תביעת לשון הרע – המדריך המלא

תביעת לשון הרע דורשת פרסום ביטוי פוגעני לאדם נוסף מלבד הנפגע. החוק לא אוסר על פרסום פוגעני באופן מוחלט, אלא מאזן בין הזכות לשם טוב לחופש הביטוי. בתי המשפט בוחנים תביעות מסוג זה בארבעה שלבים: ניתוח מילולי-פרשני: קביעת משמעות הביטוי בעיני האדם הסביר. בחינת תנאי עילת התביעה: האם היה פרסום והאם תוכנו עלול לפגוע. תחולת הגנות: הנתבע צריך להוכיח הגנה כמו "אמת דיברתי" או "תום לב". גובה הפיצוי: בית המשפט שוקל את פוטנציאל הנזק, הרתעה וחינוך הציבור. הגנות בחוק כוללות פרסומים מותרים, "אמת דיברתי" ו"תום לב". התביעה מתחילה בהגשת כתב תביעה הכולל את המילים המדויקות שפורסמו. לאחר מכן, הנתבע מגיש כתב הגנה ובו טיעונים להגנתו. ההליך כולל גם שלבים מקדמיים, גישור ולבסוף דיון בבית המשפט. ניהול תביעת לשון הרע מורכב ודורש הבנה מעמיקה של החוק והפסיקה. בחירת עורך דין מומחה חיונית להצלחה בתביעה.
תביעת לשון הרע

התנאים להגשת תביעת לשון הרע – מתי קמה לזכותך עילה לפי חוק?

לתביעת לשון הרע קיימים שני תנאים לקיומה של עילת תביעה: (א) "פרסום", כלומר הפצת ביטוי לאדם נוסף מלבד האדם שהביטוי עוסק בו; (ב) "לשון הרע", כלומר שתוכן הפרסום "עלול" לבזות, להשפיל, לייחס תכונות או מעשים פסולים, או לפגוע בעסק או במשרה.

כלומר, לדוגמה: כל ביקורת שלילית ביחס לעסק מקיימת את שני התנאים ומקימה עילה להגשת תביעה. הרי כל ביקורת מתפרסמת להרבה יותר מאדם אחד; וכל ביקורת "שלילית", מעצם היותה שלילית, עלולה לפגוע.

בהתאמה, אם נדמה לך שפורסמה בגנותך דיבה, נכון לעשות שני דברים: (א) לתעד מיד הכל (צילומי מסך מדויקים שניתן להבחין בהם במועדי ההפצה, זהות המפיץ ונמעני הפרסום); (ב) לפנות לייעוץ מקצועי כדי להבין אם תוכן הפרסומים עולה כדי עילת תביעה לפי החוק. מידע נוסף ניתן למצוא גם במדריך בנושא – הוצאת לשון הרע.

הוגשה כנגדכם תביעה? נדרשת הגנה מקצועית וחדה! הכפישו אתכם? את העסק שלכם? אתם בעיצומו של משבר, מומלץ לפנות בהקדם האפשרי לעורך דין 

 

התקשרו אלינו

התייעצו איתנו

האם זה כה פשוט? לא ניתן לפרסם ביקורת בלי להיחשף לתביעת לשון הרע?

כל מי שעניינו מקיים את שני התנאים מומלץ שיגיש תביעה? התשובה היא לא. ממש לא. מהשם "חוק איסור לשון הרע" משתמע שהחוק נועד לאסור פרסום דיבתי. אך זה לא מדויק. החוק נועד לאזן בין שתי זכויות שמעמדן לכאורה שווה. מהצד האחד, הזכות לשם טוב ומהצד השני, הזכות לחופש ביטוי. למעשה, ישנן סיטואציות (לא מעטות) בהן החוק קובע כי מותר לפרסם פרסום דיבתי. להרחבה בנושא קראו – מה קובע חוק איסור לשון הרע.

