שאלות ותשובות

הקדמה:

עידן הרשתות החברתיות והטלפונים הסלולריים הביאו את חוק איסור לשון הרע לקדמת הבמה. בעוד שבעבר הרחוק, ההתדיינות בתביעות לשון הרע הייתה שמורה רק לדמויות מפתח בחברה (כתובעים) ולגופי תקשורת ממוסדים (כנתבעים), כיום כל אחת ואחד יכולים למצוא עצמם במרכז תביעת לשון הרע; בין בצד התובע (הנפגע מפרסום לשון הרע) ובין בצד הנתבע (כמי שהפיץ פרסום שנטען כלשון הרע). שהרי היכולת להפיץ מסרים פומביים בתפוצה אדירה – ובלחיצת כפתור – הפכה בלתי-מוגבלת לחלוטין.

לכך, יש להוסיף את האפשרות המוכרת לתבוע פיצויים בסכומים משמעותיים ללא הוכחת נזק; והופך ברור: חוק איסור לשון הרע והאפשרות לתבוע ולהיתבע, מעוררים עניין אמיתי בציבור.

בתוך-כך, אנו מוצאים את עצמנו נשאלים – מידי יום – שאלות בנוגע לחוק איסור לשון הרע וניהול הליכים משפטיים לפיו. לכן, בחרנו לרכז במקום אחד את השאלות הנפוצות ביותר ואת התשובות להן.

    פנייה לייעוץ אישי


    מה התנאים להגשת תביעת לשון הרע?

    סעיף 7 לחוק איסור לשון הרע קובע כי העוולה האזרחית (במובחן מהעבירה הפלילית) תלויה בהתגבשות שני יסודות מצטברים: (1) פרסום, כמשמעו בסעיף 2 לחוק, על דרך הפצת ביטוי לאדם אחד זולת האדם הנפגע; (2) "לשון הרע", כמשמעות המונח בסעיף 1 לחוק, קרי שתוכן הביטוי שפורסם יכיל פוטנציאל פגיעה אובייקטיבי בשמו הטוב של הטוען לפגיעה. אך חשוב לדעת שקיומה של עילת תביעה, עוד לא אומר שנכון להגיש תביעה; שהרי החוק מקפל בתוכו שורה ארוכה של הגנות מפני הטלת חבות. כדי לברר האם נתונה לך באופן ספציפי עילת תביעה טובה, נכון להיוועץ בעורך-דין לשון הרע מנוסה שזה תחום עיסוקו העיקרי. רק כך ניתן לשרטט את מפת הסיכונים והסיכויים ולקבל החלטה מושכלת ונבונה.

    כתבו לי דברים נוראיים ושקריים בהודעה פרטית, אפשר לתבוע?

    תנאי יסודי להתגבשות עילת התביעה, הוא "פרסום"; כלומר, הפצת הביטוי לפחות לאדם אחד נוסף על האדם שהביטוי עוסק בו. לפיכך, כאשר מתנהל שיח פרטי בין שני בני-אדם – והשיח עוסק אך ורק באותם שניים – לא יכולה להתגבש עילת תביעה לפי חוק איסור לשון הרע.

    פרסמו בגנותי שקרים ביודעין במסגרת דיון משפטי (או כתב טענות), ניתן להגיש תביעת לשון הרע?

    ככלל, התשובה היא חד-משמעית לא. סעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע קובע סייג לאחריות כל אימת שביטוי מופץ תוך-כדי דיון משפטי, בידי אחד מן הגורמים המנויים בסעיף. הלכת חיר המפורסמת (ע"א 1104/07) קבע כי מדובר בסייג מוחלט לאחריות. משום שהתשובה כה חד-משמעית, ראוי לסייגה: לפי הלכת מדר נ' אורן, יש לבחון את הנמענים להפצה; שכן הפצה לגורמים שאינם רלוונטיים, לא חוסה בצל הסייג המוחלט שבסעיף 13(5). על כל פנים, אם יש ספק, ראוי להיוועץ בעורך דין לשון הרע שבקיא בתחום ובאמתחתו ניסיון ממקרים דומים.

    האם ניתן להגיש תביעה כנגד מי שרק שיתף פוסט בפייסבוק?

    התשובה היא כן. עד לפסק-הדין בעניין ניידלי תקשורת, הדעות בבתי-המשפט השונים היו חלוקות. כעת, בית-המשפט העליון פסק בצורה חד-משמעית כי שיתוף (SHARE) בפייסבוק יכול לשמש עילה לתביעת לשון הרע כנגד מי ששיתף את הפרסום. עם זאת, במסגרת פסק-הדין המכונן, בית-המשפט העליון עמד גם על הסכנות שטמונות באפשרות לתבוע סכומי כסף משמעותיים ממי שרק שיתף פרסום ברשת; ולאור הסכנות, הציע שורה של הגנות והקלות למי שנתבע רק בעבור שיתוף פוסט.

