסום לשון הרע.
3. סנקציה פלילית: הוצאת לשון הרע היא עבירה פלילית ועוולה אזרחית. משכך, קובע החוק בסעיף 6 כי דינו של מפרסם דיבה, הינו מאסר של שנה.
4. סנקציה אזרחית: הנפגע, רשאי להגיש תביעה אזרחית ולקבל פיצוי כספי. כמו כן, מעניק החוק, אפשרות לתובע, לקבל פיצוי ללא הוכחת נזק שגרם לו הנתבע, והדבר מופיע בסעיף 7 א’ לחוק.

ההגנות לנתבעים

ראשית, ישנו את סעיף 13 לחוק סעיף זה דן בשורת מקרים בהם גם אם פורסמה לשון הרע וגם אם הפרסום נעשה בזדון הפרסום הינו מותר כלומר סעיף 13 לחוק קובע סייג לאחריות פלילית או אזרחית למפרסי דיבה. לסעיף זה נהוג לקרוא סעיף “ההגנות המוחלטות” לצדו כפי שכבר הוסבר פועלות עוד שתי מערכות הגנה מרכזית הראשונה היא מערכת הגנת אמת הפרסום שבסעיף 14 לחוק והשניה היא מערכת הגנות תום הלב שבסעיף 15 לחוק. הגנת אמת בפרסום חלה כאשר פלוני פרסם דבר אשר הוא אמת והיה בפרסום עניין ציבורי. למידע נוסף קראו את המאמר על הגנת — אמת בפרסום.

מערכת הגנות תום הלב מונה שורת נסיבות ספציפיות, אשר אם תוכחנה על-ידי הנתבע בית-המספט יקבע כי עומדת לו הגנה ולא יחייב אותו בתשלום פיצוי, למשל, כאשר הפרסום היה בגדר הבעת דעה על התנהגות הנפגע כבעל דין. דוגמא נוספת, כאשר האמירה הייתה ביקורת על יצירה שהנפגע פרסם בפומבי ושהייתה כרוכה בה ביקורת שכזו. להרחבה על הגנה זו קראו את המאמר — הגנת תום לב.

איך נכון לפעול כשנפגעת? ברגע שמזהים פרסום פוגעני:

חשוב לפעול במהירות. ראשית, לתעד את הדברים: צילום מסך מלא (כולל תאריך, שעה, שם המשתמש ובמידת האפשר כתובת ה -URL של הפרופיל המשמיץ), שמירת הקישור, תיעוד של תגובות, לייקים או שיתופים — כל אלה עשויים לשמש כראיות חיוניות בעתיד. שנית, יש להימנע ממענה רגשי, תגובתי או פרסום נגדי — מהלך כזה עלול לפגוע באסטרטגיה המשפטית.

לייעוץ עם משרד עלית לפי BDI & DUNS100 השאירו פרטים

שם

טלפון

אימייל

שליחה

בהמשך, מומלץ לפנות לעורך דין העוסק בלשון הרע — לצורך קבלת חוות דעת מקצועית באשר לאפשרויות הפעולה, סיכויי ההצלחה, ההגנות האפשריות והאם יש מקום לשלוח מכתב התראה, להגיש בקשה להסרה, או לנקוט בהליך משפטי מלא.

אז מתי ניתן להגיש תביעה לפי החוק?

פרסומו של דבר מה פוגעני, אין בו די כדי להיחשב לעילה לפי החוק, כאשר חוק לשון הרע מגדיר בצורה מפורשת את התנאים לקיומה של עילת תביעה. על-מנת להגיש תביעת דיבה, צריך להתקיים מרכיב הפרסום. בלעדיו לא קיימת כלל עילת תביעה.

התביעה עשויה להידחות אם לנתבע עומדת הגנת אמת בפרסום. הנתבע יצטרך להוכיח כי הפרסום הוא אמת. אם יצליח להוכיח כי היה בפרסום עניין ציבורי, כוונתו לא תהיה רלוונטית. אולם, אם לנתבע לא עומדת כל טענת הגנה ואמירתו פורסמה ברבים והיא פגעה או שהיה בה פוטנציאל לפגיעה בתובע, סביר להניח כי התביעה תתקבל.

תפקידו של עורך דין לשון הרע, לא רק ליטיגטור אלא גם אסטרטג:

עורך דין מנוסה בתחום לשון הרע לא רק כותב כתבי תביעה וכתבי הגנה — אלא הוא בונה אסטרטגיה כוללת תוך תכנון 10 צעדים קדימה. הוא יודע לנתח את נסיבות הפרסום, להבחין בין עיקר לטפל, לזהות נקודות חולשה, לאסוף ראיות ולבנות קו טיעון משכנע. הוא שוקל מראש את סיכויי ההגנה של הצד השני, או בהתאמה את סיכוי ההגנה של הלקוח, מנתח את האינטרסים הציבוריים או האישיים המעורבים, ולרוב גם יודע להעריך כיצד כל שופט ייטה לפרש את הסוגיה.

בנוסף, במקרים של לשון הרע על רקע יחסים עסקיים, משפחתיים או ציבוריים, עורך הדין חייב להפעיל שיקול דעת רחב: האם כדאי לפרסם תגובת נגד? האם לנהל הליך גלוי או דיסקרטי? האם לנהל משא ומתן מקדים? אלו שאלות שהכרעתן משפיעה מהותית על סיכויי ההצלחה.

משרד עורכי דין בן קרפל ושות‘

משרד עורכי הדין בן קרפל ושות’ הוא משרד בוטיק המתמחה בלשון הרע, הגנת הפרטיות וניהול משברים תדמיתיים. משרדנו מדורג דרך קבע על-ידי חברות הדירוג הבינלאומיות Dun’s 100 ו-BDI כמשרד עילית בתחומו. המשרד מייצג לקוחות פרטיים, אנשי ציבור, רשויות, תאגידים, עיתונאים, בעלי עסקים ונפגעים מהוצאת דיבה — בכל הערכאות השיפוטיות.

