לייעוץ ראשוני ללא התחייבות:
03-6001112

תביעת לשון הרע נגד רשויות שלטוניות

יעוץ משפטי הוצאת דיבה

פרסום לשון הרע, הוא מעשה בלתי חוקי וחמור מכך, בלתי מוסרי. הוא פוגע בנפשו של האדם, בכבודו ובשמו הטוב ולעיתים קרובות, אף גורם לו לנזק כלכלי גדול. חוק איסור לשון הרע, אוסר על הוצאת דיבה ולשון הרע, כאשר לניזוק עומדת הזכות להגיש תביעה כספית לפיצוי נגד המזיק.

המפרסם יכול להיות אדם פרטי, חברה ואף רשות שלטונית. ניתן למצוא בפסיקה, לא מעט מקרים שבהם רשות שלטונית הוציאה לשון הרע כלפי פלוני, אשר בחר להגיש תביעה, בסיומה פסק לו בית המשפט, פיצוי כספי בשל הנזקים שגרמה לו הרשות.

במאמר זה נסביר מתי ניתן להגיש תביעה בגין לשון הרע, נביא דוגמא מן הפסיקה לתביעה בגין לשון הרע שהוגשה נגד רשות שלטונית וכן נציג את הפרמטרים לפיהם, מחליט בית המשפט, על גובה הפיצוי הכספי לתובע.

פנייה לייעוץ אישי עם עו"ד שלומי וינברג


מתי נגיש תביעת הוצאת דיבה?

כל הנפגע מפרסום של לשון הרע או הוצאת דיבה, יכול להגיש תביעה לבית המשפט נגד המפרסם ולקבל פיצוי כספי על הנזקים שנגרמו לו עקב הפרסום. האם בגין כל פרסום פוגעני, כדאי יהיה להגיש תביעה? בוודאי שלא. אם כן, מתי כדאי להגיש תביעה:

1. מבחן האדם הסביר: המונח לשון הרע, מוגדר בחוק באופן רחב מאוד, אך בתי המשפט, מיישמים את מבחן האדם הסביר, על מנת לקבוע האם פרסום מסוים הוא בגדר לשון הרע. על כן, ככל שניתן לראות בפרסום כפוגע באופן אובייקטיבי, כלומר שכל אדם סביר אחר היה נפגע ממנו, כך כדאי יהיה להגיש את התביעה.

2. עומד בדרישת הפרסום: חוק איסור לשון הרע חל על התבטאות שפורסמה ברבים, כלומר, התבטאות אשר הייתה מיועדת והגיעה ליותר מאדם אחר זולת הנפגע. לפיכך, רק אם הדברים פורסמו ברבים, יש טעם בהגשת התביעה לבית המשפט.

3. נזק משמעותי: הגשת תביעה כרוכה בהוצאה כספית ועל כן, ככל שנגרם לתובע נזק משמעותי יותר, כך ישנה כדאיות כלכלית להגשת התביעה.

הוצאת לשון הרע על ידי עירייה – מקרה שהיה

עיריית ירושלים שלחה לפלוני, מכתב התראה לפני נקיטת הליכים משפטיים בשל אי תשלום קנסות חנייה. זוהי כמובן זכותה החוקית אך העירייה חטאה בכך שרשמה על חלקה החיצוני של המעטפה, את הביטוי "התראה אחרונה לפני נקיטת צעדי אכיפה". עורך הדין הגיש תביעה נגד העירייה על הוצאת לשון הרע ופגיעה בפרטיותו. בית המשפט קיבל את התביעה ופסק לתובע פיצוי כספי.

פרסום הביטוי הנ"ל על גבי חלקה החיצוני של המעטפה, היה יכול להגיע לאנשים נוספים, מלבד התובע ועל כן קבע בית המשפט כי הדברים שעל המעטפה, עומדים בדרישת הפרסום על פי חוק איסור לשון הרע. כמו כן סבר בית המשפט, כי יש בדברים האלו בכדי לפגוע בכבודו של התובע, שכן אלו מציגים אותו כמי שמתחמק מתשלום חובות.

פיצוי כספי בגין לשון הרע

תביעת לשון הרע, היא תביעה נזיקית, במסגרתה מתבקש בית המשפט לפסוק פיצוי כספי לתובע המשקף את היקף וחומרת הנזק שנגרם לו. במקרים בהם מבקש התובע, פיצוי ללא הוכחת נזק, על פי סעיף 7 א' לחוק איסור לשון הרע, מוגבל בית המשפט, בסכום הפיצוי. במקרה שבו הוכיח התובע באמצעות עורך דין לשון הרע את הנזק, יפסוק בית המשפט, פיצוי על פי היקף הנזק שהוכיח התובע כי נגרם לו בעקבות הפרסום. בהחלטתם על גובה הפיצוי, בתי המשפט לוקחים בחשבון, בין השאר, את נסיבות הפרסום, את היקפו, את חומרת הפגיעה שנגרמה לתובע ואת התנהגות הצדדים לאחר הפרסום.

תביעת לשון הרע, נועדה לפצות את התובע, על הנזקים שנגרמו לו בעקבות הפרסום. כדאיות הגשת התביעה תלויה בשאלה האם התביעה עומדת בתנאי החוק והאם נגרם לתובע נזק משמעותי.

עו"ד וינברג: "זכותו של כל עסק, חברה או אדם לשמור על שמו הטוב! אני מוצא שליחות בהגנה על שמו הטוב של כל אדם אשר גילה להפתעתו ששמו הוכפש בעמוד ציבורי בפייסבוק, בקבוצת ווטסאפ או בכל אמצעי אחר. אני מוצא שליחות גם בהגנה על נתבעים שהוגשו נגדם תביעות לשון הרע, ונתבעו מתוך כוונה "להשתיקם" להפחידם או כדי לפגוע בהם".

עו"ד שלומי וינברג, יו"ר ועדת לשון הרע בלשכת עורכי הדין, מחבר הספר "מורה דרך לתביעות לשון הרע" בהוצאת אוצר המשפט. בעל ניסיון רב בליווי וייצוג משפטי בנושאי הוצאת דיבה, לשון הרע והגנת הפרטיות. ליצירת קשר עם עו"ד שלומי וינברג חייג – 03-6001112

פנייה לייעוץ אישי עם עו"ד שלומי וינברג





אין באמור לעיל ובאתר הוצאת דיבה משום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי או תחליף לכך; כמו כן התוכן באתר הוצאת דיבה לא מתיימר להיות מדויק ו/או מקיף ו/או עדכני, ויש לקחת בחשבון שמידע משפטי מטבעו מתיישן. כל המסתמך על המידע באתר הוצאת דיבה עושה זאת באחריותו המלאה ועל דעת עצמו בלבד!