לייעוץ ראשוני ללא התחייבות:
03-6001112

תביעות לשון הרע בין בני זוג

יעוץ לשון הרע

תביעות לשון הרע מוגשות בנסיבות שונות, כאשר לעיתים בעלי הדין זרים ולעיתים הם מכירים זה את זה. ישנן גם תביעות אשר בהן בעלי הדין הם בני זוג, אשר החליטו להיפרד ועתה אחד מהם מגיש תביעה בגין הוצאת דיבה, נגד האחר.

לעיתים, מדובר בתביעה כנה ואמיתית אך במקרים אחרים, היא מוגשת כצעד טקטי נגד בן הזוג, במסגרת הליך גירושין. חלק מן התביעות מוגשות בשל דברים שנאמרו במסגרת הליכים משפטיים. תביעות אלו, נדחות, בשל ההגנה שבסעיף 13 לחוק איסור לשון הרע. בתביעות הוצאת דיבה בין בני זוג, יכולות לעמוד לנתבע הגנות נוספות כמו הגנת אמת דיברתי או הגנת תום הלב.

פנייה לייעוץ אישי עם עו"ד שלומי וינברג


תנאים להגשת תביעת לשון הרע

חוק איסור לשון הרע קובע שני תנאים להיווצרותה של עילת לשון הרע: דבר מה שעלול היה לפגוע באדם אחר ואשר פורסם ברבים. דרישת הפרסום מתמלאת כאשר הדברים הגיעו לאדם נוסף אחד לפחות מלבד הנפגע. לגבי לשון הרע, בוחנים את ההתבטאות בעיני האדם הסביר. כלומר, האם באותן נסיבות של הפרסום, כל אדם סביר היה נפגע.

מטבע הדברים, כאשר מדובר על התבטאויות בין בני זוג, הרי שהפגיעה היא לעיתים קרובות, סובייקטיבית ולכן, אינה עומדת במבחן האדם הסביר. נוסף על זאת, דרישת הפרסום לא תמיד מתקיימת, שכן לעיתים קרובות, נאמרים הדברים בארבע עיניים, בין בני הזוג בלבד. מה קורה כאשר מתפרסמות אמרות פוגעות במסגרת הליך משפטי? חוק איסור לשון הרע פוסל אפשרות של הגשת תביעה במצב כזה, כפי שיוסבר להלן.

הגנה על דברים שנאמרו בהליך משפטי

חוק איסור לשון הרע, כולל סעיף הקרוי "פרסומים מותרים" (סעיף 13 לחוק). הוא כולל מספר פרסומים, אשר לא ישמשו עילה למשפט אזרחי או פלילי בגין לשון הרע. סעיף 13 (5), מעניק הגנה מפני תביעה לפרסומים במהלך דיון משפטי, בין אם שהדברים נאמרו על ידי שופט, בעל דין או עורכי הדין.

כך, כל האמור במסגרת דיון משפטי, אינו יכול לשמש אותם כעילה לתביעה בגין הוצאת דיבה. המחוקק בחר שלא לאפשר הגשת תביעה בשל דברים שפורסמו בהליך שיפוטי, על מנת להגן על האינטרס הציבורי לפיו בעלי דין ובעלי תפקידים, כמו שופט או בורר, יוכלו לנהל את ההליך מבלי לחשוש מפני תביעת לשון הרע.

הוצאת דיבה בין בני זוג – מקרים מן הפסיקה

כתב אישום פלילי הוגש נגד פלוני, בגין תקיפת אשתו. טענותיו המנוסחות על ידי עורך דין לשון הרע בכתב ההגנה, כללו אמרות קשות כנגד אשתו, אשר היה בהם לתחושתה, כדי להכפיש את שמה. היא הגישה תביעת לשון הרע נגד בעלה אך תביעתה נדחתה הן בשל כך כי לא הוכיחה כי הדברים פורסמו והן בגלל שאמרות הבעל מוגנות מכוח סעיף 13 (5), פרסומים מותרים.

