רשלנות רפואית מבוססת על הגדרה כללית של עוולת הרשלנות, כפי שמופיעה בסעיפים 35 ו-36 לפקודת הנזיקין. לפיכך, רצוי להבין כיצד בנויה פקודת הנזיקין ומה היא קובעת לגבי רשלנות רפואית.
פקודה היא חיקוק של המחוקק המנדטורי הנקלט במשפט הישראלי כבעל מעמד שווה לחוקי הכנסת. פקודת הנזיקין למעשה מסדירה את יסודות דיני הנזיקין בישראל. היא קובעת את עוולת הרשלנות ואת הפרת חובה חקוקה כעוולות מסגרת. מעבר לכך, הפקודה היא חלק חשוב במערכת המשפט הישראלי היות והיא קובעת מספר מסוים של עוולות פרטיקולריות. יש לציין כי עוולות נזיקיות נוספות מצויות בחוקים אחרים, דוגמת חוק איסור לשון הרע, ולכן אין טעם לחפש את כל העוולות הנזיקיות רק תחת פקודת הנזיקין.
הוגשה כנגדכם תביעה? נדרשת הגנה מקצועית וחדה! הכפישו אתכם? את העסק שלכם? אתם בעיצומו של משבר, מומלץ לפנות בהקדם האפשרי לעורך דין לשון הרע
השפעת הפקודה על נושא הרשלנות
עו"ד ענת מולסון רשלנות רפואית מסבירה כי פקודת הנזיקין (נוסח חדש) כפי שמוכרת לנו כיום היא עיבוד של פקודת הנזיקין המנדטורית בקפריסין משנת 1911. אנשי מקצוע בתחום המשפט טוענים כי התרגום של הפקודה הכיל במקור לא מעט טעויות, אשר מופיעות בפקודה עד היום. זו אחת הסיבות לכך שראוי להתייעץ עם עורך דין טרם הגשת תביעות רשלנות רפואית, או לפני שימוש בפקודת הנזיקין בתור אמצעי תביעה והגנה.
רשלנות רפואית אינה מקבלת הגדרה עצמאית בחוק הישראלי. סעיף 35 לפקודת הנזיקין מגדיר מהי התרשלות, וקובע כי כאשר ההתרשלות נעשית כלפי אדם אחר יש בכך גרימת עוולה. לעומת זאת, סעיף 36 מטיל את החובה האמורה בסעיף הקודם כלפי כל אדם וכלפי כל בעל נכס, כל אימת שאדם סביר צריך היה באותן נסיבות לראות מראש שהדברים עלולים לבוא לידי פגיעה או מחדל. ברמה הקונקרטית ועל פי ההגדרות של סעיפים 35 ו-36 בפקודת הנזיקין, רשלנות רפואית פירושה מתן שירותים רפואיים תוך סטייה מרמת הזהירות הסבירה שלה. עם זאת, התרשלות תחשב רשלנות הדורשת פיצוי רק כאשר הסטייה גרמה נזק למטופל, שלא היה נגרם אלמלא הסטייה האמורה. כפי שהוזכר, רשלנות רפואית היא מהבחינה הזו סוג מסוים של רשלנות ולכן תביעות אזרחיות בגין עוולת הרשלנות משויכות אל דיני הנזיקין.
מבנה פקודת הנזיקין
פקודת הנזיקין כוללת מבחינה מהותית שלושה חלקים שונים. החלק הראשון כולל את החלק של העוולות והוא החשוב ביותר עבור אנשי מקצוע העוסקים בתחום המשפט מתוך פרספקטיבה תיאורטית, אקדמית וכן הלאה. החלק הזה דומה במידה רבה לחלק של העבירות בחוק העונשין. השוואה בין החלקים הללו מעלה מסקנות מעניינות לגבי האופן בו מבחין החוק בין עבירות עונשין ונזיקין, אולם יש לציין כי העוולות שונות זו מזו באופן בסיסי. פקודת הנזיקין קובעת בין היתר כי על מנת להטיל אחריות בנזיקין לתשלום פיצויים יש למלא אחר שלוש דרישות. הדרישה הראשונה היא התנהגות עוולתית, הדרישה השנייה היא קשר סיבתי והדרישה השלישית היא נזק לתובע.
החלק השני של פקודת הנזיקין הוא כללי יותר. בחלק הזה נקבעים עקרונות כללים לגבי הטלת אחריות בנזיקין ועקרונות אלו חלים על כל העוולות. על פי החלק השני בפקודת הנזיקין, החלק הכללי של הפקודה אינו ממצה ולכן יש צורך ברחבה מסוימת. בנוסף, יש הרבה עקרונות שאינם מופיעים בפקודת הנזיקין אך בכל זאת זוכים להתייחסות בפסיקה.
החלק השלישי מגדיר עקרונות כלליים שנוגעים לסעדים. בחלק זה נבחנות שאלות כגון כיצד מחשבים פיצויים, מתי ניתן צו מניעה, איך נותנים תרופה, מתי יש לתת תרופה למטופל וכיצד לעשות זאת וכן הלאה. כפי שניתן לראות, גם החלק הזה חשוב במהלך ניהול תביעות על רשלנות רפואית.
עורך דין בן קרפל: ״אני רואה בדיני לשון הרע תחום שדרכו המשפט מתפתח ועוקב אחר הטכנולוגיה. ייצוג תובעים ונתבעים בלשון הרע והגנת הפרטיות בעידן המודרני – עידן האינטרנט והרשתות החברתיות – מייצר אתגרים יום-יומיים; עבורי זו שליחות".
עורך-הדין בן קרפל, הוא יו"ר ועדת לשון הרע במחוז חיפה וחבר ועדת לשון הרע הארצית בלשכת עורכי-הדין. וכמו כן ערך את המחקר האמפירי המקיף והמשמעותי ביותר ביחס לגידול בשיעורי הפיצוי הנפסקים בעת האחרונה בתביעות דיבה ולשון הרע בכלל הערכאות השיפוטיות.
המשרד נמנה על-פי הדירוגים היוקרתיים – DUNS 100 ו – BDI כאחד המשרדים המובילים בישראל בתחום לשון הרע.
