לייעוץ ראשוני ללא התחייבות:
03-6001112

הזכות לשם טוב

יעוץ לשון הרע

הזכות לשם טוב קיבלה מעמד חוקתי בישראל, באמצעות חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. לצד חוק זה, ישנם שני חוקים נוספים המבקשים להגן על זכות זו: חוק איסור לשון הרע וחוק הגנת הפרטיות.

ההגנה על הזכות לשם טוב, דורשת במקרים רבים, לפגוע בזכויות אחרות ובראשן – בחופש הביטוי. חוק איסור לשון הרע, פוגע בחופש הביטוי כאשר הוא אוסר על פרסום אשר עלול לפגוע בכבודו של אדם ובשמו הטוב.

בתי המשפט נדרשים לאזן, בכל מקרה ומקרה, המובא לפניהם, בין הזכות לשם טוב לבין זכויות אחרות, המתנגשות עמה.

על חשיבותה של הזכות לשם טוב

שמו הטוב של אדם הוא נכס יקר ערך, הן בפן האישי והן בפן הכלכלי. פגיעה בשמו הטוב של אדם, גורמת לעוגמת נפש גדולה ובד בבד, יכולה לגרום לנזק כספי משמעותי מאוד.

אין זה פלא אפוא, כי הזכות לשם טוב, קיבלה בחוק ובפסיקה, מעמד של זכות יסוד, שאין לפגוע בה, אלא במקרים המצדיקים זאת והפגיעה, תהיה מינימאלית, ככל האפשר.

נוסף לחוק היסוד: כבוד האדם וחירותו, ישנם שני חוקים מרכזיים נוספים, העוסקים בהגנה על הזכות לשם טוב.

חוק איסור לשון הרע, נועד למנוע את פרסומם של התבטאויות פוגעניות או בעלות פוטנציאל לפגוע בשמו הטוב של אדם.

פגיעה בפרטיותו של אדם, יכולה בהחלט לפגוע בשמו הטוב ועל כן, גם לחוק הגנת הפרטיות, חלק חשוב בהגנה על הזכות לשם טוב.

האם הזכות לשם טוב מוגנת?

חלק ניכר מן התביעות המוגשות בשל פגיעה בשם הטוב, מוגשות מכוחו של חוק איסור לשון הרע. האם חוק זה מגן בצורה ראויה על הזכות לשם טוב?

מחד, מגן חוק זה בצורה מקיפה למדי על הזכות לשם טוב, שכן הגדרת המונח "לשון הרע" היא כללית ורחבה. מצב זה, מאפשר לפרסומים רבים להיכנס בגדרי החוק וכך, יכול הנפגע לקבל פיצוי כספי על הנזקים שנגרמו לו.

מאידך, כולל חוק איסור לשון הרע, הגנות למפרסמים, אשר בהתקיימן, לא תוטל אחריות על המפרסם.

ההגנות שבחוק איסור לשון הרע, כמו אלו הקיימות בחוק הגנת הפרטיות, נועדו לשמור על אינטרסים אחרים, למשל, על חופש הביטוי או על האינטרס הציבורי לדעת.

מכאן, אנו למדים כי החוקים הללו, אינם מגנים באופן מוחלט על הזכות לשם טוב, אלא מאזנים בינה לבין זכויות אחרות.

לדוגמא, חוק איסור לשון הרע כולל הגנה הנקראת הגנת אמת הפרסום. זו חלה, בהתקיים שני תנאים: הפרסום הוא אמת ויש בו עניין ציבורי. במצבים אלו, ראה המחוקק כי נכון יהיה להעדיף את חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת, על פני הזכות לשם טוב. כך, אף אם פגע הפרסום, לא תוטל אחריות על המפרסם.

הגשת תביעת פיצוי

פגיעה בשם הטוב, על פי חוק איסור לשון הרע ו/או על פי חוק הגנת הפרטיות, מקימה לנפגע, זכות להגיש תביעה כספית לפיצוי נגד המפרסם.

בבואו להכריע בתביעה, יבחן בית המשפט, את נסיבות המקרה וישקול, בין השאר, את השיקולים הבאים:

1. אופי הפגיעה : סוג הפגיעה וחומרתה, משפיעים הן על עצם קבלת התביעה והן על גובה הפיצוי.

2. היקף הפרסום : במרבית המקרים, ככל שהיקף הפרסום רחב יותר (למשל, פרסום באינטרנט), כך, גדול יותר הנזק הכספי שנגרם לתובע.

3. התנהגות המפרסם : בתי המשפט מתחשבים בהתנהגות המפרסם בזמן הפרסום ולאחריו.

לעניין הגשת תביעה, נדגיש כי ניתן לקבל פיצוי כספי, גם ללא הוכחת נזק.

הזכות לשם טוב, מוגנת בדין הישראלי באמצעות שלושה חוקים מרכזיים: חוק – יסוד: כבוד האדם וחירותו, חוק איסור לשון הרע וחוק הגנת הפרטיות. ההגנה על זכות זו, איננה מוחלטת, כאשר החוק והפסיקה, גם יחד, מאזנים בינה לבין זכויות אחרות, כדוגמת חופש הביטוי.

עו"ד וינברג: "זכותו של כל עסק, חברה או אדם לשמור על שמו הטוב! אני מוצא שליחות בהגנה על שמו הטוב של כל אדם אשר גילה להפתעתו ששמו הוכפש בעמוד ציבורי בפייסבוק, בקבוצת ווטסאפ או בכל אמצעי אחר. אני מוצא שליחות גם בהגנה על נתבעים שהוגשו נגדם תביעות לשון הרע, ונתבעו מתוך כוונה "להשתיקם" להפחידם או כדי לפגוע בהם".

עו"ד שלומי וינברג, יו"ר ועדת לשון הרע בלשכת עורכי הדין, מחבר הספר "מורה דרך לתביעות לשון הרע" בהוצאת אוצר המשפט. בעל ניסיון רב בליווי וייצוג משפטי בנושאי הוצאת דיבה, לשון הרע והגנת הפרטיות. ליצירת קשר עם עו"ד שלומי וינברג חייג – 03-6001112

פנייה לייעוץ אישי עם עו"ד שלומי וינברג





אין באמור לעיל ובאתר הוצאת דיבה משום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי או תחליף לכך; כמו כן התוכן באתר הוצאת דיבה לא מתיימר להיות מדויק ו/או מקיף ו/או עדכני, ויש לקחת בחשבון שמידע משפטי מטבעו מתיישן. כל המסתמך על המידע באתר הוצאת דיבה עושה זאת באחריותו המלאה ועל דעת עצמו בלבד!