על הליכי גירושין בישראל
בעולם כולו נראה כי מוסד הנישואין במשבר יחסי. אם בעבר מעט מאוד זוגות היו מתגרשים הרי שבמקומות שונים בעולם – בפרט בעולם המערבי – יותר ויותר זוגות מתגרשים. בישראל הסטטיסטיקה, כאמור, מטפסת ומרמה של 33% גירושין אנחנו מטפסים אט אט לכיוון הרמה של 50% גירושין. עם זאת, להבדיל מהעולם, שם קיים מוסד של נישואין אזרחיים אשר בני הזוג יכולים להחליט בו – על פי רצונם – אם להישאר נשואים או לא, בישראל אין מוסד נישואין אזרחי. על פי חוק בישראל חייב כל אדם בה להינשא על פי הדין האישי – הוא הדין הדתי של העדה אליה הוא משתייך.
מקורו של הסדר זה בחוק מתקדם לזמנו של האימפריה העות'מאנית אשר אפשר לבני עדות שונות, בכללן יהודים, מידה רבה של אוטונומיה בשטחי האימפריה העות'מאנית. כך יהודים היו נישאים כדת משה וישראל גם תחת האימפריה. פקודת העדות העות'מאנית נטמעה בחוק הישראלי ונוסף אליה חוק שיפוט בתי דין רבניים משנת 1953, הקובע כי ענייני נישואין וגירושין של יהודים יידונו באופן בלעדי בפני בית הדין הרבני ועל פי ההלכה. דא עקא, שעל פי ההלכה, כפי שיספר לכם כל עו"ד דיני משפחה, לא ניתן להתגרש אלא אם יש עילה לפירוק הנישואין.
הוגשה כנגדכם תביעה? נדרשת הגנה מקצועית וחדה! הכפישו אתכם? את העסק שלכם? אתם בעיצומו של משבר, מומלץ לפנות בהקדם האפשרי לעורך דין לשון הרע
ענייני גירושין בישראל אצל יהודים
פירוק נישואין כולל בתוכו גם את פירוק השיתוף שבין בני הזוג, חלוקת הרכוש ביניהם, קביעת ענייני משמורת על ילדים ועוד. להבדיל מעצם ההחלטה על גירושין, עניינים אלה נתונים בסמכות מקבילה של בתי המשפט האזרחיים ושל בתי הדין הרבניים. משמעות הדבר כי מי שיקדים להגיש תביעה לגירושין ויכרוך לה את הדברים הנוספים, או יגיש תביעה נפרדת בעניינים האחרים בבית המשפט האזרחי – יקבע היכן יידונו עניינים אלה. מדוע זה משנה? מהסיבה הפשוטה שמדובר בשתי מערכות משפט שונות, המחילות עקרונות שונים של משפט. האחת מחילה עקרונות חילוניים ושוויוניים ואילו השנייה מפעילה את כללי ההלכה. בין אם אתם רואים בזה דבר טוב או רע, הבעיה היא שהתוצאה בערכאות תהיה שונה ועל פי רוב יכול כל בן זוג להעריך היכן עדיף לו להגיש את התביעה וכך נוצר מצב של "מרוץ סמכויות" .
מרוץ הסמכויות והיוועצות עם עו"ד דיני משפחה
כיוון שישנה חשיבות לכך שתפעלו מהר בעניין כדי להבטיח את מלוא זכויותיכם, הרי שכדאי להיוועץ עם עו"ד דיני משפחה מוקדם ככל הניתן. יש עו"ד דיני משפחה שיאמרו כי כדאי לעשות זאת עוד בטרם הנישואין, בין אם כדי לקבוע בהסכם ממון טרום הנישואין כיצד יחולק הרכוש בין בני הזוג במקרה של גירושין ובין אם כדי להכיר את זכויותיכם וחובותיכם כאנשים נשואים. עו"ד דיני משפחה יוכל לייעץ לכם בדבר ההליך הצפוי לכם, וכיצד נכון וכדאי לנהוג בעניין שלכם. חשוב לשים לב כי עו"ד דיני משפחה רבים הם גם מגשרים והם יכולים להציע לכם את שירותיהם כמגשרים על מנת לסייע לכם לגבש הסכם, וכך ייחסך מכם הצורך בהתדיינות משפטית בבית הדין הרבני או בבית המשפט לענייני משפחה.
חשוב לציין כי עו"ד דיני משפחה אשר מלווה בני זוג כמגשר לא יוכל לייצג מי מהם בעניינים בהם טיפל כמגשר, קרי שאם הגישור ייכשל תיאלצו לפנות אל עו"ד דיני משפחה אחר.
גירושין, לשון הרע ופגיעה בפרטיות
למרבה הצער, ישנם (לא הרבה, לא הרוב, אך ישנם) שדוגלים ב"גירושין במשטרה"; מעודדים את לקוחותיהם לפנות למשטרה כדי להזיק לבן או לבת הזוג, בעבור זכייה ביתרונות במסגרת הליך הגירושין. ולמען האמת, ישנם גם בעלי-דין מתגרשים, שלא צריכים שום עידוד; הזדון פשוט מדריך אותם כיצד לפעול.
