רע”א 2855/20 פלונית נ’ פלונית

סעיף 7א(ד) לחוק איסור לשון הרע, התשכ”ה-1965 (להלן: “חוק לשון הרע”) קובע שלא ניתן לקבל פיצוי ללא הוכחת נזק יותר מפעם אחת. מה המשמעות לגבי פסיקת פיצוי בגין מספר פרסומים העוסקים באותה לשון הרע? האם הסעיף שולל את האפשרות לפסוק יותר מפיצוי אחד בגין מספר פרסומים, או שהוא מאפשר זאת? בשאלה זו דן הרכב השופטים בבית המשפט העליון בהליך רע”א 2855/20 פלונית נ’ פלונית (להלן: “עניין פלונית“).

צוות עורכי הדין במשרד עורכי הדין בן קרפל ושות’, עוסקים בדיני הגנת הפרטיות בכל יום. עורכי-הדין במשרדנו בקיאים בחקיקה ובפסיקה הרלוונטית, כמו גם בידע הפרקטי שחשוב לא פחות מהידע התיאורטי. למשרדנו ניסיון עשיר בדיני הגנת הפרטיות, והשיגים מרשימים בהתמודדויות מול גופי תקשורת, תאגידים רב-לאומיים וגם מול אנשים פרטיים. משרד עורכי-דין בן קרפל ושות, עורכי דין ללשון הרע ולהגנת הפרטיות, מבטיח ייצוג מעולה וייחודי בנוף עורכי-הדין; טיפול פרטני וייחודי בכל עניין ועניין, כאילו היה זה העניין היחיד המצוי על שולחננו. המשרד נמנה על-פי הדירוגים היוקרתיים Duns100 ו – BDI, כאחד המשרדים המובילים בישראל בתחום לשון הרע

פיצויים ללא הוכחת נזק בגין פרסום לשון הרע

סעיף 7א לחוק לשון הרע מעמיד לרשותו של מי שנפגע מפרסום לשון הרע אפשרות לקבל פיצויים ללא הוכחת נזק (להרחבה בנושא קראו על – פיצוי ללא הוכחת נזק) אם הוכיח שנפגע מפרסום לשון הרע. סעיף 7א(ב) קובע כי תקרת הסכום היא 50,000 ₪; וסעיף 7א(ג) קובע כי במקרה שבו הוכח כי לשון הרע פורסמה בכוונה לפגוע, אזי הנפגע זכאי לכפל הסכום ועל כן לפיצוי עד גובה של 100,000 ₪. סעיף 7א(ה) קובע כי סכומים אלו יוצמדו למדד מתאריך 16/9/1998 (היום בו הוראה זו נחקקה), ועל כן כיום תקרת סכומי הפיצויים היא 79,042 ₪ ו-158,085 ₪, בהתאמה.

אולם, סעיף 7א(ד) קובע: “לא יקבל אדם פיצוי ללא הוכחת נזק, לפי סעיף זה, בשל אותה לשון הרע, יותר מפעם אחת”. בעניין פלונית, הרכב השופטים בראשות השופט סולברג, נדרש לשאלה מהי משמעות המילים “אותה לשון הרע”? האם המשמעות היא שלא ניתן לפסוק פיצוי מעל פעם אחת בגין פרסום לשון הרע, אפילו פורסם מספר פעמים? למידע נוסף על סוגי הפיצויים קראו על – תביעת לשון הרע ללא הוכחת נזק.

פרשנות המילים “אותה לשון הרע”: מתי ניתן לפסוק פיצויים יותר מפעם אחת?

השופט סולברג, בפסק הדין, קובע שפרשנות לשון החוק צריכה להתחשב בשני אינטרסים סותרים. מחד, יש להתחשב בזכות לשם טוב, בפרט לאור מאפייני האינטרנט המודרניים הכוללים, בין היתר, נגישות של רשתות חברתיות לציבור הרחב ואת היכולת של פרסום להתפשט במהירות ובתפוצה רחבה, המצדיקים פסיקת פיצויים יותר מפעם אחת; מאידך, יש להתחשב בחופש הביטוי ובסיכון לאפקט מצנן הנוצר כתוצאה מהאפשרות לפסוק פיצויים יותר מפעם אחת בגין אותה לשון הרע.

על כן, השופט סולברג קובע שכל אימת שבית משפט עתידי יידון בשאלה – ביחס לביטוי הקונקרטי העומד במרכזה – האם מדובר באותה לשון הרע המונעת פסיקת פיצוי נפרד, או שמא מדובר בלשון הרע נפרדת המאפשרת פיצוי שכזה, יש להגיע להכרעה באמצעות שלושה מבחני עזר שעל בית המשפט לשלבם זה בזה.

המבחן הראשון בוחן את תוכן הפרסומים, ובפרט את ההבדל ביניהם. כאשר תוכן הפרסומים זהה, אך לא דומה, תיבדק התוספת לפרסום החדש לעומת קודמו. אם בית המשפט ימצא כי התוספת בפרסום החדש היא משמעותית, כזו שמחריפה את הפגיעה בניזוק, הנטייה תהיה לראות את הפרסום החדש כפרסום נפרד. אולם, אם יתגלה כי הפרסום החדש איננו מוסיף דבר מהותי על הפרסום הקודם, הנטייה תהיה לראות את שני הפרסומים כנפרדים.