עו”ד בן קרפל מכהן כיו”ר ועדת לשון הרע במחוז חיפה, וכממלא מקום יו”ר הועדה הארצית בלשכת עורכי-הדין. לצוות המשרד מומחיות מוכחת בזיהוי מפרסמים אנונימיים, השגת צווים לחשיפת זהותם, ניהול תביעות דיבה רגישות, ניהול משברים תקשורתיים ופיקוח צמוד על התנהלות התקשורת והרשתות בזמן אמת. אנו פועלים במקצועיות, בעקביות ובנחישות — כדי להבטיח ללקוחותינו את ההגנה המיטבית על שמם הטוב.

״ייצוג בדיני לשון הרע, הגנת הפרטיות וניהול משברים בעידן האינטרנט והרשתות החברתיות, מייצר אתגרים אדירים, זו שליחות אמיתית בעבורנו לנהל את ענייני לקוחותינו במקצועיות, בשקיפות, ותוך חתירה בלתי-מתפשרת למטרות לקוחותינו”.

הסעיפים המשמעותיים ביותר בחוק איסור לשון הרע

סיכום

חוק איסור לשון הרע נועד לאזן בין חופש הביטוי לבין הזכות לשם טוב. החוק מכיר בכך שלמילים יש כוח לפגוע, ולכן הוא קובע איסור על פרסום דברים שעלולים להשפיל אדם, לבזותו או לפגוע בפרנסתו. עם זאת, החוק גם מכיר בחשיבות של חופש הביטוי, ולכן הוא קובע שורת הגנות שונות החל מההגנות המוחלטות, דרך פרסומי אמת שהיה בהם עניין לציבורי וגמובן גם פרסומים שבוצעו בתום לב באחת מן הנסיבות הקבועות בסעיף 15 לחוק.

בעידן הדיגיטלי, שבו המידע מתפשט במהירות ובהיקף חסר תקדים, חשיבותו של חוק איסור לשון הרע רק הולכת וגדלה. הרשתות החברתיות והפלטפורמות המקוונות האחרות מאפשרות לכל אחד לפרסם את דעותיו ולהגיע לקהל רחב, אך הן גם עלולות לשמש כר פורה להפצת לשון הרע. לכן, חשוב להיות מודעים להשלכות המשפטיות של פרסומים ברשת, ולהקפיד על שימוש אחראי ומכבד במילים.

חוק איסור לשון הרע הוא כלי חשוב להגנה על כבוד האדם ושמו הטוב. הוא מאפשר לנפגעי לשון הרע לתבוע פיצויים ולמנוע את המשך הפגיעה. עם זאת, החוק גם מעודד שיח פתוח וחופשי, ומאפשר לאנשים להביע את דעותיהם בביטחון, כל עוד הם עושים זאת בתום לב ובכבוד לזולת.

מעבר להיבטים המשפטיים, חשוב לזכור כי שמירה על שיח אחראי ומכבד היא ערך חברתי ראשון במעלה. תרבות דיבור הפוגעת באחרים מחלישה את החברה כולה, בעוד ששיח בונה ומכבד תורם לאמון, לשיתופי פעולה ולתחושת קהילתיות. כל אחד מאיתנו נושא באחריות אישית ליצירת סביבה שבה כבוד האדם ושמו הטוב נשמרים – לא רק מתוקף החוק, אלא מתוך בחירה מוסרית ואנושית.

חשוב לזכור כי חוק איסור לשון הרע הוא מורכב ובעל רבדים רבים. לכן, מומלץ להתייעץ עם עורך דין המתמחה בתחום לפני פרסום כל דבר שעלול להיחשב כלשון הרע, או אם נפגעתם מלשון הרע.

**הוגשה כנגדכם תביעה? נדרשת הגנה מקצועית וחדה! הכפישו אתכם? את העסק שלכם? אתם בעיצומו של משבר אם שמך הטוב נפגע, או אם קיבלת מכתב התראה בגין פרסום שביצעת – פנה עוד היום לייעוץ ראשוני. התמודדות נכונה בשלבים הראשונים של המשבר עשויה למנוע נזק מתמשך, לייצר פתרון מהיר ויעיל, ולהבטיח תוצאה משפטית מיטבית.

מקורות משפטיים ורשמיים

לנוחיותכם, להלן קישורים ישירים למקורות המשפטיים המרכזיים בתחום לשון הרע, חקיקה, פסיקה והנחיות רשמיות:

• חוק איסור לשון הרע, תשכ”ה-1965 – נוסח מלא
• רשימת פסקי-דין מרכזיים בנושא לשון הרע
• נהלים והנחיות רשמיות – אתר משרד המשפטים
• ספר החוקים הפתוח – מאגר החקיקה הרשמי

מקורות אלו מאפשרים עיון ישיר בנוסח החוק, פסקי דין תקדימיים, נהלים עדכניים ומידע רשמי נוסף. מומלץ להיעזר בהם לצורך בירור מעמיק או לפני קבלת החלטה משפטית.

לצד ההגנות שבחוק, קיימים נהלים והנחיות רשמיות של משרד המשפטים וגופים רגולטוריים נוספים. מומלץ להתעדכן בהנחיות העדכניות באתר משרד המשפטים:
נהלים והנחיות – משרד המשפטים

לקריאה נוספת

• הגנת אמת בפרסום – מאמר מקצועי
• אמת דיברתי – דוגמאות מהפסיקה
• ויקיפדיה – לשון הרע