הדרך הטובה ביותר להסביר זאת, היא באמצעות מבט על תבנית הניתוח הארבע שלבית שמחייבת את כל בתי המשפט בבחינת תביעת לשון הרע. בין אם מדובר בתביעה על שיימינג בפייסבוק, בין אם מדובר בתביעה על הוצאת דיבה בוואטסאפ, בין אם מדובר בתביעת ענק שמוגשת לבית המשפט המחוזי, ובין אם מדובר בתביעה "קטנה" שמוגשת לבית המשפט לתביעות קטנות. תמיד, הבחינה הארבע שלבית מחייבת.

כיצד בתי המשפט בוחנים את התביעה? תרשים זרימה ארבע שלבי:

בתחילת המילניום הגיעה אל בית המשפט העליון תביעה מטעם לוני הרציקוביץ' (בעלים של מכבי תל אביב בכדורגל דאז, ע"א 4534/03 רשת שוקן בע"מ נ' הרציקוביץ'). באותה הזדמנות נקבע כי את העוולת יש לנתח בארבעה שלבים:

שלב ראשון – ניתוח מילולי-פרשני:

בשלב הראשון יש לקבוע מה המשמעות של הביטוי שנטען כפוגעני, בעיני האדם הסביר. שכן לעיתים למילים זהות ישנן משמעויות שונות בסיטואציות שונות. לדוגמה: יש שוני בין פרסום המשפט "חייל בארגון פשע" ביחס לעבריין ידוע, לבין פרסום אותם מילים ביחס לחבר כנסת או שר, שהכל יודעים ממה מתפרנס. העניין נדון לאחרונה בבית המשפט העליון, ונקבע כי עמותה שהתבטאה כך בנוגע לשר מיקי זוהר, הביעה דעה על פועלו, אך לא תארה אותו עובדתית כחבר בארגון פשע כפי שעולה מהמילים בבחינה לשונית טהורה.

שלב שני – בחינת תנאי עילת התביעה:

בשלב השני בית המשפט נדרש לבחון האם (עובדתית) הביטוי באמת הופץ לאדם נוסף מלבד מי שהביטוי עוסק בו ואם כן, האם תוכן הפרסום עלול לפגוע בשם הטוב של מי שעוסק בו הביטוי. אם התשובות לשתי השאלות הללו חיובית, לתובע יש עילה להגשת תביעת לשון הרע.

שלב שלישי – תחולת הגנות; הנטל על הנתבע:

בשלב השלישי מתהפכות היוצרות. התובע אינו צריך להוכיח דבר, וכל נטל ההוכחה עובר אל כתפי הנתבע. בדיוק באותה נקודה, ניתנת הבמה הראויה לחופש הביטוי ומתחילות להצטבר משוכות של קושי, אל מול הקלות היחסית שבהוכחת עילת התביעה.

תביעת לשון הרע

אילו הגנות קבועות בחוק לשון הרע, ומה משמעותן?

בחוק 3 מערכות הגנה, שמכילות יחד 24 סיטואציות מוגנות, כאלו שהמחוקק קבע ביחס אליהן מראש כי מותר, ואפילו רצוי, לפרסם לשון הרע. הפרסומים המותרים (סעיף 13) 'אמת הפרסום' (סעיף 14) והגנות תום הלב (סעיף 15).

מרחב הפרסומים המותרים

אלו סיטואציות ייחודיות, החל מהתבטאות תוך כדי דיון בהליך משפטי, ועד לפרסומים שחובה לעשות לפי הוראה של רשות מוסמכת. רוב הסיטואציות היום יומיות, אינן קשורות בסעיף 13. אך חשוב לדעת כי אם פרסום קולע להגדרת "פרסום מותר", דין התביעה סילוק על הסף. כלומר, מדובר בסייגים לאחריות ולא בדיוק בהגנות.

סעיף 14 – אמת הפרסום שקובע את ההגנה המוכרת בציבור "אמת דיברתי"

להגנה שני תנאים: (א) שתוכן הפרסום יהיה אמת אובייקטיבית (אמת שהתרחשה במציאות, ונכונה לפי ראיות קבילות במשפט). (ב) שפרסום האמת ישרת מטרות או ערכים ראויים להגנה. שכן ישנן אמיתות שאינן ראויות לפרסום, ובעבור הגנה על פרסומן לא ראוי לפגוע בזכות לשם טוב.

