רוב האנשים נתקלים בבלבול מושגי בקשר ליחס שבין “לשון הרע” ל”הוצאת דיבה”. עם זאת, הבנה מדויקת של היקפו של כל מושג – כמו גם היחס בינו למושג השני – חיונית לניתוח האנליטי במסגרת הנורמטיבית של “דיני לשון הרע”. בעוד המונח “לשון הרע” מתייחס לפרסום פוגעני בצורה כללית, המונח “הוצאת דיבה” מתייחס לפרסום פוגעני שהוא גם שקרי. ההבדל נראה קטן, אך הבנה שלו חשובה כדי למפות את הטענות האפשריות של שני הצדדים בתביעת לשון הרע ואת סכום הפיצויים שצפוי להיפסק.
במשרד עורכי הדין בן קרפל ושות’ נמצא צוות מיומן של עורכי דין ללשון הרע שעוסקים בדיני לשון הרע בכל יום בשנה, מבוקר עד ליל. צוות עורכי הדין במשרד ניהלו – ומנהלים – מאות תיקי לשון הרע בכל מחוזות השיפוט במדינת ישראל. ייצגנו – ואנחנו מייצגים – מאות תובעים ונתבעים לפי חוק איסור לשון הרע. והתוצאות, לא פחות ממעולות. יחד, טיפלנו במאות משברים תקשורתיים מורכבים (ומוכרים מאוד בציבוריות הישראלית) בהצלחה מרובה ולשביעות רצונם של לקוחותינו. משרד עורכי-דין בן קרפל ושות, עורכי דין ללשון הרע ולהגנת הפרטיות, מבטיח ייצוג מעולה וייחודי בנוף עורכי-הדין; טיפול פרטני וייחודי בכל עניין ועניין, כאילו היה זה העניין היחיד המצוי על שולחננו. המשרד נמנה על-פי הדירוגים היוקרתיים Duns100 ו – BDI, כאחד המשרדים המובילים בישראל בתחום לשון הרע
לשון הרע והוצאת דיבה – הגדרות
ניתן להבין את הבלבול בין המונחים “לשון הרע” ו”הוצאת דיבה”, שכן בין השניים ישנה חפיפה, אך לא זהות. המונח “לשון הרע”, בפשטות, מתייחס לאמרה שלילית על אדם. לפי סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע, התשכ”ה-1965 (להלן: “חוק איסור לשון הרע” או “החוק”), “לשון הרע” היא “דבר שפרסומו עלול “להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם; לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו; לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו; לבזות אדם בשל גזעו, מוצאות, דתו, מקום מגוריו, גילוי, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו”. למידע נוסף קראו את המאמר על – חוק איסור לשון הרע.
המונח “הוצאת דיבה” כמעט זהה ל”לשון הרע” למעט הבדל קטן, אך חשוב – בעוד המושג “לשון הרע” כולל בקרבו כל אמרה פוגענית על אדם, המושג “הוצאת דיבה” יותר צר ומתייחס לאמרה פוגענית שהיא גם שקר מוחלט. הבחנה אנליטית זו אינה מתבטאת בחוק לשון הרע, מה מהווה הסבר נוסף לבלבול המושגי שלעיל. להרחבה בנושא קראו את השאלות והתשובות שריכזנו עבורכם בנושא – הוצאת דיבה.
השלכה מושגית נוספת כתוצאה מהבחנה זו, נוגעת להבדל שבין דעה לבין עובדה. בעוד שהמונח “לשון הרע” מתייחס לכל פרסום מכפיש, המונח “הוצאת דיבה” חייב מבחינה אנליטית להתייחס למצג עובדתי ולא להבעת דעה, שכן הבעת דעה איננה יכולה להיות שקרית מתוקף הגדרתה. כמובן שבפועל, ייתכנו פרסומים שחלקם ייכנסו להגדרת “לשון הרע” וחלקם להגדרת “הוצאת דיבה”.
תביעת לשון הרע והוצאת דיבה
למרות ההבדל המושגי-התיאורטי בין שני המושגים, מבחינה מעשית אין הפרדה בין תביעת לשון הרע לתביעת דיבה, ובפועל מדובר באותם רכיבים.
כדי שתקום עילת תביעה להגדרת לשון הרע, חוק איסור לשון הרע מציין שני יסודות שעל התובע להוכיח. על יסוד אחד כבר עמדנו – אמרה שהיא “לשון הרע” לפי סעיף 1 לחוק (לעיון בחוק – לחצו כאן).
המרכיב השני הוא “פרסום”, שמוגדר בסעיף 2 בצורה רחבה שמכסה כל ביטוי אפשרי. יחד עם זאת, הסעיף מסייג ואומר שכדי להיחשב ל”פרסום” על האמרת לשון הרע להגיע לאדם אחד זולת הנפגע כאשר הפרסום הוא בעל פה, ואילו כאשר הפרסום בכתב מספיק שהאמרה עלולה להגיע לאדם אחד זולת הנפגע. כדי להוכיח שהפרסום נעשה “בכוונה לפגוע” – ולקבל את כפל הפיצוי הסטטוטורי, כפי שיוסבר להלן – על האמרה להגיע לשני אנשים זולת הנפגע או עם הפוטנציאל להגיע לשני אנשים זולת הנפגע, בעל פה או בכתב, בהתאמה.
