לייעוץ ראשוני ללא התחייבות:
03-6001112

כשאומרים לשון הרע – למה מתכוונים בדיוק?

הוצאת דיבה

סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע, מגדיר מהי לשון הרע, כאשר למעשה ישנם שני תנאים לקיומה של לשון הרע. התנאי הראשון הוא כי מדובר בהתבטאות פוגעת והתנאי השני הוא כי ההתבטאות נאמרה בפומבי, דהיינו פורסמה ברבים.

כל דיאלוג יומיומי בין בני משפחה, חברים, קולגות לעבודה או אף זרים, יכול להיות פוגע במידה מסוימת אך כשאומרים לשון הרע, אין הכוונה לשיחה פרטית בין שני אנשים. אין הכוונה להיעלבות רגעית שמיד חולפת.

לשון הרע הוא מושג המתייחס לקנה מידה גדול יותר, אשר בו, יכולה התבטאות בלתי ראויה, ליצור נזק רב לשמו הטוב של האדם ולכבודו. לשון הרע היא אמירה, אם בכתב ואם בעל פה, אשר פוגעת עמוקות, או יכולה הייתה לפגוע בנפשו של האדם, מפאת היותה מבזה או משפילה.

יודגש כי חוק איסור לשון הרע מאפשר הטלת אחריות על המפרסם, גם אם ההתבטאות לא גרמה לנזק. די בכך כי יכולה הייתה היא לגרום לנזק, בכדי להגדירה כלשון הרע.

פנייה לייעוץ אישי עם עו"ד שלומי וינברג


לשון הרע – למה הכוונה?

פרסומה של כל אמירה פוגענית, פותחת פתח לתביעה בגין לשון הרע, אך יש להבחין בין התבטאות "מקצועית" לבין התבטאות שהנה לשם השמצה.

מבקר מסעדות אשר כותב ביקורת לא מחמיאה למסעדה בה אכל, לא ניתן יהיה להגיש נגדו תביעת לשון הרע, היות שהוא הביע את דעתו, במסגרת מילוי תפקידו. לעומת זאת, אם לקוח של המסעדה, ישמיץ את בעל המסעדה ברבים, ייתכן מאוד ותוטל עליו אחריות, אם תוגש תביעת לשון הרע.

חשוב להדגיש כי חוק איסור לשון הרע כולל בחובו שתי הגנות אשר בהתקיימן, תידחה תביעת לשון הרע.

ההגנה הראשונה נקראת הגנת אמת הפרסום וההגנה השנייה, נקראת הגנת תום הלב. בחלק נכבד מן המקרים, מתקבלת טענת הגנה אמת הפרסום, שבסעיף 14 לחוק, דבר אשר מוביל לדחיית התביעה על ידי בית המשפט.

מהותה של הגנה זו היא פשוטה: הנתבע הוכיח כי הפרסום היה אמת או שהוכיח כי סבר שהוא היה אמת, בעת הפרסום. כמו כן, נדרש להראות כי האמירה שפורסמה, היה בה עניין לציבור.

חוק איסור לשון הרע – תמונת מצב

מטרתו של חוק איסור לשון הרע היא להרתיע מפני התבטאויות הפוגעות או עשויות לפגוע, בכבודו של האדם, כאשר למעשה, מבקש החוק למנוע, ניצול לרעה של חופש הביטוי.

חופש הביטוי כולל בתוכו את החופש ליצור, להפגין ולחוות דעה, כפי שראוי שיהיה במדינה מתוקנת, אולם, לעיתים קרובות, נעשה שימוש ציני בחופש הביטוי הנכנס בגדר לשון הרע ובכך עוסק החוק.

תמונת המצב כיום, באשר לתביעות הוצאת דיבה, איננו מזהיר. קיומה של עילה זו דורש את הוכחת הפרסום ולעיתים, מתקשה הנפגע להוכיח את פרסום הדבר. כמו כן, גם כאשר פוסקים בתי המשפט לטובת התובע, סכום הפיצוי איננו גבוה, אלא סמלי בלבד.

למותר לציין, כי לעיתים, מצליח הנתבע להוכיח את טענות ההגנה שבחוק איסור לשון הרע ומכאן, כמובן שהתביעה נדחית.

מדוע בתי המשפט נזהרים מקבלת תביעות לשון הרע?

ככל הנראה, ישנו חשש גדול מאוד להגביל את חופש הביטוי, היות שלהגבלה זו משמעות ענפה ביותר. חופש העיתונות הוא זה ששומר על הדמוקרטיה במלוא תפארתה ולכן, בתי המשפט אינם ממהרים לקבוע כי התבטאויות מסוג מסוים, מהוות לשון הרע.

