לייעוץ ראשוני ללא התחייבות:
073-2072277

הוצאת דיבה בפייסבוק

יעוץ לשון הרע

תביעות בגין הוצאת דיבה בישראל, מאופיינות בקושי ראייתי גדול, לצד הפגיעה הקשה שספג התובע, עקב פרסום הוצאת דיבה.

המלחמה בתופעה של הוצאת דיבה, היא מלחמה חברתית ומשפטית, אשר קיימת מאז ומעולם, אך קשה לחלוק על העובדה, כי מרגע היוולדו של האינטרנט, הפכה מלחמה זו לקשה יותר. מדוע?

האינטרנט מהווה במה בלתי נגמרת, למפרסמים פוגעניים ועל כן, המלחמה בהוצאת דיבה, גובה היום קורבנות גדולים יותר מפעם. מכאן, אנו מבינים כי הצורך להוקיע את התופעה הזו, הפך לדחוף ובוער יותר.

הפייסבוק הוא אחת הרשתות החברתיות המצליחות ביותר בעולם, ואין ספק כי יש לרשת הזו יתרונות רבים מאוד. אולם, מטבע הדברים, יש משתמשים רבים העושים שימוש ציני ובלתי חוקי, ברשתות החברתיות בכלל ובפייסבוק בפרט.

עבור מי שמבקש לבצע עוולה של הוצאת דיבה, הרשת החברתית תעניק לו את החשיפה הגדולה ביותר ולפיכך, את הפגיעה הגדולה ביותר.

פנייה לייעוץ אישי


כדי למנוע ספאם, אנא בחר מהתמונות:גביע.

פיצוי כספי ללא נזק

חוק לשון הרע קובע כי שמסבר בית המשפט הדן בתביעות הוצאת דיבה או לשון הרע, כי הנתבע אחראי, בסמכותו לפסוק לתובע, פיצוי כספי, עד לסך של 50,000 ₪, ללא הוכחת נזק.

בעידן שבו הוצאת דיבה ברשת כולה ובפייסבוק בפרט, הפכה לנפוצה על כך, מקבל סעיף זה בחוק, של פיצוי ללא הוכחת נזק, חשיבות גדולה מאי פעם.

הסיבה לכך כמובן נוגעת לקושי האדיר שבהוכחת הנזק שגרמה הוצאת דיבה באינטרנט וזאת למרות שקיומו של הנזק, ברור לחלוטין.

במקרים בהם, ניתן להוכיח כי למפרסם הייתה כוונה לפגוע, ניתן לקבל פיצוי כספי של עד 100,000 ₪.

חשוב להבין כי המחוקק בחר לשים בידיו של בית המשפט את שיקול הדעת המלא, באם לתת פיצוי כספי ללא הוכחת נזק ובין אם לאו. קרי, אף אם סבר בית המשפט כי יש להטיל אחריות על הנתבע, הוא איננו מחויב לפסוק פיצויים לתובע, אם זה לא הוכיח את נזקו. הסעיף נוקט בלשון רשאי ועל כן, הדבר נתון לשיקול דעתו הבלעדי של בית המשפט.

חוק לשון הרע – נקודות מרכזיות

הוצאת דיבה היא חלק מחוק איסור לשון הרע וכאשר מוגשת תביעה בגין הוצאת דיבה, פונים אל חוק לשון הרע. לפיכך, חשוב מאוד להכירו היטב.

להלן קביעותיו המרכזיות של החוק:

1. הגדרה: חוק לשון הרע איננו נוקט במונח הוצאת דיבה, אך המונח לשון הרע, אשר מוגדר בחוק, כולל בחובו גם הוצאת דיבה. מבחינת החוק, אמירה שקרית היא הוצאת דיבה כאשר היא פורסמה ודבר פרסומה, פגע או עלול היה לפגוע במושא הפרסום.

2. סוג הפגיעה: המונח לשון הרע, הכולל בתוכו, כאמור, גם הוצאת דיבה, מוגדר בצורה רחבה מאוד בחוק וזאת כדי שייכנסו בגדרו מקרים רבים של הוצאת דיבה ולשון הרע. הפגיעה מן הפרסום יכולה להיות קשורה לאופיו של הנפגע: תכונותיו האישיות, מעשיו. היא יכולה להיות גם קשורה אל עיסוקו המקצועי, משרתו וכדומה.

3. הפרסום: למותר לציין כי חוק לשון הרע מתייחס אך ורק לאמירות שפורסמו. אמירה, פוגענית ושקרית, כל שתהיה, אינה הוצאת דיבה אם היא לא פורסמה.