דוגמה: אין תועלת בפרסום בשלט חוצות המציג אדם כזה או אחר כ"שמן", אין בפרסום ריק שכזה דבר מלבד עלבון והשמצה. לכן, גם אם נושא הביטוי "באמת" שמן אין הגנה על פרסום מהסוג הזה. הדברים דומים, למשל, בנוגע לפרסומים המתארים התנהלות של זוג בחדר המיטות (התיאור יכול להיות אמיתי, אך התועלת, כל עוד לא נעברה עבירה פלילית, כמעט תמיד איננה). למידע נוסף קראו את המאמר – הגנת אמת בפרסום.

סעיף 15 – תום הלב שמאפשר להגן על מי שפרסם דיבה שתוכנה כוזב

מי שפרסם דיבה באחת מנסיבות סעיף 15 והוכח שפעל בתום לב, מוגן מפני חבות, גם אם פרסם שקרים. אילו נסיבות מופיעות תחת סעיף 15? הרבה. למשל, פרסום מתוך חובה מוסרית או חברתית; הגנה על אינטרס אישי וכשר; הבעת דעה על איש ציבור או על פעולה שבוצעה בפומבי; תלונה למשטרה, והרשימה עוד ממשיכה. להרחבה בנושא קראו את המאמר

עד כדי כך פשוט? כל מי שיטען שפרסם מתוך תחושת חובה מוסרית יחמוק מתביעה? כרגיל, התשובה היא לא. המחוקק הקל את המלאכה וקבע תחת סעיף 16(א) חזקת תום לב חיובית, ותחת סעיף 16(ב) חזקת תום לב שלילית. בקצרה: לפי סעיף 16(א) מי שפעל באחת מנסיבות סעיף 15, והפרסום שהפיץ לא חרג מגבולות הסביר, כנקודת מוצא יש לראות בו כמי שפרסם בתום לב. ומנגד, מי שפרסם כזבים, לא האמין בתוכן הכזבים או לא עשה מספיק כדי לברר האם הדברים נכונים – או הוכח שהתכוון לפגוע מעבר לסביר – כנקודת מוצא יש לראות בו כמפרסם בחוסר תום לב.

ישנן הלכות נוספות שעוסקות באופן המחייב לניסוח כתב תביעה, ביחסי הגומלין בין חומרת הפרסומים לבין עוצמת הראיות שבכוחן להוכיח הגנה (ראו: ע"א 89/04 נודלמן נ' שרנסקי; כמו גם ע"א 670/79 הוצאת עיתון הארץ נ' מזרחי). וישנן הלכות שעוסקות בסיווג ביטוי כתיאור עובדתי או כהבעת דעה; וישנן שעוסקות באופן בחינת מרכיב תום הלב. במהלך שמונה עשורי פסיקה, הוראות החוק "נעטפו" בפרשנות, והדין התפתח. אך זה הדין. כך הוא מאזן בין שתי הזכויות לחופש ביטוי ולשם טוב. כך שרק בהינתן היכרות אמיתית עם הדין, ניתן לבחון ברצינות סיכויים של תביעת לשון הרע.

השלב הרביעי – גובה הפיצוי בתביעת לשון הרע:

אם ביה"מ קבע כי לנתבע אין הגנה, עליו לעבור לשלב הרביעי ולבחון את שיעור הפיצוי. גובה הפיצוי משלב בחינת שיקולים מעולמות דיני הנזיקין, דיני העונשין ואפילו חינוך הציבור. אך מעל לכל נמצא פוטנציאל הנזק האובייקטיבי כתוצאה מביצוע העוולה. על כך עמד כב' הנשיא דאז בפרשת אמר לפני למעלה מ-20 שנים (רע"א 4740/00 אמר נ' יוסף).

