לייעוץ ראשוני ללא התחייבות:
03-6001112

מה קובע חוק איסור לשון הרע?

הוצאת דיבה

לשון הרע היא התבטאות פומבית כלפי אחר, אשר פגעה או עלולה הייתה לפגוע, בשמו הטוב ובכבודו. בתי המשפט רואים בחומרה פגיעה אמיתית בשמו הטוב של האדם, אך אינם ממהרים לפסוק פיצויים בכל מקרה של תביעת לשון הרע. מדוע?

הקביעה כי התבטאות מסוימת היא לשון הרע, פירושה בהכרח, הגבלת חופש הביטוי. לאור חשיבותו של עקרון חופש הביטוי בשיטת המשפט הישראלית, סבורים בתי המשפט כי אין להגבילו, אלא במקרים שבהם התובע נפגע באופן ממשי מההתבטאות, או כי פוטנציאל הפגיעה היה ממשי.

אלמנט הפומביות בהוצאת דיבה, הוא בעל תפקיד מרכזי, היות שהנחת המוצא היא כי רק אמירה שנשמעה ברבים, פוגעת בשמו הטוב של האדם. אין מקום להגן על התבטאויות שנאמרו בין שני אנשים בלבד.

לצד דרישת הפרסום, אשר ייתכן ומקשיחה את היכולת לקבל פיצוי בגין לשון הרע, קובע חוק לשון הרע כי, קבלת פיצוי איננה מותנית בגרימת נזק בפועל, אלא די בכך כי התובע יוכיח כי ההתבטאות הייתה עלולה לפגוע בו.

פנייה לייעוץ אישי עם עו"ד שלומי וינברג


חוק איסור לשון הרע – סעיפים חשובים

כאשר בית המשפט פוסק פיצויים בשל לשון הרע, הוא למעשה שם גבולות לחופש הביטוי. מפאת היותו של חופש הביטוי, אחד מן העקרונות הבסיסיים והחשובים ביותר בכל מדינה דמוקרטית, לרבות בישראל, תביעת לשון הרע המתקבלת על ידי בית המשפט, איננו תרחיש שכיח.

כל הקורא את חוק איסור לשון הרע, יבחין מיד כי חלק נכבד מסעיפי החוק, מוקדשים להגנה מפני אחריות בלשון הרע, בין אם מדובר בטענות הגנה ובין אם בפרסומים מותרים, שהחוק אינו רואה בהם לשון הרע.

להלן סקירה של הסעיפים המרכזיים של חוק איסור לשון הרע:

1. הגדרת המונח: סעיף 1 לחוק, מגדיר מהי לשון הרע וקובע בין השאר כי לשון הרע היא התבטאות שפרסומה עלול לבזות, ללעוג ולהשפיל אדם, בשל מוצא, גיל, דת וכולי. כמו כן, אוסר חוק איסור לשון הרע, להתבטא בפומבי באופן שיפגע במשרתו של אדם, בעסק שלו או במקצועו.

2. צורת ההתבטאות: מילת המפתח בלשון הרע היא פרסום, קרי, כי חוק לשון הרע חל אך ורק על אמירות פומביות. האמירה אינה חייבת להיות בעל פה, אלא יכולה להיות בכתב, לרבות בצליל, ציור וכדומה. אלמנט הפרסום קבוע בסעיף 2 לחוק.

3. סנקציה פלילית: לשון הרע היא עבירה פלילית ועלווה אזרחית. משכך, קובע חוק איסור לשון הרע בסעיף 6 כי המפרסם לשון הרע, דינו מאסר של שנה.

4. סנקציה אזרחית: הנפגע מלשון הרע, רשאי להגיש תביעה אזרחית ולקבל פיצוי כספי. כמו כן, מעניק חוק לשון הרע, אפשרות לתובע, לקבל פיצוי ללא הוכחת הנזק שגרם לו הנתבע, והדבר מופיע בסעיף 7 א' לחוק.

הגנות לשון הרע

סעיפים רבים בחוק איסור לשון הרע, מוקדשים להגנות מפני אחריות בגין לשון הרע. ראשית, ישנו סעיף 13 הדן בפרסומים מותרים, אשר פרסומם לא יהווה כמובן לשון הרע.

