לקבלת ייעוץ משפטי ראשוני:
072-2221780

הוצאת דיבה ולשון הרע באינטרנט וברשתות החברתיות; התחלה וסימן לבאות

לעמדתנו קשה לחלוק על כי בשנים האחרונות מתחוללת לנגד עינינו (הבוהות במסך) מהפכה של ממש: מהפכת האינטרנט והרשתות החברתיות. האינטרנט הבייתי נכנס אל חיינו (כתושבי הארץ) בראשית שנות ה-90, ואי-שם בעשור הראשון לשנות ה-2000 הופיעה הרשת החברתית העולמית הראשונה והגדולה ביותר – פייסבוק – ואחריה כמו פטריות אחרי הגשם הופיעו עוד ועוד רשתות חברתיות כאלו ואחרות. המשותף לכל הרשתות החברתיות הוא כי מדובר ב"במה" או ב"זירה" חדשה להפצת ביטויים. ומכאן, אין קושי להבין כי עולם הרשתות החברתיות שינה מקצה לקצה את העיסוק היום-יומי בתביעות בגין הוצאת דיבה ולשון הרע.

מבחינה היסטורית, דיני לשון הרע התפתחו בעיקר סביב סיטואציות של פרסומים בעיתונים (כמו גם ברדיו, ומאוחר יותר גם בטלוויזיה). לכן, לא מפתיע שרוב הפסיקה המוקדמת והמכוננת בדיני לשון הרע היא במבנה אחיד יחסית: אדם פרטי או חברה מול גוף תקשורת גדול [למשל, פסקי-הדין הבולטים בעניין ע"א 723/74 הוצאת עיתון הארץ בע"מ נ' חברת החשמל, פ"ד לא(2) 281 (1977); ע"א 3199/93 קראוס נ' ידיעות אחרונות בע"מ, פ"ד מט(2) 843 (1995); ע"א 670/79 הוצאת עיתון הארץ בע"מ נ' מזרחי, פ"ד מא(2) 169 (1987); רע"א 3614/97 יצחק נ' חברת החדשות הישראלית בע"מ, פ"ד נג(1) 26 (1998)].

הסיבה לכך ברורה: הבימות מעליהן ניתן היה להתבטא בעבר היו מצומצמות; שני ערוצי טלוויזיה, כמה עיתונים בודדים ומספר תחנות רדיו. כמובן שלא לכל אחד ישנה גישה שמאפשרת לו להתבטא באותן בימות מצומצמות, ומעבר לזה "זמן האוויר" או כמות הדפים בעיתון פשוט מוגבלת.
פתאום, יש מאין, הופיעו אין-ספור בימות חדשות בהן ניתן להתבטא בצורה חופשית, מבלי כל סינון או עריכה מוקדמת של הדברים המפורסמים; בלי הגבלת מקום, ובלי כל תנאי מוקדם שמקשה על הפרסום. ככל הנראה ריבוי האפשרויות להפצת ביטויים הוביל באופן טבעי לכמות אדירה של ביטויים פומביים, ובניהם גם הביטויים המשפילים והפוגעניים שעלולים לחרב את חייו של האדם בן רגע.
ניצנים ראשונים של פסיקה הקשורה בלשון הרע בפייסבוק ושיימינג, החלו להופיע בתחילת העשור הנוכחי, ומיד החלו לעלות שאלות ראשוניות וכבדות משקל.

האם פוסט בפייסבוק יכול מלכתחילה לשמש כעילה לתביעה? האם שיתוף הוא מעשה פרסום? האם טוקבקים ותגובות מקיימים את יסודות העוולה הנזיקית? מה בדבר פרסום בקבוצות פייסבוק סגורות?

עם הזמן – ולמעשה בלית-ברירה – בתי-המשפט החלו לעסוק יותר ויותר בשאלות שקשורות ברשתות החברתיות; השאלות הלכו והתחדדו לשאלות מורכבות יותר אשר לוקחות בחשבון את המאפיינים המיוחדים של הפרסום ברשת, למשל: האם הפרסום ברשת חמור יותר או חמור פחות מפרסומים באמצעים אחרים? כמה האדם הסביר לוקח ברצינות את הפרסום בפייסבוק? האם ראוי ונכון להטיל אחריות על מנהלי קבוצות פייסבוק? ועוד כהנה וכהנה שאלות מורכבות ביותר שחייבו את בתי-המשפט להידרש לסוגיות המיוחדות של הפרסומים ברשת החברתית.

מידע נוסף בנושא ניתן למצוא במאמר אודות – לשון הרע בפייסבוק.