מאז, בפסק הדין בעניין שרנסקי, בית המשפט העליון חידד כי מעבר לחובה לפצות את מי שהוצאה דיבתו רעה והושמץ לשווא, על בית משפט לראות לנגד עיניו גם את מי שפרסם דיבה שאינה מוגנת, ולהשיב לו "כגמולו"; וכך גם לראות לנגד עיניו את הציבור, ולשלוח מסר מחנך לפיו כבודו של אדם ושמו הטוב אינם הפקר, ומי שיפגע לשווא בשם הטוב ישלם על כך ביוקר.

בפועל, רוב התביעות מוגשות כתביעות לפיצוי ללא הוכחת נזק (כיום, בהינתן כוונה לפגוע, עד סך כ-160,000 ₪). בעבר הלא רחוק, ניתן היה לתבוע את סך מקסימום הפיצוי במכפלת מעשי הפרסום. אך הדין השתנה (במעט) סביב פסק הדין בעניין פלונית (רע"א 2855/20). על הבעייתיות בהלכה החדשה ניתן לקרוא במאמר נוסף.

בין מה שניתן לתבוע תיאורטית לבין המתרחש בשטח, קיים פער. פרסמנו בעבר מחקר בנושא, ועדכונו מתבצע כעת. אך נסביר בקצרה כי מגמת פסיקת הפיצויים מתפצלת לשניים: ישנו סוג תביעות שבתי המשפט רואים כעניינים שוליים; שם נפסקים פיצויים בערכים של אלפים בודדים. וישנן תביעות רציניות שעוסקות בדיני נפשות, שם הפיצויים מגיעים לכדי מאות אלפי ₪ ומעבר. נציין כי בשנת 2023 בשורה של הליכים נפסקו סכומים משמעותיים, עד כדי חציית רף מיליון ₪. להרחבה בנושא קראו – פיצויים בתביעות דיבה.

איך מתנהלת תביעת לשון הרע?

רבים טועים לחשוב כי חובה לשלוח מכתב התראה לפי הגשת תביעת לשון הרע. זה לא נכון. אמנם יש יתרונות למכתב התראה, אך ישנם גם חסרונות (ולעיתים גם אסטרטגיה).

תביעה מתחילה בהגשת כתב תביעה. כל כתב תביעה חייב להכיל את העובדות המגבשות את העילה ובמקרה זה, העובדות הן המילים. כתב תביעה שאין בו את ציטוט המילים הנטענות כפוגעות, אינו מגלה עילה. הדין ביחס אליו – סילוק על הסף. תובעים רבים נוהגים "להקדים תרופה למכה" (לדעתם) ומנסים להוכיח שהמיוחס להם שקרי, כבר בכתב התביעה. חשוב לדעת שאין חובה לעשות כן; וזו יכולה להסתבר כטעות חמורה ובלתי הפיכה.

לאחר כתב התביעה הנתבע מוגש כתב הגנה. בכתב ההגנה ידרש הנתבע לאשר או להכחיש את עובדות הפצת הפרסומים. מהן העובדות שמקנות לו הגנה מפני המיוחס לו (תוך הפרדה והבחנה בין הגנה להגנה). לדרך בה ינוסח כתב ההגנה, תהיה השפעה גם על פוטנציאל ההגנות, וגם על סכום הפיצוי (אם ייפסק). למשל – השמצות חסרות הקשר יכולות לשמש עילה עצמאית להחמרה בפיצויים.

לאחר הגשת כתב ההגנה ניתן להגיש כתב תשובה (בדרך כלל). לאחר-מכן מתנהלים הליכים מקדמיים, שלב בו ישנה משמעות לניסיונו של עורך הדין ולעומק הבנתו את הדין המיוחד החל בתביעות אלו. לאחר מכן, נשלחים הצדדים לבחינת האפשרות להעביר את העניין לגישור. ואם כשלו, יגיעו הצדדים לישיבת קדם משפט, מצוידים ברשימות בקשות ורשימות עדים. משם והלאה, בית המשפט יורה כיצד ינוהל ההליך; תוגשנה ראיות ויסכמו הצדדים את טענותיהם. ולבסוף יינתן פסק דין.