במקרה אחר, שלחה פלונית לבית הדין הרבני, בו נדון תיק הגירושין, מכתב ובו טענה כי בעלה מתעלל בה פיזית ונפשית. הבעל הגיש תביעה בגין הוצאת דיבה וטען כי הפרסום שקרי וכי אשתו הכפישה את שמו. התביעה נדחתה:

1. לא עומדת הגנת הפרסום המותר: במקרה זה, לא עומדת לבת הזוג ההגנה של סעיף 13 (5) שכן מדובר במכתב ששלחה לרבנים ולא בדברים שפורסמו במסגרת דיון. אולם, התביעה נדחתה משום שעמדו לנתבעת הגנות אחרות על פי חוק איסור לשון הרע.

2. הגנת אמת דיברתי: שני תנאים להגנה זו: הפרסום הוא אמת והיה בו עניין לציבור. בית המשפט התרשם מהראיות שהוצגו בפניו כי הדברים הם אמת והיות שמדובר באישה מוכה, היה עניין לציבור בפרסום.

3. הגנת תום הלב: הנתבעת פעלה בתום לב ומתוך רצון להגן על בטחונה. היא לא פרסמה את המכתב במקומות אחרים, אלא שלחה אותו רק לרבנים, כלומר, שמרה על מידת הפרסום המינימאלית לשם המטרה, קרי, הגנה על בטחונה.

מתי כן ניתן להגיש תביעת לשון הרע בין בני זוג?

לעיתים ההגנות שבחוק לא תחולנה וניתן יהיה להגיש תביעת לשון הרע נגד בן או בת הזוג. מקרים בהם ההגנות לא יחולו יכולים להיות מצבים כדלקמן:

א. מצבים בהם בן או בת הזוג פונה או מפרסם דברי לשון הרע בפני שכנים. (אגב, יצוין כי זה מקרה שקורה לא מעט).

ב. במקרים בהם בן או בת הזוג פונה למשטרה בתלונת שווא שכל מטרתה להשיג יתרון טקטי בהליך הגירושין.

ג. במקרים בהם בן או בת הזוג מפרסמים בפני בני משפחה אחרים דיבתו הרעה של בן או בת הזוג, למרות שאין בכך כל עניין ציבורי.

כמובן, לא מדובר ברשימה סגורה, ויש מקרים רבים נוספים.

לסיכום, תביעות לשון הרע מוגשות בסיטואציות שונות, כאשר גם בני זוג מגישים לעיתים תביעת לשון הרע נגד הצד השני. כל תביעה נבחנת על פי נסיבותיה ואם עומדת לנתבע אחת ההגנות שבחוק איסור לשון הרע, התביעה תידחה.

עו"ד וינברג: "זכותו של כל עסק, חברה או אדם לשמור על שמו הטוב! אני מוצא שליחות בהגנה על שמו הטוב של כל אדם אשר גילה להפתעתו ששמו הוכפש בעמוד ציבורי בפייסבוק, בקבוצת ווטסאפ או בכל אמצעי אחר. אני מוצא שליחות גם בהגנה על נתבעים שהוגשו נגדם תביעות לשון הרע, ונתבעו מתוך כוונה "להשתיקם" להפחידם או כדי לפגוע בהם".

עו"ד שלומי וינברג, יו"ר ועדת לשון הרע בלשכת עורכי הדין, מחבר הספר "מורה דרך לתביעות לשון הרע" בהוצאת אוצר המשפט. בעל ניסיון רב בליווי וייצוג משפטי בנושאי הוצאת דיבה, לשון הרע והגנת הפרטיות. ליצירת קשר עם עו"ד שלומי וינברג חייג – 03-6001112

פנייה לייעוץ אישי עם עו"ד שלומי וינברג





אין באמור לעיל ובאתר הוצאת דיבה משום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי או תחליף לכך; כמו כן התוכן באתר הוצאת דיבה לא מתיימר להיות מדויק ו/או מקיף ו/או עדכני, ויש לקחת בחשבון שמידע משפטי מטבעו מתיישן. כל המסתמך על המידע באתר הוצאת דיבה עושה זאת באחריותו המלאה ועל דעת עצמו בלבד!