התביעה מתחילה בהגשת כתב תביעה הכולל את המילים המדויקות שפורסמו. לעיתים מדובר בלשון הרע שנאמרה בעל פה, מה שמצריך תיעוד מדויק של פרטי הפרסום. לאחר מכן, הנתבע מגיש כתב הגנה ובו טיעונים להגנתו. ההליך כולל גם שלבים מקדמיים, גישור ולבסוף דיון בבית המשפט. הוצאת לשון הרע יכולה להיעשות גם בעל פה וגם בכתב, ועל פי חוק איסור לשון הרע, כל של פרסום פוגעני עשוי להיחשב עילה לתביעה. תביעות לשון הרע נבחנות על פי מבחנים אובייקטיביים, וכי מדובר בלשון הרע כאשר הפרסום נועד בכוונה לפגוע או לגרום נזק. מפרסום לשון הרע ניתן להגיש תביעה בגין לשון הרע, וכי לעיתים בית המשפט קובע פיצויים משמעותיים. תביעות לשון הרע כוללות גם תביעות קטנות, תביעות בבית משפט השלום ותביעות בבית המשפט המחוזי, בהתאם לנסיבות. של פרסום פוגעני, בין אם מדובר בהוצאת לשון הרע או בפרסום אחר, נבחן על פי נסיבות המקרה. ניהול תביעת לשון הרע מורכב ודורש הבנה מעמיקה של החוק והפסיקה. בחירת עורך דין מומחה חיונית להצלחה בתביעה
מהו חוק איסור לשון הרע ולמה הוא חשוב?
חוק איסור לשון הרע, התשכ”ה-1965, נחקק במטרה להגן על שמו הטוב של אדם, מבלי לפגוע בחופש הביטוי. על פי חוק איסור לשון הרע, כל פרסום שעלול להשפיל, לבזות או לפגוע באדם בעיני הבריות, מהווה לשון הרע, ומאפשר לנפגע להגיש תביעה אזרחית ואף פלילית. החוק חשוב במיוחד משום שהוא יוצר איזון עדין בין ההגנה על כבוד האדם לבין הצורך לאפשר שיח חופשי ופתוח בחברה דמוקרטית.
על פי החוק, הוצאת לשון הרע נחשבת לעוולה אזרחית ופלילית, והחוק מתייחס גם על פרסום באמצעים דיגיטליים ומסורתיים.
הגדרה ברורה: מהי לשון הרע לפי החוק?
לשון הרע מוגדרת בסעיף 1 לחוק איסור לשון הרע כך:
“פרסום שעלול להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם; לפגוע במשרתו, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו; או לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, מינו או נטייתו המינית.”
כלומר, כל פרסום – בכתב, בעל פה, בתמונה או בכל אמצעי אחר – אשר עלול לגרום לאחת מהפגיעות הללו, עשוי להיחשב ללשון הרע.
מה ההבדל בין לשון הרע, דיבה והוצאת דיבה?
לשון הרע: מונח משפטי המתאר כל פרסום פוגעני העונה על ההגדרה שבחוק.
דיבה: מונח עממי, המשמש לעיתים כשם נרדף ללשון הרע, אך לעיתים מתייחס לפרסום שקרי במיוחד.
הוצאת דיבה: מתאר את המעשה של פרסום לשון הרע, כלומר הפצת ביטוי פוגעני על אדם אחר.
בפועל, שלושת המונחים משמשים לסירוגין, אך ההגדרה המשפטית המחייבת היא “לשון הרע” לפי החוק. תביעת לשון הרע היא הליך משפטי המתנהל בבית משפט, ובמסגרתו ניתן להגיש תביעה בגין לשון הרע.
לאחר שהבנו מהי לשון הרע ומהו הרקע המשפטי, נמשיך להסביר מהם התנאים להגשת תביעת לשון הרע.
התנאים להגשת תביעת לשון הרע – מתי קמה לזכותך עילה לפי חוק?
שני תנאים לקיומה של עילת תביעה:
(א) “פרסום”, כלומר הפצת ביטוי לאדם נוסף מלבד האדם שהביטוי עוסק בו;
(ב) “לשון הרע”, כלומר שתוכן הפרסום “עלול” לבזות, להשפיל, לייחס תכונות או מעשים פסולים, או לפגוע בעסק או במשרה.
