לשון הרע בוואטסאפ

ת"א (בית שאן) 6688-05-19 קליין נ' הלפרין (פורסם בנבו, 21.12.2023)

יושב-ראש הוועד המקומי של מושב מירון (להלן: "התובע 1") ובנו המשרת בשב"ס (להלן: "התובע 2") תבעו את יושב ראש הנהלת האגודה השיתופית מירון לשעבר (להלן: "הנתבע 1") ואת שני בניו (להלן: "הנתבע 2" ו-"הנתבע 3") בגין 14 פרסומי לשון הרע שנעשו על רקע יריבות פוליטית במסגרת הבחירות לוועד המקומי של מושב מירון.

הפרסומים, שרובם הופצו בוואטסאפ, כללו אמירות המציגות את התובע 2 כמלשין, מעליל עלילות, אדם אלים שניסה בעבר לרצוח את נתבע 3, בן של קאפו, משסה כלבים בילדות וכמי עשה שימוש לרעה בתפקידו בשב"ס וגרם לפיטוריו של סוהר אחר משום שסייע לנתבע 3 לקבל אוכל כשר בזמן ששהה במעצר. כן בפרסומים מוצגים התובעים כבעלי גנים של שנאת אחים אשר עברו אליהם בתורשה מאמו המנוחה של התובע 1, שתוארה כאשה אכזרית ששיתפה פעולה עם הנאצים בתפקיד "קאפו" בתקופת השואה.

בית המשפט קיבל את התביעה בעילה של הוצאת לשון הרע בוואטסאפ רק ביחס לנתבע 1, שכן לטענתו לא הוכח כי לנתבעים 2-3 יש קשר לפרסומים. עוד נקבע כי בקביעת גובה הפיצוי יש להתחשב בעובדה כי כל הפרסומים נעשו בקבוצת ווטסאפ אחת עם אותם המשתתפים, בזמן סמוך לאירוע הבחירות ביישוב בהם התמודדו הצדדים זה מול זה, כאשר בסופו של דבר התובע 1 נבחר לתפקיד המיוחל, חרף כך שחלק מציבור הבוחרים לכאורה נחשף לפרסומים; לכן הנזק שנגרם לא היה גדול.
בית המשפט חייב את הנתבע 1 לשלם לתובעים סך של 30,000 ₪ בתוספת הוצאות ושכר טרחה בסך של 15,000 ₪ וחייב את התובעים בהוצאות הנתבעים 2-3 (שהתביעה נגדם נדחתה) בסך של 5,000 ₪. למידע נוסף קראו על – שיימינג בוואטסאפ.

ת"א (פתח תקוה) 55171-09-20 כהן נ' נדיב (פורסם בנבו, 3.12.2023)

התובע היה חבר וועד הבית באותו הבניין בו מתגורר הנתבע. סכום התביעה 100,000 ₪, והיא מוגשת בגין הודעה שפרסם הנתבע בקבוצת ווטסאפ של דיירי הבניין הנטענת כלשון הרע. בהודעת ווטסאפ, הנתבע פרסם על התובע כי הוא אינו משלם מיסי וועד, התקין ללא אישור מזגן לקירור מחסנים, מצלמה פרטית, ועמדת חשמל, הרחיב את המחסן שלו על חשבון השטח המשותף, והפך את החניות והמחסנים למקום בו נעשות עבודות ריתוך, גנב חשמל על ידי התחברות לחשמל של הבניין באופן פיראטי, וסיכן את הדיירים בחשיפה לתביעה.

בית המשפט קבע כי אומנם מדובר בפרסום לשון הרע בוואטסאפ, אך שחוסה תחת הגנת "אמת הפרסום" ותחת הגנת תום הלב לפי סעיפים 14 ו-15 לחוק איסור לשון הרע, בהתאמה.