4. אופן הפרסום: חוק לשון הרע מכיר בכל אופן פרסום ודרכי פרסום, לרבות הפייסבוק, רשתות חברתיות אחרות והאינטרנט בכלל. זאת למרות כי החוק אינו כולל מונחים אלו, משנחקק שנים רבות, טרם עידן האינטרנט.

5. זהות הנפגע: הוצאת דיבה יכולה להיות כלפי אדם יחיד או תאגיד. אין ספק כי הפייסבוק, שימש ומשמש פלטפורמה למשתמשים רבים להוציא דיבה על אנשים פרטיים, כמו גם על תאגידים שונים.

הוצאת דיבה – בכל מקרה?

הזירה האינטרנטית פתחה במה ללשון הרע ולפרסומים של הוצאת דיבה, באופן ייחודי ויוצא דופן. הפסיקה מתמודדת עם תופעות אלו ומפצה בהתאם לקביעות הדין.

לצד הוצאת דיבה בפייסבוק, אשר איננה מתקבלת על הדעת גם מן הפן המשפטי וגם מן הפן החברתי, ישנם מקרים אחרים של הוצאת דיבה, אשר הנם בגדר פרסומים מותרים, כפי שקובע חוק לשון הרע לעניין זה, בסעיף 13 לחוק.

דוגמא מרכזית למצב שכזה, הוא במהלך דיון משפטי, אשר בו שני הצדדים מצויים בסערת רוחות ובמסגרת נוכחותם של בעלי הדין באולם בית המשפט, נזרקות לחלל האוויר, אמירות אשר ללא ספק מהוות באופן עקרוני, הוצאת דיבה.

אולם, אלו לא ישמשו למי מהצדדים, כעילת תביעה של לשון הרע או הוצאת דיבה. זאת משום שמצב זה כלול בין הפרסומים המותרים שבחוק. הסיבה לכך ברורה שהרי, לולא מנע המחוקק את האפשרות להגשת תביעה במקרים שכאלו, היו בתי המשפט עמוסים עד אפס מקום בתביעות של בעלי דין אחד כלפי השני.

לקבלת מידע אודות פגיעה בפרטיות >>

עורכי-הדין וינברג וקרפל: ״השילוב בנינו הוא איחוד בין ניסיון עשיר ומוכח, לבין קדמה, חשיבה אסטרטגית, נחישות והתמדה. אנו רואים בדיני לשון הרע תחום שדרכו המשפט מתפתח ועוקב אחר הטכנולוגיה. ייצוג תובעים ונתבעים בלשון הרע והגנת הפרטיות בעידן המודרני – עידן האינטרנט והרשתות החברתיות – מייצר אתגרים יום-יומיים; עבורנו זו שליחות.״

עורכי-הדין שלומי וינברג ובן קרפל, הם חברי ועדת לשון הרע הארצית בלשכת עורכי-הדין (יושב-הראש וחבר מן המניין בהתאמה). עורך-הדין שלומי וינברג אמון על חיבור הספר הידוע ״מורה דרך לתביעות לשון הרע״, ועורך-הדין בן קרפל ערך את המחקר האמפירי המקיף והמשמעותי ביותר ביחס לגידול בשיעורי הפיצוי הנפסקים בעת האחרונה בכלל הערכאות השיפוטיות.

המשרד מחזיק בסכום הפיצוי המצטבר הגבוה ביותר בתחום לשון הרע שנפסק בשנים האחרונות. המשרד נמנה על-פי הדירוגים היוקרתיים BDI ו – DUNS 100 כאחד המשרדים המובילים בישראל בתחום לשון הרע.

ליצירת קשר חייג – 073-2072277

פנייה לייעוץ אישי



כדי למנוע ספאם, אנא בחר מהתמונות:בית.



אין באמור לעיל ובאתר הוצאת דיבה משום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי או תחליף לכך; כמו כן התוכן באתר הוצאת דיבה לא מתיימר להיות מדויק ו/או מקיף ו/או עדכני, ויש לקחת בחשבון שמידע משפטי מטבעו מתיישן. כל המסתמך על המידע באתר הוצאת דיבה עושה זאת באחריותו המלאה ועל דעת עצמו בלבד!

פנייה לייעוץ אישי

שם ושם משפחה *

מספר טלפון *

נושא הפנייה

כדי למנוע ספאם, אנא בחר מהתמונות:לב.




פרטי יצירת קשר:

סניף קיסריה

רחוב האשל 5.

סניף רמת גן

רחוב ז'בוטינסקי 35.

 

טלפון: 073-2072277


לייעוץ ראשוני ללא התחייבות:
073-2072277


מידע חשוב נוסף