כתב הגנה לשון הרע – מהן ההגנות מפני תביעה הקבועות בחוק?
הרבה נכתב על אודות תביעות לשון הרע, היכולת להגיש תובענה בדרישה לפיצויים ללא הוכחת נזק, עד סך כ-140,000 ₪ בעבור כל פרסום לשון הרע. אינה סוף פסוק. היא רק ההתחלה, ובוודאי שלא כל תביעה מתקבלת. אז מהן ההגנות מפני תביעת לשון הרע ומה צריך להכיל כתב הגנה לשון הרע.
חוק איסור לשון הרע
חוק איסור לשון הרע מאזן בין שתי זכויות חשובות במערך החיים הדמוקרטי. הזכות לחופש ביטוי אל מול הזכות לשם טוב. מעמד שתי הזכויות, כנקודת מוצא, שווה. שתיהן נגזרות מן הזכות לכבוד האדם, ושתיהן זכויות חוקתיות שאינן כתובות במילים מפורשות בחוקי היסוד, אך יש להן ביטוי היסטורי ברור בפסיקת בית המשפט העליון. כדי להבין את חוק איסור לשון הרע לעומק, יש לשאול: היכן נמצא האיזון בין שתי הזכויות החשובות הללו? היכן הוא מקבל ביטוי? והתשובה כמובן מורכבת.
האיזון בין חופש הביטוי לבין הזכות לשם טוב
הביטוי בחקיקה לזכות לשם טוב ברור לגמרי: מי שפורסם בגנותו ביטוי משמיץ שעלול לפגוע בו, זכאי להגיש תביעה בדרישה לפיצויים בסכומים משמעותיים גם מבלי להוכיח שנגרמו לו נזקים משמעותיים. זה בהחלט ביטוי ראוי שמגן, באופן כללי, על הזכות לשם טוב. מקומה של הזכות לחופש ביטוי בחוק איסור לשון הרע, מסווה מעט. הוא לא מופיע בסעיפים 1-2 לחוק, ובפשטות הוכחת עילת התביעה לפי סעיף 7, הוא מצוי בסעיפים 13-15 לחוק ולמעשה, גם בסעיף 16. שם בדיוק חבוי האיזון המדובר.
סעיפים 13-15 קובעים שורה ארוכה של סייגים לאחריות (בשפת היום יום "הגנות מוחלטות") והגנות מפני תביעה (שאינן מוחלטות) (למידע נוסף על סיכויי התביעה קראו – תביעת לשון הרע מה הסיכויים שלה). סעיפים אלו מתארים סיטואציות שבמסגרתן המחוקק העדיף, מלכתחילה, את הזכות לחופש ביטוי על פני הזכות לשם טוב. באותן סיטואציות, אמר המחוקק (בפרפראזה): נכון, מדובר בפרסום לשון הרע שיכול לפגוע; אין ספק. עם זאת, בשל חשיבות הזכות לחופש ביטוי, הגם שמדובר בלשון הרע, אין לחייב את המתבטא בפיצוי. וזה, על רגל אחת, מקומו של חופש הביטוי בחוק איסור לשון הרע. למידע נוסף קראו – מה קובע חוק איסור לשון הרע.
הוגשה כנגדכם תביעה? נדרשת הגנה מקצועית וחדה! הכפישו אתכם? את העסק שלכם? אתם בעיצומו של משבר, מומלץ לפנות בהקדם האפשרי לעורך דין לשון הרע
כתב הגנה בתביעת לשון הרע – הגנות מוחלטות:
סעיף 13 על תתי-סעיפיו, קובע סייגים לאחריות. אלו הן סיטואציות בהן בכלל לא משנה מה המתבטא אמר, דבריו לא יכולים לשמש עילה לתביעה. הסיטואציה המוכרת ביותר קבועה בסעיף 13(5) המסייג את האחריות בנוגע להתבטאויות במסגרת דיון משפטי. בסיטואציה כזו, גם אם נאמרו או נכתבו דברים נוראיים, וגם אם הדברים שקריים ונכתבו בזדון, לא ניתן להגיש תביעה לפי חוק איסור לשון הרע. כלומר, ניתן; אך אם מן העבר השני תישמע טענה קוהרנטית בנוגע לסייג לאחריות, התביעה חייבת להיות מסולקת על הסף. למידע נוסף על העוולה המשפטית לפי החוק קראו על – מהי לשון הרע.