לסיכום:

מהלך ניהול תביעת לשון הרע נשמע פשוט, אך הוא לא. ליטיגציה בתחום זה שונה מאוד מליטיגציה במרבית ההליכים האזרחיים. הכללים והמשמעויות שיש לכל פעולה שיבצע עו"ד, פזורים במאות פס"ד. ראשיתם בשנות ה-50 וסופם בימנו. בהתאם, בחירת עורך דין שאינו בקיא בתחום בעבור ניהול תביעת לשון הרע, יכולה להסתבר כטעות קשה (שבחלק מהמקרים גם אין דרך לתקן).

עו”ד בן קרפל ואדם קרפל

עו”ד בן קרפל מכהן כיו”ר ועדת לשון הרע במחוז חיפה, וחבר הועדה הארצית בלשכת עורכי-הדין. והמשרד מדורג בקבוצת העילית לפי Duns’100, ומהמובילים בתחום לפי BDI code.

״ייצוג בדיני לשון הרע, הגנת הפרטיות וניהול משברים בעידן האינטרנט והרשתות החברתיות, מייצר אתגרים אדירים.

זו שליחות אמיתית בעבורנו לנהל את ענייני לקוחותינו במקצועיות, בשקיפות, ותוך חתירה בלתי-מתפשרת למטרות לקוחותינו”.

 

התקשרו אלינו

התייעצו איתנו

תמונה של בן קרפל - עורך דין לשון הרע והגנת הפרטיות

בן קרפל - עורך דין לשון הרע והגנת הפרטיות

עורך דין בן קרפל הוא יו"ר ועדת לשון הרע במחוז חיפה וחבר הועדה הארצית בלשכת עורכי הדין. הישגיו המרשימים בניהול מאות משברים ותביעות דיבה בפני כלל הערכאות המשפטיות, הולכים לפניו. מעל לכל עו"ד קרפל הוא ליטיגטור שחי באולמות בתי המשפט ונושם את הייצוג המשפטי בשדה האזרחי. כמו כן ערך עו"ד קרפל את המחקר האמפירי המקיף והמשמעותי ביותר ביחס לגידול בשיעורי הפיצוי הנפסקים בתביעות דיבה בכלל הערכאות השיפוטיות לצד פרסום אין ספור מאמרים בתחום.

שתפו את המאמר

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Telegram
צרו קשר

הוגשה כנגדכם תביעה? נדרשת הגנה מקצועית וחדה?
הכפישו אתכם? את העסק שלכם? אתם בעיצומו של משבר

חוק איסור לשון הרע
חוק איסור לשון הרע - דברים שחשוב שתדעו
חוק איסור לשון הרע (להלן:...
קובלנה פלילית לשון הרע
קובלנה פלילית בלשון הרע
חוק איסור לשון הרע מאפשר...
תביעת דיבה - המדריך המלא
פסיקת פיצויים בתביעות לשון הרע
סעיף 7א' לחוק איסור לשון...
עורך דין לשון הרע והוצאת דיבה
עורך דין לשון הרע חיפה
בעידן הדיגיטלי, בו רשתות...
כתב הגנה לשון הרע
טענות כתב הגנה מפני תביעת לשון הרע
חוק איסור לשון הרע מאזן...
לשון הרע במשפחה
תביעת לשון הרע במשפחה ובן בני זוג
תביעת לשון הרע במשפחה:...
תלונת שווא במשטרה לשון הרע
תלונת שווא במשטרה כבסיס לתביעת לשון הרע
מתי תלונה במשטרה תהווה...
הגנת תום לב
הגנת תום הלב בתביעות לשון הרע
הגנת תום לב היא אחת ההגנות...
תביעת לשון הרע
סיכויי תביעת לשון הרע - מתי ניתן להגיש?
תביעות לשון הרע בישראל...
שיימינג בוואטסאפ | לשון הרע בפייסבוק
לשון הרע בפייסבוק
לשון הרע בפייסבוק הוא...

לייעוץ משפטי השאירו פרטים

×
דילוג לתוכן