לדוגמה: כל ביקורת שלילית ביחס לעסק מקיימת את שני התנאים ומקימה עילה להגשת תביעה. הרי כל ביקורת מתפרסמת להרבה יותר מאדם אחד; וכל ביקורת “שלילית”, מעצם היותה שלילית, עלולה לפגוע.
בהתאמה, אם נדמה לך שפורסמה בגנותך דיבה, נכון לעשות שני דברים: (א) לתעד מיד הכל (צילומי מסך מדויקים שניתן להבחין בהם במועדי ההפצה, זהות המפיץ ונמעני הפרסום); (ב) לפנות לייעוץ מקצועי כדי להבין אם תוכן הפרסומים עולה כדי עילת תביעה לפי החוק. מידע נוסף ניתן למצוא גם במדריך בנושא – תביעת דיבה.
לאחר שהבנו מהם התנאים להגשת תביעה, נבחן אילו הגנות עומדות לנתבע בתביעות לשון הרע
הגנות מרכזיות בתביעות לשון הרע
בתביעות לשון הרע, לא די בכך שהתובע יוכיח כי פורסם עליו ביטוי פוגעני – לנתבע עומדות מספר הגנות, אשר לעיתים עשויות להביא לדחיית התביעה. להלן ההגנות המרכזיות:
חשוב לדעת כי תביעת לשון הרע ניתן להגיש בבית משפט השלום, שהוא הערכאה העיקרית לדון בתביעות אלו, במיוחד כאשר סכום התביעה נמוך יחסית. במקרים מסוימים, ניתן להגיש את התביעה גם במסגרת תביעה קטנה, בכפוף לסכום המותר בחוק ולנסיבות המקרה. עורכי הדין מסייעים בבחירת המסלול המשפטי המתאים, בייעוץ אסטרטגי ובהכנת כתבי טענות מדויקים, כדי להבטיח את מיצוי זכויות התובע או הנתבע.
• הגנת תום הלב
כאשר הנתבע פעל מתוך כוונה כנה, ללא מטרה לפגוע בתובע, ובנסיבות בהן היה סביר לפרסם את הדברים – בית המשפט עשוי לקבוע כי מדובר בפרסום מותר.
לדוגמה: ביקורת עניינית על שירות שקיבל אדם, שנועדה להתריע בפני הציבור ולא לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו או מינו.
• הגנת אמת בפרסום
אם הנתבע מצליח להוכיח כי הפרסום היה אמת וכי היה בו עניין ציבורי, בית המשפט עשוי לדחות את התביעה.
זוהי אחת ההגנות החזקות ביותר, שכן החוק קובע כי אמת בפרסום גוברת על הפגיעה בשם הטוב, כאשר יש עניין ציבורי בפרסום.
• הגנת הבעת דעה
לעיתים, פרסום לשון הרע ייחשב להבעת דעה ולא לקביעת עובדה. כאשר מדובר בהבעת דעה בתום לב, במיוחד בנושאים ציבוריים, בתי המשפט נוטים להגן על חופש הביטוי של הנתבע.
לדוגמה: ביקורת עיתונאית או תגובה ברשתות החברתיות עשויות להיחשב כהבעת דעה מוגנת.
• חסינות
במקרים מסוימים, החוק מעניק חסינות לפרסומים שנעשו על ידי בעלי תפקידים ציבוריים, חברי כנסת, שופטים או עדים במסגרת תפקידם.
חסינות זו נועדה להבטיח את תפקוד המוסדות הציבוריים והמשפטיים ללא חשש מתביעות לשון הרע.
• התיישנות
הנתבע יכול לטעון כי התביעה הוגשה לאחר שחלף המועד הקבוע בחוק, ולכן אין לדון בה.
בתי המשפט מקפידים על כללי ההתיישנות, ובמקרים רבים תביעה על לשון הרע תידחה אם הוגשה באיחור.
• הגנת חופש הביטוי ברשת
בפרסומים ברשתות החברתיות, הנתבעים טוענים לעיתים כי הפרסום נעשה במסגרת שיח ציבורי פתוח, וכי יש להעניק משקל מיוחד לחופש הביטוי ברשתות החברתיות.
