הוצאת לשון הרע

הוצאת לשון הרע תפסה בשנים האחרונות, מקום מרכזי בזירה המשפטית. הסיבה לכך נובעת בעיקר מאמצעי התקשורת החדשים אשר מביאים עמם יתרונות אדירים, אך בד בבד, מספקים במה למקרים של הוצאת דיבה.

חוק איסור לשון הרע טרם עבר את ההתאמה הנדרשת לעידן האינטרנט, לרבות הרשתות החברתיות השונות, אך אין ספק כי עוולה זו, הייתה ממשית מאוד, גם טרם עידן האינטרנט. חוק איסור לשון הרע מגדיר את העוולה על ידי שני תנאים:

  1. התבטאות פוגענית או בעלת פוטנציאל פגיעה
  2. פרסום ההתבטאות.

חשוב להבהיר כי הפרסום אינו חייב להיות המוני, על מנת למלא את דרישת הפרסום של החוק. די בכך כי יותר משני אנשים נכחו בסיטואציה. ישנם מספר סעיפים מהותיים מאוד בחוק, מיד נסקור אותם בהרחבה. כמו כן, נכיר את מבחן האדם הסביר, בהקשר לתחום זה. נוסף על זאת, נבדוק כיצד מגישים תביעת לשון הרע.

במשרד עורכי הדין בן קרפל ושות’ נמצא צוות מיומן של עורכי דין ללשון הרע שעוסקים בדיני לשון הרע בכל יום בשנה, מבוקר עד ליל. צוות עורכי הדין במשרד ניהלו – ומנהלים – מאות תיקי לשון הרע בכל מחוזות השיפוט במדינת ישראל. ייצגנו – ואנחנו מייצגים – מאות תובעים ונתבעים לפי חוק איסור לשון הרע. והתוצאות, לא פחות ממעולות. יחד, טיפלנו במאות משברים תקשורתיים מורכבים (ומוכרים מאוד בציבוריות הישראלית) בהצלחה מרובה ולשביעות רצונם של לקוחותינו. משרד עורכי-דין בן קרפל ושות, עורכי דין ללשון הרע ולהגנת הפרטיות, מבטיח ייצוג מעולה וייחודי בנוף עורכי-הדין; טיפול פרטני וייחודי בכל עניין ועניין, כאילו היה זה העניין היחיד המצוי על שולחננו. המשרד נמנה על-פי הדירוגים היוקרתיים Duns100 ו – BDI, כאחד המשרדים המובילים בישראל בתחום לשון הרע

הוצאת לשון הרע – מבחן האדם הסביר

בבואו של בית המשפט לדון בתביעות דיה, נבחן כל מקרה לגופו, כאשר בית המשפט בודק, האם בנסיבות המקרה, הפרסום אכן פגע בתובע, או היה יכול לפגוע בו.

חשוב להבהיר כי הטלת אחריות על המפרסם בגין הוצאת לשון הרע, איננה מחייבת כי הפרסום פגע בפועל וגרם לנזק בפועל לתובע. החוק קובע כי די בכך שההתבטאות הייתה עלולה לפגוע.

בית המשפט בודק האם בנסיבות העניין, היה הפרסום פוגעני ואיננו מתחשב באופיו האישי של התובע.

המבחן הוא אפוא, מבחן האדם הסביר, קרי, האם באותן הנסיבות, היה כל אדם סביר, נפגע.

האם ראוי כי תביעות מסוג זה ייבחנו בעין אובייקטיבית? לשם כך, תידרש הגבלה חריפה מאוד על חופש הביטוי ולמותר לציין, כי פגיעה בלתי מידתית בחופש הביטוי, אינה מתקבלת על הדעת במדינה מתוקנת.

הסעיפים המהותיים בחוק איסור לשון הרע

יש הטוענים כי הדין בישראל לגבי הוצאת לשון הרע, איננו מהווה הסדר מספק וקוראים להרחבת החקיקה. אולם, עד לשינוי זה, אם יתרחש, הדין החל הוא חוק לשון הרע, אשר מקיף בצורה טובה למדי את הנושא.

מהם הסעיפים המהותיים ביותר בחוק?

1. הגדרת לשון הרע: ראשיתו של החוק הוא בהגדרת המונח – כל דבר אשר פרסומו הוא פוגעני או עלול להיות פוגעני, יהיה בגדר לשון הרע, וזאת בכפוף לסייגים: פרסומים מותרים, הגנת אמת הפרסום והגנת תום הלב.

2. עוולה ועבירה: לשון הרע אינה רק עוולה אזרחית ברת פיצוי אלא גם עבירה פלילית, בגינה יכול הנאשם למצוא עצמו מאחורי סורג ובריח, לתקופה של שנה. היותה של לשון הרע עוולה אזרחית, קבועה בסעיף 5 לחוק והיותה עוולה פלילית, בסעיף 6 לחוק.

