לייעוץ ראשוני ללא התחייבות:
03-6001112

חוק איסור לשון הרע מאפשר קבלת פיצוי ללא הוכחת נזק

הוצאת דיבה

לשון הרע פוגעת בנפשו של האדם ובכיסו. אולם, הוכחת הנזק שנגרם עקב לשון הרע, אינו קל ולעיתים, אף בגדר הבלתי אפשרי.

בשל כך, קבע חוק לשון הרע את סעיף 7 א' אשר מאפשר לתובעים בגין לשון הרע, לקבל פיצוי כספי מן הנתבע, ללא הוכחת הנזק.

לשון הרע היא עוולה אזרחית וגם עבירה פלילית ועל כן, קבלת פיצוי ללא הוכחת נזק, אפשרית בין אם מדובר במשפט אזרחי ובין אם במשפט פלילי.

על פי חוק לשון הרע, בית המשפט יפסוק את הפיצוי לאחר שקבע כי הנתבע אחראי במשפט אזרחי, בגין לשון הרע או כאשר הורשע אדם בעבירה פלילית של לשון הרע.

פנייה לייעוץ אישי עם עו"ד שלומי וינברג


לשון הרע – אין חמורה ממנה

במובנים רבים, לשון הרע היא אחת מן העוולות החמורות ביותר, הן בשל מהות הפגיעה שהיא גורמת, הן בשל ממדי הפגיעה והן בשל הקושי להוכיח את הפגיעה.

לשון הרע פוגעת בשמנו הטוב, וברור לכל כי משנפגע שמו הטוב של האדם, בנייתו מחדש שוות ערך לבנייתה של רומא. מהות הפגיעה של לשון הרע היא אפוא, משמעותית ביותר ואת נזקיה, חשים הנפגעים לאורך שנים.

בעבר, פרסום לשון הרע היה נעשה באמצעי התקשורת כמו רדיו או עיתון, כאשר החשיפה לאמירה הפוגענית הייתה גדולה, אך לא ניתן להשוות את ממדי החשיפה בימים עברו, לממדי החשיפה כיום.

בעידן האינטרנט, מספיקה אמירה אחת קטנה באתר אחד וזו יכולה לגרום לנזק בלתי נתפס בהיקפו. אולם, הוכחת הנזק היא כבר עניין אחר.

מצב דברים זה הופך את הנפגעים מהוצאת דיבה לקורבנות של ממש, אשר אינם יכולים להוכיח את היקף הפגיעה שספגו אך את ממדי הפגיעה הם חשים היטב, בשמם הטוב, בהצלחה העסקית שלהם ובמוניטין המקצועי.

אין ספק כי האינטרנט הפך את לשון הרע למסוכנת יותר ועל כן, רבים סבורים כי על המחוקק להתאים את חוק לשון הרע לימינו.

חוק לשון הרע נחקק לפני שנים רבות, אך הבעייתיות שבהוכחת הנזק של לשון הרע, הייתה ברורה למחוקק, גם לפני עידן האינטרנט.

מסיבה זו, מאפשר חוק לשון הרע לבתי המשפט לפסוק פיצוי כספי ללא הוכחת נזק, משסבר בית המשפט כי נתקיימו מרכיבי העלווה.

חוק לשון הרע – כוונת הפוגע

סעיף 7 א' לחוק, מסמיך את בתי המשפט לפסוק לתובעים בגין לשון הרע, פיצוי כספי על סך של עד 50,000 ₪, ללא הוכחת נזק.

האם כוונת המפרסם רלוונטית לעניין הפיצוי?

מטבע הדברים, לשון הרע פוגעת הרבה יותר כאשר למפרסם הייתה כוונה אמיתית לפגוע. כמו כן, הפגיעה המכוונת הופכת את העוולה לחמורה עוד יותר. על כן, חוק לשון הרע, בסעיף 7 א' (ג) קובע כי היכן שהוכח כי לשון הרע פורסמה בכוונה כדי לפגוע, יכול בית המשפט לפסוק לתובע, פיצוי כספי של עד 100,000 ₪.

יודגש כי לשם קבלת פיצוי כפול, חייב התובע להוכיח כי הייתה כוונה לפגוע. עם זאת, הפטור מהוכחת הנזק עצמו, עדיין חי וקיים.

