לייעוץ ראשוני ללא התחייבות:
03-6001112

הוצאת דיבה ולשון הרע

הוצאת דיבה

הוצאת דיבה על אחר, היא ביצוע עוולת לשון הרע, המהווה, על פי הדין בישראל, עוולה אזרחית וכן עבירה פלילית.

כאשר אדם תובע בגין הוצאת דיבה, הוא נשען על הוראות חוק לשון הרע, אשר נועדו להיות כלי בידם של נפגעי לשון הרע. כמו כן, אמון החוק על האיזון שבין חופש הביטוי לכבוד האדם. זאת משום שמימוש חופש הביטוי של א' יכול לפגוע בכבודו של ב' ובבואו של בית המשפט לפסוק בתביעות הוצאת דיבה, עליו לקחת איזון זה בחשבון.

תביעות בגין לשון הרע אשר מתקבלות על ידי בתי המשפט, מזכות את התובע בפיצוי כספי, אשר ניתן לקבלו, אף אם התובע לא הוכיח את הנזק. על סמכות חשובה זו נדון בהמשך בהרחבה.

פנייה לייעוץ אישי עם עו"ד שלומי וינברג


מהי הוצאת דיבה?

חוק לשון הרע נוקט במונח לשון הרע, אשר כולל בתוכו למעשה גם הוצאת דיבה. ניתן לומר כי הוצאת דיבה היא פרסומה של אמירה שקרית, בעוד שלשון הרע, כוללת גם אמירות אמת.

האם ניתן לתבוע בגין לשון הרע, כאשר האמירה היא אמת? בהחלט שכן, אך חשוב לזכור כי במקרים בהם הפרסום היה אמת, ייתכן ועומדת למפרסם אחת מן ההגנות שבחוק לשון הרע. במצב דברים זה, אם תוגש תביעה, היא תידחה.

טעות נפוצה לגבי הוצאת דיבה ולשון הרע, היא כי ההתבטאות חייבת לפגוע, על מנת שתהיה עילת תביעה, אך אין זה כך. סעיף 1 לחוק לשון הרע, נוקט במילה "עלול" ואין מדובר בעניין מקרי.

הנפגע בשל הוצאת דיבה או לשון הרע, אינו מוכרח להיפגע בפועל, כדי להיות זכאי לפיצוי מהמפרסם. די בכך שיראה התובע, כי ההתבטאות יכלה, בנסיבות בהן פורסמה, לפגוע בו. אולם, בית המשפט לא יפסוק פיצוי, אם לא התרשם, מן הראיות שהוצגו בפניו, כי אכן היה פוטנציאל פגיעה בהתבטאות.

מדוע הסתפק המחוקק בכך כי ההתבטאות עלולה לפגוע? זאת משום שעצם האמירה הפוגענית מפרה את האיסור של לשון הרע. העובדה כי התמזל מזלו של נשוא האמירה והוא לא נפגע ממנה, לא משנה את העובדה כי המפרסם ביצע עוולה או עבירה כלפיו.

הסמכות לפיצוי ללא הוכחת נזק

בתי המשפט מוסמכים, במקרה של הוצאת דיבה ולשון הרע, להורות לנתבע לשלם לתובע, פיצוי כספי, אף אם התובע לא הוכיח את הנזק.

יודגש כי בתי המשפט אינם מחויבים להשתמש בסמכות זו ואין זה בכדי כי המחוקק נקט במילה "רשאי" בחוק לשון הרע.

סמכות זו חולשת גם על משפטים אזרחיים בגין לשון הרע וגם כאשר מדובר על משפט פלילי. לכשקבע בית המשפט את אחריותו של הנתבע או את הרשיע את הנאשם, רשאי הוא לפסוק פיצויים לנפגע, אף אם הנפגע לא הוכיח את הנזק.

סכום הפיצויים המקסימאלי הקבוע בחוק הוא 50,000 ₪ אך סכום זה משתנה מעט עם המדד. ניתן לקבל פיצוי כספי עד 100,000 ₪ אם הצליח הנפגע בגין הוצאת דיבה, להוכיח כי למפרסם הייתה כוונה לפגוע בו.