עם זאת, בתי המשפט בוחנים כל מקרה לגופו, ומאזנים בין הזכות לשם טוב לבין חופש הביטוי.
• הגנות לעיתונאים
בתחום העיתונאות, קיימות הגנות ייחודיות לעיתונאים ולמו”לים, במיוחד כאשר הפרסום נעשה במסגרת עיתונאות אחראית, תוך בדיקת העובדות והקפדה על כללי אתיקה מקצועית.
גם בזירה הפוליטית והאקדמית, לעיתים יינתן משקל מיוחד לחופש הביטוי בדיון ציבורי, פוליטי או מחקרי.
משפט מעבר: לאחר שהבנו אילו הגנות עשויות לעמוד לנתבע, נבחן כיצד בתי המשפט בוחנים בפועל את תביעות לשון הרע.
לייעוץ עם משרד עלית לפי BDI & DUNS100 השאירו פרטים
הוגשה כנגדכם תביעה? נדרשת הגנה מקצועית וחדה! הכפישו אתכם? את העסק שלכם? אתם בעיצומו של משבר, מומלץ לפנות בהקדם האפשרי לעורך דין
האם זה כה פשוט? לא ניתן לפרסם ביקורת בלי להיחשף לתביעת דיבה?
כל מי שעניינו מקיים את שני התנאים מומלץ שיגיש תביעה? התשובה היא לא. ממש לא. מהשם “חוק איסור לשון הרע” משתמע שהחוק נועד לאסור פרסום דיבתי. אך זה לא מדויק. החוק נועד לאזן בין שתי זכויות שמעמדן לכאורה שווה. מהצד האחד, הזכות לשם טוב ומהצד השני, הזכות לחופש ביטוי. למעשה, ישנן סיטואציות (לא מעטות) בהן החוק קובע כי מותר לפרסם פרסום דיבתי. להרחבה בנושא קראו – מה קובע החוק.
הדרך הטובה ביותר להסביר זאת, היא באמצעות מבט על תבנית הניתוח הארבע שלבית שמחייבת את כל בתי המשפט בבחינת תביעת לשון הרע. בין אם מדובר בתביעה על שיימינג בפייסבוק, בין אם מדובר בתביעה על הוצאת דיבה בוואטסאפ, בין אם מדובר בתביעת ענק שמוגשת לבית המשפט המחוזי, ובין אם מדובר בתביעה “קטנה” שמוגשת לבית המשפט לתביעות קטנות. תמיד, הבחינה הארבע שלבית מחייבת.
כיצד בתי המשפט בוחנים את התביעה? תרשים זרימה ארבע שלבי:
בתחילת המילניום הגיעה אל בית המשפט העליון תביעה מטעם לוני הרציקוביץ’ (בעלים של מכבי תל אביב בכדורגל דאז, ע”א 4534/03 רשת שוקן בע”מ נ’ הרציקוביץ‘). באותה הזדמנות נקבע כי את העוולת יש לנתח בארבעה שלבים:
שלב ראשון – ניתוח מילולי-פרשני:
בשלב הראשון יש לקבוע מה המשמעות של הביטוי שנטען כפוגעני, בעיני האדם הסביר. שכן לעיתים למילים זהות ישנן משמעויות שונות בסיטואציות שונות. לדוגמה: יש שוני בין פרסום המשפט “חייל בארגון פשע” ביחס לעבריין ידוע, לבין פרסום אותם מילים ביחס לחבר כנסת או שר, שהכל יודעים ממה מתפרנס. העניין נדון לאחרונה בבית המשפט העליון, ונקבע כי עמותה שהתבטאה כך בנוגע לשר מיקי זוהר, הביעה דעה על פועלו, אך לא תארה אותו עובדתית כחבר בארגון פשע כפי שעולה מהמילים בבחינה לשונית טהורה.
שלב שני – בחינת תנאי עילת התביעה:
בשלב השני בית המשפט נדרש לבחון האם (עובדתית) הביטוי באמת הופץ לאדם נוסף מלבד מי שהביטוי עוסק בו ואם כן, האם תוכן הפרסום עלול לפגוע בשם הטוב של מי שעוסק בו הביטוי. אם התשובות לשתי השאלות הללו חיובית, לתובע יש עילת תביעה.
