לייעוץ ראשוני ללא התחייבות:
03-6001112

הוצאת לשון הרע

הוצאת דיבה

הוצאת לשון הרע תפסה בשנים האחרונות, מקום מרכזי בזירה המשפטית. הסיבה לכך נובעת בעיקר מאמצעי התקשורת החדשים אשר מביאים עמם יתרונות אדירים, אך בד בבד, מספקים במה להוצאת דיבה.

חוק איסור לשון הרע טרם עבר את ההתאמה הנדרשת לעידן האינטרנט, לרבות הרשתות החברתיות השונות, אך אין ספק כי עוולת לשון הרע, הייתה ממשית מאוד, גם טרם עידן האינטרנט.

חוק לשון הרע מגדיר את לשון הרע על ידי שני תנאים: התבטאות פוגענית או בעלת פוטנציאל פגיעה ופרסומה. חשוב להבהיר כי הפרסום אינו חייב להיות המוני, על מנת למלא את דרישת הפרסום של חוק לשון הרע. די בכך כי יותר משני אנשים נכחו בסיטואציה.

ישנם מספר סעיפים מהותיים מאוד בחוק לשון הרע, מיד נסקור אותם בהרחבה. כמו כן, נכיר מבחן האדם הסביר, בהקשרו לתחום לשון הרע. נוסף על זאת, נבדוק כיצד מגישים תביעה בגין לשון הרע.

פנייה לייעוץ אישי עם עו"ד שלומי וינברג


לשון הרע – מבחן האדם הסביר

בבואו של בית המשפט לדון בתביעות לשון הרע, נבחן כל מקרה לגופו, כאשר בית המשפט בודק, האם בנסיבות המקרה, הפרסום אכן פגע בתובע, או היה יכול לפגוע בו.

חשוב להבהיר כי הטלת אחריות על המפרסם בגין לשון הרע, איננה מחייבת כי הפרסום פגע בפועל וגרם לנזק בפועל לתובע. חוק לשון הרע, קובע כי די בכך שההתבטאות הייתה עלולה לפגוע.

בית המשפט בודק האם בנסיבות העניין, היה הפרסום פוגעני ואיננו מתחשב באופיו האישי של התובע.

המבחן הוא אפוא, מבחן האדם הסביר, קרי, האם באותן הנסיבות, היה כל אדם סביר, נפגע.

האם ראוי כי תביעות לשון הרע ייבחנו בעין אובייקטיבית? לשם כך, תידרש הגבלה חריפה מאוד על חופש הביטוי ולמותר לציין, כי פגיעה בלתי מידתית בחופש הביטוי, אינה מתקבלת על הדעת במדינה מתוקנת.

חוק לשון הרע – הסעיפים המהותיים

יש הטוענים כי הדין בישראל לגבי לשון הרע, איננו מהווה הסדר מספק וקוראים להרחבת החקיקה. אולם, עד לשינוי זה, אם יתרחש, הדין החל הוא חוק לשון הרע, אשר מקיף בצורה טובה למדי את הנושא.

מהם הסעיפים המהותיים ביותר בחוק?

1. הגדרת לשון הרע: ראשיתו של חוק לשון הרע הוא בהגדרת המונח – כל דבר אשר פרסומו הוא פוגעני או עלול להיות פוגעני, יהיה בגדר לשון הרע, וזאת בכפוף לסייגים: פרסומים מותרים, הגנת אמת הפרסום והגנת תום הלב.

2. עוולה ועבירה: לשון הרע אינה רק עוולה אזרחית ברת פיצוי אלא גם עבירה פלילית, בגינה יכול הנאשם למצוא עצמו מאחורי סורג ובריח, לתקופה של שנה. היותה של לשון הרע עוולה אזרחית, קבועה בסעיף 5 לחוק והיותה של לשון הרע עוולה פלילית, בסעיף 6 לחוק.

3. פיצוי ללא הוכחת נזק: המחוקק הכיר בכך כי הוכחת הנזק בתביעות לשון הרע, היא לא פשוטה כלל. על כן, נתן בידי בית המשפט, סמכות לפסוק פיצוי ללא הוכחת נזק. הדבר קבוע בסעיף 7 א' לחוק.