חשוב לדעת כי חוק לשון הרע מכיל גם הגנות למפרסמים, אשר נועדו למנוע תביעות לשון הרע נגד אנשים אשר פרסמו דבר מה, בתום לב, ללא כוונה לפגוע ומתוך אמונה שלמה כי הפרסום היה אמת.

האם להגיש תביעת לשון הרע?

התבטאות פוגעת שאינה פורסמה ברבים, איננה נחשבת ללשון הרע, היות והמרכיב המהותי של לשון הרע הוא אלמנט הפרסום.

זוהי הסיבה מדוע לשון הרע באינטרנט, פוגעת יותר מכל, היות שהיקף החשיפה הוא עצום ובלתי נשלט.

השאלה האם להגיש תביעת לשון הרע או אם לאו, דורשת כמובן קבלת ייעוץ משפטי, אך ישנם שלושה מרכיבים אשר צריכים להתקיים, בכדי שתתגבש לשון הרע:

1. סיוגה של האמירה: אופן הצגת הדברים של המפרסם, היא משמעותית מאוד בשאלה האם מדובר בלשון הרע. בית המשפט בוחן את הנסיבות באופן סובייקטיבי ולא אובייקטיבי, כפי שנהוג לחשוב. יש לתת את הדעת לכך כי סעיף 13 לחוק, מונה פרסומים מותרים, אשר כמובן אינם לשון הרע.

2. גרימת נזק: חוק לשון הרע מאפשר לתובע לקבל פיצוי ללא הוכחת נזק, אך אם לא נגרם לתובע נזק, אין טעם בהגשת תביעה. חשוב להבהיר כי לשון הרע אינה מוכרחה לפגוע בפועל, אלא די בכך שהיא הייתה עלולה לפגוע.

3. העדר הגנות: במידה וחלות על המפרסם ההגנות של חוק לשון הרע, המופיעות בסעיפים 14 ן -15 לחוק, הרי שאין טעם בהגשת תביעת לשון הרע משום שזו תידחה.

לשון הרע היא עוולה חמורה הן בשל מהות הפגיעה שהיא עלולה לגרום, הן בשל ממדי הפגיעה והן בשל הקושי להוכיח את הפגיעה. לשם כך, קבע חוק לשון הרע את האפשרות לקבלת פיצוי ללא הוכחת נזק. לשם הגשת תביעת לשון הרע, יש לפנות לייעוץ משפטי, אשר במסגרתו ייבחנו הקריטריונים הנדרשים לגיבושה של עילת לשון הרע.

לקבלת מידע אודות פגיעה בפרטיות >>

עו"ד וינברג: "זכותו של כל עסק, חברה או אדם לשמור על שמו הטוב! אני מוצא שליחות בהגנה על שמו הטוב של כל אדם אשר גילה להפתעתו ששמו הוכפש בעמוד ציבורי בפייסבוק, בקבוצת ווטסאפ או בכל אמצעי אחר. אני מוצא שליחות גם בהגנה על נתבעים שהוגשו נגדם תביעות לשון הרע, ונתבעו מתוך כוונה "להשתיקם" להפחידם או כדי לפגוע בהם".

עו"ד שלומי וינברג, יו"ר ועדת לשון הרע בלשכת עורכי הדין, מחבר הספר "מורה דרך לתביעות לשון הרע" בהוצאת אוצר המשפט. בעל ניסיון רב בליווי וייצוג משפטי בנושאי הוצאת דיבה, לשון הרע והגנת הפרטיות. ליצירת קשר עם עו"ד שלומי וינברג חייג – 03-6001112

פנייה לייעוץ אישי עם עו"ד שלומי וינברג





אין באמור לעיל ובאתר הוצאת דיבה משום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי או תחליף לכך; כמו כן התוכן באתר הוצאת דיבה לא מתיימר להיות מדויק ו/או מקיף ו/או עדכני, ויש לקחת בחשבון שמידע משפטי מטבעו מתיישן. כל המסתמך על המידע באתר הוצאת דיבה עושה זאת באחריותו המלאה ועל דעת עצמו בלבד!