הוצאת דיבה בעיתונות – רע"א 4740/00 אמר נ' יוסף

המשיבים פרסמו בעיתון שתי כתבות על בתם של המערערים, אשר הושארה על-ידם לאחר לידתה בבית-החולים כיוון שסבלה מתסמונת נדירה. באחת הכתובת נאמר כי אמה של התינוקת (להלן :"המערערת 1") היא נרקומנית. המערערים הגישו תביעה על-פי חוק איסור לשון הרע. תביעתם נתקבלה, אולם סכום הפיצויים שנפסק הופחת בערעור שהגישו המשיבים. מכאן הערעור שהוגש לבית-המשפט העליון.

בית המשפט העליון בפסק דין מקיף דן בתפקיד הפיצויים בלשון הרע וכיצד הם נקבעים.

נקבע כי גם אם יש לדיני הפיצויים בגין לשון הרע תפקיד מחנך ומרתיע, אין בו בתפקיד זה, כדי להגדיל את הפיצוי התרופתי מעבר למידותיו הטבעיות. בגדר הפיצוי התרופתי ההיבט המרתיע וההיבט החינוכי מוצאים את ביטויים בעצם הטלתה של חובת הפיצויים, בקביעת שיעור הפיצויים על-פי אמות מידה אמיתיות של השבת המצב לקדמותו ובהגברת הפיצוי מקום שהתנהגות המזיק מגבירה את הנזק.

הגדלת הפיצוי בשל טעמים הרתעתיים ומחנכים מעבר לנדרש להשבת המצב לקדמותו תערער את האיזון הראוי בין הזכויות החוקתיות הנאבקות על הבכורה במסגרת דיני איסור לשון הרע.

    פנייה לייעוץ אישי


    עוד נקבע כי, הפיצוי התרופתי בגין לשון הרע נועד להשיג שלושה יעדים:  1. לעודד את רוחו של הניזוק שנפגעה בגין לשון הרע 2. לתקן את הנזק לשמו הטוב 3. למרק את זכותו לשם הטוב שנפגעה בגין לשון הרע. לשם השגתן של מטרות תרופתיות אלה אין להסתפק בפיצוי סמלי, אך גם אין להטיל פיצויים העולים על שיעור הנזק שנגרם.

    לקריאה נוספת בנושא פיצויים בקרו במאמר אודות > תביעת דיבה פיצויי ללא הוכחת נזק.

    הפיצוי התרופתי לא נועד אך להצהיר על הפגיעה. הוא גם לא נועד להעשיר את הנפגע. הפיצוי התרופתי נועד להעניק פיצוי מלא על הנזק שנגרם – לא פחות ולא יותר. רק כך יהא ניתן – הגדרי הפיצוי התרופתי – לקיים את האיזון הראו בין חופש הביטוי מזה לבין השם הטוב והפרטיות מזה. ודוק, פיצוי סמלי יכול לבוא כמכשיר להצהרה על ביצוע העוולה, אך לא כביטוי לפיצוי תרופתי.

    בית המשפט העליון גם התייחס לרכיב הנזק הלא רכושי וקבע שהנזק הלא רכושי הוא נזק בר-פיצוי. הוא הדין בפיצוי כאשר הנזק הלא רכושי הוא לשם הטוב. על בית-המשפט לעשות מאמץ תוך בחינת כל מקרה לגופו, להעריך את היקף הפגיעה בשם הטוב ולקבוע אותו פיצוי אשר יהא בכוחו, ככל האפשר, להעמיד את הניזוק במצב שבו היה נתון לולא פורסמה לשון הרע.

    נקבע כי, בפסיקת פיצויים בגין לשון הרע יתחשב בית-המשפט, בין היתר, בהיקף הפגיעה, במעמדו של הניזוק בקהילתו, בהשפלה שסבל, בכאב שסבל שהיו מנת חלקו ובתוצאות הצפויות מכל אלה בעתיד. הבחינה היא אינדווידואלית. אין לקבוע "תעריפים". בכל מקרה יש להתחשב בטיב הפרסום, בהיקפו, באמינותו, במידת פגיעתו ובהתנהגות הצדדים.

    עורך דין בן קרפל: ״אני רואה בדיני לשון הרע תחום שדרכו המשפט מתפתח ועוקב אחר הטכנולוגיה. ייצוג תובעים ונתבעים בלשון הרע והגנת הפרטיות בעידן המודרני – עידן האינטרנט והרשתות החברתיות – מייצר אתגרים יום-יומיים; עבורי זו שליחות".

    עורך-הדין בן קרפל, הוא יו"ר ועדת לשון הרע במחוז חיפה וחבר ועדת לשון הרע הארצית בלשכת עורכי-הדין. וכמו כן ערך את המחקר האמפירי המקיף והמשמעותי ביותר ביחס לגידול בשיעורי הפיצוי הנפסקים בעת האחרונה בכלל הערכאות השיפוטיות.

    המשרד נמנה על-פי הדירוגים היוקרתיים – DUNS 100 ו – BDI כאחד המשרדים המובילים בישראל בתחום לשון הרע.

    ליצירת קשר חייג – 072-2221780

      פנייה לייעוץ אישי





      אין באמור לעיל ובאתר הוצאת דיבה משום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי או תחליף לכך; כמו כן התוכן באתר הוצאת דיבה לא מתיימר להיות מדויק ו/או מקיף ו/או עדכני, ויש לקחת בחשבון שמידע משפטי מטבעו מתיישן. כל המסתמך על המידע באתר הוצאת דיבה עושה זאת באחריותו המלאה ועל דעת עצמו בלבד!

      פנייה לייעוץ אישי

        שם ושם משפחה *

        מספר טלפון *

        נושא הפנייה




        פרטי יצירת קשר:

        רחוב האשל 5.

        טלפון: 072-2221780


        לקבלת ייעוץ משפטי ראשוני:
        072-2221780


        מידע חשוב נוסף