כיום, רוב השאלות זכו למענה: ברור לחלוטין כי פוסט בפייסבוק יכול לשמש עילה לתביעה; אין ספק כי שיתוף הוא מעשה פרסום; האדם הסביר לוקח ברצינות את הפרסומים בפייסבוק; ולעיתים, אופייה המיוחד של הרשת החברתית, לרבות כוח ההפצה ויכולת שימור המידע מוביל לתוצאות הרסניות וחמורות פי-כמה מכפי שהכרנו קודם לכן; למשל, תופעת השיימינג הפכה בשנים האחרונות למכת מדינה של ממש, שהובילה לא פעם לפגיעות בגוף (ואין ספור פעמים לפגיעות חמורות לא פחות בנפש).

ברור שפרסומים ברשת – ובדגש על הרשתות החברתיות – יכולים לשמש עילה לתביעת דיבה ולשון הרע, כמו כל פרסום אחר; המודעות היא הצעד הראשון הנדרש. מעבר לזה, לו שמך הטוב ספג פגיעה כתוצאה מפרסומים ברשתות חברתיות, חשוב ביותר לפעול מהר מכמה טעמים:

(1) אף פעם לא ניתן לדעת מי איזה מהפרסומים יהפוך לוויראלי ויזכה לחשיפה אדירת ממדים;

(2) מנועי חיפוש שואבים מידע מהרשתות החברתיות ו"מגבשים עמדה" על בני-אדם כתוצאה מהפרסומים שם;

(3) ניתן לפגוע באדם בצורה קשה והרסנית ומיד לאחר מכן למחוק את הפרסום כך שלא תישאר עדות שתאפשר להוכיח את עצם הפצת הפרסום.

לכן, חשוב לפנות לייצוג מקצועי ואיכותי של עורך דין לשון הרע כבר מן הרגע הראשון. ועד אז, חשוב ביותר לתעד כל פיסת מידע שעשויה לעזור ולסייע להוכחת התביעה. וחשוב עוד יותר לא לנהוג בפזיזות, אך גם לא לטמון את הראש בחול. צעדים פזיזים כמו תגובות נגד משתלחות ופוגעניות, עלולים "לאזן" את הסיטואציה, והתעלמות מן הפרסומים עלולה להוביל לתוצאות הרסניות וכמעט בלתי-הפיכות.

עצה אחרונה לסיום: העיסוק המשפטי בתביעות הקשורות באינטרנט וברשתות החברתיות, טעון הבנה מעמיקה של עולם התוכן הדיגיטלי ושל התהליכים הטכנולוגיים המתרחשים בעת מעשי הפרסום ולאחריו. לכן, אם שמך הטוב נפגע כתוצאה מפרסומים באינטרנט וברשתות החברתיות, יש מה לעשות אך חשוב לבחור עורך-דין שמעבר לניסיון מוכח בניהול תיקי לשון הרע, גם מבין היטב את העולם המודרני ואת הממשק בין המשפט לבין האינטרנט.

עורך דין בן קרפל: ״אני רואה בדיני לשון הרע תחום שדרכו המשפט מתפתח ועוקב אחר הטכנולוגיה. ייצוג תובעים ונתבעים בלשון הרע והגנת הפרטיות בעידן המודרני – עידן האינטרנט והרשתות החברתיות – מייצר אתגרים יום-יומיים; עבורי זו שליחות".

עורך-הדין בן קרפל, הוא יו"ר ועדת לשון הרע במחוז חיפה וחבר ועדת לשון הרע הארצית בלשכת עורכי-הדין. וכמו כן ערך את המחקר האמפירי המקיף והמשמעותי ביותר ביחס לגידול בשיעורי הפיצוי הנפסקים בעת האחרונה בכלל הערכאות השיפוטיות.

המשרד נמנה על-פי הדירוגים היוקרתיים – DUNS 100 ו – BDI כאחד המשרדים המובילים בישראל בתחום לשון הרע.

ליצירת קשר חייג – 072-2221780

פנייה לייעוץ אישי






אין באמור לעיל ובאתר הוצאת דיבה משום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי או תחליף לכך; כמו כן התוכן באתר הוצאת דיבה לא מתיימר להיות מדויק ו/או מקיף ו/או עדכני, ויש לקחת בחשבון שמידע משפטי מטבעו מתיישן. כל המסתמך על המידע באתר הוצאת דיבה עושה זאת באחריותו המלאה ועל דעת עצמו בלבד!

פנייה לייעוץ אישי

שם ושם משפחה *

מספר טלפון *

נושא הפנייה




פרטי יצירת קשר:

רחוב האשל 5.

טלפון: 072-2221780


לקבלת ייעוץ משפטי ראשוני:
072-2221780


מידע חשוב נוסף