מעבר לזאת, קובע חוק איסור לשון הרע, שתי טענות הגנה אפשריות: הגנת אמת בפרסום, המופיעה בסעיף 14 לחוק והגנת תום הלב, הקבועה בסעיף 15.

הגנת אמת בפרסום חלה כאשר פלוני פרסם דבר אשר הוא אמת והיה לו עניין ציבורי. יש לציין כי המפרסם אינו חייב להוכיח את אמיתות האמירה, אלא די בכך שישכנע את בית המשפט, כי הוא סבר שהאמירה היא אמת.

הגנת תום הלב מונה מספר נסיבות ספציפיות, אשר בהן, לא תיחשב התבטאות כלשון הרע, למשל, כאשר הפרסום היה בגדר הבעת דעה על התנהגות הנפגע כבעל דין. דוגמא נוספת, כאשר האמירה הייתה ביקורת על יצירה שהנפגע פרסם בפומבי ושהייתה כרוכה בה ביקורת שכזו.

תביעת לשון הרע – מתי?

פרסומו של דבר מה פוגעני, אין בו די כדי להיחשב כלשון הרע כאשר חוק איסור לשון הרע מגדיר בצורה מפורשת את התנאים לקיומה של לשון הרע.

תביעת לשון הרע דורשת ראשית לכל, את מרכיב הפרסום ובלעדיו, לא קיימת כלל עילת תביעה. כמו כן, נדרשת כוונה לפגוע מצד המפרסם ואם אמירה כלשהי פגעה שלא בכוונה, היא איננה בגדר לשון הרע.

חשוב לזכור כי תביעת לשון הרע תידחה, גם כאשר הייתה למפרסם כוונה לפגוע, כל עוד עומדת לו הגנת אמת הפרסום. כאשר הוכיח הנתבע כי הוא סבר שדבר הפרסום הוא אמת וכאשר הוכח כי היה בפרסום עניין ציבורי, כוונתו של הנתבע איננה רלוונטית.

אולם, אם לנתבע לא עומדת כל טענת הגנה ואמירתו פורסמה ברבים והיא פגעה או שהיה בה פוטנציאל לפגיעה בתובע, סביר להניח כי תביעת לשון הרע תתקבל.

חוק איסור לשון הרע מגדיר באופן מפורש מהי לשון הרע. במקרים רבים, דוחים בתי המשפט, תביעת לשון הרע, מפאת טענות הגנה שהציג הנתבע, הקבועות בחוק. אף במקרים בהם לא עמדה לנתבע, טענת הגנה, בית המשפט אינו ממהר להטיל אחריות בגין לשון הרע, בשל שמירה על חופש הביטוי.

לקבלת מידע אודות פגיעה בפרטיות >>

עו"ד וינברג: "זכותו של כל עסק, חברה או אדם לשמור על שמו הטוב! אני מוצא שליחות בהגנה על שמו הטוב של כל אדם אשר גילה להפתעתו ששמו הוכפש בעמוד ציבורי בפייסבוק, בקבוצת ווטסאפ או בכל אמצעי אחר. אני מוצא שליחות גם בהגנה על נתבעים שהוגשו נגדם תביעות לשון הרע, ונתבעו מתוך כוונה "להשתיקם" להפחידם או כדי לפגוע בהם".

עו"ד שלומי וינברג, יו"ר ועדת לשון הרע בלשכת עורכי הדין, מחבר הספר "מורה דרך לתביעות לשון הרע" בהוצאת אוצר המשפט. בעל ניסיון רב בליווי וייצוג משפטי בנושאי הוצאת דיבה, לשון הרע והגנת הפרטיות. ליצירת קשר עם עו"ד שלומי וינברג חייג – 03-6001112

פנייה לייעוץ אישי עם עו"ד שלומי וינברג





אין באמור לעיל ובאתר הוצאת דיבה משום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי או תחליף לכך; כמו כן התוכן באתר הוצאת דיבה לא מתיימר להיות מדויק ו/או מקיף ו/או עדכני, ויש לקחת בחשבון שמידע משפטי מטבעו מתיישן. כל המסתמך על המידע באתר הוצאת דיבה עושה זאת באחריותו המלאה ועל דעת עצמו בלבד!