תחת סעיף 13 מנויות סיטואציות נוספות דוגמת התבטאות מכוח הוראה או הרשאה של רשות מוסמכת [13(9) לחוק] או דיווח נכון והוגן על דיונים משפטיים. אך מרבית הסיטואציות שבסעיף 13 עוסקות בפעילות הרשויות ופחות ומהלך חייהם של אנשים פרטיים.
הגנת אמת דיברתי/ הגנת אמת בפרסום:
סעיף 14 – אמת דיברתי: הגנה רחבה, אך העלאתה סתם כך תסכן את הטוען ותפגע בו. לפי לשון החוק, מדובר בהגנת "אמת הפרסום". הגנה זו היא ככל הנראה החשובה והמשמעותית ביותר לחופש הביטוי, אך באותה הנשימה היא גם המסוכנת ביותר בעבור נתבע שמבקש להיאחז בה.
נתבע הטוען במסגרת כתב הגנה לשון הרע להגנתו "אמת הפרסום" (אמת דיברתי) נדרש להוכיח שני תנאים מצטברים:
(1) מבחינה משפטית, הביטוי הפוגעני משרת עניין ציבורי, קרי מטרות חברתיות, ערכיות ומוסריות שראויות להגנה.
(2) מבחינה עובדתית, תוכן הביטוי הפוגעני הוא אמת אובייקטיבית.
מהי אמת המידה הנדרשת להוכחת רכיב ה"אמת"?
חשוב להתעכב על שאלת ה"אמת": בית המשפט העליון דן ודש בשאלת "אמת" מהי, לעניין הגנת "אמת הפרסום" משך שנים; עשורים. בסופו של דבר בית-המשפט העליון קבע כי "אמת" יש רק אחת; אין "אמת לפי דעתי" ואין גם "אמת לשעתה" (שהייתה נכונה ואיננה עוד) ישנה רק אמת אובייקטיבית שניתן להוכיח באמצעות ראיות קבילות בבית-המשפט.
לפיכך, נתבע המבקש לזכות בהגנת אמת דיברתי, נוטל על עצמו נטל כבד; הוא נדרש להוכיח, בכמות ראיות שתהלום את חומרת דבריו, כי דבריו הם אמת. וכך למשל, נתבע שפרסם שפלוני אנס, במובן בעילה שלא בהסכמה, נדרש לפתע להוכיח באותות ובמופתים עובדות שמתרחשות בחדרי-חדרים, שגם משטרת ישראל ופרקליטות המדינה מתקשות להוכיח. משימה מורכבת.
המורכבות מתחדדת והופכת "מסוכנת" כאשר מתוודעים לכלל הבא: כאשר נתבע טען לתחולת הגנת אמת דיברתי, והתברר שטענתו היא שקר ששעון על-לא כלום, יש להחמיר עמו בפסיקת הפיצויים. לכן, אמנם מדובר בהגנה רחבה שיכולה להגן על ביטויים נוראיים ואיומים, אך יש לנהוג בה בחרדת-קודש, ולא לפלוט אותה על הדף סתם כך כי אפשר. להרחבה קראו – מהי הגנת אמת דיברתי.
משרד בן קרפל ושות’ מדורג בצמרת Dun’s100, ובין המובילים בתחום לפי BDI code. בין לקוחותינו מצויים בכירי המשק. עוה”ד בן ואדם קרפל ניהלו ומנהלים מאות תיקי לשון הרע ומשברים תקשורתיים מורכבים (ומוכרים). התוצאות, לא פחות ממעולות.
עוה”ד קרפל: “הדייקנות, הידע, הניסיון והדינאמיקה הייחודית בינינו מבטיחים ייצוג מעולה וייחודי. אנו מנהלים את ענייני לקוחותינו בדגש על שיקוף וניהול סיכונים, ניהול אסטרטגיה, וראיית צרכי הלקוח מעל הכל”.