בתי המשפט אינם משתמשים בסמכות זו, אלא לאחר ששוכנעו כי אכן נגרם נזק לתובע. במקרים רבים, העובדה כי נגרם נזק, היא ברורה וחד משמעית, אך לא ניתן להוכיחו ועל כן, בית המשפט רואה לנכון לפצות את התובע.

לשון הרע – עמדת הפסיקה

כוחה של אמירה פומבית פוגענית, יכול להיות עצום והנזק – אדיר. אולם, בתי המשפט אינם ממהרים לקבל תביעות בגין לשון הרע. מדוע?

1. הגנה על חופש הביטוי: בשל הצורך להגן על חופש הביטוי, במקרים רבים, נמנע בית המשפט מלקבוע כי ההתבטאות, נשוא התביעה, הייתה לשון הרע או הוצאת דיבה. חוק לשון הרע אמור לאזן בין שני האינטרסים המנוגדים הללו, אך בפועל מי שאחראי על איזון זה, הוא בית המשפט.

2. הוכחת הנזק: בתביעות רבות, מתקשה הנפגע להוכיח את הנזק שנגרם לו בפועל ובתי המשפט אינם ממהרים להשתמש בסמכות שניתנה להם בחוק, לפסוק פיצוי ללא הוכחת נזק. מכל מקום, הפיצוי המקסימאלי הוא 50,000 ₪, סכום אשר לא פעם, איננו משקף את היקף הנזק שנגרם לתובע.

3. התנהגות הצדדים: בית המשפט שוקל בכובד ראש את התנהגות הצדדים, טרם הכרעה. התנהגות המפרסם, יכולה להוביל לכך כי הוא חוסה תחת אחת ההגנות של חוק לשון הרע ובמקרה שכזה, לא תוטל עליו אחריות בגין הוצאת דיבה.

המונח לשון הרע, טומן בחובו גם את המונח הוצאת דיבה וכאשר אדם נפגע, הוא רשאי להגיש תביעה. בתי המשפט רשאים לפסוק פיצוי עבור התובע, גם אם לא הוכיח את הנזק שנגרם לו. זאת כאשר, שוכנע בית המשפט כי להטיל אחריות בגין לשון הרע או הוצאת דיבה על הנתבע.

לקבלת מידע אודות פגיעה בפרטיות >>

עו"ד וינברג: "זכותו של כל עסק, חברה או אדם לשמור על שמו הטוב! אני מוצא שליחות בהגנה על שמו הטוב של כל אדם אשר גילה להפתעתו ששמו הוכפש בעמוד ציבורי בפייסבוק, בקבוצת ווטסאפ או בכל אמצעי אחר. אני מוצא שליחות גם בהגנה על נתבעים שהוגשו נגדם תביעות לשון הרע, ונתבעו מתוך כוונה "להשתיקם" להפחידם או כדי לפגוע בהם".

עו"ד שלומי וינברג, יו"ר ועדת לשון הרע בלשכת עורכי הדין, מחבר הספר "מורה דרך לתביעות לשון הרע" בהוצאת אוצר המשפט. בעל ניסיון רב בליווי וייצוג משפטי בנושאי הוצאת דיבה, לשון הרע והגנת הפרטיות. ליצירת קשר עם עו"ד שלומי וינברג חייג – 03-6001112

פנייה לייעוץ אישי עם עו"ד שלומי וינברג





אין באמור לעיל ובאתר הוצאת דיבה משום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי או תחליף לכך; כמו כן התוכן באתר הוצאת דיבה לא מתיימר להיות מדויק ו/או מקיף ו/או עדכני, ויש לקחת בחשבון שמידע משפטי מטבעו מתיישן. כל המסתמך על המידע באתר הוצאת דיבה עושה זאת באחריותו המלאה ועל דעת עצמו בלבד!