    הוגשה נגדי תביעת לשון הרע ולדעתי מדובר בתביעת השתקה; אני צודק?

    סוגיית תביעות ההשתקה בדין הישראלי עדיין נמצאת בחיתוליה; בין ביחס לסיווג תובענה כ"תביעת השתקה" ובין ביחס למשמעות הכתרת תביעה כתביעת השתקה. ככלל, טרם נקבעה בדין דוקטרינה מחייבת לסיווג תביעות השתקה; אך בשנים האחרונות ניתן ממש לראות איך ההלכה קורמת עור וגידים ומתפתחת. נכון לכתיבת שורות אלו, בתי-המשפט השונים קבעו שורה של מאפיינים טיפוסיים לתביעת השתקה: (1) פערי כוחות משמעותיים בין הצדדים; (2) טענות סרק עובדתיות ומשפטיות; (3) סכום תביעה מופרז וחסר אחיזה בדין; (4) תביעה שהגשתה ובירורה עלולים להרתיע את הציבור מהשתתפות חופשית בדיונים ציבוריים. בכל הנוגע לתביעות השתקה חשוב לחדד כי הידע מצוי בידי מעטים; עורכי-דין שחקרו את הנושא והתנסו בפרקטיקה בעניין. וכדי לקבל מענה קונקרטי בנוגע לסוגיה ספציפית, אין אלא להיוועץ בעורכי-דין שבקיאים בדבר.

    כמה כסף ניתן לתבוע בתביעת לשון הרע?

    לפי סעיף 7א'(ב) לחוק איסור לשון הרע, הנפגע מפרסום זכאי לתבוע עד סך 50,000 ₪ ללא הוכחת נזק. הסכום הנ"ל צמוד למדד משנת 1998, וכיום שווה-ערך לכ-72,000 ₪. לפי סעיף 7א'(ג) ניתן לתבוע את כפל הפיצוי (כלומר עד 100,000 ₪) לו התובע מסוגל להוכיח שהנתבע התבטא במטרה להזיק לו; ובהתאמה, סך 100,000 ₪ כיום שווה-ערך לכ-144,000 ₪. כל זה, ביחס לפרסום אחד. לו הופצו בגנותך 3 פרסומים בכוונה לפגוע, החשבון פשוט: ניתן לתבוע עד סך 432,000 ₪. אך חשוב לחדד כי הסכומים הללו הם סכומי גג לפיצויים ללא הוכחת נזק. בית-המשפט מוסמך לפסוק בגין כל פרסום בין 0 ₪ לבין 144,000 ₪, לפי השיקולים המנחים הקבועים בפסיקת בית-המשפט העליון, ולפי שיקול-דעתו. עוד חשוב לציין כי ניתן לתבוע מעבר לסך 144,000 ₪ (למעשה ניתן לתבוע כל סכום), במקרים בהם התובע מסוגל להוכיח נזק; בין אם מדובר בנזק ממוני ובין אם מדובר בנזק שאינו ממוני.

    האם קללות וגידופים מספיקים כדי להגיש תביעת לשון הרע?

    הכל תלוי במשמעות האובייקטיבית של הדברים; לעיתים אותה מילה יכולה לזכות – בסיטואציות שונות – ליותר ממשמעות אחת. לעיתים, ביטוי כמו "חולה נפש" יכול להשתמע כפגיעה אנושה בשמו הטוב של אדם (כמו גם בפרטיותו), ולעיתים אותו ביטוי ממש מתפרש כקללה בשעת-כעס (למשל, ריב בין זרים בכביש). כאשר קללות לא מכילות פוטנציאל פגיעה אובייקטיבי בשמו הטוב של הטוען לפגיעה, סביר להניח שהן לא יסווגו כ"לשון הרע". אך כמובן, הכול תלוי נסיבות.

    קיבלתי הביתה מכתב התראה לפני תביעת לשון הרע, מה לעשות?

