הוצאת דיבה באינטרנט

מהו ההבדל בין הוצאת דיבה ללשון הרע?

הוצאת דיבה היא פרסומו של דבר שקרי, בעוד לשון הרע יכולה להיות כינוי גנאי, או פרסום דבר אמת. יש להדגיש כי עובדת אמיתות הפרסום או היותו שקרי, לא תקבע לבדה, בשאלת קיומה של עילת תביעת לשון הרע. הסיבה לכך היא כי ישנם קריטריונים נוספים בחוק איסור לשון הרע, אשר מוכרחים להתקיים, בכדי שניתן יהיה להגיש תביעה על הוצאת לשון הרע באינטרנט.

מתי ניתן להגיש תביעה על הוצאת דיבה באינטרנט

חוק איסור לשון הרע איננו נוקט במונח הוצאת דיבה, אך תביעה בגין הוצאת דיבה, תוגש מכוחו של חוק זה. פרסומה של אמירה שקרית על אדם אחר או תאגיד, מהווה הוצאת דיבה ומעניקה לנפגע מן הפרסום, אפשרות להגיש תביעה אזרחית, במסגרתה יינתן פיצוי לנפגע. יצוין כי לשון הרע היא גם עוולה פלילית ועל כן, ניתן להגיש קובלנה פלילית בגינה.

האם כל אמירה שקרית, מאפשרת הגשת תביעה בגין הוצאת דיבה? התשובה לכך היא בשלילה. הדין בעניין זה, הכולל את החוק והפסיקה, קובע תנאים לקיומה של עילת תביעה כדלקמן:

1. פומביות: אמירת דברי שקר על אחר, פוגעת גם כאשר היא נעשית בחדרי חדרים, אך המונח הוצאת דיבה, כשמו כן הוא, מתייחס אל הוצאת הדיבה החוצה, קרי בפני הרבים. אלמנט הפומביות והפרסום, הוא תנאי סף לקיומה של עילת תביעה. למותר לציין כי הוצאת דיבה באינטרנט, ממלאת את דרישת הפומביות בצורה המובהקת ביותר ולמרבה הצער, הפגיעה ממנה היא קשה וחריפה.

2. האמירה היא שקרית: לא פעם, אנשים טוענים להוצאת דיבה, כאשר האמירה בגינה הם תובעים, הייתה אמת. חשוב להבהיר כי פרסום דבר אמת, אין פירושו, כי לא תוטל אחריות בגין לשון הרע. זאת כאשר הפרסום פגע במושא ולא עומדת לנתבע, אחת מטענות ההגנה שבחוק. הנחת המוצא בעניין זה, היא כי הפרסום הוא שקרי, אך הדבר ייבדק, בין כותלי בית המשפט.

3. העדר הגנה: לעיתים, המפרסם, סבור כי הוא מפרסם דבר מה שהוא אמת. אם מסתבר בדיעבד, כי מדובר בשקר, לא ניתן יהיה לטעון הוצאת דיבה. אף אם הפרסום פגע במושא, תעמוד למפרסם טענת הגנה של אמת הפרסום או טענת תום הלב. מידע נוסף על הגנה בתביעת לשון הרע ניתן למצוא במאמר הגנת תום הלב בתביעות לשון הרע.

מהו היקף התופעה ואיך ניתן להתמודד עם הוצאת דיבה ברשת? 

אין חולק על כך, כי הגנה על חופש הביטוי, היא הכרחית לקיומנו כחברה דמוקרטית, אך בעידן האינטרנט, המערכת השיפוטית, חייבת להתמודד עם שימוש לרעה בחופש הביטוי, תוך פרסום דיבה באינטרנט.

הדין בישראל טרם עבר את השינוי הנדרש, בכדי להתמודד עם התופעה רחבת ההיקף הזו, של הוצאת דיבה ברשת כמו במקרה של שיימינג בפייסבוק. בין אם מדובר בפרסום בפורומים, בצ'אטים, ברשתות חברתיות או בכל אמצעי אחר, הוצאת דיבה באינטרנט, היא פגיעה עמוקה ביותר במושא הפרסום, פגיעה שחמור מכל, איננה ניתנת, במקרים רבים לתיקון.

משנפגע שמו הטוב של אדם, משפורסמה אמירה שקרית לגביו, אם על עסקו ואם עליו כאדם, באופן אישי, תיקון הרושם שנוצר בקרב הציבור, הוא משימה קשה ביותר ולעיתים, אף בלתי אפשרית. זאת לאור היקף החשיפה של הפרסום, שלא ניתן תמיד לאמוד אותו.

הוצאת דיבה באינטרנט היא שכיחה כל כך מן הטעם הפשוט שהיא זמינה מאוד, כל אדם יכול לפרסם ברשת, באינספור מקומות, מאמרים, כתבות או אמרות קצרות אודות אחר. נוסף על זאת וזהו הדובדבן שבקצפת, עבור אותם מוציאי דיבה באינטרנט, ניתן להישאר אנונימיים. הפרסום ברשת אינו דומה לפרסום בעיתון או ברדיו, שם אדם חייב להזדהות בשמו או שניתן לזהות את קולו.

הוצאת דיבה באינטרנט – החשיבות של ייעוץ משפטי

לחומרתה של הוצאת דיבה, מתווסף הקושי הראייתי, קל וחומר כאשר מדובר על הוצאת דיבה באינטרנט. כאן נכנסת לתמונה, החשיבות שבהיוועצות מקצועית עם עו"ד לשון הרע בעל ניסיון בתביעות של הוצאת דיבה בכלל והוצאת דיבה ברשת בפרט. ישנם עורכי דין, אשר לקחו חלק בפסיקה המשמעותית ביותר בתחום הוצאת דיבה באינטרנט וכדאי לפנות אל המומחים בתחום זה. לרוב, פגישת הייעוץ הראשונית, איננה כרוכה בתשלום ומטרתה לבדוק האם יש בידי הפונה, עילת תביעה.

כאמור מעלה, הגשת תביעה דיבה, נעשית במסגרת חוק איסור לשון הרע, אשר דורש את קיומם של תנאי סף להצלחתה של תביעה.

הדין הישראלי אוסר על הוצאת דיבה, במסגרת חוק איסור לשון הרע. בשנים האחרונות, הפכה הוצאת דיבה באינטרנט, לתופעה בעלת ממדים עצומים ולכן, נדרשים בתי המשפט לטפל במוציאי הדיבה בחומרה. למותר לציין, כי נדרש שינוי חקיקתי שיתמודד עם הוצאת דיבה ולשון הרע ברשת. דוגמא למצבים איתם מתמודדים בתי המשפט ניתן לראות בפסק הדין שעסק בשאלה האם שיתוף פוסט בפייסבוק יכול להוות עילה לתביעת לשון הרע.