החוק מאפשר למי שנפגע מפרסום לשון הרע לקבל פיצויים בסכום המגיע היום ל-79,446 ₪ ללא הוכחת הנזק עבור פרסום בודד, ו-158,893 ₪ ללא הוכחת נזק כאשר הפרסום נעשה בכוונה לפגוע. כמובן שבשני המקרים מדובר בגובה הסכום המקסימלי שניתן לפסוק ללא הוכחת נזק, וסכום הפיצויים בפועל ייקבע לפי שיקולים כגון חומרת האמרה המכפישה, כמות החשיפה שקיבלה, ונסיבות אחרות שבית המשפט ייקח בחשבון. בין היתר, ההבדל בין “לשון הרע” ל”הוצאת דיבה” משחק תפקיד, שכן “הוצאת דיבה” נתפסת כחמורה יותר ועל כן תביא לסכום פיצויים גבוה יותר. להרחבה בנושא קראו על – פיצוי ללא הוכחת נזק.
אולם, חשוב לציין כי שני יסודות אלו בלבד אינם מספיקים בעצמם כדי לנצח בתביעה, שכן החוק מקנה שורה של הגנות העומדות לנתבע שיכולות לגרום לדחיית התביעה. דוגמה להגנה כזו היא הגנת “אמת הפרסום” או “אמת דיברתי” לפי סעיף 14. כדי לזכות בהגנה זו, על הנתבע להוכיח שני תנאים: הראשון הוא כי מה שפרסם הוא אמת מוחלטת, והשני כי יש בפרסום עניין לציבור. אם כן, ההבדל המושגי בין “לשון הרע” ל”הוצאת דיבה” מקבל ביטוי גם כאן; שכן הגנה זו שימושית כאשר האמרה מהווה עובדה, אך לא דעה. כאמור, הוצאת דיבה היא שקר מוחלט, ועל כן בהגנת “אמת הפרסום” ייעשה שימוש כנגד טענת הוצאת דיבה. למידע נוסף קראו על הגנת – אמת בפרסום.
להבדיל מהגנת “אמת הפרסום”, ההגנות לפי סעיפים 15(4) ו-15(7) מדברות על הבעת דעה, ועל כן אינן עומדות בפני טענה של “הוצאת דיבה”, שהרי היא תכוון להצגת מצג עובדתי ולא להבעת דעה.
יש לציין, הבחנה זו היא אנליטית בלבד. בהרבה תביעות, אם לא ברובם, יהיו שזורות זו בזו גם טענה להוצאת דיבה וגם טענה ללשון הרע. הבידוד וההפרדה בין השניים עוזרות לניתוח המושגי של עוולת לשון הרע, תוך בחינת הסיכויים לקבלת התביעה או לדחייתה.
לסיכום
בעוד המונח “הוצאת דיבה” עוסק באמרה מכפישה ושקרית, המונח “לשון הרע” מתייחס לאמרה מכפישה שאיננה בהכרח שקרית. בעוד נהוג לבלבל בין שני המונחים לאור הדמיון ביניהם, מודעות להבדל האנליטי ביניהם תסייע לכם לדייק את הניתוח המשפטי שקשור לתביעה שמוגשת על ידכם או נגדכם. אם אתם חושבים שבוצעה כלפיכם עוולת לשון הרע, חשוב לפנות לעורך דין לשון הרע שיידע אותך בדבר זכויותיכם ויסייע במימושן.
במידה והוגשה כנגדכם תביעת לשון הרע או שפגעו בשמכם הטוב ואתם רוצים להתייעץ עם עורך דין לשון הרע בחיפה או באזור הצפון, ניתן ליצור קשר בכל עת.
עורך דין בן קרפל: ״אני רואה בדיני לשון הרע תחום שדרכו המשפט מתפתח ועוקב אחר הטכנולוגיה. ייצוג תובעים ונתבעים בלשון הרע והגנת הפרטיות בעידן המודרני – עידן האינטרנט והרשתות החברתיות – מייצר אתגרים יום-יומיים; עבורי זו שליחות”.
עורך-הדין בן קרפל, הוא יו”ר ועדת לשון הרע במחוז חיפה וחבר ועדת לשון הרע הארצית בלשכת עורכי-הדין. וכמו כן ערך את המחקר האמפירי המקיף והמשמעותי ביותר ביחס לגידול בשיעורי הפיצוי הנפסקים בעת האחרונה בתביעות דיבה ולשון הרע בכלל הערכאות השיפוטיות.
המשרד נמנה על-פי הדירוגים היוקרתיים – DUNS 100 ו – BDI כאחד המשרדים המובילים בישראל בתחום לשון הרע.