הוגשה כנגדכם תביעה? נדרשת הגנה מקצועית וחדה! הכפישו אתכם? את העסק שלכם?
אתם בעיצומו של משבר, פנו בהקדם האפשרי לעורך דין לשון הרע
השלב הרביעי – גובה הפיצוי בתביעה בתביעת לשון הרע:
אם בית המשפט קבע כי לנתבע אין הגנה, עליו לעבור לשלב הרביעי ולבחון את שיעור הפיצוי. גובה הפיצוי משלב בחינת שיקולים מעולמות דיני הנזיקין, דיני העונשין ואפילו חינוך הציבור בראיה רחבה. אך מעל לכל נמצא פוטנציאל הנזק האובייקטיבי כתוצאה מביצוע העוולה. על כך עמד כב’ הנשיא דאז בפרשת אמר לפני למעלה מ-20 שנים (רע”א 4740/00 אמר נ’ יוסף).
מאז, בפסק הדין בעניין שרנסקי, בית המשפט העליון חידד כי מעבר לחובה לפצות את מי שהוצאה דיבתו רעה והושמץ לשווא, על בית משפט לראות לנגד עיניו גם את מי שפרסם דיבה שאינה מוגנת, ולהשיב לו “כגמולו”; וכך גם לראות לנגד עיניו את הציבור, ולשלוח מסר מחנך לפיו כבודו של אדם ושמו הטוב אינם הפקר, ומי שיפגע לשווא בשם הטוב ישלם על כך ביוקר.
בפועל, רוב התביעות מוגשות כתביעות לפיצוי ללא הוכחת נזק (כיום, בהינתן כוונה לפגוע, עד סך כ-160,000 ₪). בעבר הלא רחוק, ניתן היה לתבוע את סך מקסימום הפיצוי במכפלת מעשי הפרסום. אך הדין השתנה (במעט) סביב פסק הדין בעניין פלונית (רע”א 2855/20). על הבעייתיות בהלכה החדשה ניתן לקרוא במאמר אחר. רק נציין כי כיום הפרקטיקה הנהוגה היא חלוקה לקבוצות פרסומים (לפי תוכן הפרסומים, מועדי ההפצה, וזהות הנמענים).
בין מה שניתן לתבוע תיאורטית לבין המתרחש בשטח, קיים פער. פרסמנו בעבר מחקר בנושא, ועדכונו מתבצע כעת. אך נסביר בקצרה כי מגמת פסיקת הפיצויים מתפצלת לשניים: ישנו סוג תביעות שבתי המשפט רואים כעניינים שוליים; שם נפסקים פיצויים בערכים של אלפים בודדים. וישנן תביעות רציניות שעוסקות בדיני נפשות, שם הפיצויים מגיעים לכדי מאות אלפי ₪ ומעבר. נציין כי בשנת 2023 בשורה של הליכים נפסקו סכומים משמעותיים, עד כדי חציית רף מיליון ₪. להרחבה בנושא קראו – פיצויים בתביעות דיבה.
סוגיית הנזק בתביעות לשון הרע
סוגיית הנזק בתביעות לשון הרע מהווה את אחד הנושאים המרכזיים והמורכבים ביותר בדיני לשון הרע. לפי חוק איסור לשון הרע, נזק בתביעות לשון הרע אינו מתמצה רק בפגיעה כספית ישירה, אלא כולל גם פגיעה בשם הטוב, במוניטין, ברווחה הנפשית ואף ביחסים החברתיים של אדם. בתי המשפט בישראל הכירו בכך שנזק הנגרם מפרסום לשון הרע עשוי להיות עמוק, מתמשך ולעיתים אף בלתי הפיך.
אחד המאפיינים הייחודיים של תביעות לשון הרע הוא האפשרות לקבל פיצוי כספי גם ללא הוכחת נזק בפועל. לפי חוק איסור לשון הרע, ניתן להגיש תביעה ולקבל פיצוי בסכום קבוע מראש, גם אם לא הובאה הוכחה מפורשת לנזק שנגרם. עם זאת, כאשר התובע מצליח להוכיח כי נגרם לו נזק ממשי – למשל, פגיעה בעסק, אובדן לקוחות, או פגיעה קשה במעמדו החברתי – בית המשפט רשאי לפסוק פיצויים גבוהים יותר, בהתאם לנסיבות המקרה.
