לייעוץ ראשוני ללא התחייבות:
077-9974501

חוות דעת מומחה – הראייה המרכזית בתביעות רשלנות רפואית

יעוץ לשון הרע

נפגעי רשלנות רפואית, זכאים לפיצוי כספי, בגין הנזקים שנגרמו להם, עקב הטיפול הרפואי הרשלני. קבלת הפיצוי, דורשת הגשת תביעה לבית המשפט.

נטל ההוכחה מוטל על התובע (מלבד מקרים חריגים כמו העדר תיעוד רפואי) ועליו יהיה להוכיח הן את רשלנות הנתבע והן את הנזק שנגרם ממנה.

כיצד יוכיח זאת התובע? באמצעות חוות הדעת של המומחה הרפואי, היא הראייה המרכזית בתביעת רשלנות רפואית.

יש להדגיש – לא ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית ללא חוות דעת מומחה!

הכנת התיק הרפואי

בפגישת הייעוץ הראשונה בין הנפגע לבין עורך הדין, מספר הנפגע לעורך הדין, את השתלשלות האירועים. עורך הדין העוסק ברשלנות רפואית, יכול להעריך, מניסיונו, האם ישנה עילה לתביעה.

אולם, הקביעה האם מדובר במקרה של רשלנות רפואית או אם לאו, הנה של המומחה הרפואי בלבד. המומחה הרפואי יכול לכתוב חוות דעת אך ורק אם שוכנע כי הנפגע טופל ברשלנות. לשם כך, עליו לקבל את המסמכים הרפואיים של הנפגע.

איסוף התיעוד הרפואי, הוא משימתו הראשונה של עורך הדין והוא עושה זאת על ידי פנייה בכתב לכל המוסדות הרפואיים, בהם טופל הנפגע.

האם הייתה רשלנות רפואית?

קיבל עורך הדין לידיו את מלוא החומר הרפואי, יעבירו אל הרופא המומחה. בשלב זה, יקרא הרופא את התיק הרפואי ויקבע האם ישנו בסיס לטענה כי ניתן לנפגע טיפול רפואי רשלני.

זוהי למעשה בדיקה ראשונית של המומחה, אשר בסיומה יקבע האם מדובר במקרה של רשלנות רפואית או אם לאו.

היה וסבר המומחה כי הנפגע טופל ברשלנות, יזמין את הנפגע לבדיקה ויחל בכתיבת חוות הדעת.

מהי עלותה של חוות דעת מומחה?

חוות הדעת של המומחה הרפואי, היא ההוצאה העיקרית של התובע, כאשר עלותה נעה בטווח רחב בין 8,000 ₪ לבין 18,000 ₪. שכרו של המומחה הרפואי, תלוי בתחום הרפואי בו הוא עוסק ובוותק המקצועי שלו.

ישנם תחומים רפואיים בהם מספר הרופאים המכינים חוות דעת לבית המשפט, הוא מצומצם ביותר. במצב זה, סביר להניח כי עלותה של חוות הדעת, תהיה גבוהה יותר. כמו כן, ככל שהרופא המומחה, בכיר יותר ובעל וותק מקצועי רב יותר, כך, השכר שידרוש עבור כתיבת חוות הדעת, יהיה גבוה יותר.

חוות דעת מומחה מטעם הנתבע

התובע מגיש את חוות הדעת, עם כתב התביעה וכך עושה גם הנתבע, המגיש חוות דעת מטעמו, עם כתב ההגנה.

בעוד שחוות הדעת מטעם התובע, קובעת את קיומה של התנהגות רשלנית ואת היקף הנזק שנגרם לתובע, חוות הדעת המוגשת מטעמו של הנתבע, תטען שאין המדובר במקרה של רשלנות רפואית וכי הפגיעות של התובע, מקורן באירוע אחר.

הכרעת בית המשפט

תביעות רשלנות רפואית הן תביעות מורכבות, הדורשות ניהול דיוני הוכחות ארוכים. בית המשפט מכריע בתביעות הללו, בעיקר באמצעות חוות הדעת אשר הוגשו לו על ידי הצדדים:

1. חוות דעת מטעם התובע: הנפגע אשר הגיש את התביעה, מצרף לה חוות דעת מומחה מטעמו.

2. חוות דעת מטעם הנתבע: הנתבע, מגיש חוות דעת מטעמו, הסותרת כמובן את קביעותיה של חוות הדעת מטעם התובע.

3. מינוי מומחה מטעם בית המשפט: לעיתים קרובות, ממנה בית המשפט מומחה רפואי מטעמו ומסקנות חוות הדעת שלו, הן אלו אשר יכריעו את התביעה.

המבקש להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית, חייב לצרף חוות דעת מומחה. זו למעשה מהווה את הבסיס הראייתי לטענת הרשלנות. הנתבע מגיש חוות דעת מטעמו ולעיתים, בוחר בית המשפט למנות מומחה רפואי מטעמו.

הרחבה: באילו מקרים יוגשו תביעות רשלנות רפואית בנושאי הריון ולידה וטיפולי שיניים?