3. פיצוי ללא הוכחת נזק: המחוקק הכיר בכך כי הוכחת הנזק בתביעות על הוצאת דיבה, היא לא פשוטה כלל. על כן, נתן בידי בית המשפט, סמכות לפסוק פיצוי ללא הוכחת נזק. הדבר קבוע בסעיף 7 א’ לחוק. 

יודגש כי אף כאשר הוגש כתב אישום בגין לשון הרע, ניתן, נוסף על עונש המאסר, להורות לנאשם לפצות את הנפגע מפרסומו.

4. הגנת אמת הפרסום: פרסומם של דברי אמת, אשר יש בהם עניין לציבור, לא יהיו בגדר לשון הרע, אף אם פגעו או היה בהם פוטנציאל לפגוע. הגנה זו קבועה בסעיף 14 לחוק. מטרתה של הגנה זו היא לשמור על חופש הביטוי ועל זכות הציבור לדעת ולקבל מידע הנוגע לו. מידע נוסף ראו במאמרנו אודות – הגנת אמת דיברתי.

5. הגנת תום הלב: החוק מכיר במצבים בהם תום לבו של המפרסם, ישמש לו כהגנה. סעיף זה הוא רחב למדי וזהו סעיף 15 במספר.

כיצד מגישים תביעה על הוצאת לשון הרע?

הפסיקה בתחום לשון הרע, איננה רחבה כפי שהיא בתחומים משפטיים אחרים. עובדה זו מהווה מכשול משמעותי בתביעות אלו, היות שקשה לצפות את עמדתו בית המשפט בכל מקרה ומקרה.

בתביעות על דיבה עומדים על כף המאזניים, שני אינטרסים מנוגדים: חופש הביטוי ושמירה על כבודו של אדם. למרות כי בתי המשפט מכירים היטב בזכותו של אדם לכבודו, היכן ששמירה עליו, כרוכה בהגבלת חופש הביטוי, ידו אינה תמיד על העליונה. להרחבה בנושא קראו על – תביעת לשון הרע.

החוק, כאמור, מכיל רשימה של פרסומים מותרים, כמו גם שתי הגנות ולכן, טרם הגשת תביעה, חשוב כי עורך הדין המטפל בתביעה, יבדוק היטב כי למפרסם לא עומדות טענות הגנה שבחוק.

במידה וכן, יש לקחת בחשבון כי בית המשפט יכול ויקבל את טענת הגנה מפני תביעת לשון הרע ובמצב דברים זה, התביעה תדיחה והתובע ייאלץ לשאת בהוצאות המשפט. למידע נוסף בנושא קראו על – טענות הגנה מפני תביעת לשון הרע.

החוק אוסר על הוצאת דיבה (להרחבה בנושא קראו שאלות ותשובות נפוצות על – הוצאת דיבה) . אולם, במקרים רבים, עומדות למפרסמים טענות הגנה, אשר ימנעו הטלת אחריות עליהם. בתי המשפט חשים בצורך העז לשמור על חופש הביטוי מכל משמר ועל כן, אינם ממהרים להגבילו על ידי קביעה כי התבטאות פלונית היא בגדר עוולה לפי החוק. אם הוגשה נגדך תביעה, או שנפגעת מפרסומים פוגעניים, מומלץ להתייעץ עם עורך דין לשון הרע הבקיא בחוק ובפסיקה, שזהו עיסוקו המרכזי.

קריאה נוספת: על לשון הרע והענישה עליה במשפט העברי 

עורך דין בן קרפל: ״אני רואה בדיני לשון הרע תחום שדרכו המשפט מתפתח ועוקב אחר הטכנולוגיה. ייצוג תובעים ונתבעים בלשון הרע והגנת הפרטיות בעידן המודרני – עידן האינטרנט והרשתות החברתיות – מייצר אתגרים יום-יומיים; עבורי זו שליחות”.

עורך-הדין בן קרפל, הוא יו”ר ועדת לשון הרע במחוז חיפה וחבר ועדת לשון הרע הארצית בלשכת עורכי-הדין. וכמו כן ערך את המחקר האמפירי המקיף והמשמעותי ביותר ביחס לגידול בשיעורי הפיצוי הנפסקים בעת האחרונה בתביעות דיבה ולשון הרע בכלל הערכאות השיפוטיות.

המשרד נמנה על-פי הדירוגים היוקרתיים – DUNS 100 ו – BDI כאחד המשרדים המובילים בישראל בתחום לשון הרע.

לאיזה חלק במאמר תרצו לחזור

הוגשה כנגדכם תביעה? נדרשת הגנה מקצועית וחדה?
הכפישו אתכם? את העסק שלכם? אתם בעיצומו של משבר

עורך דין אדם קרפל ועורך דין בן קרפל| בן קרפל ושות' משרד עורכי דין

לייעוץ משפטי השאירו פרטים

דילוג לתוכן