בתי המשפט פיתחו פסיקה ענפה בנושא, וקבעו כי נזק בתביעות לשון הרע ניתן להוכיח במגוון דרכים: באמצעות עדויות של קרובים, לקוחות או עמיתים, הצגת מסמכים המעידים על ירידה בהכנסות, תיעוד פניות של גורמים חיצוניים בעקבות הפרסום, ועוד. עורכי דין המתמחים בדיני לשון הרע יודעים כיצד לאסוף ולהציג ראיות אלו, ובכך להגדיל את סיכויי התובע לקבל פיצוי הולם.
עם זאת, יש לזכור כי חוק איסור לשון הרע נועד גם להגן על חופש הביטוי, ובתי המשפט נדרשים לאזן בין הזכות לשם טוב לבין הזכות להביע דעה ולפרסם מידע. כל תביעה נבחנת לגופה, תוך התחשבות באינטרסים המתנגשים, בנסיבות הפרסום, ובשיקולי צדק והרתעה.
הליך תביעה על לשון הרע דורש הבנה מעמיקה של דיני לשון הרע, אסטרטגיה משפטית נכונה, וניהול משא ומתן מושכל. במקרים רבים, עורכי דין מנוסים מצליחים להגיע להסדרי פשרה מחוץ לכותלי בית המשפט, ובכך לחסוך ללקוח זמן, כסף ועוגמת נפש, תוך שמירה על שמו הטוב.
לסיכום, סוגיית הנזק בתביעות לשון הרע היא מורכבת ודינמית, ודורשת ייעוץ מקצועי של עורכי דין הבקיאים בתחום. הבנה מעמיקה של החוק, הפסיקה והאיזון בין זכויות האדם היא המפתח להצלחה בתביעות לשון הרע ולהשגת פיצוי מלא בגין הפגיעה.
סעדים שאינם כספיים בתביעות לשון הרע
מעבר לדרישה לפיצוי כספי, ניתן לבקש מבית המשפט גם סעדים שאינם כספיים, שמטרתם להפסיק את הפגיעה ולמנוע נזק נוסף.
בין הסעדים המרכזיים:
צווי מניעה: הוראה לנתבע להפסיק לאלתר את פרסום לשון הרע או להימנע מפרסומים דומים בעתיד.
מחיקת פרסום: צו למחיקת הפרסום הפוגעני ממקורות דיגיטליים או פלטפורמות חברתיות.
התנצלות פומבית: במקרים מסוימים, חיוב הנתבע בפרסום התנצלות.
סעדים אלו חשובים במיוחד כאשר הנפגע מעוניין להגן על שמו הטוב ולמנוע המשך הפצת המידע הפוגעני, ולא רק לקבל פיצוי כספי.
משפט מעבר: כעת נפרט כיצד מתנהל בפועל ההליך המשפטי בתביעת לשון הרע.
איך מתנהלת תביעת לשון הרע ?
רבים טועים לחשוב כי חובה לשלוח מכתב התראה לפי הגשת תביעת דיבה. זה לא נכון. אמנם יש יתרונות למכתב התראה, אך יש גם חסרונות (ולעיתים טעות חמורה לשלוח התראה לפני תביעה).
אם כן, תביעה מתחילה בהגשת כתב תביעה (בין אם בסדר דין רגיל, בין אם זו תביעה בסדר דין מהיר, ובין אם תביעת בתביעות קטנות).
כל כתב תביעה חייב להכיל את העובדות המגבשות את העילה ובמקרה זה, העובדות הן המילים. כתב תביעה שאין בו את ציטוט המילים הנטענות כפוגעות, אינו מגלה עילה.
הדין ביחס אליו – סילוק על הסף. תובעים רבים נוהגים “להקדים תרופה למכה” (לדעתם) ומנסים להוכיח שהמיוחס להם שקרי, כבר בכתב התביעה. חשוב לדעת שאין חובה לעשות כן; וזו יכולה להסתבר כטעות חמורה ובלתי הפיכה.