באשר להגנת "אמת הפרסום", נקבע כי שני תנאיו מתקיימים:
(א) תוכן הפרסום הוא אמת אובייקטיבית: תוכן פרסומו של התובע שיקף אמת אובייקטיבית שכן נקבע כי התובע ביצע את כל המעשים שהנתבע תיאור בפרסומו. בית-המשפט הוסיף כי אפילו אם היה בפרסום פרט שלא הוכחה אמיתותו, אין בכך כדי לשלול את הגנת "אמת הפרסום", בהתאם להוראת סעיף 14 לגבי פרט לוואי שאין בו פגיעה של ממש.
(ב) עניין ציבורי בפרסום: בית המשפט קבע בקצרה כי דיווח על פעולות המבוצעות ברכוש משותף בבית המשותף ללא הרשאה מהדיירים, ואשר עלולות להוות סכנה לשלום הציבור, הן עניין ציבורי. להרחבה קראו את המאמר – הגנת אמת בפרסום. 

באשר להגנת תום הלב, בית-המשפט קבע כי על פרסום שנועד להתריע על מפגעי בטיחות שגורם חבר הוועד או דייר, ומהווים סכנה לשלום הציבור, בדומה לפרסומו של הנתבע, חלה ההגנה הקבועה בסעיף 15(2) החוסה על פרסום שנעשה מתוך חובה חברתית ומוסרית לעשות את הפרסום.
על כן, בית-המשפט דחה את התביעה וחייב את התובע בהוצאות שכר טרחה בסך 25,000 ₪ והוצאות אישיות של הנתבע בסך 5,000 ₪.

ת"א (באר שבע) 38880-06-20 פלונים נ' פלוני (פורסם בנבו, 27.7.2023)

התובעים 1-2 הם הורים לקטין שבתקופה הרלוונטית היה פעוט כבן שנתיים ששהה בגן ילדים (להלן: "הקטין"). הנתבע הוא אביו של ילד אחר ששהה באותה תקופה באותו גן ילדים. הנתבע פרסם בקבוצת הוואטסאפ של הורי הגן חמש תמונות של הקטין, שתועדו במצלמות האבטחה, וצירף מלל נוסף הן לצד התמונות והן לאחר שפורסמו. על מעשה זה הורי הקטין תובעים את הנתבע על פרסום לשון הרע ופגיעה בפרטיות, בסך 100,000 ₪.

מתוך חמשת התמונות, ארבע מציגות את הקטין עומד מאחורי בנו של הנתבע ואוחז בכתפיו, ושתיים מהן נערכו כך שמוצג בהן חץ אדום המצביע לכיוונו של הקטין. לצד התמונות הנתבע הציג שאלה, המופנית לחברי קבוצת הוואטסאפ, האם הוריו של הקטין חברים בקבוצה. במסגרת חילופי דברים בקבוצה לאחר פרסום התמונות, הנתבע שלח הודעות בקבוצה ובהן אמר כי הקטין מטופל על ידי הגננת וכי הוא מטריד את בנו, מפיל אותו על הרצפה כל היום ותופס אותו בצוואר, וכי הוא דורש לדעת האם הוריו של הקטין חברים בקבוצה.

בית המשפט קיבל את התביעה וקבע כי הנתבע ביצע עוולות לשון הרע בוואטסאפ והפרת הפרטיות. נקבע כי מהתמונות ומהסיטואציה הנחזית מהן, בצד הבקשה לדעת מי הם הוריו של הקטין, נוצר רושם שלילי לפיו הקטין עולל משהו, ושלכן מבוקש לדעת מיהם הוריו. כמו כן, מדבריו של הנתבע במסגרת חילופי הדברים בקבוצה עולה כי מדובר בילד אלים שמטריד אחרים הדורש טיפול בדחיפות.

בקביעת שיעור הפיצוי בית המשפט התחשב בעובדה כי קבוצת הוואטסאפ, היא פורום מצומצם, כי ההורים שהגיבו לפרסום בקבוצה בעיקר גוננו על הקטין אל מול האשמות הנתבע, כי הפרסום לא גרם לניכורו של הקטין מצוות הגן או מהורי שאר הילדים בגן, וכי בית המשפט סבור כי חרף העובדה שהפרסום הטיל רושם שלילי על הקטין, הרי שאין באותו רושם שלילי כדי להישאר לטווח הארוך.

בהתאם, בית המשפט חייב את הנתבע לשלם לתובעים פיצוי בסך 20,000 ₪ והוצאות שכר טרחה בסך 11,700 ₪.