הדבר נכון פי כמה, כאשר התובע לא הראה את קיומו של נזק משמעותי ואף על פי שחוק איסור לשון הרע, הסמיך את בית המשפט לפסוק פיצוי ללא הוכחת נזק, השימוש בו אינו רב.

תביעת לשון הרע – פיצויים

קיומה של עילת תביעה בגין לשון הרע, דורשת התבטאות פומבית פוגעת, או כזו בעלת פוטנציאל פגיעה. כמו כן, במידה והנתבע טוען לאחת מטענות ההגנה של חוק איסור לשון הרע, יש להפריך טענה זו, בכדי לזכות בתביעה.

נקודת האור עבור התובעים בתחום לשון הרע היא כי בית המשפט מוסמך לפסוק פיצויים ללא הוכחת נזק. מתי בתי המשפט יפסקו פיצוי שכזה? מהם השיקולים המנחים את השופט, בבואו לקבוע את סכום הפיצוי:

1. מהות האמירה: הגשת תביעת לשון הרע על עניין פעוט, לא תזכה לסימפטיה מצדו של בית המשפט, היות שלשון הרע נחשבת כעוולה שפגעה או עלולה הייתה לפגוע, עמוקות בנפשו של האדם.

כאשר מהותה של האמירה היא גזענית או חמורה באופן זהה, בית המשפט רואה זאת בחומרה וגובה הפיצוי, יהיה בהתאם.

2. נסיבות המקרה: התבטאות היא פוגענית בקונטקסט שבו היא נאמרה. כלומר, ייתכן מאוד ומבחינה אובייקטיבית, האמירה נשוא התביעה, פוגעת, אך בנסיבות הפרסום, לא פגעה ולא היה בה כדי לפגוע בתובע.

בית המשפט יבחן מה היה היקף הפרסום ומה היה טיבו, כך שניתן יהיה להבין, האם התובע באמת נפגע, או עלול היה להיפגע, חמורות.

3. הוכחת הנזק: היכן שהוכיח התובע כי נגרם לו נזק ולא עמדה לנתבע, כל טענת הגנה, תוטל אחריות בגין לשון הרע, על הנתבע ובית המשפט יפסוק פיצוי, אשר לטעמו משקף את מידת הנזק.

אם סבר בית המשפט, כי התובע אכן נפגע או כי באמרה, היה פוטנציאל לפגוע, יכול הוא להשתמש בסמכות שניתנה לו בסעיף 7 א' ולפסוק לתובע, פיצויים ללא הוכחת נזק.

לשון הרע הוא מונח המתייחס להשפלתו של אדם ברבים, כאשר הנפגע רשאי להגיש תביעת לשון הרע, נגד המפרסם. אין הכוונה לשיחה אישית בארבע עיניים, אשר תוך כדי חילופי דברים, נפגע אדם מדברי חברו. חוק איסור לשון הרע, עניינו, בפרסום פומבי של התבטאות כלשהי, אשר פגעה או יכלה לפגוע בשמו הטוב ובכבודו של האדם.

לקבלת מידע אודות פגיעה בפרטיות >>

————————————-

קריאה נוספת:

למה התורה כל כך מחמירה בלשון הרע – מאמר של דודו כהן ב MAKO >>

עו"ד וינברג: "זכותו של כל עסק, חברה או אדם לשמור על שמו הטוב! אני מוצא שליחות בהגנה על שמו הטוב של כל אדם אשר גילה להפתעתו ששמו הוכפש בעמוד ציבורי בפייסבוק, בקבוצת ווטסאפ או בכל אמצעי אחר. אני מוצא שליחות גם בהגנה על נתבעים שהוגשו נגדם תביעות לשון הרע, ונתבעו מתוך כוונה "להשתיקם" להפחידם או כדי לפגוע בהם".

עו"ד שלומי וינברג, יו"ר ועדת לשון הרע בלשכת עורכי הדין, מחבר הספר "מורה דרך לתביעות לשון הרע" בהוצאת אוצר המשפט. בעל ניסיון רב בליווי וייצוג משפטי בנושאי הוצאת דיבה, לשון הרע והגנת הפרטיות. ליצירת קשר עם עו"ד שלומי וינברג חייג – 03-6001112

פנייה לייעוץ אישי עם עו"ד שלומי וינברג





אין באמור לעיל ובאתר הוצאת דיבה משום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי או תחליף לכך; כמו כן התוכן באתר הוצאת דיבה לא מתיימר להיות מדויק ו/או מקיף ו/או עדכני, ויש לקחת בחשבון שמידע משפטי מטבעו מתיישן. כל המסתמך על המידע באתר הוצאת דיבה עושה זאת באחריותו המלאה ועל דעת עצמו בלבד!