לאחר כתב התביעה הנתבע מוגש כתב הגנה – בכתב ההגנה הנתבע נדרש לאשר או להכחיש את עובדות הפצת הפרסומים; ולטעון מהן העובדות שמקנות לו הגנה מפני המיוחס לו (תוך הפרדה והבחנה בין הגנה להגנה). לדרך בה ינוסח כתב ההגנה, תהיה השפעה גם על פוטנציאל תחולת ההגנות, וגם על סכום הפיצוי שייפסק (אם ייפסק). למשל – השמצות חסרות הקשר יכולות לשמש עילה עצמאית להחמרה בפיצויים.
הוגשה כנגדכם תביעה? נדרשת הגנה מקצועית וחדה! הכפישו אתכם? את העסק שלכם?
אתם בעיצומו של משבר, פנו בהקדם האפשרי לעורך דין לשון הרע
לאחר הגשת כתב ההגנה ניתן להגיש כתב תשובה (בדרך כלל).
לאחר מכן מתנהלים הליכים מקדמיים, שלב בו ישנה משמעות לניסיונו של עורך הדין ולעומק הבנתו את הדין המיוחד החל בתביעות אלו. לאחר מכן, נשלחים הצדדים לבחינת האפשרות להעביר את העניין לגישור.
ואם כשלו, יגיעו הצדדים לישיבת קדם משפט, מצוידים ברשימות בקשות ורשימות עדים. משם והלאה, בית המשפט יורה כיצד ינוהל ההליך; תוגשנה ראיות ויסכמו הצדדים את טענותיהם. ולבסוף יינתן פסק דין.
חשיבות הייעוץ והייצוג המשפטי בתביעות לשון הרע
התמודדות עם תביעות לשון הרע דורשת מומחיות משפטית וניסיון רב. ייעוץ וייצוג של עורך דין מקצועי הם קריטיים להצלחת ההליך.
עורך דין המתמחה בלשון הרע יוכל לנתח את נסיבות המקרה, להעריך את סיכויי התביעה, לייעץ ללקוח כיצד לפעול, לאסוף ראיות, לנסח כתבי טענות מדויקים, ולנהל משא ומתן עם הצד השני.
לעיתים ניתן להגיע להסדר מחוץ לכותלי בית המשפט – מהלך שעשוי לחסוך זמן, כסף ועוגמת נפש. ייצוג משפטי נכון מבטיח כי זכויותיו של הנפגע יישמרו, וכי יוכל למצות את הדין עם מי שפגע בשמו הטוב.
לסיכום:
מהלך ניהול תביעת לשון הרע נשמע פשוט; אך הוא לא. ליטיגציה בתחום משפטי זה שונה באופן מפתיע מליטיגציה במרבית ההליכים האזרחיים. הכללים והמשמעויות שיש לכל פעולה שיבצע עורך הדין (או שלא יבצע), פזורים במאות פסקי דין שראשיתם בשנות ה-50 וסופם בימנו (ימים בהם הדין מתעצב ומשתנה, תוך ניסיון לרדוף אחר ההתפתחויות הטכנולוגיות ולצמצם את הפער). בהתאם, כמה שקל לתבוע פיצוי ללא הוכחת נזק, בחירת עורך דין שאינו בקיא בתחום בעבור ניהול תביעת דיבה, יכולה להסתבר כטעות קשה (שבחלק מהמקרים גם אין דרך לתקן).,
משרד בן קרפל ושות’ מדורג בצמרת Dun’s100, ובין המובילים בתחום לפי BDI code.
בין לקוחותינו מצויים בכירי המשק. עוה”ד בן ואדם קרפל ניהלו ומנהלים מאות תביעות ומשברים תקשורתיים מורכבים (ומוכרים). התוצאות, לא פחות ממעולות.
עוה”ד קרפל: “הדייקנות, הידע, הניסיון והדינאמיקה הייחודית בינינו מבטיחים ייצוג מעולה וייחודי. אנו מנהלים את ענייני לקוחותינו בדגש על שיקוף וניהול סיכונים, ניהול אסטרטגיה, וראיית צרכי הלקוח מעל הכל”.