יודגש כי אף כאשר הוגש כתב אישום בגין לשון הרע, ניתן, נוסף על עונש המאסר, להורות לנאשם לפצות את הנפגע מפרסומו.

4. הגנת אמת הפרסום: פרסומם של דברי אמת, אשר יש בהם עניין לציבור, לא יהיו בגדר לשון הרע, אף אם פגעו או היה בהם פוטנציאל לפגוע. הגנה זו קבועה בסעיף 14 לחוק. מטרתה של הגנה זו היא לשמור על חופש הביטוי ועל זכות הציבור לדעת ולקבל מידע הנוגע לו.

5. הגנת תום הלב: חוק לשון הרע מכיר במצבים בהם תום לבו של המפרסם, ישמש לו כהגנה. סעיף זה הוא רחב למדי וזהו סעיף 15 במספר.

כיצד מגישים תביעת לשון הרע?

הפסיקה בתחום לשון הרע, איננה רחבה כפי שהיא בתחומים משפטיים אחרים. עובדה זו מהווה מכשול משמעותי בתביעות לשון הרע, היות שקשה לצפות את עמדתו בית המשפט בכל מקרה ומקרה.

בתביעות לשון הרע עומדים על כף המאזניים, שני אינטרסים מנוגדים: חופש הביטוי ושמירה על כבודו של אדם. למרות כי בתי המשפט מכירים היטב בזכותו של אדם לכבודו, היכן ששמירה עליו, כרוכה בהגבלת חופש הביטוי, ידו אינה תמיד על העליונה.

חוק לשון הרע, כאמור, מכיל רשימה של פרסומים מותרים, כמו גם שתי הגנות ולכן, טרם הגשת תביעה בגין לשון הרע, חשוב כי עורך הדין המטפל בתביעה, יבדוק היטב כי למפרסם לא עומדות טענות הגנה שבחוק.

במידה וכן, יש לקחת בחשבון כי בית המשפט יכול ויקבל את טענת ההגנה ובמצב דברים זה, התביעה תדיחה והתובע ייאלץ לשאת בהוצאות המשפט.

חוק לשון הרע אוסר על הוצאת לשון הרע. אולם, במקרים רבים, עומדות למפרסמים טענות הגנה, אשר ימנעו הטלת אחריות עליהם בגין לשון הרע. בתי המשפט חשים בצורך העז לשמור על חופש הביטוי מכל משמר ועל כן, אינם ממהרים להגבילו על ידי קביעה כי התבטאות פלונית היא בגדר לשון הרע.

לקבלת מידע אודות פגיעה בפרטיות >>

קריאה נוספת:

על לשון הרע והענישה עליה במשפט העברי >>

עו"ד וינברג: "זכותו של כל עסק, חברה או אדם לשמור על שמו הטוב! אני מוצא שליחות בהגנה על שמו הטוב של כל אדם אשר גילה להפתעתו ששמו הוכפש בעמוד ציבורי בפייסבוק, בקבוצת ווטסאפ או בכל אמצעי אחר. אני מוצא שליחות גם בהגנה על נתבעים שהוגשו נגדם תביעות לשון הרע, ונתבעו מתוך כוונה "להשתיקם" להפחידם או כדי לפגוע בהם".

עו"ד שלומי וינברג, יו"ר ועדת לשון הרע בלשכת עורכי הדין, מחבר הספר "מורה דרך לתביעות לשון הרע" בהוצאת אוצר המשפט. בעל ניסיון רב בליווי וייצוג משפטי בנושאי הוצאת דיבה, לשון הרע והגנת הפרטיות. ליצירת קשר עם עו"ד שלומי וינברג חייג – 03-6001112

פנייה לייעוץ אישי עם עו"ד שלומי וינברג





אין באמור לעיל ובאתר הוצאת דיבה משום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי או תחליף לכך; כמו כן התוכן באתר הוצאת דיבה לא מתיימר להיות מדויק ו/או מקיף ו/או עדכני, ויש לקחת בחשבון שמידע משפטי מטבעו מתיישן. כל המסתמך על המידע באתר הוצאת דיבה עושה זאת באחריותו המלאה ועל דעת עצמו בלבד!