המבחן השני בוחן את הזמן שחלף בין הפרסומים. ככל שחלף זמן רב יותר בין פרסום לפרסום, הנטייה תהיה לראות כל פרסום כנפרד. לעומת זאת, ככל שהפרסומים סמוכים בזמן אחד לשני, כך תגדל הנטייה לראות בהם פרסום אחד – או “אותה לשון הרע”.

המבחן השלישי בוחן את זהות הנמענים ביחס לכל פרסום. מבחן זה בוחן את ה’במה’ שעליה כל פרסום נעשה. כך למשל, במקרה של רשתות חברתיות, בית המשפט יבחן באיזה עמוד או פורום נעשה כל פרסום, ומי קהל היעד שנחשף לכל עמוד/פורום. ככל שהשונות בין זהות הנמענים גדולה יותר בין הפרסומים, כך תגדל הנטייה לראות בהם כפרסומים נפרדים; ככל שהשונות קטנה יותר, אזי תגדל הנטייה לראות בהם פרסום אחד.

סיכום

כאשר בית המשפט נדרש לבחון האם ביטוי מסוים, אשר פורסם יותר מפעם אחת, מהווה לשון הרע נפרדת המצדיק מתן פיצויים ללא הוכחת נזק בנפרד לגבי כל פרסום; או שמא מהווה את אותה לשון הרע לגביו סעיף 7א(ד) לחוק לשון הרע אוסר מתן פיצויים ללא הוכחת נזק יותר מפעם אחת, בית המשפט יכריע תוך שהוא נעזר בשלושה מבחני עזר: מבחן תוכן הפרסומים; מבחן הזמן, ומבחן זהות הנמענים.

אולם, יש להדגיש ששלושת המבחנים הללו הם מבחני עזר בלבד, שמטרתם לעזור בגיבוש אמות מידה להכרעה בפתרון הקונקרטי, וקשה להסיק מתוכם על כל מקרה לגופו. לכן, מומלץ בחום לפנות לעורך דין שמתמחה בדיני לשון הרע ולהתייעץ אתו. עורך הדין ידע, בין היתר, להעריך האם במקרה כזה בית המשפט יקבע שמדובר ב”אותה לשון הרע” ועל כן הוא לא יפסוק פיצוי נפרד, או שמדובר בלשון הרע נפרדת המצדיקה פיצוי ייחודי לה. למידע נוסף קראו על תפקידו של – עורך דין הוצאת דיבה ולשון הרע.

עורך דין בן קרפל: ״אני רואה בדיני לשון הרע תחום שדרכו המשפט מתפתח ועוקב אחר הטכנולוגיה. ייצוג תובעים ונתבעים בלשון הרע והגנת הפרטיות בעידן המודרני – עידן האינטרנט והרשתות החברתיות – מייצר אתגרים יום-יומיים; עבורי זו שליחות”.

עורך-הדין בן קרפל, הוא יו”ר ועדת לשון הרע במחוז חיפה וחבר ועדת לשון הרע הארצית בלשכת עורכי-הדין. וכמו כן ערך את המחקר האמפירי המקיף והמשמעותי ביותר ביחס לגידול בשיעורי הפיצוי הנפסקים בעת האחרונה בתביעות דיבה ולשון הרע בכלל הערכאות השיפוטיות.

המשרד נמנה על-פי הדירוגים היוקרתיים – DUNS 100 ו – BDI כאחד המשרדים המובילים בישראל בתחום לשון הרע.

לאיזה חלק במאמר תרצו לחזור?

צרו קשר

הוגשה כנגדכם תביעה? נדרשת הגנה מקצועית וחדה?
הכפישו אתכם? את העסק שלכם? אתם בעיצומו של משבר

עורך דין אדם קרפל ועורך דין בן קרפל| בן קרפל ושות' משרד עורכי דין
תביעה על שיימינג בפייסבוק

תביעה על שיימינג בפייסבוק

הרשת החברתית פייסבוק – יחד עם רשתות נוספות, אינסטגרם, טוויטר וטיקטוק – תופסת מקום מרכזי בחיינו בעשור האחרון. היבט ראוי לציון הוא תופעת השיימינג בפייסבוק;

קרא עוד »
לשון הרע באינסטגרם

לשון הרע באינסטגרם

האפליקציה לשיתוף התמונות “אינסטגרם” היא אחת מהרשתות החברתיות הפופולריות ביותר, ויחד עם זאת היא גם אחת הפלטפורמות הבולטות ביותר לפרסומי לשון הרע במרשתת. כדאי להיות

קרא עוד »
צילום קטין ללא רשות

צילום קטין ללא רשות

סעיף 1 לחוק הגנות הפרטיות, התשמ”א-1981 (להלן: “חוק הגנת הפרטיות” או “החוק”) אוסר על פגיעה בפרטיותו של אדם ללא הסכמתו. קטין הוא “אדם”, ולכן פגיעה

קרא עוד »

לייעוץ משפטי השאירו פרטים

דילוג לתוכן