התופעה המצערת הזו הולידה את תופעת תלונות שווא; אחת מן הרעות-החולות בהליכי הגירושין, וגם אחת מהסיטואציות המורכבות ביותר שישנן בדיני לשון הרע (להרחבה בנושא קראו על – תלונת שווא במשטרה). כל עו"ד לשון הרע יעיד כי כך הוא. כידוע, בגין פרסום לשון הרע שאינו זוכה להגנה, ניתן לתבוע (וגם לקבל) פיצוי ללא הוכחת נזק של עד סך 140,000 ₪; בעבור כל מעשה פרסום בנפרד. למישע נוסף על הפיצויים לפי חוק איסור לשון הרע קראו על – פיצוי ללא הוכחת נזק.
כדי להגיש תביעת לשון הרע בגין תלונת שווא, הטוען לפגיעה יידרש להוכיח כי המתלונן מסר פרטים שאינם אמת, כאשר הוא בעצמו לא האמין בתוכן תלונתו (או שברור, לפי מצב הדברים האובייקטיבי, שאין שום סיכוי שהוא יכול היה להאמין בתוכן הדברים הכוזבים). מדובר במהלך מורכב בין מורכבים, שנוגע בעצבים החשופים של השיטה ומותח את גבולות הדוקטרינה הנזיקית עד לקצה ממש. למידע נוסף קראו על – תביעת לשון הרע.
לו עניין שכזה מונח על הפרק, חשוב ביותר להיוועץ עם עו"ד הוצאת דיבה מנוסה ומיומן, שניהל תיקים דומים, גם בשם תובעים וגם בשם נתבעים. אחרת, הכישלון בניהול ההליך לפתח רובץ. להרחבה בנושא קראו על תפקידו של – עורך דין הוצאת דיבה.
מעבר לתופעה החמורה של הגשת תלונות שווא, לא מעט הליכי גירושין מאופיינים בהוצאת דיבה ופגיעה בפרטיות משפילים בקרב מעגלי חברים קרובים, בני משפחה ואפילו עמיתים לעבודה. החל בפרסומים, אמיתיים או כוזבים, על אופן ניהול הליך הגירושין, עובר דרך פרסום דבר בגידה ברבים, וכלה בהתקנת מצלמות ריגול נסתרות ומכשירים להאזנת סתר. למידע נוסף קראו את השאלות והתשובות שריכזנו עבורכם בנושא – הוצאת דיבה.
פרסומים שכאלו, מן הצד האחד, נלקחים מלכתחילה בערבון מוגבל (הרי קיומו של הליך הגירושין ברקע, ככל הנראה ידוע למעגלים הקרובים כאמור, והכעס בין בני הזוג כמעט מובן מאליו), אך מן הצד השני אלו פרסומי לשון הרע שעלולים להיות חמורים מאין כמותם; להכיל פרטים אישיים המצויים בליבת הזכות לפרטיות.
לסיכום
בגין האמור לעיל (שפורט באמת על קצה המזלג), בתי-המשפט לענייני משפחה עמוסים בתביעות לשון הרע ופגיעה בפרטיות בין בני זוג המצויים בהליכי גירושין.
לעיתים מדובר בתביעות טקטיות שמשמשות כמנופי-לחץ כדי להשיג יתרונות משמעותיים במיוחד בעניינים אחרים (וזו היא תופעה שאינה חיובית), אך לעיתים מדובר בתביעות רציניות וחשובות מאין כמותן; דיני נפשות של ממש.
הליטיגציה בבית-המשפט לענייני משפחה, שונה מן הליטיגציה האזרחית הרגילה; בכל מובן. וכך הליטיגציה בדיני לשון הרע ופגיעה בפרטיות (שייחודית גם בתוך המטריה האזרחית) בבית-המשפט לענייני משפחה, טעונה מיומנות וניסיון. דווקא בבית-המשפט לענייני משפחה, לא פעם בחירת הייצוג בתיק לשון הרע או פגיעה בפרטיות, היא שתקבע את גורלו. לכן, ובשל משקלה של הסיטואציה, טוב להיוועץ בעו"ד לשון הרע ופגיעה בפרטיות לפני שיוצאים לדרך.
עורך דין בן קרפל: ״אני רואה בדיני לשון הרע תחום שדרכו המשפט מתפתח ועוקב אחר הטכנולוגיה. ייצוג תובעים ונתבעים בלשון הרע והגנת הפרטיות בעידן המודרני – עידן האינטרנט והרשתות החברתיות – מייצר אתגרים יום-יומיים; עבורי זו שליחות".
עורך-הדין בן קרפל, הוא יו"ר ועדת לשון הרע במחוז חיפה וחבר ועדת לשון הרע הארצית בלשכת עורכי-הדין. וכמו כן ערך את המחקר האמפירי המקיף והמשמעותי ביותר ביחס לגידול בשיעורי הפיצוי הנפסקים בעת האחרונה בתביעות דיבה ולשון הרע בכלל הערכאות השיפוטיות.
המשרד נמנה על-פי הדירוגים היוקרתיים – DUNS 100 ו – BDI כאחד המשרדים המובילים בישראל בתחום לשון הרע.