    התשובה פשוטה: יש ליצור קשר מהיר עם עורך-דין לשון הרע מנוסה ומקצועי, וכמובן לא להתעלם מהמכתב. הסיבה פשוטה לגמרי והגיונית: לעיתים, ניתן ליישב סכסוך לשון הרע באמצעות התנצלות, תשלום פיצוי סמלי והסדרת מערכת היחסים בין הצדדים במבט צופה פני-עתיד. והתעלמות ממכתב התראה, עלולה להעלות את הסיכוי שההתראה תשנה פניה ותהפוך לתביעה. ובעוד שהתנהלות בין עורכי-דין במסגרת התראה, תשובה ומשא-ומתן לקראת פשרה עשויה לכפות השקעת משאבים מינימליים, ניהול הליך משפטי מתחילתו ועד סופו דורש השקעת אין-סוף משאבים; כלכליים ומנטאליים כאחד. לכן, חשוב לזכור כי מכתב התראה הוא בבחינת הזמנה לפשרה; ועל דרך הכלל, אין היגיון להתעלם מהזמנה לפשרה.

    האם חברה (לרבות חברה בע"מ) יכולה לתבוע פיצויים ללא הוכחת נזק?

    כן. עד לאמצע העשור הקודם, הייתה מחלוקת בפסיקה בעניין זה; בזיקה לסתירה אפשרית בין הוראות סעיף 10 לפקודת הנזיקין לבין הוראות חוק איסור לשון הרע. אך בשנת 2016 בית-המשפט העליון פסק בצורה ברורה: תאגידים יכולים להגיש תביעה בגין הוצאת דיבה ולתבוע פיצויים ללא הוכחת נזק.

    האם ניתן להגיש תביעה ייצוגית בגין לשון הרע/הוצאת דיבה?

    לא. במובחן מפגיעה בפרטיות, לא ניתן להגיש תביעת לשון הרע בגין פרסום לשון הרע. פרט זה מתחבר היטב (גם) להוראות סעיף 4 לחוק איסור לשון הרע, אשר שוללות את האפשרות להגיש תביעה בגין לשון הרע על ציבור.

    אפשר להגיש תביעת לשון הרע בגין תלונת שווא?

    ככלל, התשובה בחיוב. אך חשוב להבין מלכתחילה כי מדובר בסוגיה רגישה ומורכבת במיחד. בהתאם להוראות סעיף 15(8) לחוק איסור לשון הרע, תלונה שהוגשה בתום-לב לרשות מוסמכת (או לממונה לפי דין) מוגנת מפני תביעת לשון הרע. ובמובחן מסיטואציות אחרות, כשמדובר בתביעה בגין הגשת תלונה למשטרה (למשל), הנטל המוטל על התובע מורכב במיוחד. לכן, ישנם מקרים (לא רבים) שמתאימים באמת לתביעת לשון הרע בגין תלונת שווא; אך חשוב להיוועץ בעורכי-דין מנוסים ומיומנים בתחום, כדי להבין האם התלונה הספציפית שהוגשה כנגדך מתאימה לתביעת לשון הרע.

    אולי יעניין אותך לקרוא גם על תפקידו של עורך דין הוצאת דיבה.

    עורך דין בן קרפל: ״אני רואה בדיני לשון הרע תחום שדרכו המשפט מתפתח ועוקב אחר הטכנולוגיה. ייצוג תובעים ונתבעים בלשון הרע והגנת הפרטיות בעידן המודרני – עידן האינטרנט והרשתות החברתיות – מייצר אתגרים יום-יומיים; עבורי זו שליחות".

    עורך-הדין בן קרפל, הוא יו"ר ועדת לשון הרע במחוז חיפה וחבר ועדת לשון הרע הארצית בלשכת עורכי-הדין. וכמו כן ערך את המחקר האמפירי המקיף והמשמעותי ביותר ביחס לגידול בשיעורי הפיצוי הנפסקים בעת האחרונה בכלל הערכאות השיפוטיות.

    המשרד נמנה על-פי הדירוגים היוקרתיים – DUNS 100 ו – BDI כאחד המשרדים המובילים בישראל בתחום לשון הרע.

    ליצירת קשר חייג – 072-2221780

      פנייה לייעוץ אישי





      אין באמור לעיל ובאתר הוצאת דיבה משום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי או תחליף לכך; כמו כן התוכן באתר הוצאת דיבה לא מתיימר להיות מדויק ו/או מקיף ו/או עדכני, ויש לקחת בחשבון שמידע משפטי מטבעו מתיישן. כל המסתמך על המידע באתר הוצאת דיבה עושה זאת באחריותו המלאה ועל דעת עצמו בלבד!

      פנייה לייעוץ אישי

        שם ושם משפחה *

        מספר טלפון *

        נושא הפנייה




        פרטי יצירת קשר:

        רחוב האשל 5.

        טלפון: 072-2221780


        לקבלת ייעוץ משפטי ראשוני:
        072-2221780


        מידע חשוב נוסף