רשלנות רפואית בהריון ורשלנות בלידה 

המקרים הנפוצים בהם מוגשות תביעות בגין רשלנות רפואית בלידה או רשלנות רפואית בהריון הינם:

א. פיגור שכלי – במקרה של פיגור שכלי, התפתחות התינוק נעצר לרוב בגיל 12. בעקבות כך, הילד סובל מרמת איי.קיו נמוכה ופגיעה ביכולת לפתח כישורים חברתיים, מוטוריים ועוד. כיום ישנה בדיקה גנטית לבדיקת פיגור שכלי עוד במהלך ההיריון. פיגור שכלי גם יכול שיווצר בעקבות מחלת האם בזמן ההיריון. אי מתן טיפול מתאים למחלת האם או אי אבחון גנטי, ואשר בסופם נודע כי הילוד סובל מפיגור שכלי, עשוי להביא לקימת עילת רשלנות רפואית.

ב. תסמונת דאון – תסמונת דאון, תסמונת אותה ניתן לגלות במהל ההריון, היא מחלה קשה ביותר הפוגעת בתפקוד הילד ומביאה לקיצור חייו בעשרות שנים מהממוצע. ניתוח שגוי של הבדיקה וכו', במקרה בו נולד ילד הסובל מתסמונת דאון, עשוי לגרור תביעת רשלנות רפואית.

ג. שיתוק מוחין – במקרים של שיתוק מוחין, בתי המשפט נוטים להעניק את הפיצויים הגבוהים ביותר. החבלה למוחו של העובר נגרמת לרוב טרם הליד או במהלכה או מיד לאחריה. שיתוק מוחין מביא לרוב לבעיות מוטוריות, עצביות ועוד. על הרופא המטפל להיות ער לתוצאות בדיקה המעלות חשש לשיתוק מוחין.

רשלנות רפואית בטיפול שיניים 

במסגרת טיפולי שיניים, ישנם הליכים שונים, אשר בכל אחד מהם עלולות להתעורר בעיות רפואיות המעלות חשד לרשלנות רפואית שיניים. ההליכים העיקריים בהם עשויה להתקיים רשלנות רפואית הינם:

א. טיפולי שיקום: טיפול שיקומי לפה יעשה על ידי מומחה, במטרה לשפר את תפקוד השיניים ואסתטיקת הפה. הליכי שיקום יכולים להיות קלים וקצרים ויכולים להיות מורכבים ומתמשכים. טיפול רשלני בכל אחד מסוגי שיקום הפה, עשוי להביא לקימת עילה לתביעת רשלנות רפואית.

ב. טיפולי שורש: טיפול שורש נועד לשרש החוצה את ליבת השן הפגועה ולאטום את פנים השן. הטיפול נגרם כתוצאה מדלקת בשן. עם צילום השן, יוכל רופא השיניים לקבוע את נחיצות עקירת השן. רשלנות רפואית בטיפול שיניים עלולה להגרם בעקבות עקירת השן במקום עריכת טיפול שורש, או במקרה של טיפול שורש רשלני.

ג. בעיות אורתודונטיות: טיפולים אורתודונטיים, הקרויים גם יישור שיניים, הם טיפולים נפוצים, בעיקר בקרב ילדים. במהלך טיפולים אלה עלולים להיגרם נזקים בחלל הפה, העשויים להוות עילה לרשלנות רפואית.

ד. עקירות שיניים: עקירה של שיני בינה עשויה לשנות את האופן בו מוצבות יתר השיניים בחלל הפה. במקרה של עקירת שן בינה שלא לצורך, או ביצוע רשלני של העקירה, עלולה לקום עילה לרשלנות רפואית.

עו"ד לוינטל: "זכותו של כל עסק, חברה או אדם לשמור על שמו הטוב! אני מוצא שליחות בהגנה על שמו הטוב של כל אדם אשר גילה להפתעתו ששמו הוכפש בעמוד ציבורי בפייסבוק, בקבוצת ווטסאפ או בכל אמצעי אחר. אני מוצא שליחות גם בהגנה על נתבעים שהוגשו נגדם תביעות לשון הרע, ונתבעו מתוך כוונה "להשתיקם" להפחידם או כדי לפגוע בהם".

עו"ד רון לוינטל, יו"ר ועדת לשון הרע של ועד מחוז ת"א בלשכת עורכי הדין, מחבר הספר "ארץ דיבת חלב ודבש" ועורך מופעים והרצאות בתחום הדיבה. בעל ניסיון רב בליווי וייצוג משפטי בנושאי הוצאת דיבה, לשון הרע והגנת הפרטיות. ליצירת קשר עם עו"ד לוינטל חייג – 077-9974501

פנייה לייעוץ אישי עם עו"ד רון לוינטל





אין באמור לעיל ובאתר הוצאת דיבה משום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי או תחליף לכך; כמו כן התוכן באתר הוצאת דיבה לא מתיימר להיות מדויק ו/או מקיף ו/או עדכני, ויש לקחת בחשבון שמידע משפטי מטבעו מתיישן. כל המסתמך על המידע באתר הוצאת דיבה עושה זאת באחריותו המלאה ועל דעת עצמו בלבד!