תביעת לשון הרע במשפחה

תנאים להגשת תביעת לשון הרע

חוק איסור לשון הרע קובע שני תנאים להיווצרותה של עילת לשון הרע: דבר מה שעלול היה לפגוע באדם אחר ואשר פורסם ברבים. דרישת הפרסום מתמלאת כאשר הדברים הגיעו לאדם נוסף אחד לפחות מלבד הנפגע. לגבי לשון הרע, בוחנים את ההתבטאות בעיני האדם הסביר. כלומר, האם באותן נסיבות של הפרסום, כל אדם סביר היה נפגע.

מטבע הדברים, כאשר מדובר על התבטאויות בין בני זוג, הרי שהפגיעה היא לעיתים קרובות, סובייקטיבית ולכן, אינה עומדת במבחן האדם הסביר. נוסף על זאת, דרישת הפרסום לא תמיד מתקיימת, שכן לעיתים קרובות, נאמרים הדברים בארבע עיניים, בין בני הזוג בלבד. מה קורה כאשר מתפרסמות אמרות פוגעות במסגרת הליך משפטי? חוק איסור לשון הרע פוסל אפשרות של הגשת תביעה במצב כזה, כפי שיוסבר להלן. למידע נוסף קראו את המאמר – מה קובע חוק איסור לשון הרע.

הגנה על דברים שנאמרו בהליך משפטי

חוק איסור לשון הרע, כולל סעיף הקרוי "פרסומים מותרים" (סעיף 13 לחוק). הוא כולל מספר פרסומים, אשר לא ישמשו עילה למשפט אזרחי או פלילי בגין לשון הרע. סעיף 13 (5), מעניק הגנה מפני תביעה לפרסומים במהלך דיון משפטי, בין אם שהדברים נאמרו על ידי שופט, בעל דין או עורכי הדין.

כך, כל האמור במסגרת דיון משפטי, אינו יכול לשמש אותם כעילה לתביעה בגין הוצאת דיבה. המחוקק בחר שלא לאפשר הגשת תביעת לשון הרע בשל דברים שפורסמו בהליך שיפוטי, על מנת להגן על האינטרס הציבורי לפיו בעלי דין ובעלי תפקידים, כמו שופט או בורר, יוכלו לנהל את ההליך מבלי לחשוש מפני תביעת לשון הרע.

לשון הרע במשפחה – מקרים מן הפסיקה

כתב אישום פלילי הוגש נגד פלוני, בגין תקיפת אשתו. טענותיו המנוסחות על ידי עורך דין בכתב ההגנה, כללו אמרות קשות כנגד אשתו, אשר היה בהם לתחושתה, כדי להכפיש את שמה. היא הגישה תביעת לשון הרע נגד בעלה אך תביעתה נדחתה הן בשל כך כי לא הוכיחה כי הדברים פורסמו והן בגלל שאמרות הבעל מוגנות מכוח סעיף 13 (5), פרסומים מותרים.

במקרה אחר של תביעה שעילתה לשון הרע במשפחה, שלחה פלונית לבית הדין הרבני, בו נדון תיק הגירושין, מכתב ובו טענה כי בעלה מתעלל בה פיזית ונפשית. הבעל הגיש תביעה בגין הוצאת דיבה וטען כי הפרסום שקרי וכי אשתו הכפישה את שמו. התביעה נדחתה בשל מספר סיבות שיפורטו להלן. 

1. לא עומדת הגנת הפרסום המותר: במקרה זה, לא עומדת לבת הזוג ההגנה של סעיף 13 (5) שכן מדובר במכתב ששלחה לרבנים ולא בדברים שפורסמו במסגרת דיון. אולם, התביעה נדחתה משום שעמדו לנתבעת הגנות אחרות על פי חוק איסור לשון הרע.

2. הגנת אמת דיברתי: שני תנאים להגנה זו: הפרסום הוא אמת והיה בו עניין לציבור. בית המשפט התרשם מהראיות שהוצגו בפניו כי הדברים הם אמת והיות שמדובר באישה מוכה, היה עניין לציבור בפרסום. להרחבה קראו – מהי הגנת אמת דיברתי.

3. הגנת תום הלב: הנתבעת פעלה בתום לב ומתוך רצון להגן על בטחונה. היא לא פרסמה את המכתב במקומות אחרים, אלא שלחה אותו רק לרבנים, כלומר, שמרה על מידת הפרסום המינימאלית לשם המטרה, קרי, הגנה על בטחונה. למידע נוסף קראו  – הגנת תום לב בתביעות לשון הרע.

מתי כן ניתן להגיש תביעה על הוצאת לשון הרע במשפחה?

לעיתים ההגנות שבחוק לא תחולנה וניתן יהיה להגיש תביעה שעילתה לשון הרע במשפחה. מקרים בהם ההגנות לא יחולו יכולים להיות מצבים כדלקמן:

א. מצבים בהם בן או בת הזוג פונה או מפרסם דברי לשון הרע בפני שכנים. (אגב, יצוין כי זה מקרה שקורה לא מעט).

ב. במקרים בהם בן או בת הזוג פונה למשטרה בתלונת שווא שכל מטרתה להשיג יתרון טקטי בהליך הגירושין.

ג. במקרים בהם בן או בת הזוג מפרסמים בפני בני משפחה אחרים דיבתו הרעה של בן או בת הזוג, למרות שאין בכך כל עניין ציבורי.

כמובן, לא מדובר ברשימה סגורה, ויש מקרים רבים נוספים.

לסיכום, תביעות לשון הרע מוגשות בסיטואציות שונות, כאשר גם בני זוג מגישים לעיתים תביעת לשון הרע נגד הצד השני. כל תביעה נבחנת על פי נסיבותיה ואם עומדת לנתבע אחת ההגנות שבחוק איסור לשון הרע, התביעה תידחה. למידע נוסף קראו  – מה הסיכויים של תביעת לשון הרע.