מהי הזכות לשם טוב בעבודה?
שמו הטוב של אדם מהווה חלק מכבודו, מאישיותו ומהמוניטין שלו. הזכות לשם טוב בעבודה כמו גם הזכות לחופש הביטוי נגזרות מכבוד האדם ומוגנות בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. חוק איסור לשון הרע (להלן: "החוק") בא לאזן בין הזכויות החשובות הללו. גם העובד במקום העבודה שלו, זכאי לשמור על שמו הטוב, על כבודו ועל המוניטין והכישורים שצבר עם השנים.
הזכות לשם טוב מעוגנת בחוק
החוק קובע כי לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול –
(1) להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם;
(2) לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו;
(3) לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו;
(4) לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו.
הוגשה כנגדכם תביעה? נדרשת הגנה מקצועית וחדה! הכפישו אתכם? את העסק שלכם? אתם בעיצומו של משבר, מומלץ לפנות בהקדם האפשרי לעורך דין
התקשרו אלינו
התייעצו איתנו
אולם, הזכות לשם טוב איננה זכות מוחלטת, והחוק מציג רשימה ארוכה של הגנות והקלות המאפשרות כביכול להוציא דיבה כנגד אדם במצבים מסוימים, כגון:
1. הגנה על חופש הביטוי ועל אינטרס הציבור.
2. הגנת אמת בפרסום.
3. הגנות תום הלב.
עם זאת, לחופש הביטוי יש מגבלות וזו בעצם מטרתו האמיתית של החוק. ומי שעובר על החוק עלול למצוא את עצמו מואשם אף בעבירה פלילית במקביל לתביעה אזרחית. להרחבה בנושא קראו על – חוק איסור לשון הרע.
מה דינה של פגיעה בזכות לשם טוב בעבודה?
מעביד אשר ידבר בשפה פוגעת ומעליבה אשר אינה קשורה ליחסי עובד מעביד או יפרסם דברים פוגעניים ללא תום לב, סביר להניח שיספק לעובד עילת תביעה כנגדו על הוצאת לשון הרע בעבודה.
קיימים שני סוגים של הוצאת דיבה בעבודה. האחת, הוצאת דיבה שנאמרת בנימה אישית כלפי העובד על מנת לפגוע בו במישור האישי, והשנייה, הוצאת דיבה בעבודה, בקשר לכישוריו ויכולתו המקצועית של העובד.
ברגע שנאמרה אמירה קשה/מעליבה כלפי העובד, ואין ספק שמדובר בניסיון לפגוע בו באופן אישי, אזי קיימת האפשרות שבית המשפט יתייחס לאותן הערות כאל הוצאת דיבה בעבודה.
במקרים בהם נאמרת דיבה לגבי כישוריו המקצועיים של אותו עובד, זה לא ייחשב כהוצאת דיבה במידה והדברים שנאמרו הם אמת ומעוגנים במציאות. הדברים ייחשבו כפגיעה בזכות לשם טוב רק אם בדיעבד יתבררו כשקריים לחלוטין ויתברר כי גרמו נזק לעובד במקום עבודתו או שפוטר בעקבותיהם. למידע נוסף קראו על – הזכות לשם טוב
האם מותר למעסיק למסור למעסיק אחר חוות דעת שלילית אודות העובד?
מעסיק שנתן חוות דעת שלילית למעסיק אחר באשר לכישוריו של אותו עובד, לא בהכרח יחשב כמי שפוגע בזכות לשמו הטוב של העובד. גם אם מדובר בעובדות לא מחמיאות אודותיו, דבר אשר ככל הנראה יפגע קשות בסיכוייו להתקבל לאותה עבודה.
המעסיק הקודם יכול לספק פרטים שלילים למעסיק הפוטנציאלי. כל עוד מדובר בפרטים נכונים שיש בהם מן האמת אודות העובד. גם כאשר מדובר במשוב שלילי אשר בעקבותיו תישקל מחדש מועמדותו של העובד למשרה.
הוצאת לשון הרע בעבודה – סיכום
החוק אוסר "לפגוע באדם במשרתו, באם המשרה ציבורית או לא, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו". אם המעביד/העובדים "לכלך" על עובד אחר, הוא חשוף לתביעה.
להרחבה קראו על – תביעת לשון הרע.
לפי חוק איסור לשון הרע אפשר לתבוע סכום של עד 70,000₪ ללא הוכחת נזק. במקרה שהעובד מצליח להוכיח שהמעביד פגע בזכות לשם טוב בעבודה ללא כל בסיס ולא התקיימו לו ההגנות הקבועות בחוק. למידע נוסף על פסיקת פיצויים לפי החוק קראו על – תביעת לשון הרע פיצוי ללא הוכחת נזק.
אולם, אם יש בדברים שנאמרו ע"י המעביד מן האמת, כי אז יחולו ההגנות שבחוק והמעביד לא יחשב כמי שהוציא דברי לשון הרע ולא יהא חייב לפצות את העובד שנפגע. במקרה של הוצאת דיבה ע"י המעביד, יהיה על העובד להוכיח כי אכן נאמרו/פורסמו הדברים שלטענתו אין להם אחיזה במציאות.
במידה ונפגעת מהוצאת דיבה (לשון הרע) בעבודה, או שעובד טוען נגדך שפגעת בשמו הטוב, מוטב להתייעץ עם עורך דין לשון הרע מנוסה ובעל ותק בייצוג בתביעות לשון הרע.
עו”ד בן קרפל ואדם קרפל
עו”ד בן קרפל מכהן כיו”ר ועדת לשון הרע במחוז חיפה, וחבר הועדה הארצית בלשכת עורכי-הדין. והמשרד מדורג בקבוצת העילית לפי Duns’100, ומהמובילים בתחום לפי BDI code.
״ייצוג בדיני לשון הרע, הגנת הפרטיות וניהול משברים בעידן האינטרנט והרשתות החברתיות, מייצר אתגרים אדירים.
זו שליחות אמיתית בעבורנו לנהל את ענייני לקוחותינו במקצועיות, בשקיפות, ותוך חתירה בלתי-מתפשרת למטרות לקוחותינו”.
התקשרו אלינו
התייעצו איתנו
לאיזה חלק במאמר תרצו לחזור?
